בס"ד

יהושע ג.

(א) וַיַּשְׁכֵּם יְהוֹשֻׁעַ בַּבֹּקֶר וַיִּסְעוּ מֵהַשִּׁטִּים וַיָּבֹאוּ עַד הַיַּרְדֵּן הוּא וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיָּלִנוּ שָׁם טֶרֶם יַעֲבֹרוּ: (ב) וַיְהִי מִקְצֵה שְׁלשֶׁת יָמִים וַיַּעַבְרוּ הַשֹּׁטְרִים בְּקֶרֶב הַמַּחֲנֶה:(ג) וַיְצַוּוּ אֶת הָעָם לֵאמֹר כִּרְאוֹתְכֶם אֵת אֲרוֹן בְּרִית ה' אֱלֹהֵיכֶם וְהַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם נֹשְׂאִים אֹתוֹ וְאַתֶּם תִּסְעוּ מִמְּקוֹמְכֶם וַהֲלַכְתֶּם אַחֲרָיו:

הארון נישא בקביעות ע"י הלוים, וכאן ע"י הכהנים, כיוון שהיה צריך קדושה יתירה, לגודל הניסים שיעשה להם ה'.

מעתה הארון הולך לפניהם ולא ענני הכבוד שהיו במדבר.

ענני הכבוד נסתלקו א. כיוון שהיו בזכות משה,

ב. ועוד שרצו לומר להם משמים שידעו שההגנה הטובה ביותר היא בזכות התורה.

גם ארון יוסף הלך עימם ליד ארון ה' לאמור שמר זה מה שכתוב בזה.

 

מלבי"ם כראותכם – כי תמיד נסע הארון אחר שני דגלים ותמיד נשאוהו הלוים,

ועתה כראותכם ב' שנוים, א) את ארון – וכו', ר"ל שנוסע תחלה,

ב) והכהנים נושאים אותו – אז לא תתנהגו כמו תמיד שתחלה התחילו שני דגלים לנסוע, רק ואתם תסעו – לבסוף:

 

(ד) אַךְ רָחוֹק יִהְיֶה בֵּינֵיכֶם וּבֵינָו כְּאַלְפַּיִם אַמָּה בַּמִּדָּה אַל תִּקְרְבוּ אֵלָיו לְמַעַן אֲשֶׁר תֵּדְעוּ אֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר תֵּלְכוּ בָהּ כִּי לֹא עֲבַרְתֶּם בַּדֶּרֶךְ מִתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם: (ה) וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל הָעָם הִתְקַדָּשׁוּ כִּי מָחָר יַעֲשֶׂה ה' בְּקִרְבְּכֶם נִפְלָאוֹת:

לאיזה צורך נעשו הנסים הללו, והרי דוד ואנשיו עברו את הירדן ללא צורך לקורעו?

 

א. כשמשה מת התייאשו בנ"י וחששו מהעמים שבא"י, ולכן היה צורך לעשות להם ניסים כדי לעודדם שה' עדיין בקרבם.

ב. וכן כדי להפיל אימה ופחד על העמים שלא ילחמו כנגדם.

 

יהושע אומר להם: הִתְקַדָּשׁוּ כִּי מָחָר יַעֲשֶׂה ה' בְּקִרְבְּכֶם נִפְלָאוֹת:

מלבי"ם השאלות: מאין ידע יהושע שיעשה ה' נפלאות וה' לא גלה זה עד אח"כ?

 ואם ידע מזה למה א"ל אח"כ היום הזה אחל גדלך וכבר ידע זאת מכבר?:

(ה) ויאמר יהושע – וכו' התקדשו – ממה שראה יהושע כי היום ישאו הכהנים את הארון ידע כי יעשה להם נפלאות, וכמ"ש חז"ל (סוטה לג:) בשלשה מקומות נשאו הכהנים את הארון, כשעברו את הירדן, וכשסבבו את יריחו, וכשהחזירוהו למקומו (לבית קה"ק בימי שלמה) ובכל אלה היו נסים גלוים, מנפילת חומת יריחו, ומהורדת האש בימי שלמה,

וחשב יהושע כי הנסים האלה יעשו באמצעות ישראל, וז"ש יעשה ה' בקרבכם נפלאות – ולכן צוה להם להתקדש למען יוכנו להעשות הנפלאות בזכותם ובכחם וה' הודיע לו (פסוק ז') כי הנפלאות יתהוו בכח ובאמצעות ארון הברית:

