הלכה ברורה א' | על סדר השו"ע

 

שיעורים בהלכה על סדר השולחן ערוך,

על פי הספר "הלכה ברורה"

חלק א – מסימן א' – עד סימן מ"ה

הלכות הנהגת אדם בבוקר

סימן א – דין השכמת הבוקר

סימן ב – דין לבישת בגדים

סימן ג – הנהגת בית הכסא

סימן ד – דיני נטילת ידים

סימן ה – כונת הברכות

סימן ו – דין ברכת אשר יצר ואלהי נשמה ופרושיו

סימן ז – דין לברך ברכת אשר יצר כל היום אחר הטלת מים

 

  הלכות ציצית

סימן ח – הלכות ציצית ועטיפתו

סימן ט – איזה בגדים חיבים בציצית ואיזה פטורים מציצית

סימן י – דיני כנפות הטלית

סימן יא – דיני חוטי הציצית

סימן יב – דברים הפוסלים בציצית

סימן יג – דיני ציצית בשבת

סימן יד – דיני ציצית שעשאן עכו"ם ונשים וטלית שאולה

סימן טו – אם להתיר ציצית מבגד לבגד ודין נקרע הטלית

סימן טז – שעור טלית

סימן יז – מי הם חיבין בציצית

סימן יח – זמן ציצית

סימן יט – זמן ברכת ציצית

סימן כ – דיני לקיחת ומכירת טלית

סימן כא – כדת מה לעשות בציציות שנפסקו ובטליתות ישנים

סימן כב – ברכת שהחיינו על הטלית

סימן כג – דיני ציצית בבית הקברות

סימן כד – הנהגת לבישת הציצית ושכרה וענשה

 

  הלכות תפילין

סימן כה – דיני תפלין בפרטות

סימן כו – דין מי שאין לו אלא תפלה אחת

סימן כז – מקום הנחתן ואפן הנחתן

סימן כח – דיני חליצת התפלין

סימן כט – שלא מברכים בעת שחולצן

סימן ל – זמן הנחתן

סימן לא – דין תפלין בשבת ויום טוב

סימן לב – סדר כתיבת התפלין

סימן לג – דין תקוני התפלין ודין הרצועות

סימן לד – סדר הנחת הפרשיות בתפלין והמהדרים אשר להם ב' זוגות תפלין

סימן לה – דין מנין השטין

סימן לו – דקדוק כתיבתן

סימן לז – זמן הנחת התפלין

סימן לח – מי הם חיבין בתפלין והפטורים

סימן לט – מי הם הכשרים לכתב תפלין ולקנות מהם

סימן מ – דין איך לנהג בקדשת התפלין

סימן מא – הנושא משאוי איך ינהג בתפלין

סימן מב – אם מתר לשנות תפלין של יד לשל ראש

סימן מג – דין איך להתנהג בתפלין בהכנסו לבית הכסא

סימן מד – אסור שנה בתפילין

סימן מה – דין תפילין בבית הקברות ובית המרחץ

 

Print Friendly, PDF & Email

לחצן-הורד-למחשבך-קטגוריה

תגיות

15 תגובות על “הלכה ברורה א' | על סדר השו"ע”

בעת כתיבת תגובה - נא ציין את שם הסרטון / קובץ השמע, על מנת שנבין אותך טוב יותר, תודה.

  1. גדי הרוש הגיב:

    שלום לכבוד הרב!
    שמעתי את השיעור האחרון בהלכות ציצית ורציתי לשאול אם הבנתי נכון.

    אני נוהג ללמוד במהלך יום שישי בבוקר עם תפילין אבל לא הקפדתי להתעטף בטלית ולפי מה שהבנתי צריך גם להתעטף בטלית , האם הבנתי נכון?
    תודה

    • בועז שלום בועז שלום הגיב:

      לגדי שלום
      אכן על פי הקבלה אין להניח תפילין בלא טלית, וכפי שכתב בשו"ת בנין אב סי' ז' שמוכח מדברי המקובלים שמצוות תפילין בלא טלית לוקה בחסר.

