האם יש איסור בזמננו לעלות להר הבית?

הר הבית מוקטן

האם יש איסור בזמננו לעלות להר הבית?

שלום לכבוד הרב,

ראיתי שהרב כתב תשובה בענין הר הבית ואיסור העליה אליו. בתשובה הרב לא פירט מקורות לאיסור ומאידך התעלם מהשיטות המתירות. הרב כתב שם על איסור כרת שיש בענין.

כרת נשמע משהו מאוד מרתיע… עד כדי כך שלצערי רבים ממש לא מדייקים לגבי מה מותר ומה אסור. אך כמו רב שפוסק בהלכות דמים ומתיר אישה לבעלה למרות החשש מכרת כי הוא חקר בדק ומכיר ופוסק ע"פ אחריותו ההילכתית, ויש מקרים שאחד יתיר ואחד יחמיר גם אם מדובר בהלכות כרת. ולא יעלה על הדעת שרב בכל שאלה שתבוא לפניו בעניין דמים יאסור כי "אנחנו לא מתעסקים בענייני כרת".

אבל בענייני הר הבית ובית המקדש, פתאום צצים כללים חדשים. פשוט הסיטרא אחרא מבלבלת את גדולי ישראל. כך ממש גם כותב אור החיים הקדוש בויקרא כ"ה כ"ה.

ישנם גדולי ישראל שמתירים להיכנס להר הבית וסומכים על מה ועל מי שסומכים.

כואבת לי התשובה שלך כי היא מבטלת גדולי ישראל רבים. חסרות מחלוקות עקרוניות שאפשר להשתמש בהן כדי לזלזל בגדולי ישראל? הרי לא יעלה על הדעת לתימני שנוהג לחלוט את הבשר להשמיץ חכם ספרדי שמתיר לאכול בשר ללא חליטה, והרי ברור שמדובר כאן באיסור כרת של לא תאכלו על הדם. אז אולי נצא בריש גלי ונתחיל להשמיץ גדולי ישראל?

אותה טענה שטענת שם אפשר לטעון כאן. הזלזול הזה בגלל השקפה בגדולי ישראל שעלו עולים ויעלו, יגרום לכך שבמקום למצוא פתרון תכליתי לבעיה ההלכתית, הבריחה מהתמודדות ובדיקה אמיתית כמו בכל סוגיה הלכתית, בכדי למצוא את הקולות והחומרות כמו בכל מצווה כולל כרת, תייצר כאלה שיעלו בלי כללים וחוקים.

בסופו של דבר האמת מנצחת. ב"ה יותר ויותר חרדים מכל גווני הציבור החרדי עולים להר הבית. אשריהם ואשרי חלקם… עם ישראל צמא לקדושה ורוצה לצאת מהגלותיות שלו.

הדרך היחידה היא חיבור למקום הקדוש שנרמס מידי יום הן ע"י ערבים והן ע"י תלמידי חכמים שחוששים להתמודד עם האמת ההלכתית ולדון בסוגיה הסבוכה בצורה אמיתית.

יצא לי לעיין בסוגיה ההלכתית של בית המקדש והר הבית די הרבה לאחרונה, והעניין לא ברור לי כלל, כיצד מתעלמים מהלכה מפורשת של בניית מקדש כולל העובדה שבוודאי שמותר להיכנס להר הבית למקומות מסויימים,

ובכלל שבימנו יש מספיק שיטות שבהן ניתן להיכנס אפילו לרוב חלקי להר הבית – כגון טומאה הותרה בציבור ודין כיבוש ועוד כהנה וכהנה הלכות שכאילו לא קיימות.

האם המכבים היו נחשבים בעיניי הרבים היום לכופרים המחטיאים את הציבור, הרי הם היו טמאי מתים ונכנסו להיכל ממש. ואנחנו עוד מזכירים את זה שבוע שלם וקבעו הלל לדורות.

מה גם שהשתיקה הרועמת שערבים מסתובבים שם בחילול ה' נוראי ואין פוצה פה וצפצף גם בסוברים כך בציבור החרדי וגם בסוברים כך בציבור החרדי לאומי. אבסורד שלא היה כמוהו.

הם בוודאי יתנו על זה את הדין. איך יכול להיות שבכל מקום צועקים שאסור ליהודים להיכנס כלל להר הבית שזה שקר גס בהלכה פשוט שקר גס. לא מצאתי מקור הלכתי אחד שאוסר להיכנס למשל לאיזור של תוספת הורדוס שכל ארכיאולוג מתחיל מזהה ככזה, התעלמות גסה מכך שרבים מגדולי ישראל כולל הרמב"ם עצמו עלו….

לא היה דיון ענייני אחד שחקר את העניין בתקופה שבה יש לנו ממצאים ארכיאולוגיים רבים. פשוט להתחמק מלדון בכך כי ההשלכות מפחידות…. צריך לבנות בית מקדש וזה מכניס את כולם ללחץ. כל כך עצוב לי…

אני מתווכח עם אנשים בציבור שלי ובציבור החרדי וקולט שאנשים בכלל לא מכירים את המקורות בעניין. אחרי 20 דקות הם פשוט מודים שהטעו אותם, והציגו להם את ההלכה כגורפת חד צדדית ללא כחל וסרק.

אשמח לקבל את תגובתך.

*


————————————————————————————-

לשואל הנכבד  שלום
בנושא העליה והכניסה להר הבית כתבו גדולי ישראל רבים, ורובם ככולם אסרו את הדבר מכל וכל, באיסור כרת. וכפי שנפרט בהרחבה בהמשך.
עושה רושם שקראת חומר של אנשים משיחיסטים ששמו להם למטרה לעלות להר הבית ולגאול אותו בכח הזרוע, וכל טיעון הלכתי שיובא להם ממילא לא יישכנע, ולכן כתבתי בתשובה הנ"ל שאין טעם להתווכח.
רבים מהטיעונים מתבססים על חלקי אמיתות, על שיבושים ועל שמועות, כפי שנפרט בהמשך ובקבצים המצורפים לתשובה זו. הדעה האמיתית היא דעת תורה של גדולי ישראל האוסרים את הדבר מכל וכל. בשמים לא יתבעו אותנו על דבר שעשינו כהוראת גדולי ישראל. ייתבעו אותנו אם עשינו דבר המנוגד לדעת גדולי ישראל [שבשמים פוסקים על פיהם!] והתחייבנו חלילה כרת!

