יחזקאל

יחזקאל פרק ב

(א) וַיֹּ֖אמֶר אֵלָ֑י בֶּן־אָדָם֙ עֲמֹ֣ד עַל־רַגְלֶ֔יךָ וַאֲדַבֵּ֖ר אֹתָֽךְ:

רש"י ויאמר אלי בן אדם וגו' – בן אדם קורא ליחזקאל מתוך שראה המרכבה הולך בין בני עלייה ומשתמש בה כמלאכים לומר אין כאן ילוד אשה אלא זה (וכ"ז הטעים אי"ש אח"ד לר' והנ"אהו)

ול"נ שלא קראו בן אדם אלא בשביל שלא תהא דעתו רחבה עליו מתוך שהיה גס לבו במראה המרכבה ובמלאכת עליונים סא"א:

רד"ק ויאמר אלי בן אדם – פירשו המפרשים כי לפיכך קראו בן אדם כדי שלא יתגאה ויחשוב עצמו כאחד המלאכים לפי שראה המראה הגדולה הזאת

והנכון בעיני לפי שראה פני אדם במרכבה הודיעו כי ישר וטוב הוא בעיניו והוא בן אדם לא בן אריה ולא בן שור ולא בן נשר על הדרך שפירשנו

לפיכך תרגם יונתן בר אדם לא בר אנשא ואף על פי שתרגם פני אדם אפי אנשא לענין הדמיון אמר זה:

אותך – כמו אתך בדגש:

 

(ב) וַתָּ֧בֹא בִ֣י ר֗וּחַ כַּֽאֲשֶׁר֙ דִּבֶּ֣ר אֵלַ֔י וַתַּעֲמִדֵ֖נִי עַל־רַגְלָ֑י וָאֶשְׁמַ֕ע אֵ֖ת מִדַּבֵּ֥ר אֵלָֽי: פ

רש"י את מדבר אלי – את המתדבר עמי וכבוד הוא לכתוב מדבר כלפי מעלה שהאומר מדבר בשו"א נשמע כאדם המדבר לחבירו פונה אליו פנים אל פנים

והאומר מדבר (בחיר"ק) משמעו שהשכינה מדבר בפני עצמו בכבודו ושלוחיו ישמעו בורפאלי"ן בלע"ז:

רד"ק ותבא בי רוח כאשר דבר אלי – בשעה שדבר אלי באה בי רוח שחיזקה אותי והעמדתני על רגלי:

מדבר – מבנין התפעל ומשפטו מתדבר:

מלבי"ם ותבא בי רוח. שאחר שנבטלו חושיו וכחותיו בנפלו על פניו כתיב ואשמע קול מדבר,

ר"ל שלא שמע רק הקול ולא הבין הדברים,

לכן חזק אותו ברוח והעמידהו על רגליו, ואז ואשמע את המתדבר אלי והבין דבריו:

מלבי"ם ביאור המילות מדבר. כמו מתדבר:

 

(ג) וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֗י בֶּן־אָדָם֙ שׁוֹלֵ֨חַ אֲנִ֤י אֽוֹתְךָ֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶל־גּוֹיִ֥ם הַמּוֹרְדִ֖ים אֲשֶׁ֣ר מָרְדוּ־בִ֑י הֵ֤מָּה וַאֲבוֹתָם֙ פָּ֣שְׁעוּ בִ֔י עַד־עֶ֖צֶם הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה:

רש"י אל גוים המורדים – שני שבטים קרויין שני גוים:

רד"ק ויאמר, אל בני ישראל – אותם שהיו בבבל שגלו בגלות יהויכין

ויתכן גם כן לאותם שהיו בירושלים על ידי כתב

כי הוא היה בבבל ואחר שאמר למטה לך בא אל הגולה נראה כי לאותם שבבבל שלחו:

אל גוים המורדי' – אף על פי שהיו גוי אחד

מפני שהיו חלוקים במעשיהם הרעים אלה עובדי' לעכו"ם של בני עמון ואלה של מואב או גוי אחר

או אמר גוי לחלוק השבטים והמשפחות וכן עמים הר יקראו אחריך בנימן בעממיך:

מלבי"ם שולח אני אותך אל כל בני ישראל. ר"ל ישראל אין דרכם למרוד בה',

אבל אם מרדו אינם קרובי תשובה וקשה להשיבם,

והגוים דרכם למרוד בה' אבל הם קרובי תשובה ע"י הנביא ומעשה נינוה יוכיח,

א"ל שהם י"ל שני חסרונות שהם בני ישראל ולא יקבלו דברי הנביא, ובמעשיהם הם גוים המורדים,

ולא מעתה רק אבותם פשעו, והם מרדו שהמרד גדול מן הפשע וזה נמשך עד עצם היום הזה:

מלבי"ם ביאור המילות מרדו פשעו. הפשע ימצא גם בפ"ע, והמרידה הוא רק העבד המורד במלכו,

ואצל ה' המרידה היא מי שפורק לגמרי עול מלכות שמים, והוא גדול מן הפושע:

 

(ד) וְהַבָּנִ֗ים קְשֵׁ֤י פָנִים֙ וְחִזְקֵי־לֵ֔ב אֲנִ֛י שׁוֹלֵ֥חַ אוֹתְךָ֖ אֲלֵיהֶ֑ם וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵיהֶ֔ם כֹּ֥ה אָמַ֖ר אֲדֹנָ֥י הֽ':

רש"י והבנים – לפי שאמר אבותם פשעו בי ואלו בניהם קשי פנים:

רד"ק והבנים קשי פני' – ת"י חציפי אפין וכן גוי עז פנים מי שאין לו בשת פנים עזים וקשים

והפכו מי שיש לו בשת רכו פניו ויתאדמו כשיוכיחנו אדם:

כה אמר ה' – כלומר תאמר להם הנבואה בשמי:

מלבי"ם והבנים. י"ל עוד חסרון, שהם קשי פנים להכחיש דברי הנביא מה שיוכיחם מצד השכל,

וחזקי לב לבל ייראו אם יתרה בם בעונשי ה' ופורענות, בכ"ז אני שולח אותך אליהם,

ואמרת אליהם כה אמר ה' שעקר תכלית השליחות הוא שתאמר להם שאתה נביא ה'

למען ידעו שה' שולח אליהם נביא ומשגיח בענינם,

לבל יאמרו כי הנם ככל העכו"ם בלתי מושגחים מה', ובזה תפיק התכלית, כי

 

(ה) וְהֵ֙מָּה֙ אִם־יִשְׁמְע֣וּ וְאִם־יֶחְדָּ֔לוּ כִּ֛י בֵּ֥ית מְרִ֖י הֵ֑מָּה וְיָ֣דְע֔וּ כִּ֥י נָבִ֖יא הָיָ֥ה בְתוֹכָֽם: פ

רש"י והמה – שמא ישמעו שמא יחדלו מלשמוע:

כי ידעתי כי בית מרי – הם אנשי קנתורין אלא שאני חפץ שידעו לעת פורענותם

כי נביא היה בתוכם שהוכיחם ולא שמעו:

רד"ק והמה אם ישמעו ואם יחדלו – אף על פי שאתה מסופק בהם אם ישמעו ואם יחדלו מלשמוע

אף על פי כן אמור להם כי בית מרי המה ויש ספק בתשובתם

אף על פי כן אמור להם כדי שידעו כי נביא היה בתוכם ומוכיח אם ישמעו אליו

ויונתן תרגם ואם יחדלו ואם יתמנעון מלמחטי:

מלבי"ם והמה. בין אם ישמעו ובין אם יחדלו מלשמוע ע"י שבית מרי המה עכ"פ ידעו כי נביא היה בתוכם:

 

(ו) וְאַתָּ֣ה בֶן־אָ֠דָם אַל־תִּירָ֨א מֵהֶ֜ם וּמִדִּבְרֵיהֶ֣ם אַל־תִּירָ֗א כִּ֣י סָרָבִ֤ים וְסַלּוֹנִים֙ אוֹתָ֔ךְ וְאֶל־עַקְרַבִּ֖ים אַתָּ֣ה יוֹשֵׁ֑ב מִדִּבְרֵיהֶ֤ם אַל־תִּירָא֙ וּמִפְּנֵיהֶ֣ם אַל־תֵּחָ֔ת כִּ֛י בֵּ֥ית מְרִ֖י הֵֽמָּה:

רש"י סרבי' – לשון מרדות כלומר סרבנים ודונש פתר אותו לשון קוצים ועשרים שמות להם:

וסלונים – לשון קוצים וכן סלון ממאיר וקוץ מכאיב (לקמן יחזקאל כח):

ואל עקרבים אתה יושב – העם אשר אתה מוכיח ילאוך ויקניטוך כאלו אתה יושב על עקרבים העוקצין אותך מכל צדדיך:

עקרבים – אגלינטייר"ש בלע"ז ל"א עקרבים ממש וכן תרגם יונתן ובגו עמא דעובדיהון דמן לעקרבין את יתיב:

רד"ק ואתה, כי סרבים – ממאני' וממרים תרגום וימאן וסריב ותרגם ממרים סרבנין וכן בית מרי עם סרבן והוא תואר בשקל חדשים גנבים וסלונים קוצים

וכן סלון ממאיר קוץ כמו קוצים וצנינים הם אתך אף על פי כן אל תירא מהם:

אותך – כמו אתך:

ואל עקרבים – כמו ועם עקרבים והם קוצים קשים ויונתן תרגם ובגו עממיא דעובדיהון דמין לעקרבים פירוש כמו נחש שרף ועקרב:

מלבי"ם ואתה בן אדם. (ציוי ב') באשר הנבואות שישלח על ידו אל העם יהיו דברים קשים צוה בל ירא מהם שיעשו לו רע, ואף מדבריהם אף שידברו לעשות לך רע בכ"ז לא תירא,

כי הגם כי סרבים וסלונים אותך שיסרבו לשמוע ויקיצו לך כסילון מכאיב,

ואף אם אל עקרבים אתה יושב שירצו לעקצך עקיצת עקרב, בכ"ז מדבריהם אל תירא שידברו להרוג אותך, ואף מפניהם אל תחת ולא תשפל בעיניך נגדם, כי בית מרי המה ולא יוכלו לך, וע"כ,

מלבי"ם ביאור המילות סרבים. תרגום של מאן סריב: וסלונים. מענין סילון ממאיר:

אל תירא אל תחת. החתת הוא הפך האומץ לב שישפל בעיני עצמו (ירמיה כ"ג ד', ל' י'):

 

(ז) וְדִבַּרְתָּ֤ אֶת־דְּבָרַי֙ אֲלֵיהֶ֔ם אִֽם־יִשְׁמְע֖וּ וְאִם־יֶחְדָּ֑לוּ כִּ֥י מְרִ֖י הֵֽמָּה: פ

רד"ק ודברת – כי בית מרי המה פי' בית מרי המה כמו ואני תפילה שפי' איש תפלה:

מלבי"ם ודברת את דברי אליהם. לא תדלג דבר מדברי מחמת יראה, בין אם ישמעו ובין אם יחדלו

מצד כי מרי המה לא תחשוב שמוטב שלא לומר דבר שאינו נשמע ושיהיו שוגגין ולא מזידין,

כי בל"ז הם מרי ומזידין:

 

(ח) וְאַתָּ֣ה בֶן־אָדָ֗ם שְׁמַע֙ אֵ֤ת אֲשֶׁר־אֲנִי֙ מְדַבֵּ֣ר אֵלֶ֔יךָ אַל־תְּהִי־מֶ֖רִי כְּבֵ֣ית הַמֶּ֑רִי פְּצֵ֣ה פִ֔יךָ וֶאֱכֹ֕ל אֵ֥ת אֲשֶׁר־אֲנִ֖י נֹתֵ֥ן אֵלֶֽיךָ:

רש"י אל תהי מרי – מלילך בשליחותי:

פצה – פתח וכן פצו עלינו פיהם (איכה ג):

פצה פיך ואכול – משל הוא הטה אזניך ושמע ויערב לך כאילו אתה אוכל מאכל לרעבון:

את אשר אני נותן אליך – מה היא הנתינה היא מגילת הספר:

רד"ק ואתה, אל תהי מרי כבית המרי – הראשון תואר ובא בסגול בטרחא כמו בהפסק כי כן מנהג הטרחא במקומות:

פצה פיך – וכן פציתי פי ואכלתי המגלה במראה הנבואה והוא משל ללמוד דברי הנבואה ולזכרם וי"ת ארכין נפשך וקבל ית דאנא יהיב לך:

מלבי"ם ואתה בן אדם. (ציוי ג') שמע את אשר אני מדבר אליך,

שהוא עצמו ישמע לדבר ה' ולא ילמד ממעשי העם, ולא ימרה כבית המרי,

פצה פיך ואכול – המליצה שישובו דברי ה' להיות אצלו קנין עצמי דבוק בנפשו

כמו שישוב המזון להיות גוף עצם הניזון:

מלבי"ם ביאור המילות מרי כבית המרי. הראשון תואר כמו פתי, והשני שם:

 

(ט) וָאֶרְאֶ֕ה וְהִנֵּה־יָ֖ד שְׁלוּחָ֣ה אֵלָ֑י וְהִנֵּה־ב֖וֹ מְגִלַּת־סֵֽפֶר:

רש"י והנה וגו' – יש דברים משמשין ל' זכר ולשון נקיבה כמו השמש יצא על הארץ (בראשית יט) וזרחה לכם יראי שמי שמש וגו' (מלאכי ג) אל המחנ' האחת והכהו (בראשי' לב):

רד"ק ואראה והנה יד שלוחה אלי – והנה בו מגלת ספר זכר היד זכר ונקבה וברוב היא לשון נקבה וכן בלשון זכר יכתוב ידו לה':

מלבי"ם ואראה והנה יד שלוחה אלי. ראה שהנבואה השלוחה אליו נצטיירה כדמות מגלת ספר שהוא ספר העשוי בגלילה:

 

(י) וַיִּפְרֹ֤שׂ אוֹתָהּ֙ לְפָנַ֔י וְהִ֥יא כְתוּבָ֖ה פָּנִ֣ים וְאָח֑וֹר וְכָת֣וּב אֵלֶ֔יהָ קִנִ֥ים וָהֶ֖גֶה וָהִֽי:

תרגום יונתן וּפְרַס יָתָהּ קֳדָמַי וְהָא כְתִיבָא מֵאַפָּהָא וּמֵאֲחוֹרָהָא מַה דַהֲוָה מִן שְׁרוּיָא וּמַה דְעָתִיד לְמֶהֱוֵי בְּסוֹפָא וּכְתִיב בָּהּ דְאִם יֶעְבְּרוּן בֵּית יִשְׂרָאֵל עַל אוֹרַיְתָא יִשְׁלְטוּן בְהוֹן עַמְמַיָא וְאִם יַעַבְדוּן יַת אוֹרַיְתָא יְסוּף מִנְהוֹן אִלְיָא וּדְוָנָא וְתֵינַחְתָּא:

רש"י פנים ואחור – מה דהוה מן שרויא ומה דעתיד למהוי בסופא:

קינים – פורענות של צדיקים בעולם הזה:

והגה – מתן שכרן שירננו עליו לעתיד לבא:

והינהי של רשעים לעולם הבא:

רד"ק ויפרש, והיא כתובה פנים ואחור – פנים יקרא הצד שכותבין בו שהוא נגד פני האדם

ואשר תחתיו יקרא אחור:

וכתוב אליה – כמו עליה:

קנים והגה והי – כולם לשון נהי ומספד ואלה הקנים היו על ישראל:

מלבי"ם ויפרש אותה לפני. מפני שהיתה נגללת פרש אותה, ר"ל,

א) שהגיע הנבואה אליו באופן שישיג אותה וידעה,

לא כמ"ש ותהי לכם חזות הכל כדברי הספר החתום אשר יתנו אותו אל יודע ספר וכו',

ב) ראה שהיא כתובה פנים ואחור רצה לומר שיש בה נגלה ונסתר,

ג) שכתוב אליה קינים והגה והי שה' הכין שפטים לממרים מצותיו ולא ישמעו אל דבריו:

מלבי"ם ביאור המילות הגה. צפצוף בקול יללה:


 

Print Friendly, PDF & Email

0 תגובות על “יחזקאל פרק מח”

בעת כתיבת תגובה - נא ציין את שם הסרטון / קובץ השמע, על מנת שנבין אותך טוב יותר, תודה.

תגובות הגולשים

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

דיסק חדש!!

הלכות יורה דעה

מכתב מאליהו חלק ד'

שלחן ערוך חלק א