  2. גבריאל ג"ראפי הגיב:

    נשאלתי על ידי אחד התלמידים מדוע לא מחשבים את חצות הלילה למשל מהשקיעה עד עלות השחר וחוצים לשניים כמו שעושים בחצות היום?
    תודה

    • בועז שלום בועז שלום הגיב:

      שלום
      בענין חצות היום – יש לנו אפשרות בדיקה, על ידי התבוננות בשמש וכשנראה שהיא בדיוק באמצע הרקיע – נדע שזהו חצות היום. כפי שאחז"ל שזמן חצות היום הוא בעת שהחמה בראש כל אדם [פסחים צד.].
      לעומת זאת בחצות הלילה כיצד נבדוק מה הוא זמן חצות? לכן אנו לוקחים את זמן חצות היום ומוסיפים עליו בדיוק 12 שעות – שהרי היום 24 שעות – וכך אנו מקבלים את זמן חצות הלילה.
      [בנוגע לשאלה הרי חצות היום אינו בדיוק הזמן שבו אמצע היום מעלות השחר ועד צאת הכוכבים, שהרי עה"ש הוא 72 / 90 דקות קודם הנץ, וצאת הכוכבים הוא 20 דקות אחר השקיעה, וא"כ אין זה נקודת האמצע ביום?? בשאלה זו נשתברו קולמוסים רבים, וקשה לפרט את כל השיטות שנכתבו ביישוב הענין, תוכל לראות בקובץ 'עץ חיים' [באבוב ח"ג] מאמר שלם שמסכם את השיטות בנושא. ע"ע שו"ת איש מצליח ח"א סי' טו, ובשו"ת אור לציון חלק ג בהערות פרק יא, ובח"ב פרק ד' תשובה ח' ובפרק ט"ו בבאורים לתשובה ו'].

  3. גבריאל ג"ראפי הגיב:

    שלום הרב.
    בשיעור 2 דין לבישת בגדים דקה 28.
    הרב הביא את הבן איש חי לגבי האורות המקיפים. הרב בשיעור אמר שלפי הטעם הזה גם נשים צריכות להקפיד. עיינתי בבן איש חי והוא קושר גם את האורות המקיפים לענין השכחה. כך שלמעשה גם לפי הטעם הזה יש נ"מ בין נשים וגברים, שנשים לא מצוות על "פן תשכח".

    • בועז שלום בועז שלום הגיב:

      שלום
      ענין המקיפין ונתינת מקום לאורות להכנס בין בגד לבגד – אינו שונה בין איש לאישה. על שניהם להקפיד בזה כדי שייכנסו בחינת האורות המקיפין.
      [הרב שם רק מסביר שזה גם הגורם לשכחה, אבל לא שזה הסיבה לאיסור].

  4. גבריאל ג"ראפי הגיב:

    שלום הרב.
    אדם שניעור באמצע הלילה ובירך ברכות התורה כדי ללמוד ואחר כך חזר לישון וניעור בבוקר (לפני / אחרי עלות השחר) האם חוזר לברך ברכות התורה?
    תודה.

    • בועז שלום בועז שלום הגיב:

      לר' גבריאל שלום
      למדנו ענין זה בילקו"י [סי' מז סע' כח] וז"ל:
      "הישן בלילה שינת קבע על מטתו, וקם משינתו ללמוד תורה, ובירך ברכות התורה, ואחר כך חזר לישון בעוד לילה על מטתו, צריך לחזור ולברך ברכות התורה בבוקר, הואיל והפסיק בשעת קבע של לילה. אבל אם אחר שקם משינתו בלילה, ובירך ברכות התורה, חזר לישון רק לאחר שעלה עמוד השחר, כשיקום אינו צריך לחזור ולברך ברכות התורה, שהרי ישן שינת קבע ביום [אחר עמוד השחר] דלא הויא הפסק, ואינו מברך". עכ"ל.