אחלק את תשובתי לשלשה חלקים:

החלק הראשון – תמצית דעות האוסרים.

החלק השני – תשובה פרטנית לשאלות שנשאלו כאן על ידי השואל האנונימי.

החלק השלישי – קונטריסים [PDF] ובהם הרחבה בנוגע לאיסור העליה להר ודעתם של כל גדולי ישראל.

 

החלק הראשון – תמצית דעת האוסרים

הבהרה:

בתשובתי אצטט רבים מרבני הציונות הדתית הגם שאינם רבניי כידוע, אלא שמתוך לשון השאלה הבנתי שהשואל נמנה על בני הציונות הדתית, ומעונין אני שהדברים יובהרו בצורה שאינה משתמעת לשני פנים – שכאן אין מחלקת בין רבנים ציונים לחרדים, אלא זו הלכה המוסכמת על כל גדולי ישראל לגווניהם.

הקדמה:

בנוגע לשיטות הפוסקים האוסרים והמתירים – חובה להבין כלל חשוב בפסיקה.

לצערי אני מופתע כל פעם מחדש מחוסר ידיעת ההמונים בכללי הפסיקה הבסיסיים. כששוקלים דעות – לא "מונים ראשים" או "סופרים אצבעות". לא סופרים כמה יש בצד האוסרים וכמה בצד המתירים – ולפי זה מכריעים. רק בסנהדרין זה פעל בצורה הזו, כיון שכולם היו הגדולים שבישראל. אולם בכללי הפסיקה אין הדברים בנויים כך.

בכללי הפסיקה ישנם את "גדולי הפוסקים" ו"גדולי מורי ההוראה" – שעל פיהם יישקו כללי ההוראה למעשה. [אגב, בענייננו – גם אם נמנה "אצבעות" – ללא ספק שרבו לאין שיעור האוסרים על המתירים, שהן בכמות והן ב"איכות" – גדלו לאין ערוך האוסרים על המתירים].

הרי לא יעלה על דעת לומר "אמנם הרב קוק הגרש"ז אוירבך הגרי"ש אלישיב והגר"ע יוסף והגר"מ אליהו והגר"א שפירא אוסרים מכל וכל, אך ר' פלוני מרבני ההתיישבות וכן ר' אלמוני רב שכונת XXX ור' פלמוני רב בית הכנסת וראש ישיבת XXX ועוד עשרה רבני ערים ורמי"ם בישיבות הרי חולקים ומתירים, והם רבים!!"

זו טענה מופרכת, ודברים אלה ברורים לכל בר דעת ולא נצרכתי להקדים זאת אלמלי ראיתי רבים המשתבשים בזה.

וכדברי הגר"י וולז'ין – חביבה לי סברת רבי עקיבא איגר ממאתיים אחרונים!

וכן ידוע שאם גדולי האחרונים כדוגמת המג"א והט"ז והגר"א וכד' מסכימים לדעה אחת, הגם שרבים יחלקו עליהם, הלכה תהיה כמותם שהם גדולי המורים. וכן נהג רבי יוסף קארו בחיבורו השו"ע שהלך אחר ג' מורי הוראה הגם שהיו אחרים שסברו אחרת. וזה פשוט.

כך גם מבאר הרב אבינר במאמרו "מי קובע לגבי הר הבית" ['עיטורי ירושלים' שיובא בהמשך בקובץ PDF]:

"נכון שיש כמה עשרות מתירים, אבל הם רחוקים מהיות הרוב, אלא הם מיעוט קטן, וכידוע פוסקים הלכה על פי הרוב ולא על פי המיעוט. גם אם הם היו הרוב, לא די בכך, כי לא תמיד רוב מניין קובע, אלא רוב חכמה, ובמיוחד בסוגיות קשות ועמוקות, בהן תמיד נזהרו הפוסקים לא להורות בלי לשאול את גדולי הדור, וגדולי הדור עצמם שאלו גדולים יותר מהם, ואפילו גדולי הגדולים שאלו את חבריהם". ע"כ.

וכן כתב הרב יהושע כ"ץ [רב מעלה אדומים במאמרו 'מי יעלה בהר ה" [קובץ מורא מקדש א עמ' יט בהערה]:

"לא מזמן פורסמה החתמת רבנים לעודד עליה להר הבית. מחילה אם אעריך, שכמו רשימות רבות של רבנים בנושאים שונים, גם לרשימה זו אין הרבה ערך. כי עם כל הכבוד לכל רב, ר"מ ומלמד; וכי גדולי הדור חתומים שם?! רשימה כזו בוודאי אינה משכנעת אלא רק את המשוכנעים כבר, כי רצונם עז לעלות. חלקם הגדול תלמידיו או סמוכים על שולחנו של הרב ליאור, וברור לגמרי שעדיין מכלל המושג "דעת יחיד" – לא יצא". ע"כ.

הוא מסכם את הדברים ואומר:

"ישנה הלכה רווחת, בה הלכו כל גדולי ישראל – הן בעלי השקפה ציונית והן חרדים – ביד רמה ובתוקפה של תורה. מאידך ישנה דעה יוצאת דופן, הבנויה על בודדים, בבחינת "דעת יחיד", והיא מנוגדת לדעתם של כל גדולי ישראל! דעה זו גם פוגעת קשות בסמכותה של הרבנות הראשית לישראל, שאחד מתפקידיה הראשיים הוא להנחות את הציבור בעיקר בעניינים ציבוריים.

תלמידיהם ומושפעיהם של בעלי הדעה המתירה – "דעת יחיד", מנסים להשליט דעתם על הציבור, וכבר יצרו תנועה הסוחפת לכיוון הגברת העלייה בהר ה', במגמה שתתקבל לגמרי, כדבר לגיטימי ופשוט. הקבוצה המצדדת בעלייה יוצרת גם אוירה, שמי שאינו עולה – שייך לאלו שכאילו לא אכפת להם ואינם כואבים ששועלים מחבלים בכרם בית ה', וגם אינם מקרבים את בנין בית המקדש; ומטיפה שרק העלייה המסיבית להר הבית היא שתקרב את הבנין. אביע בזה הסתייגות וסלידה גמורה משתי הנחות אלו. על הראשונה אומר שהינה בבחינת חושד בכשרים ומוציא שם רע; והשנייה כבר הוגדרה כ"נבואת שקר" (ע"ד ההשאלה כמובן)". ע"כ.

