הלכות שבת

Print Friendly, PDF & Email

לחצן-הורד-למחשבך-קטגוריה

תגיות

20 תגובות על “הלכות שבת”

בעת כתיבת תגובה - נא ציין את שם הסרטון / קובץ השמע, על מנת שנבין אותך טוב יותר, תודה.

  1. שאולי הגיב:

    סימן שיח ציינת אסרת אם בן אדם הוציא סיר של קציצות לא מבושלות במקום אורז מדין שוגג.

    אנחנו למדנו אצלנו בשיעור שזה לא דין שוגג זה דין מתעסק ולכן מותר.

    שוגג זה אם שכח ששבת היום או שלא ידע שזה אסור – וזה לא המקרה.

  2. בועז שלום בועז שלום הגיב:

    לשאולי שלום
    א. כששואלים על הלכה שנמסרה בשיעור, יש לציין במדויק את המיקום – שם השיעור / קישור, והדקה בה נמסרו הדברים.
    במקרה שלנו – http://taamu.co.il/%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%91%D7%AA/?the-video=96 דקה 21 +
    ב. אני מציע שתשמע שוב את השיעור ותבדוק האם אמרתי את מה שכתבת.

  3. שאולי הגיב:

    אכן הבאת דוגמאות לשוגג ואחד מהם זה הסיר עם הקציצות הלא מבושלות.
    סימן שיח הרצאה 1 דקה 02:09-03:01 .

    • בועז שלום בועז שלום הגיב:

      אמת, אך שם הובא הדבר ככותרת לכל המצבים שאדם עשה דבר שלא במתכוין, וביניהם גם דוגמאות של מתעסק, שגם הם נעשו שלא במתכוין.
      בשיעור שלאחריו התחלנו לפרט, ואז יצרנו הבחנה בין מיני השוגגים, שיש שוגג שהוא בגדר "מתעסק".

  4. גבריאל ג'ראפי הגיב:

    הלכות בורר שיעור שיט 4 דקה 2.50.
    אסור להוציא ענבים לא טובים מהאשכול.
    מדוע פה לא אומרים את הסברא שכן ברייתם וטבעם כמו הקוצים בדגים או גרעיני האבטיח?

    • בועז שלום בועז שלום הגיב:

      לר' גבריאל שלום,
      החילוק פשוט, ההיתר שם הוא מפני שהעצמות הינן חלק מן הדגים מטבע בריאתם, וכן הגרעינים הן חלק מן האבטיח, ולכן מותר תוך כדי אכילה להסירם. לעומת זאת כל ענב נחשב בפני עצמו, ואין לומר שהענב הרקוב הוא חלק מן הענב הטוב [ולא בשל ריקבונו, אלא משום שאינן עצם אחד מטבע ברייתם].

  5. גבריאל ג'ראפי הגיב:

    שלום לרב.
    בשיעו הלכות צובע אמר הרב שדבר שלא מחזיק 24 שעות זה נקרא דבר שאינו מתקיים.(הרב דיבר על שפתון לאישה)
    שאלו אותי למקור הדבר. תודה.

    • בועז שלום בועז שלום הגיב:

      לר' גבריאל שלום
      בענין מה נקרא צבע המתקיים ומה לא נקרא מתקיים [- שאז זה נחשב לצובע רק מדרבנן], נחלקו הפוסקים.
      יש אומרים שיישאר עד מוצ"ש, ואז נקרא מתקיים, יש אומרים כ"ד שעות, ויש אומרים כפי מה שהדרך לקיים אותו דבר הצבוע.
      עי' מש"כ בזה ב'אור השבת' כרך יז עמ' פח.
      וענין של פחות מכ"ד שעות שנחשב ל"לא בר קיימא" מצינו גם לגבי קושר, שקשר לפחות מכ"ד שעות אינו נחשב קשר של קיימא. [ע' משנ"ב שיז סק"ו מהפרמ"ג].

  6. גבריאל ג"ראפי הגיב:

    שלום הרב.
    בילקוט יוסף חלק ג ס' שכב הל' ג דיני נולד עמ' תח, התיר הרב להקפיא מים. למטה בביאור כתב הטעם משום שאין עושה מעשה בידיים.
    שאלתי היא – הסיבה שצריך לאסור או להתיר האם יש כאן או אין כאן שינוי מצב צבירה אז איך הקשר ליש מעשה בידיים או לא?
    הרי ראינו שמים של מזגן הרב אסר ואין כאן קשר למעשה בידיים.
    תודה.

    • בועז שלום בועז שלום הגיב:

      לר' גבריאל שלום
      אינו דומה עשיית קרח למי המזגן. עשיית קרח אמנם הקפיאה את המים, אך לא הולידה שום דבר חדש. בודאי לא בידיים.
      לעומת זאת במי המזגן יש חשש של נולד, היות ונולדו כאן מים שקודם לכן היו 'לחות באויר'. הנולד הוא מוקצה, ולכן נאסרו המים בשימוש וטלטול בשבת.
      וכ"כ בילקו"י בשם המנחת שלמה לגרש"ז "במזגן שכאילו הוא עושה יש מאין, שהרי עושה מים מדבר שכאילו אינו כלום, בודאי הוי נולד ומוקצה… דרק בעשיית קרח ממים יש מקום להסתפק, כיון שהמים נשתנו למצב שאינו נקרא לא אוכל ולא משקה, אבל במזגן שעושה מים בודאי הוי נולד ומוקצה".
      עכ"ז חשוב להדגיש שבשאלה שנשאל הגר"ע יוסף זלה"ה בשו"ת מעין אומר [ח"ב עמ' צט] נוקט הרב שאין חשש של נולד גם במי מזגן, ובפשטות כסברת המתירים משום דהוי כמייא בעיבא.