 

(ו) וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל הַכֹּהֲנִים לֵאמֹר שְׂאוּ אֶת אֲרוֹן הַבְּרִית וְעִבְרוּ לִפְנֵי הָעָם וַיִּשְׂאוּ אֶת אֲרוֹן הַבְּרִית וַיֵּלְכוּ לִפְנֵי הָעָם:

מלבי"ם ויאמר – זה היה בעשרה בניסן, שאו – צוה א) שהכהנים ישאו לא הלוים, ב) שיעברו לפני העם כנ"ל (ג):

 

(ז) וַיֹּאמֶר ה' אֶל יְהוֹשֻׁעַ הַיּוֹם הַזֶּה אָחֵל גַּדֶּלְךָ בְּעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יֵדְעוּן כִּי כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי עִם משֶׁה אֶהְיֶה עִמָּךְ:

הבטיחו ה' שיהיה עמו כמו עם משה, שגם למשה נקרע ים סוף ובעקבות כך 'ויאמינו בה' ובמשה עבדו'. וגם ביהושע האמינו בו כל ימיו.

 

מלבי"ם היום הזה אחל גדלך – ה' הודיע לו כי הנפלאות לא יעשו באמצעות ישראל,

רק עוד טרם יתקרבו אל הירדן – הירדן יסוב לאחור מפני ארון הברית ויהושע,

ומזה ידעו גודל זכותו כי כאשר הייתי עם משה – וכו' כמו שקריעת ים סוף היה באמצעות משה ובכחו,

 

כי לא הוצרך להעשות נס לצורך העברתם, כי הירדן אינו נהר גדול כ"כ לשלא יוכלו לעבור בו בלא נס, ויעקב אמר כי במקלי עברתי את הירדן והמרגלים עברו בו בלא נס:

 

(ח) וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי אֲרוֹן הַבְּרִית לֵאמֹר כְּבֹאֲכֶם עַד קְצֵה מֵי הַיַּרְדֵּן בַּיַּרְדֵּן תַּעֲמֹדוּ:

הכהנים נצטוו לעמוד בתוך מי הירדן עד שיבקעו המים, ולהמתין שם עד שיעברו כל העם,

אח"כ לילך לאחור ומי הירדן ישובו למקומם, ואז יעברו הכהנים מעל הירדן עם הארון שישא אותם.

המטרה בזה להראות להם שבקיעת הירדן לא נועדה לצורך הארון אלא בשבילכם בלבד.

 

(ט) וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל גּשׁוּ הֵנָּה וְשִׁמְעוּ אֶת דִּבְרֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם:

עוד נס נעשה ליהושע, שהחזיק מעט את המרובה, שכל העם התכנסו בין בדי הארון, כמו שאצל משה התכנסו כולם ליד הסלע.

(יא) הִנֵּה אֲרוֹן הַבְּרִית אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ עֹבֵר לִפְנֵיכֶם בַּיַּרְדֵּן:

(י) וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ בְּזֹאת תֵּדְעוּן כִּי אֵל חַי בְּקִרְבְּכֶם וְהוֹרֵשׁ יוֹרִישׁ מִפְּנֵיכֶם אֶת הַכְּנַעֲנִי וְאֶת הַחִתִּי וְאֶת הַחִוִּי וְאֶת הַפְּרִזִּי וְאֶת הַגִּרְגָּשִׁי וְהָאֱמֹרִי וְהַיְבוּסִי:

 (ט-יא) ויאמר כו' גשו הנה – וכו' ויאמר – כו' בזאת תדעון – אמר להם בשם ה' כי בזאת ר"ל במה שארון הברית אדון כל הארץ עובר לפניכם בירדן – תדעון שה' בקרבכם ויוריש מפניכם את הכנעני כו',

משני טעמים

א) מה שארון הברית עובר לפניכם – תדעו, כי אל חי בקרבכם והוריש יוריש – וכו', כי דומה כמלך ההולך לפני עמו לכבוש הארץ לפניהם,

ב) ממה שאדון כל הארץ עובר בירדן – שזה סימן שהוא אדון הארץ וכמו שהשוערים יפתחו דלתים ושערים לא יסגרו לפני אדוני המדינה כן יפתח הירדן שערי הארץ ויבא בם מלך הכבוד, מזה תדעו ג"כ כי הוריש יוריש – אחר שהארץ שלו,

 

 (יא) הִנֵּה אֲרוֹן הַבְּרִית אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ עֹבֵר לִפְנֵיכֶם בַּיַּרְדֵּן:

אדון כל הארץ- א. שהיו הגויים חרדים מפני הארון, כמו שהיה עם הפלשתים, וע"י הארון מתגלה שה' אדונים לכל הארץ.