דעת גדולי ישראל:

 השל"ה הקדוש:

אין אנחנו יודעים נגד איזה מקום הלך [-היה בנוי] המקדש, כי מפני חטאינו חרב ולא נשאר רק כותל מערבי… אנחנו באנו לירושלים להתקדש, אם כן, אנחנו מחוייבים לעשות הרחקה והרחקה דהרחקה, אפילו באלף ספיקות. (השל"ה הקדוש באגרת)

המג"א הגר"א והמשנה ברורה:

להלכה פסקו המג"א, הגר"א והמשנה ברורה כרובם המוחלט של הפוסקים שקדושה ראשונה קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבא, והלכך כל איסורי ביאת מקדש, חובת מורא מקדש, ואיסור כרת במחנה שכינה קיימים גם בזמן הזה. כיוון שהיום אין לנו אפר פרה אדומה וכולנו בחזקת טמאי מתים, נמצא שכל הנכנס בזמן הזה לעזרה מסתכן בחיוב כרת, שאין אדם יודע היכן בדיוק היה המקדש והיכן העזרות והחיל. ובשל כך נהגו ישראל מדורי דורות לאסור כל כניסה לשטח הר הבית [ר' מורא מקדש א עמ' כט].

וכך הורו גדולי פוסקי דורנו – כגון הרב שלמה זלמן אויערבאך, הציץ אליעזר, הראשון לציון מרן הרב מרדכי אליהו, הרב בן ציון אבא שאול, הרב יוסף שלום אלישיב, הראשון לציון הרב בקשי דורון, הרב שלמה עמר, הרב עובדיה יוסף, הרב שריה דבילצקי [הגם שניסו לעוות דעתו כפי שפרסם בנו הגר"ד שליט"א] והרב מזוז [שהגם שסובר שמן הדין מותר, למעשה אוסר מפני כמה מכשולות, כפי שצוין כאן] ועוד רבים מגדולי הפוסקים.

וכך הוא המנהג מקדמת דנא, וכפי שכתב הרב שלמה לוי [ראש כולל ההלכה בישיבת הר עציון וראש ישיבת ההסדר בקרית גת. מקדשי תיראו 2]:

"פוסקים רבים וחשובים, כולל הגאון רבי צבי פסח פרנק זצ״ל, רבה של ירושלים, כותבים שזו גזרה ישנה כבר מזמן ר״ע ברטנורא והכפתור ופרח. העובדה היא שהיישוב היהודי בירושלים זה מאות שנים ־ מאז הפר״ח והחיד״א והאור החיים הקדוש וכו' וכן ר' שמואל סלנט והמהרי״ל דיסקין והרב טוקציינסקי וכל גדולי הדור ההוא ואחריו ־ נמנעו מלעלות להר הבית. התומכים בעליה מוצאים פה ושם עדויות על עליות של רבנים אולם חלק מהעדויות שנויות במחלוקת ובכל אופן ברור שמדובר על חריגים, יהודים חיו בירושלים מאות שנים ולא עלו. הטענה שהדבר נבע רק מאיסור השלטונות אינה משכנעת".

וכך פרסמו גדולי ישראל כרוזים מדי פעם בענין החומרה שבדבר [יובאו בהמשך בקובץ PDF] נצטט מעט:

״אחינו היקרים, הבאים לעיר קדשנו ירושלים מקרוב ומרחוק, הישמרו מהאיסור החמור של הכניסה
למקום המקדש והר הבית וכו'״.
על הדברים חתומים: הרב שמואל סלנט, המהרי״ל דיסקין, האדר״ת ־ הרב אליהו דוד רבינוביץ' תאומים, הרב אברהם יצחק הכהן קוק, הרב טוקיצינסקי, הרב צבי פסח פרנק, הרב וולדנברג בעל הציץ אליעזר… ועוד גדולים רבים.

באלול תשכ״ז, אחרי כיבוש ירושלים, יצא שוב מסמך חשוב:

"אנו חוזרים ומזהירים לכל אחינו בנ״י על מה שהוזהרנו מכבר שבל יהין איש ואשה להיכנס לכל שטח הר הבית בלי הבדל דרך איזה שער בכנסים בו, ומלבד עצם הזהירות מאסור חמור זה של פגיעה בטהרת מקום הקודש והמקדש, יש בו מצווה של מורא מקדש ושמירתו״. והחתומים עליו: הרב שלמה זלמן אוירבך, הרב יוסף שלום אלישיב, הרב צבי יהודה הכהן קוק, הרב שטרנבוך, הרב שאול ישראלי, הרב שלמה יוסף זוין, הרב רפאל קוק (רבה של טבריה, חותנו של מו״ר הרב יעקב כץ שליט״א ואביו של הרב שמחה קוק שליט״א) ועוד גדולים.

 

דעת רבני המזרחי השוללים ואוסרים בכל תוקף:

כתב הרב צבי קוסטינר [מורא מקדש א עמ' ל]: "וכך פסקו רבותינו ראשי ישיבת מרכז הרב: מרן הראי"ה קוק, רבנו הרצי"ה ומרן הרב אברהם שפירא, שרוב תלמידי החכמים הציוניים היום הם תלמידיהם.

וכידוע שאג על כך הרב אברהם שפירא בשיחתו האחרונה ביום ירושלים ה'תשס"ז:

"פשוט וברור, כי על פי ההלכה, אסור להיכנס לתחומי הר הבית, ולא מפני שאין המקום ברשותינו, אלא מפאת הציווי הגדול והעמוק של 'מורא מקדש', 'לא מן המקדש אתה ירא אלא ממי שציוה על כך', וכך הורה מרן הרב זצ"ל לחזור על היסוד הזה. וכך הוחלט מאז מקדם על ידי גדולי ישראל, והרבנות הראשית לישראל. ופלא, היאך מעודדים יהודים לעלות להר הבית. אל לנו לשנות כי הוא זה בעניין הלכה זה ממה שנהגו בכל הדורות בנוגע לשמירת קדושת המקום. וכשם שקיבלו שכר על הדרישה, כן יקבלו שכר על הפרישה". ע"כ.