  7. גבריאל ג"ראפי הגיב:

    שלום הרב.
    סדר השיעורים לא נכון.
    סימן שכג הלכות טבילת כלים צריך להיות לפני השיעור הכנה משבת לחול 1.

  8. גבריאל ג"ראפי הגיב:

    שלום הרב.
    הועלתה שאלה בשיעור.
    על פי ההיתר של הרב עובדיה שמעיקר הדין מותר לאכול מהכיבוד שהובא ברכב לבית הכנסת בשבת, מכיון שלא נעשה שינוי בגוף הדבר,
    האם גם יהיה מותר להשתמש בכלים שהודחו בשבת במדיח על ידי יהודי (כמובן שאם אין אפשרות אחרת) מאותה סיבה?

    • בועז שלום בועז שלום הגיב:

      יש לחלק בין אם נעשה מעשה בגוף הדבר – כגון אוכל שנתבשל, או בגד שנתכבס [עי' ילקו"י ס' שיח ס"ה], לבין אוכל שהובא ברכב בשבת שלא נעשתה בו שום פעולה.
      עם כל זה – אינו דומה כיבוס הבגד שהוא פעולה האסורה – לניקוי הצלחת שהוא פעולה המותרת, אלא שנעשה בצורה אסורה – הפעלה חשמלית של המדיח.
      מכל מקום אם ירצה לעשות בשופי ללא שום חשש – יוכל ללכלך את הצלחת ולשוטפה בהיתר – ובזה לא ייהנה ממעשה שבת.

  9. גבריאל ג"ראפי הגיב:

    שלום לרב.
    בנוגע לחולה שיש בו סכנה אמר הרב שהיום החילונים נידונים כתינוקות שנישבו וצריך לחלל עליהם שבת.
    שאלתי: לגבי יהודי שמוכר כמסית ומדיח ועושה להכעיס מה הדין?
    תודה.

    • בועז שלום בועז שלום הגיב:

      שלום
      בנוגע למומר או רשע להכעיס – יש דעות בין הפוסקים.
      דעת המשנ"ב [סי' שכ"ט סק"ט] שאין להצילו אף בחול, וכ"ש שאסור לחלל עליו שבת.
      אך מאידך יש הטוענים שהכופרים אוחזים מעשי אבותיהם בידיהם ואין יודעים בין ימינם לשמאלם, ואין בנו מי שיודע להוכיח שיוכיחם, ויש שמצדדים להסתפק אולי הרהרו תשובה בעת חליים ועוד. והחזו"א כתב שיש לדון כל אחד ואחד לגופו.

      ובציץ אליעזר [ח"ח סי' טו] שהאריך בשיטות הפוסקים בזה וסיכם – "נדיר הדבר עד מאד שיובא חולה מסוכן כזה שדינו כמומר לחלל שבת להכעיס ובפרהסיא אליבא דכל הדיעות ועכ״פ אליבא דרובם, דאחרת הרי הולכים בפיקו״נ להקל, והרי אפילו אחר הרוב אין הולכין בפיקו״נ להחמיר עליו".
      עוד כתב שאין צורך לבדוק בציציות של כל חולה אלא כל ישראל בחזקת כשרים הם ויש לתת לכל אחד טיפול רפואי גם בשבת.
      דבר נוסף שהעלו הפוסקים הוא החשש לאיבה וסכנה – דין שנאמר בעיקרו ביחס לגוי אולם הוא הדין והטעם גם ביחס לכופר – שכשישמעו ששומר תו"מ לא טיפל באדם לא דתי, יכול הדבר לגרום ח"ו שרופא שאינו שומר תו"מ לא יטפל ביהודי דתי, ואז נמצא שאותו שומר תו"מ גרם כעת לסכנת נפשות לחולה שומר תו"מ, ובשבילו בודאי שהותר לחלל שבת. [אך כל זה כשהוא נושא תפקיד רפואי, או שידוע שיכל לטפל, ולא בסתם אדם ודו"ק].

  10. גבריאל ג"ראפי הגיב:

    לרב שלום. ראשית נהנתי מאוד והתחזקתי מהדרשה תבטח ואל תדאג פרשת כי תצא.תודה.
    שאלה בבקשה. מירוח בשבת. אם המשחה נבלעת בגוף מותר. השאלה מה המדד של זמן בליעת המשחה? תודה.

  11. גבריאל ג"ראפי הגיב:

    שלום הרב.
    האם יש לכבודו שמות ספרים לגבי התנהגות חייל דתי בצבא? תודה.

    • בועז שלום בועז שלום הגיב:

      לר' גבריאל שלום
      ישנם מספר ספרים שנכתבו אודות הנהגת החייל הדתי בצבא. קשה לי להמליץ עליהם, מפני שלא נכתבו בהשקפה חרדית שאנכי אמון עליה, כך שלא אוכל להמליץ שלא ייחשב הדבר כהסכמה.
      החפץ חיים בזמנו חיבר ספר שנקרא "מחנה ישראל" אך הוא אינו עונה על ההתמודדיות של החייל בן זמננו.

תגובות הגולשים

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

השיעורים באתר לרפואת אביו של הרב,

ר' חיים בן סעדה בתושח"י

קרא פרק תהלים לרפואתו>>

 

דיסק חדש!!

הלכות יורה דעה

מכתב מאליהו ימים נוראים

שלחן ערוך חלק א