ב. ועוד הבטיחם שה' יעבור בעצמו לפניהם,  וזהו 'אדון כל הארץ עובר'.

ג. ועוד רמז להם שה' שוכן בכל הארץ כשם ששוכן בארון הברית. וזש"כ 'בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך' אבוא בגי' עשרה לומר לך שכל מקום שיש עשרה מישראל שורה שכינה.

מעשה בר"ג ששאלו כופר א' כיצד יתכן שה' נמצא בכמה מקומות בו זמנית?

קרא ר"ג לעבדו וטפח על עורפו, שאלו הכופר מדוע? אמר לו מפני שנתן לקרני השמש להכנס. שאלו הכופר וכי ניתן לעצור את השמש, והרי נמצאת היא בכל מקום? אמר לו ר"ג ומה שמש שהיא א' מעבדיו הקטנים של הקב"ה כו'

 

 (יב) וְעַתָּה קְחוּ לָכֶם שְׁנֵי עָשָׂר אִישׁ מִשִּׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ אֶחָד אִישׁ אֶחָד לַשָּׁבֶט:

המטרה- ב' ניסים עומדים לקרות. א. בעת שיניחו הכהנים רגליהם- יבקעו המים.

                                              ב. רגליהם מיד ינוחו בחרבה.

כדי שיוכלו לדעת מכך כל בנ"י צווה שכל שבט ישלח נציגים שיראו מקרוב ויעידו על הנס ויפרסמוהו.

 

(יג) וְהָיָה כְּנוֹחַ כַּפּוֹת רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי אֲרוֹן ה' אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ בְּמֵי הַיַּרְדֵּן מֵי הַיַּרְדֵּן יִכָּרֵתוּן הַמַּיִם הַיֹּרְדִים מִלְמָעְלָה וְיַעַמְדוּ נֵד אֶחָד:

אחז"ל שנתגלתה להם שכינה באספקלריא המאירה, כמו שנתגלתה בים סוף.

והיה נס גדול בקריעת הירדן שלא פסקו המים שמשמאלם מלזרום אלא המשיכו ועלו למעלה כמו חומה, והמים שמימינם המשיכו לזרום במורד. ואמרו חז"ל שגובה ההר הגיע עד כשלש מאות ק"מ!!! וראוהו כל עמי מזרח ומערב ונפלה עליהם אימה ופחד.

מלבי"ם והיה כנוח – וכו' נושאי ארון ה' – ור"ל בכח הארון וקדושתו מי הירדן יכרתון – ר"ל שיהיה כריתה והבדלה בין המים כי יכרתון רק המים היורדים מלמעלה – שהם ישובו אחור נצבו כמו נד, וזה הפך טבע המים, לא כן המים היורדים משם במורד שהם ילכו כפי טבעם למטה,

וז"ש ויעמדו נד אחד – כי בקריעת ים סוף היה הנס בשני הצדדים והמים עמדו כשתי חומות כי מי הים הלכו בשוה, משא"כ מי הירדן שהלכו מלמעלה למטה לא הוצרך שינוי טבע המים רק בצד הגובה, ועל זה אמר הירדן יסוב לאחור:

 

(יד) וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָעָם מֵאָהֳלֵיהֶם לַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן וְהַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי הָאָרוֹן הַבְּרִית לִפְנֵי הָעָם:

נושאי הארון הברית – לפעמים נקרא ארון הברית, על שבו מונחים הלוחות שהם הברית

ולפעמים יקרא הארון ברית ה' (לקמן י"ז) על שהוא עצמו ברית ה',

וכן מ"ש הארון הברית ר"ל שהוא עצמו הברית והיה נס להתנוסס:

 

 (טו) וּכְבוֹא נֹשְׂאֵי הָאָרוֹן עַד הַיַּרְדֵּן וְרַגְלֵי הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי הָאָרוֹן נִטְבְּלוּ בִּקְצֵה הַמָּיִם וְהַיַּרְדֵּן מָלֵא עַל כָּל גְּדוֹתָיו כֹּל יְמֵי קָצִיר:

הימים ימי ניסן שהנחלים עולים על גדותיהם והירדן מלא.