ציטוט נוסף:

“חל איסור על יהודים לעלות להר הבית“. הרב שפירא אמר את הדברים בעצרת המסורתית לציון יום שחרור ירושלים בישיבת “מרכז הרב“. “האיסור על כניסה להר הבית נבע מהיעדר הידיעה בדבר מקומם המדויק של המקדש וקודש הקודשים, והחשש שמא יהודים שלא היטהרו ייכנסו לתחומים אסורים אלה“, אמר.

"אסור לכל אדם להכנס לשטחו, כיון שלא נתבררו הגבולות של השטח המקודש, ואין לנו טהרה בימינו, והוא – מהאיסורים החמורים, הקיים עד ביאת משיח צדקנו. אנו מצפים בכל יום לביאת משיח צדקנו ואז יבנה המקדש. ותבוא גאולה לעם ישראל והעולם כולו". (הגאון הרב אברהם שפירא זצ"ל, מתוך החלטת הרבנות הראשית כ"ד בשבט תשמ"ו(

הרב מרדכי אליהו זלה"ה:

“אין כיום שום רב בעולם שיכול להתיר עלייה להר הבית או לכל רצועה מסויימת בכל ההר. מדובר במעשה חמור מאוד שיכול להביא לחורבן הבית ולא לבנייתו“.

הגר“מ אליהו מתמודד עם טענתם של העולים ואומר: “כל מי שעולה כיום להר הבית, עובר על איסור כרת. יש מקום לדון כלפי אנשי הביטחון שלשם פיקוח נפש נצרכים לעלות לשם, אך לבוא ולהפוך איסור למצווה, זהו מעשה נורא שפוגע ביסודות התורה וההלכה. היעלה על הדעת להפוך מחויבי כרת לצדיקים גדולים?“.

בתשובה על השאלה אם אחד מהרבנים שעלו להר הבית התייעץ עמו או שאל לדעתו, אמר הגר“מ אליהו: “איש מהם לא שאל את דעתי, ולו היו עושים כן הייתי אומר להם שהם טועים ומטעים“.

הרב זלמן מלמד, ראש ישיבת בית אל ומהרבנים הבולטים בקרב רבני יש“ע, התייחס גם הוא לסוגיית העליה להר הבית ושלל עלייה אליו בעת הזו.

היבט נוסף לאיסור – מורא מקדש

גם לו יצויר שאין איסור לעלות להר הבית טמאי – מתים וזבין [גזרו על ע"ה להיות כזבין], בכל אופן יש איסור מצד אחר, מצד "מורא מקדש" [וכפי שהביא בהרחבה הרב אלימלך קליין – ומקדשי תיראו 2]:

"המצווה המוטלת עלינו בבירור ביחס למקדש, בכל ימות השנה ולכולי עלמא, היא מצוות מורא מקדש.

הרמב״ם אף אומר כי ממצוות מורא המקדש נגזר איסור להיכנס להר הבית שלא לדבר מצווה (כלשונו בהלכות בית הבחירה ז, ב) או שלא לעניין מענייני העבודה (כלשונו בפירוש המשניות ברכות).

בעקבות כך אף מצינו כמה מגדולי ישראל ששללו מכל וכל את העליה להר הבית בזמן הזה מכח מצוות מורא מקדש.

כן כתב רבה של ירושלים, הג״ר בצלאל ז'ולטי זצ״ל, בספרו משנת יעבץ (ח״א, מז ה):

"ולפי זה נמצא, שאפילו מי שטבל כדין ונטהר מטומאה היוצאת מגופו, ועלה להר הבית שלא לצורך מצוה, וכגון בזמן הזה שאין צורך מצוה לעלות להר הבית, שעובר בעשה דמורא מקדש״.

וכן כתב הג״ר יחיאל מיכל טיקוציינסקי זצ״ל בספרו עיר הקדש והמקדש (ח״ד פ״ג ענף ג ס״ק ב):

״ובימינו שאין צורך מצוה להיכנס להר הבית – אסור להיכנס לשם בכל אופן, ואפילו קודם ׳החיל׳, ואפילו בלי נעליים. ואפילו זה היודע בנפשו שהוא טהור מטומאה היוצאת מגוף, דגם עצם הכניסה שלא לצורך מצוה היא בכלל [אזהרת] מורא מקדש״.

[ע"ש באריכות שמתאר את קלות הראש והדעת של העולים להר הבית, צילומים, גברים ונשים, ובכלל – אוירה של טיול, דבר שנאסר אף בבית הכנסת – מקום מקדש מעט, ק"ו במקום המקדש עצמו! ע"ש].

ובכל זה לא נגענו בשאלה של הקרבת קרבנות בזמננו – נידון שעסקו בו בהרחבה בפוסקים האחרונים, ניתן לראות סקירה כאן.

החלק השני – תגובה לדברי הכותב

כתבת:
כרת נשמע משהו מאוד מרתיע… עד כדי כך שלצערי רבים ממש לא מדייקים לגבי מה מותר ומה אסור. אך כמו רב שפוסק בהלכות דמים ומתיר אישה לבעלה למרות החשש מכרת כי הוא חקר בדק ומכיר ופוסק ע"פ אחריותו ההילכתית, ויש מקרים שאחד יתיר ואחד יחמיר גם אם מדובר בהלכות כרת. ולא יעלה על הדעת שרב בכל שאלה שתבוא לפניו בעניין דמים יאסור כי "אנחנו לא מתעסקים בענייני כרת". אבל בענייני הר הבית ובית המקדש, פתאום צצים כללים חדשים.

תגובה:

אחר המחילה, דבריך ממש לא קשורים לענין. כשרב צריך להתיר אשה לבעלה הוא דן גם באיסורי כרת כי יש צורך להתיר אשה לבעלה.

לעומת זאת כשמדובר בעליה להר הבית – באיזה מצוות עשה מדובר?? העולים – איזה מצוה מקיימים?? מוסכם כמעט על כל הפוסקים כמו שיתבאר בהמשך – שיש עבירת כרת בידם, או על כל פנים ספק כרת, ומאידך – מה הרוויחו?? [ראה בקובץ מורא מקדש חלק א' עמ' ו שאין שום מצוה לעלות להר הבית!].

הרי בכל נידון הלכתי הדיון הוא רווח מול הפסד. לדוגמא – היתר אשה לבעלה – מצוות פו"ר, ומניעת הבעל מהרהור והוז"ל וכו'. כאן גם אם רוב הפוסקים היו מתירין – היה מקום לחשוש מצד שיש רק צד של הפסד ללא צד רווח כלל!

