הלכות שבת

Print Friendly, PDF & Email

לחצן-הורד-למחשבך-קטגוריה

תגיות

28 תגובות על “הלכות שבת”

בעת כתיבת תגובה - נא ציין את שם הסרטון / קובץ השמע, על מנת שנבין אותך טוב יותר, תודה.

  1. שאולי הגיב:

    סימן שיח ציינת אסרת אם בן אדם הוציא סיר של קציצות לא מבושלות במקום אורז מדין שוגג.

    אנחנו למדנו אצלנו בשיעור שזה לא דין שוגג זה דין מתעסק ולכן מותר.

    שוגג זה אם שכח ששבת היום או שלא ידע שזה אסור – וזה לא המקרה.

  2. בועז שלום בועז שלום הגיב:

    לשאולי שלום
    א. כששואלים על הלכה שנמסרה בשיעור, יש לציין במדויק את המיקום – שם השיעור / קישור, והדקה בה נמסרו הדברים.
    במקרה שלנו – http://taamu.co.il/%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%91%D7%AA/?the-video=96 דקה 21 +
    ב. אני מציע שתשמע שוב את השיעור ותבדוק האם אמרתי את מה שכתבת.

  3. שאולי הגיב:

    אכן הבאת דוגמאות לשוגג ואחד מהם זה הסיר עם הקציצות הלא מבושלות.
    סימן שיח הרצאה 1 דקה 02:09-03:01 .

    • בועז שלום בועז שלום הגיב:

      אמת, אך שם הובא הדבר ככותרת לכל המצבים שאדם עשה דבר שלא במתכוין, וביניהם גם דוגמאות של מתעסק, שגם הם נעשו שלא במתכוין.
      בשיעור שלאחריו התחלנו לפרט, ואז יצרנו הבחנה בין מיני השוגגים, שיש שוגג שהוא בגדר "מתעסק".

  4. גבריאל ג'ראפי הגיב:

    הלכות בורר שיעור שיט 4 דקה 2.50.
    אסור להוציא ענבים לא טובים מהאשכול.
    מדוע פה לא אומרים את הסברא שכן ברייתם וטבעם כמו הקוצים בדגים או גרעיני האבטיח?

    • בועז שלום בועז שלום הגיב:

      לר' גבריאל שלום,
      החילוק פשוט, ההיתר שם הוא מפני שהעצמות הינן חלק מן הדגים מטבע בריאתם, וכן הגרעינים הן חלק מן האבטיח, ולכן מותר תוך כדי אכילה להסירם. לעומת זאת כל ענב נחשב בפני עצמו, ואין לומר שהענב הרקוב הוא חלק מן הענב הטוב [ולא בשל ריקבונו, אלא משום שאינן עצם אחד מטבע ברייתם].

  5. גבריאל ג'ראפי הגיב:

    שלום לרב.
    בשיעו הלכות צובע אמר הרב שדבר שלא מחזיק 24 שעות זה נקרא דבר שאינו מתקיים.(הרב דיבר על שפתון לאישה)
    שאלו אותי למקור הדבר. תודה.

    • בועז שלום בועז שלום הגיב:

      לר' גבריאל שלום
      בענין מה נקרא צבע המתקיים ומה לא נקרא מתקיים [- שאז זה נחשב לצובע רק מדרבנן], נחלקו הפוסקים.
      יש אומרים שיישאר עד מוצ"ש, ואז נקרא מתקיים, יש אומרים כ"ד שעות, ויש אומרים כפי מה שהדרך לקיים אותו דבר הצבוע.
      עי' מש"כ בזה ב'אור השבת' כרך יז עמ' פח.
      וענין של פחות מכ"ד שעות שנחשב ל"לא בר קיימא" מצינו גם לגבי קושר, שקשר לפחות מכ"ד שעות אינו נחשב קשר של קיימא. [ע' משנ"ב שיז סק"ו מהפרמ"ג].

  6. גבריאל ג"ראפי הגיב:

    שלום הרב.
    בילקוט יוסף חלק ג ס' שכב הל' ג דיני נולד עמ' תח, התיר הרב להקפיא מים. למטה בביאור כתב הטעם משום שאין עושה מעשה בידיים.
    שאלתי היא – הסיבה שצריך לאסור או להתיר האם יש כאן או אין כאן שינוי מצב צבירה אז איך הקשר ליש מעשה בידיים או לא?
    הרי ראינו שמים של מזגן הרב אסר ואין כאן קשר למעשה בידיים.
    תודה.

