הלכות ספירת העומר

Print Friendly, PDF & Email

לחצן-הורד-למחשבך-קטגוריה

תגיות

8 תגובות על “הלכות ספירת העומר”

בעת כתיבת תגובה - נא ציין את שם הסרטון / קובץ השמע, על מנת שנבין אותך טוב יותר, תודה.

  1. גבריאל ג'ראפי הגיב:

    שאלה –
    לשיטת רב האי גאון עד מתי נחשב יום תמים? אם עבר מצאת הכוכבים נאמר שעתיים האם יכול לספור? כמה זמן אחרי צאת הכוכבים יכול עדיין לספור?

    • בועז שלום בועז שלום הגיב:

      לר' גבריאל שלום
      לדעת הבה"ג 'תמימות' מתקיים בכל המ"ט יום, כשישלים הספירה, ולכן אם החסיר יום אחד – ממשיך לספור בלא ברכה.
      לעומת זאת לדעת ר' האי גאון במה יתקיים ה'תמימות' אם לדעתו גם אם חיסר יום – יוכל להמשיך לספור בברכה?
      על זה אומר הביאור הלכה בסימן תפ״ט ג׳ תירוצים:
      א) הרי״ץ גיאות בשם רב האי גאון דמקיים ״תמימות״ בשבועי. שהרי מצוה למימני יומי ומצוה למימני שבועי.
      ב) עוד תירץ הרי״ץ גיאות שאם שכח יום אחד יספור בלילה שלאחריו שתי ספירות דהיינו שיאמר "אתמול היה כך לעומר והיום כך וכך לעומר" וכיון דמונה גם של אתמול לא נפק מכלל ״תמימות״.
      ג) בשם שאר פוסקים תירץ שכל יום ויום מהספירה יהיה תמים דהיינו שיספור מבערב, ואם ספר למחרתו ביום אין זה תמימות לגבי אותו היום בלבד, לפי שהחסיר את הלילה אבל לא הפסיד את שאר הימים. עכת״ד.
      בגדר הלילה – ודאי שעדיף לספור בתחילת הלילה כלשון השו"ע סי' תפט שאם לא ספר בתחילת הלילה בדיעבד יכול לספור כל הלילה. ועכ"פ גם לר' האי גאון בדיעבד זה נחשב לתמים כיוון שכלל בספירתו לילה ויום. משא"כ כשסופר בהגיע היום אין יום זה תמים כלל שהרי חיסר בו את הלילה.
      בנוגע לשאלה מהו הזמן הנקרא 'תחילת הלילה' – תלוי הדבר בדעות בין הפוסקים – הגאונים ור"ת, וכן בין האחרונים – האם זה י"ג וחצי דקות או ח"י דקות או כ"ה דקות או חצי שעה אחר השקיעה,

  2. גבריאל ג'ראפי הגיב:

    הרב בשיעור של ספירת העומר אמר שלא מברכים שהחיינו על מנעלים מפני שזה קשור בהריגת החיה. בש"ע משמע שהסיבה היא שאין לזה חשיבות. מה המקור לדברי הרב? תודה.

    • בועז שלום בועז שלום הגיב:

      לר' גבריאל שלום
      אמנם הרמ"א כתב ענין זה [סי' רכג סע' ו] לגבי ברכת 'תבלה ותתחדש' שאין לאומרה על מנעלים "דאם כן היו צריכים להמית בהמה אחרת תחלה שיחדש ממנה בגד אחר, וכתיב: ורחמיו על כל מעשיו (תהילים קמה, ט) (מהרי"ו בפסקיו) והנה הטעם חלוש מאד ואינו נראה, מ"מ רבים מקפידים על זה שלא לאמרו". עכ"ל.
      אך יש שהביאו את הטעם הזה גם ביחס לברכת שהחיינו על מנעלים, עי' בספר מור ואהלות באהל ברכות והודאות סי' כד.
      חשוב לציין שהשדי חמד [ח"ו מע' ברכות סי' ב' אות כ'] הביאו למור ואהלות וחלק עליו וכתב שהוא דעת יחידאה, ואין הלכה כמותו, והוכיח זאת גם מדברי הפרמ"ג במשב"ז [סו"ס כב הביאו גם הכה"ח רכ"ג מח] שכתב שעל מעיל מעור שועל או שאר בעלי חיים מברכים שהחיינו.
      ולכן העיקר להלכה שאין מברכים שהחיינו על מנעלים משום שהם אינם חשובים.

  3. גבריאל ג'ראפי הגיב:

    שלום הרב בועז. בשיעור על מנהגי הספירה אמר הרב לא לעשות סעודה בארוסין הנקראים תנאים. בילקוט כתוב שמותר אפילו בריקודים ומחולות .סעיף לה.

    • בועז שלום בועז שלום הגיב:

      אמנם כך כתב בילקו"י במהדורה הישנה, אך ראה שם בהערה למטה שתיקן וכתב:
      "אף שכן כתב מרן אאמו"ר שליט״א ב״קול סיני״… מכל מקום כעת הוא מורה ובא להחמיר לענין ריקודים ומחולות, וכן פשט דברי המגן אברהם, דיש לאסור ריקודים ומחולות בימי הספירה גם בלי תזמורת".
      ובקיצשו"ע ילקו"י במהדורת המאוחרות יתר כבר תוקן הדבר ונכתב:
      "מותר לעשות אירוסין, הנקראים ״תנאים״ בימי הספירה, וימעטו בשמחה, שיהיו רק משוררים בפה, ולא בכלי שיר, ומותר לחלק מגדנות ומיני מתיקה. אבל ריקודים ומחולות של רשות אסורים בימי הספירה. [מגן אברהם (ריש סימן תצג). ואחרונים שם".
      הרי א. שאסר כלי שיר. ב. אסר ריקודים ומחולות. ג. אסר סעודה.

  4. גבריאל ג'ראפי הגיב:

    שאלה:
    הייתי היום [13 יום לעומר] שליח ציבור לספירת העומר, ובטעות אמרתי אתמול 13 יום לעומר [כמנהג התימנים שהש"ץ מכריז כמה היה אתמול, כדי ליידע את הציבור] ומיד תקנתי ואמרתי אתמול 12 יום לעומר . האם נאסר עלי באותו היום לספור בברכה?

    • בועז שלום בועז שלום הגיב:

      שלום
      אין שום בעיה, היות ואמרת "אתמול 13 יום לעומר" נמצא שלא ספרת כמה היום לעומר, ולכן לא יצאת, ובוודאי שעליך לספור כראוי בברכה.

תגובות הגולשים

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

דיסק חדש!!

הלכות יורה דעה

מכתב מאליהו חלק ד'

שלחן ערוך חלק א