כתבת:

פשוט הסיטרא אחרא מבלבלת את גדולי ישראל. כך ממש גם כותב אור החיים הקדוש בויקרא כ"ה כ"ה. ע"כ.

תגובה:

הביטוי "הסטרא אחרא מבלבלת את גדולי ישראל" – הוא ביטוי חמור, משכילי כפרני. האומר כן ביטל מצות "ועשית ככל אשר יורוך". וקיצץ כנפיהם של ישראל, שהרי מעתה בכל ענין שלא יתאים לי הלכתית – אומר את הביטוי הכפרני הנ"ל, ואעשה ככל העולה על רוחי.

אחד יחליט שהוא מפוצץ את מסגד אל אקצה כדי להביא את הגאולה, והשני יחליט שצריך להרוג את ראש הממשלה וזה יביא את הגאולה וכו' וכל אחד יצטט חצאי מקורות ושברי פסוקים, וכשתשאלנו – הרי גדולי ישראל שוללים זאת? הוא ישיב "הסטרא אחרא מבלבלת את גדולי ישראל" רח"ל מהאיי דעתא.

לא אלמן ישראל, ואיננו נוער הגבעות. יש לנו מורי הוראה ומורי דרך אשר לאורם נלך ועל פיהם נפסוק, וכל מי שדרכו אחרת – סופו שיהיה מן הכתות הפורשות מישראל כדוגמת האיסיים, הסיקריקים, הצדוקים הבייתוסים וכו' שהמכנה המשותף לכולם – מרד בדעתם של גדולי הדור וסלילת דרך עצמאית, שסופה המר ידוע לכולנו. רק "אתם הדבקים בה' אלקיכם – חיים כולכם היום" וכל מי שבירר לו דרך חדשה – כבר אינו עמנו היום.

נראה שמדויק יהיה יותר לומר "הסטרא אחרא מבלבלת את קטני ישראל" לבדות מצוות מדעתם הקצרה נגד דעת גדולי ישראל לדורותם, ולהראות להם עבירות כמצוות, ועוד לשכנעם שכל גדולי ישראל טעו… עפ"ל.

כתבת:

פשוט הסיטרא אחרא מבלבלת את גדולי ישראל. כך ממש גם כותב אור החיים הקדוש בויקרא כ"ה כ"ה. ע"כ.

 הזכרת דברי האוה"ח [בלא ציטוט], אנו נצטט דבריו ונראה מה דעתו:

(ויקרא פרק כה פסוק כה) כי ימוך אחיך וגו'. פרשה זו תרמוז ענין גדול והערה ליושבי תבל, כי ימוך על דרך אומרו (קהלת י' י"ח) בעצלתים ימך המקרה, ואמרו ז"ל (תענית ז' ב) עשיתם לאותו שנאמר בו (תהלים ק"ד) המקרה במים עליותיו מך, כי כשהתחתונים מטין מדרך הטוב מסתלקים ההשפעות ומתמסכן עמוד הקדושה, כי העיקר תלוי בהתחתונים, ואמר ומכר מאחוזתו ירצה על המשכן משכן העדות אשר הוא אחוזתו ית' שבו השרה שכינתו ובעונותינו נמכר הבית ביד האומות, וכמאמרם ז"ל (מדרש תהלים ע"ט) בפירוש פסוק מזמור לאסף באו גוים וגו', והודיע הכתוב כי גאולתו היא ביד הצדיק אשר יהיה קרוב לה' על דרך אומרו (לעיל י' ג') בקרובי אקדש הוא יגאל ממכר אחיו, כי האדון ב"ה יקרא לצדיקים אח כביכול דכתיב (תהלים קכ"ב) למען אחי ורעי, והגאולה תהיה בהעיר לבות בני אדם ויאמר להם הטוב לכם כי תשבו חוץ גולים מעל שלחן אביכם ומה יערב לכם החיים בעולם זולת החברה העליונה אשר הייתם סמוכים סביב לשלחן אביכם הוא אלהי עולם ב"ה לעד, וימאיס בעיניו תאוות הנרדמים ויעירם בחשק הרוחני גם נרגש לבעל נפש כל חי עד אשר יטיבו מעשיהם, ובזה יגאל ה' ממכרו, ועל זה עתידין ליתן את הדין כל אדוני הארץ גדולי ישראל ומהם יבקש ה' עלבון הבית העלוב:
הרי במפורש כתב האוה"ח שהגאולה היא ביד הצדיק הקרוב לה' – וזה כדברי הרמב"ם שמלך המשיח יבנה את בית המקדש.
ודבר נוסף – האוה"ח לא כתב לגאול פיזית את הבית ובודאי לא לעלות למקום בו רוב גדולי ישראל חוששים לכרת – אלא ש"ייטיבו מעשיהם ובזה [ורק בזה!!] יגאל ה' ממכרו!!"
בנוגע למה שכתבת שמתעלמים מהלכה מפורשת לבנות את בית המקדש – כבר כתבתי בזה בתשובה אחרת שאין היום שום מצוה לקום ולבנות את בית המקדש וזאת מכמה סיבות.

כתבת שהרמב"ם עלה להר הבית – יש לרב שלמה אבינר מאמר שלם שנקרא "הרמב“ם לא עלה להר הבית" בו הוא מוכיח שאין הדבר נכון כלל ועיקר. [יובא בהמשך בקבצי PDF שיצורפו לתשובה זו].

מה שכן ידוע שמונטיפיורי והברון רוטשילד עלו להר הבית, וכל גדולי ישראל מחו כנגדם, והרב קוק כתב על מעשהו של הברון [שזכויות רבות לו בבנין א"י] : ”פגימה אחת בקדושת מקום בית חיינו עולה לנו על כל מיליונים של ישובים מעשיים, וה‘ הטוב יכפר“. בוודאי שרוטשילד זכאי לשכר רב על כל מה שעשה, אבל אם הוא פוגע בנשמה של עם ישראל, לא שווה כל בנין הארץ. אם הוא עולה להר הבית עדיף שלא יבנה לנו ישובים ולא יסייע בבניין הארץ.