    • בועז שלום בועז שלום הגיב:

      לר' גבריאל שלום
      אינו דומה עשיית קרח למי המזגן. עשיית קרח אמנם הקפיאה את המים, אך לא הולידה שום דבר חדש. בודאי לא בידיים.
      לעומת זאת במי המזגן יש חשש של נולד, היות ונולדו כאן מים שקודם לכן היו 'לחות באויר'. הנולד הוא מוקצה, ולכן נאסרו המים בשימוש וטלטול בשבת.
      וכ"כ בילקו"י בשם המנחת שלמה לגרש"ז "במזגן שכאילו הוא עושה יש מאין, שהרי עושה מים מדבר שכאילו אינו כלום, בודאי הוי נולד ומוקצה… דרק בעשיית קרח ממים יש מקום להסתפק, כיון שהמים נשתנו למצב שאינו נקרא לא אוכל ולא משקה, אבל במזגן שעושה מים בודאי הוי נולד ומוקצה".
      עכ"ז חשוב להדגיש שבשאלה שנשאל הגר"ע יוסף זלה"ה בשו"ת מעין אומר [ח"ב עמ' צט] נוקט הרב שאין חשש של נולד גם במי מזגן, ובפשטות כסברת המתירים משום דהוי כמייא בעיבא.

  7. גבריאל ג"ראפי הגיב:

    שלום הרב.
    סדר השיעורים לא נכון.
    סימן שכג הלכות טבילת כלים צריך להיות לפני השיעור הכנה משבת לחול 1.

  8. גבריאל ג"ראפי הגיב:

    שלום הרב.
    הועלתה שאלה בשיעור.
    על פי ההיתר של הרב עובדיה שמעיקר הדין מותר לאכול מהכיבוד שהובא ברכב לבית הכנסת בשבת, מכיון שלא נעשה שינוי בגוף הדבר,
    האם גם יהיה מותר להשתמש בכלים שהודחו בשבת במדיח על ידי יהודי (כמובן שאם אין אפשרות אחרת) מאותה סיבה?

    • בועז שלום בועז שלום הגיב:

      יש לחלק בין אם נעשה מעשה בגוף הדבר – כגון אוכל שנתבשל, או בגד שנתכבס [עי' ילקו"י ס' שיח ס"ה], לבין אוכל שהובא ברכב בשבת שלא נעשתה בו שום פעולה.
      עם כל זה – אינו דומה כיבוס הבגד שהוא פעולה האסורה – לניקוי הצלחת שהוא פעולה המותרת, אלא שנעשה בצורה אסורה – הפעלה חשמלית של המדיח.
      מכל מקום אם ירצה לעשות בשופי ללא שום חשש – יוכל ללכלך את הצלחת ולשוטפה בהיתר – ובזה לא ייהנה ממעשה שבת.

  9. גבריאל ג"ראפי הגיב:

    שלום לרב.
    בנוגע לחולה שיש בו סכנה אמר הרב שהיום החילונים נידונים כתינוקות שנישבו וצריך לחלל עליהם שבת.
    שאלתי: לגבי יהודי שמוכר כמסית ומדיח ועושה להכעיס מה הדין?
    תודה.

    • בועז שלום בועז שלום הגיב:

      שלום
      בנוגע למומר או רשע להכעיס – יש דעות בין הפוסקים.
      דעת המשנ"ב [סי' שכ"ט סק"ט] שאין להצילו אף בחול, וכ"ש שאסור לחלל עליו שבת.
      אך מאידך יש הטוענים שהכופרים אוחזים מעשי אבותיהם בידיהם ואין יודעים בין ימינם לשמאלם, ואין בנו מי שיודע להוכיח שיוכיחם, ויש שמצדדים להסתפק אולי הרהרו תשובה בעת חליים ועוד. והחזו"א כתב שיש לדון כל אחד ואחד לגופו.