ומודיענו הכתוב שרגלי הכהנים לא נרטבו כלל, ומיד שנגעו במים נפסקו המים ולא נצטערו ברטיבותן.

ונס נוסף, שכל מימות שבעולם נכרתו באותה שעה, וכך נתפרסם הדבר לכל העולם כולו.

מלבי"ם וכבא נשאי הארון – וכו' נטבלו בקצה מים – (הגם שדרך הירדן – שהוא מלא על כל גדותיו כל ימי קציר – (בכל זאת):

(טז) וַיַּעַמְדוּ הַמַּיִם הַיֹּרְדִים מִלְמַעְלָה קָמוּ נֵד אֶחָד הַרְחֵק מְאֹד מֵאָדָם הָעִיר אֲשֶׁר מִצַּד צָרְתָן וְהַיֹּרְדִים עַל יָם הָעֲרָבָה יָם הַמֶּלַח תַּמּוּ נִכְרָתוּ וְהָעָם עָבְרוּ נֶגֶד יְרִיחוֹ:

המים שבו לאחוריהם עד העיר ששמה 'אדם' ולא נעמדו ליד הכהנים, וזש"כ 'הירדן יסוב לאחור' .

ומש"כ "באדם העיר" רמז שהדבר נועד לעורר האדם שאם המים עשו רצון קונם- ק"ו לאדם!

 

וחז"ל אמרו שלא מצאנו מקום שנקרא 'אדם', אלא כוונת הפסוק לומר שהמים נקרעו בזכותו של 'האדם' והוא אאע"ה.

 

מלבי"ם ויעמדו – ר"ל שהיה הנס כפול.

א) שהמים היורדים מלמעלה – פסקו מלירד ועמדו נד אחד – (כנ"ל י"ג).

ב) הרחק מאד – ר"ל שלא התפשטו אל הצד שנגד הרוחב שהיה שם עיר ששמה צרתן, ואם היו המים מתפשטים כפי טבעם אל הרוחב היו שוטפים אדם של העיר הזאת, והיה הנס גם בצד רוחב הירדן שהיה הנד רחוק מן בני אדם של העיר היושבת בצד צרתן – ולא הוזקו בני העיר,

והמים היורדים תמו – ממילא ע"י שנכרתו – ונבדלו מן המים שבגובה לכן תמו ממילא כטבעם:

 

(יז) וַיַּעַמְדוּ הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי הָאָרוֹן בְּרִית ה' בֶּחָרָבָה בְּתוֹךְ הַיַּרְדֵּן הָכֵן וְכָל יִשְׂרָאֵל עֹבְרִים בֶּחָרָבָה עַד אֲשֶׁר תַּמּוּ כָּל הַגּוֹי לַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן:

אחר שתמו העם לעבור שבו המים למקומם, ואזי עברו הכהנים.

והטעם לזה, שבתחילה לא היה להם זכות עצמית אלא בזכות הארון,

אולם כשהיו בתוך הירדן אמר להם יהושע שיקבלו עליהם אחריות גם על הנסתרות, וָלא- ישטפם הירדן, וקיבלו ע"ע שלא לעבור עבירה ואפי' בסתר, 

 

 ועוד התנה עמהם שימגרו את כל ז' העממים, וממילא היו כבר זכאים מצד עצמם, ולא הוזקקו לזכות הארון, ולכן נסתלק הארון ולא שטפום המים .

מלבי"ם ויעמדו – ספר כל פרטי הנס שהכהנים עמדו בחרבה הכן – ר"ל שהגם שלפי הטבע גם אם חרבו תהומות לא ימלט ישארו מים בגומות ובמחילות ותהיה הקרקע מרופשת

ופה היה הנס שנחרבו לגמרי עד שעמדו הכן ועמדו בחרבה.

 

ב) שגם ישראל עמדו בחרבה. ג) שנמשך הנס עד שתמו כל הגוי וכו'.

Print Friendly, PDF & Email

0 תגובות על “יהושע פרק כד”

בעת כתיבת תגובה - נא ציין את שם הסרטון / קובץ השמע, על מנת שנבין אותך טוב יותר, תודה.

תגובות הגולשים

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

השיעורים באתר לרפואת אביו של הרב,

ר' חיים בן סעדה בתושח"י

קרא פרק תהלים לרפואתו>>

 

דיסק חדש!!

הלכות יורה דעה

מכתב מאליהו חלק ד'

שלחן ערוך חלק א