כתבת:

"הזלזול הזה בגלל השקפה בגדולי ישראל שעלו עולים ויעלו, יגרום לכך שבמקום למצוא פתרון תכליתי לבעיה ההלכתית, הבריחה מהתמודדות ובדיקה אמיתית כמו בכל סוגיה הלכתית, בכדי למצוא את הקולות והחומרות כמו בכל מצווה כולל כרת, תייצר כאלה שיעלו בלי כללים וחוקים".

תגובה:

כמדומני שהזלזול בגדולי ישראל הוא בדבריך. לא אני אמרתי שהסטרא אחרא מבלבלת את גדולי ישראל.

אני אמרתי שאנשים אלה אינם חוששים מכרת, ואם תטען שיש המתירים – הם בטלים במיעוטם ואין הלכה כמותם! האם זה זלזול בדעתם? זה זלזול באותם המעיזים פניהם כנגד כל גדולי ישראל להחשיבם טועים!

ובכלל – כל הגישה הבקורתית כנגד גדולי ישראל – היא גישתו של קורח. הם הרי לא מבינים, הם "בורחים מהתמודדות" הם "מייצרים כאלה שיעלו בלי כללים וחוקים".  הם "חוששים להתמודד עם האמת ההלכתית ולדון בסוגיה הסבוכה בצורה אמיתית" בקיצור, אולי תפתח סדנא לחינוך גדולי ישראל ותלמד אותם את כל מה שכתבת? איך מתמודדים עם "אמת הלכתית סבוכה בצורה אמיתית" איך "לא לברוח מהתמודדות" ואז, אולי אז הם ישכילו להבין כיצד עליהם לפסוק הלכה.

מזכיר לי הדבר שפעם פנה מסכיל אחד לר' ישראל מסלנט ואמר לו הרב הוא ב"ה רחב אופקים ופיקח, אולי כדאי שהרב ילמד את גדולי ישראל ה"מיושנים" פיקחות וחכמה? השיבו הגרי"ס – תראה, ללכת וללמד כעת את כל גדולי ישראל פקחות וחכמה, זה קשה, אבל יש לי עצה יותר קלה ופשוטה שברגע אחד יכולה לפתור את הבעיה. פשוט תעשה תשובה, ומיד תמצא שכל גדולי ישראל פקחים וחכמים ולא חסר להם מאומה…

וראוי להביא בזה דברים שכתב הרב אברהם שפירא כנגד המורים היתר לעלות להר:

"רק גדולי תלמידי החכמים שבדור, שכוחם לפסוק בשאלות החמורות בכל חלקי התורה, ופסקיהם מקובלים בישראל, ראויים לפסוק בשאלות אלה הנוגעות לכלל ישראל. כל מי שלא הגיע למדרגה זאת עליו להימנע מלפסוק בעניינים אלו, ואם בכל זאת מורה הלכה, כבר כתב עליו הרמב"ם (הלכות תלמוד תורה ה, ד): "רשע שוטה וגס הרוח, ועליו נאמר: 'ועצמים כֲּל הרוגיה'… אלו התלמידים הקטנים שלא הרבו תורה כראוי, והם מבקשים להתגדל בפני עמי הארץ ובין אנשי עירם, וקופצין ויושבין בראש לדין ולהורות בישראל, הם המרבים המחלוקת והם המחריבים את העולם והמכבין נרה של תורה והמחבלים כרם ה' צבאות, עליהם אמר שלמה בחכמתו : 'אחז וּ לנוּ שׁוּעלים שׁוּעלים קטנּים מחבּלים כּרמים'".

 

כתבת:

"בסופו של דבר האמת מנצחת . ב"ה יותר ויותר חרדים מכל גווני הציבור החרדי עולים להר הבית. אשריהם ואשרי חלקם… עם ישראל צמא לקדושה ורוצה לצאת מהגלותיות שלו. הדרך היחידה היא חיבור למקום הקדוש שנרמס בידי יום הן ע"י ערבים והן ע"י תלמידי חכמים שחוששים להתמודד עם האמת ההלכתית ולדון בסוגיה הסבוכה בצורה אמיתית".

תגובה:

"בסופו של דבר האמת מנצחת"?? הוי האומרים לאור חושך ולחושך אור… בדבריך קיימת את שאמרו חז"ל שבעקבתא דמשיחא האמת תהיה נעדרת… עד כדי כך, שכל גדולי ישראל יורו דבר אחד, ויעמוד אדם ויחליט שהעוברים על דבריהם הם "האמת" והם ה"מנצחים"… על כגון דא אמר מי שאמר "עוד נצחון כזה ואבדנו"…

ב"ה יותר ויותר חרדים מכל גווני הציבור החרדי עולים להר הבית. אשריהם ואשרי חלקם…

"אשריהם" למי שכל גדולי ישראל זועקים שהם חייבים כרת?? אני שואף לאושר מסוג אחר, ומ"חלקם" לא יהא חלקי…

הרי כך גם תוכלנה לומר "נשות הכותל" [נשות הקוקטייל…] "ב"ה האמת מנצחת, יותר ויותר נשים מכל גווני הציבור עולות לכותל עם תפילין בראשן, נשות ישראל צמאות לקדושה ורוצות לצאת מהגלותיות שלהן. הדרך היחידה היא חיבור למקום הקדוש שנרמס וכו' וכו'.

גם הן תוצאנה קונטרסים שיוכיחו שנשים הניחו תפילין מאז ומעולם – ר' ערך מיכל בת שאול ועוד. מה תאמר? הפרדה? הרי לא מדובר בריקודים – וכאן יביאו ציטטות מרבנים שאומרים שלא צריך הפרדה וזו רק חומרה, ופעם בכלל לא הקפידו על זה כו' כו'. רחמנא ליצלן מהאי דעתא.

 

כתבת:

… עם ישראל צמא לקדושה ורוצה לצאת מהגלותיות שלו. הדרך היחידה היא חיבור למקום הקדוש שנרמס מידי יום הן ע"י ערבים והן ע"י תלמידי חכמים שחוששים להתמודד עם האמת ההלכתית ולדון בסוגיה הסבוכה בצורה אמיתית".

תגובה:

האמנם "צמאון לקדושה"? מה מקורה של "חומרה" זו?