      ובציץ אליעזר [ח"ח סי' טו] שהאריך בשיטות הפוסקים בזה וסיכם – "נדיר הדבר עד מאד שיובא חולה מסוכן כזה שדינו כמומר לחלל שבת להכעיס ובפרהסיא אליבא דכל הדיעות ועכ״פ אליבא דרובם, דאחרת הרי הולכים בפיקו״נ להקל, והרי אפילו אחר הרוב אין הולכין בפיקו״נ להחמיר עליו".
      עוד כתב שאין צורך לבדוק בציציות של כל חולה אלא כל ישראל בחזקת כשרים הם ויש לתת לכל אחד טיפול רפואי גם בשבת.
      דבר נוסף שהעלו הפוסקים הוא החשש לאיבה וסכנה – דין שנאמר בעיקרו ביחס לגוי אולם הוא הדין והטעם גם ביחס לכופר – שכשישמעו ששומר תו"מ לא טיפל באדם לא דתי, יכול הדבר לגרום ח"ו שרופא שאינו שומר תו"מ לא יטפל ביהודי דתי, ואז נמצא שאותו שומר תו"מ גרם כעת לסכנת נפשות לחולה שומר תו"מ, ובשבילו בודאי שהותר לחלל שבת. [אך כל זה כשהוא נושא תפקיד רפואי, או שידוע שיכל לטפל, ולא בסתם אדם ודו"ק].

  10. גבריאל ג"ראפי הגיב:

    לרב שלום. ראשית נהנתי מאוד והתחזקתי מהדרשה תבטח ואל תדאג פרשת כי תצא.תודה.
    שאלה בבקשה. מירוח בשבת. אם המשחה נבלעת בגוף מותר. השאלה מה המדד של זמן בליעת המשחה? תודה.

  11. גבריאל ג"ראפי הגיב:

    שלום הרב.
    האם יש לכבודו שמות ספרים לגבי התנהגות חייל דתי בצבא? תודה.

    • בועז שלום בועז שלום הגיב:

      לר' גבריאל שלום
      ישנם מספר ספרים שנכתבו אודות הנהגת החייל הדתי בצבא. קשה לי להמליץ עליהם, מפני שלא נכתבו בהשקפה חרדית שאנכי אמון עליה, כך שלא אוכל להמליץ שלא ייחשב הדבר כהסכמה.
      החפץ חיים בזמנו חיבר ספר שנקרא "מחנה ישראל" אך הוא אינו עונה על ההתמודדיות של החייל בן זמננו.

  12. גבריאל ג"ראפי הגיב:

    שלום הרב.
    בשיעור 137 דקה 16 בענין מעלית שבת
    ציין הרב שבירידה במעלית יש יותר בעייה מהעליה. מה הסיבה? תודה.

    • בועז שלום בועז שלום הגיב:

      לר' גבריאל שלום
      הדברים מפורשים באחרונים, והובאו ג"כ ב'שמירת שבת כהלכתה' [מהד' חדשה ח"א עמ' שע"ח] וז"ל:
      "אבל גם במעלית שבת יש מחמירים שלא להשתמש בה אלא בעליה [ולא בירידה].
      השיטות האוסרות להשתמש במעלית־שבת לצורך ירידה, מפני שכאשר יורדים בה הרבה אנשים בבת־אחת, כי אז גם הירידה עצמה וגם הדלקת הנורות שבכל עצירה נעשית על־ידי כוח היורדים, ולא על־ידי החשמל.
      ועוד, יש שבמעליות הגדולות היורדים מייצרים בעצמם בכובד גופם, זרם נגדי, המוחזר לרשת החשמל, ואותו הזרם מגיע למכשירי החשמל והתאורה שבקירוב מקום המעלית, במקום הזרם מרשת החשמל המזינה אותם כרגיל. לכן יש חוששין בירידה במעלית אוטומאטית כזו לאיסור תורה.
      ויש מגדולי הפוסקים שאינם חוששים בזה לאיסור תורה, וכדלעיל.
      ויש ישראל קדושים שאינם משתמשים כלל במעלית אוטומטית (מעלית־ שבת) הגם שמצד הדין [לדעת הגרש"ז אוירבך] אין לחשוש לאיסור, אלא מפני שהם חוששים וחרדים לקדושת השבת, ואשרי חלקם".

  13. גבריאל ג'ראפי הגיב:

    שלום הרב.
    1.שיעור 143 דקה 40 הלכה כ. הרב אמר אין למולו בהלכה בילקוט יוסף כתוב שיש למולו?
    2. תינוק מהול שיש להטיף ממנו דם ברית. מה בנוגע לברכה?
    תודה.