  5. גבריאל ג"ראפי הגיב:

    שלום הרב.
    הלכות נטילת ידיים.
    האם יש חיוב ליטול ידיים לפני תפילה או רק אם ידוע שנגע במקומות המכוסים?
    תודה.

    • בועז שלום בועז שלום הגיב:

      לר' גבריאל שלום
      כתב השו"ע [אורח חיים הלכות תפלת המנחה סימן רלג סעיף ב]:
      "אם יש לו מים, צריך ליטול ידיו כדי להתפלל, אף ע"פ שאינו יודע להם שום לכלוך, ולא יברך. ( וע"ל סימן צ"ב סעיף ה'). הגה: ואפי' עומד מלמודו, יטול ידיו לתפלה (מנהגים); ואם אין לו מים מזומנים, אינו צריך ליטול". ע"כ.
      ועיין בהלכה ברורה שכתב למעשה –
      "ואם נטל ידיו קודם תפלת שחרית, ושמר את ידיו ויודע שלא הסיח דעתו מהן, אינו צריך לחזור וליטול ידיו קודם תפלת מנחה. (וכן אם נטל ידיו קודם תפלת מנחה ולא הסיח דעתו מהן, אינו צריך ליטול ידיו קודם תפלת ערבית).
      ואם נטל ידיו שחרית ולאחר מכן הסיח דעתו מהן קודם שיתפלל מנחה, אבל אינו יודע שנתלכלכו, אם יש לו מים מזומנים לפניו יטול ידיו, ואם אין לו מים מזומנים לפניו, די בכך שיקנח ידיו במידי דמנקי ולאחר מכן רשאי להתפלל. [ומידי דמנקי היינו אבן, או עפר, או קיסם, או כותל, או קורה, או מפה, או בגד קשה].
      ואם היו ידיו מלוכלכות, או שנגע במקום מטונף אחר שנטלן שחרית, צריך לחזר אחר מים ליטול ידיו (בלי ברכה) קודם שיתפלל מנחה או ערבית".

  6. גבריאל ג"ראפי הגיב:

    שלום הרב.
    ב"ה התחלנו הלכות ציצית.
    1.מה המעמד של אנדיגונוס לגבי קיום מצוות?
    2.בזמנם שהיו מטילים ציצית בבגד וזה היה הלבוש שלהם . מה לגבי הברכה?

    • בועז שלום בועז שלום הגיב:

      לר' גבריאל שלום
      א. לגבי אנדרוגינוס – החזו"א כתב [נידה קטז סק"א] שהוא חייב במצוות ככל אדם מישראל. בנוגע למצוות השייכות לאנשים ולא לנשים יש להסתפק בו, כגון במצוות עשה שהזמן גרמן שנשים פטורות, ועל הצד שהוא אישה הוא פטור. ע"כ. ומסתבר שמספק חייב.
      ב. שאלתך לא ברורה, מדוע שיהיה ספק לגבי הברכה? הרי אנו היום פוטרים את הטלית קטן בברכה על הטלית גדול, וכך עשו גם אז.

  7. גבריאל ג'ראפי הגיב:

    הבהרה.
    במקרה שפשט באמצע היום והיה הפסק.
    אולי נאמר שבגלל שזה הבגד שהם לובשים וזה לא מיוחד למצוה כמו היום אז לא יברך?

    • בועז שלום בועז שלום הגיב:

      אין הבדל. בכל מקרה חז"ל תיקנו ברכה על בגד הכולל ד' כנפות וציצית, בין אם זה בגדו הקבוע, ובין אם זה ט"ק מיוחד למצווה.

תגובות הגולשים

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

השיעורים באתר לרפואת אביו של הרב,

ר' חיים בן סעדה בתושח"י

קרא פרק תהלים לרפואתו>>

 

דיסק חדש!!

הלכות יורה דעה

מכתב מאליהו ימים נוראים

שלחן ערוך חלק א