כל הידור וחומרא הנובעים מאנשים שאינם מגדולי הדור ומגדולי המחמירים בשאר העניינים – טעונים בדיקה מהו מקורם. תבדוק טוב ותמצא שהסיבות ל"הידורים וחומרות" בעניינים אלו אין מקורו מ"כמיהה וערגה לקדושה וקיום מצוות השם", שאם כן – מדוע כמיהה זו ורדיפת המצוות  לא באה לידי ביטוי גם במצוות תלמוד תורה למשל? גם בהנחת תפילין של ר"ת? גם בחומרא של שימוש בחשמל בשבת?

הריח הנודף מ"מצווה" זו הוא ריח של "לאומיות" גויית נבובה "לא ניתן לערבים להשתלט  ל נ ו  על הר הבית"! אין זו דרכנו.

האם הם מחמירים יותר מהבבא סאלי? מהבבא מאיר? מהרב מרדכי אליהו? מהסטייפלר? מהרב מרדכי שרעבי? מרבי אברהם הלוי בן דורו של האריז"ל שהיה מבכה על החורבן וגלות השכינה כל ימיו – אך לא חשב לרגע שהגאולה תבוא דרך פעולה גשמית אלא רוחנית בלבד!

האם כל ה"כמהים" לעבודת המקדש ומצטערים על גלות השכינה – אומרים מדי לילה תיקון חצות? צא ובדוק…

כל זה בהערת אגב הנוגעת לכל ה"מבקשים" וה"כמהים" וה"צמאים לקדושה ורוצה לצאת מהגלותיות" למצוות שגדולי ישראל אינם רודפים אחריהם, ואין ה"כמהים" הללו חשודים על אהבת תורה ויראת שמיים יותר מגדולי ישראל…

וכפי שקראתי פעם התבטאות של הרב אבינר שנשאל בנוגע ל"נשים צדקניות" שבדורנו שאינן מסתפקות בהסתכלות דרך המחיצה בגברים הרוקדים עם ספרי תורה בשמחת תורה, והן לוקחות ס"ת ועושות מעגלים בעזרת הנשים ורוקדות עם הספר מרוב "אהבתם ערגתם וכמיהתם לתורה הקדושה"… הרב השיב בציניות ואמר שהן לא חשודות על אהבת תורה ויראת שמים יותר מאימי ע"ה, שהסתפקה בהסתכלות בריקודים דרך המחיצה בעזרת הנשים… ובעצם כל הענין נובע מאידיאות חילוניות גוייות שאליהן הן נחשפו אודות "שיוויון הזכויות" של האשה, "הדרת נשים", ושהיא אינה פחותה מן האיש וכו' ולכן כבר לא מתאים לה "להיות מן הצד ולהסתכל"… וכל ענין ה"אהבת תורה" וכו' אינו אלא כסות תאנה.

כתבת:

בכל מקום צועקים שאסור ליהודים להיכנס כלל להר הבית שזה שקר גס בהלכה פשוט שקר גס. לא מצאתי מקור הלכתי אחד שאוסר להיכנס למשל לאיזור של תוספת הורדוס שכל ארכיאולוג מתחיל מזהה ככזה,

תגובה:

כל גדולי ישראל כותבים שאין אנו יכולים לקבוע בבירור את גבולות הקדושה, היכן בדיוק היה המזבח וכו' היכן קודש הקודשים, ואף הארכיאולוגים חלוקים ביניהם בנוגע לעניינים אלה.

דבר נוסף – אין הם ומחקריהם מועילים הרבה, כיון שעדיין מידי ספק לא יצאנו, שהרי אין הוכחה ברורה אלא הערכות של אנשים שאינם אנשי תורה, ולא ניתן לסמוך עליהם ולהכנס בספק כרת.

וכן כתב הגאון הרב זלמן קורן שליט"א, גדול חוקרי הר הבית בימינו [ראה מורא מקדש 3]. שאין כל ממצאים מחקריים חדשים שבכוחם להוסיף להכרעה היכן בדיוק היה ממוקם המקדש. כמו כן גם הוא מבאר שהסיבה המרכזית לאיסור הכניסה להר היא ‘למיגדר מילתא’, ולכן גם אם היו ממצאים חדשים לא היה בכוחם להתיר את האיסור שהטילו גדולי ישראל. לבסוף הוא טוען כי, לצערנו הרב, מה ש’התחדש’ בשנים האחרונות בנושא זה הוא חוסר הציות לגדולי ישראל.

מה תאמר – יש מקומות שבבירור אינם נחשבים לקדושים – ולשם כן ניתן להכנס!

יש לדעת שחכמי ישראל אינם קובעים הלכות באופן "שחור לבן" – מותר אסור. בעינם הבדולח הם רואים גם נזקים וקלקולים שיכולים לצאת מדבר מסויים ועל פי זה קובעים את ההלכה.

בזמנו של החת"ס הייתה קבוצה שהתירה נגינה בביהכ"נ ביו"ט ע"י נוכרים, והיו כאלה שאז אף כתבו "תשובות בהלכה" והוציאו קונטריסים להתיר את הדבר על פי גדרי ההלכה של שבות דשבות במקום מצוה וכו' ולכן אין שום מניעה הלכתית להתיר זאת.

החת"ס וכל גדולי הדור יצאו חוצץ מפני שראו את הקלקולים שעתידים לצאת מהדבר, ולבסוף האמת הוכיחה עצמה ואלו שהתירו הם אבות הרפורמה המודרנית שאת תוצאותיהם אנו רואים היום.

ההבדל בין אדם גדול לקטן הוא שהגדול רואה למרחוק, ולכן הם נקראים "עיני העדה", ואילו הקטן אף מה שלפניו אינו רואה [הרב מבריסק].