    • בועז שלום בועז שלום הגיב:

      לר' גבריאל שלום
      1. אכן יש בידך מהדורה ישנה של הילקו"י שבת כרך ד' עמ' של"ה, ושם הרב אחז בתחילה שיש למולו, ואח"כ ב'שובע שמחות' ח"ב עמ' קס"ב הרב חזר בו והורה שאין למולו ביו"ט שני.
      2. כשמטיפים דם ברית נחלקו הפוסקים האם מברכים ומתי, ולהלכה פסק מרן השו"ע שאין לברך וז"ל [יורה דעה הלכות מילה סימן רסג סעיף ד]:
      "נולד כשהוא מהול, צריך להטיף ממנו דם ברית. ומיהו בנחת. וצריכה מילתא למבדקה יפה יפה בידים ובמראית עינים, ולא בפרזלא, דלא לעייק ליה, ורואים ונזהרים היאך מלין אותו. וממתינים לו הרבה ואין חוששין ליום שמיני, שלא יביאוהו לידי סכנה".
      הרי שמרן לא הזכיר ברכה, כשיטת הרי"ף והטור והרמב"ם שמטיף דם ברית בלא ברכה, וכפי שכתב הש"ך במקום [ס"ק ד]:
      "צריך להטיף וכו'. ואין מברכין על המילה אא"כ נראית לו ערלה כבושה, טור",

  14. גבריאל ג"ראפי הגיב:

    שלום הרב.
    ראינו שלברית מילה צריך לומר בלשון הודעה ולא הזמנה.
    שאלתי. האם זה נחשב איסור להזמין? ואם כן מה מקור האיסור?
    תודה

    • בועז שלום בועז שלום הגיב:

      עי' בילקו"י שובע שמחות עמ' צג:
      כל מי שהזמינוהו לסעודת מילה, ולא בא הרי זה בכלל המנודים לשמים. ולכן כשאדם מזמין את קרוביו וידידיו לברית מילה של בנו, אין זה ראוי שיזמינם לסעודה, אלא יודיעם על מועד המילה, ולא יזמין בפירוש לסעודה. ומכל מקום נכון ללכת לסעודה זו, שכל האוכל בסעודת מילה ניצל מדינה של גיהנם. [ראה להלן לענין הלומד תורה].
      וכתב שם בהערה: בגמרא פסחים (קיג:) שבעה מנודין לשמים ואלו הן וכו', ויש אומרים אף מי שאינו מיסב בחבורה של מצוה. וכתבו התוס' שם (קיד.) ואין מיסב בסעודת מצוה, היינו סעודת מילה. דאמרינן במדרש שניצול מדינה של גיהנם. וסעודת נישואין בתלמיד חכם ובת כהן לכהן. ונפסק להלכה ברמ"א בהג"ה ביו"ד (סי' רסה סעיף יב) והביאו בשו"ת יחוה דעת חלק ב' (סימן פט עמוד קי). ע"ש. ומה שכתבנו שלכן לא יזמינם לסעודה אלא יודיעם וכו', כן הוא בפתחי תשובה (סימן רסה ס"ק יז). ומה שכתבנו דמכל מקום נכון ללכת וכו', כן הוא בערוך השלחן (סעיף לז). ע"כ.

  15. גבריאל ג"ראפי הגיב:

    הרב שבוע טוב.
    נשאלתי בשיעור לגבי סגולה לאשה שתיכנס להריון לבלוע את הערלה בברית מילה..
    מה לענות? תודה.

    • בועז שלום בועז שלום הגיב:

      לר" גבריאל השלום והברכה
      יש איסור גמור לאשה לבלוע הערלה ויש להמנע מזה מכל וכל.
      עי' באריכות בילקו"י איסור והיתר כרך ב' סי' עט עמ' סז שאסף כעמיר גרנה את הפוסקים שדיברו בזה ומסיק כנ"ל.

תגובות הגולשים

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

השיעורים באתר לרפואת אביו של הרב,

ר' חיים בן סעדה בתושח"י

קרא פרק תהלים לרפואתו>>

 

דיסק חדש!!

הלכות יורה דעה

מכתב מאליהו ימים נוראים

שלחן ערוך חלק א