כאן כל בר דעת מבין את החששות הכבדים שיש בענין היתר עליה להר הבית, וכפי שכתב בזה הרב צבי קוסטינר [מורא מקדש א עמ' כט] תחת הכותרת "תקלות מהיתר עליה גורף":

"אף על פי שיש שטחים בצפון הר הבית ובדרומו שקרוב לוודאי הם תוספת והרחבה של הר הבית המקודש, וממילא אינם קדושים בקדושת "מחנה שכינה" ואף לא בקדושת "מחנה לויה", בכל זאת העלייה להר הבית אסורה מכל וכל, משום שבכניסת יהודים למקומות האסורים הם מתחייבים בכרת, או במיתה בידי שמים, או עוברים בעשה ובלאווים, מלבד הלכות טהרה וטומאת מקדש החמורות שאין רוב העם זהיר בהן בימינו, ואם נבוא להתיר בימינו את העלייה, לא נוכל ליצור מציאות שיהיה פיקוח על כך שכל מי שעולה יעשה זאת בקדושה ובשמירת כל הלכות טהרה, וכניסתו תהיה רק למקומות שבהם אין כל חשש איסור, ורק לצורך מצווה. בעוונותינו הרבים ניהול שטח הר הבית מסור לידי השועלים, ואין לרבנות הראשית לישראל שום יכולת שליטה ופיקוח על העולים להר ועל מעשיהם בתוך ההר. אם נתיר את העלייה להר הבית, יהיה זה "משחק באש", זה יאמר בכה וזה יאמר בכה, והמקום שאמור לאחד את לב כל ישראל ייהפך לזירת קרב הלכתי ופוליטי. יש טוענים שמי שכיום עולה באיסור להר ימשיך לעלות כדרכו גם אם תתיר הרבנות הראשית את העלייה להר הבית, ולא משום שהותרה הכניסה, ואדרבה, אולי כשיראה רבים ויר"ש עולים בטהרה ונזהרים בגבולות המותרים (לשיטתם) אף הוא יתחזק בדבר. אך אין זו סברה כלל, משום שרבים וטובים מעמך בית ישראל לא נכנסים כיום להר מפני שיודעים הם שהדבר אסור, ואם יותר הדבר, הם לא ידקדקו בפרטי ההלכות לדעת כיצד ולאן בדיוק מותר לעלות , ויכשלו חלילה באיסור כרת ובשאר איסורים. אנו איננו צדיקים פרטיים, יש לנו אחריות על כלל ישראל. ע"כ.

וחלק מן הפרצה היא כניסת נשים [שהן בחשש זבות] וכפי שכתב הרב זלמן קורן [ומקדשי תראו 3] "כיום המציאות היא שגם פנויות דתיות (שבמקרה הטוב טובלות!!!) עולות להר הבית, כך שברור בעליל שכיום הסיבה למגדר מילתא קיימת ביתר שאת", וד"ל.

כתבת:

הדרך היחידה היא חיבור למקום הקדוש שנרמס מידי יום הן ע"י ערבים והן ע"י תלמידי חכמים שחוששים להתמודד עם האמת

תגובה:

הדרך היחידה שהורונו רבותינו להתחבר למקום הקדוש היא על ידי לימוד ההלכות של בית המקדש, ציפיה לגאולה מתוך אמונה שלימה ולא פעולות חיצוניות שאין ביניהן לבין ציפיה לגאולה מאומה. ולא זו בלבד, אלא עוד מרחקות אותה!

וכפי שהשיב הרב צבי יהודה קוק לשאלת הרב נבנצל איך אפשר לחזק את הציפיה למקדש? השיבו הרב:

"ללמוד את הלכות המקדש, להתפלל על בניית המקדש, להתאבל בתשעה באב ובשאר הימים שבהם צריכים להתאבל על חרבן הבית". ע"כ.

לא פעולות חיצונית שיכולות רק להחריבו, וכפי שהתבטא הרב מרדכי אליהו זצ"ל:

“אין כיום שום רב בעולם שיכול להתיר עלייה להר הבית או לכל רצועה מסויימת בכל ההר. מדובר במעשה חמור מאוד שיכול להביא לחורבן הבית ולא לבנייתו“.

הגר“מ אליהו מתמודד עם טענתם של העולים ואומר:

כל מי שעולה כיום להר הבית, עובר על איסור כרת. יש מקום לדון כלפי אנשי הביטחון שלשם פיקוח נפש נצרכים לעלות לשם, אך לבוא ולהפוך איסור למצווה, זהו מעשה נורא שפוגע ביסודות התורה וההלכה. היעלה על הדעת להפוך מחויבי כרת לצדיקים גדולים?“.

בתשובה על השאלה אם אחד מהרבנים שעלו להר הבית התייעץ עמו או שאל לדעתו, אמר הגר“מ אליהו: “איש מהם לא שאל את דעתי, ולו היו עושים כן הייתי אומר להם שהם טועים ומטעים“. ע"כ.

ומה שכתבת "המקום הקדוש שנרמס מדי יום ע"י תלמידי חכמים וכו'" זה נכון – על ידי אותם שחושבים שיכולים לפסוק כנגד כל גדולי הדור ולהורות לרבים היפך כל גדולי הדור – הם הרומסים את המקום מדי יום!

ניתן להאריך רבות בענין, אך חושבני שגם כך הארכתי די.

נותר להביא את דברי הרבנים שכתבו בזה –

החלק השני – קונטרסים ודברי גדולי ישראל

רצ"ב כמה קונטרסים ופרסומים שנכתבו בנושא וכולם שוללים את הכניסה להר הבית מכל וכל.

א. קונטרסים 'ומקדשי תיראו', 'עיטורי ירושלים' ועוד – ובהם דעת גדולי ישראל ובעיקר מהמגזר הדת"ל.

ב. קונטרס 'הר קודשי' לרב בניזרי – עבודה מקיפה בנושא העליה להר הבית.

ג. מכתבים וכרוזים מגדולי ישראל לדורותם.

  • * * *
  • קונטרס ומקדשי תיראו 1

  • * * *

קונטרס ומקדשי תיראו 2

קונטרס ומקדשי תיראו 3

  • * * *

קונטרס 'עיטורי ירושלים'

  • * * *

קונטרס 'הר קודשי' לרב בניזרי

  • * * *

מכתבים וכרוזים מגדולי ישראל

Print Friendly, PDF & Email

תגובה אחת על הפוסט “האם יש איסור בזמננו לעלות להר הבית?”

בעת כתיבת תגובה - נא ציין את שם הסרטון / קובץ השמע, על מנת שנבין אותך טוב יותר, תודה.

  1. אלי הגיב:

    קראתי בעיון רב. ברור לי שהפולמוס פוליטי ולא הלכתי.

תגובות הגולשים

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

השיעורים באתר לרפואת אביו של הרב,

ר' חיים בן סעדה בתושח"י

קרא פרק תהלים לרפואתו>>

 

דיסק חדש!!

הלכות יורה דעה

מכתב מאליהו ימים נוראים

שלחן ערוך חלק א