כמה עובדות שאולי לא ידעת, ליום העצמאות ויום השואה

עובדות-ליום-העצמאות-והשואה
עובדות-ליום-העצמאות-והשואה

כל ענייני החג

כל ענייני יום העצמאות והשואה

כל האמת על יום העצמאות ויום השואה

קרא כאן חומר סנסציוני – מה חשבו ראשי הציונות על יהודי הגולה, מה היה יחסם בעת ששמעו על השמדתם? ומענין מה יהיה יחסנו אליהם לאחר שנקרא את הדברים המדהימים המופיעים כאן…

 

12

3

4

5

בנימין זאב תאודור הרצל 
חוזה המדינה ומייסדה ומנהיגה הראשון של התנועה הציונית 1860-1904
הרצל כותב ביומנו האישי בתאריך 24.12.1896 (כתבי הרצל, כרך ב׳ יומן א׳ עמוד 14, הוצ׳ ניומן): ״חפצתי לפתור את שאלת היהודים לכל הפחות
באוסטריה, בעזרת הכנסייה הקתולית ולהשיג על ידם ראיון אצל
האפיפיור, על מנת להגיד לו: ״עזור לנו מידי האנטישמיים ואני מחולל
תנועה כבירה בין היהודים, שיעברו לנצרות באופן גאה וחופשי, חופשי
וגאה במובן זה שמנהיגי התנועה, בפרט אני נישאר יהודים, ובתור יהודים
נטיף ללא בושת פנים, כמו שעשו היהודים עד אז, כי אם מתוך זקיפות
קומה, ובפרט שהמנהיגים יישארו ביהדותם, אנו האמיצים נהיה דור
התחומים, אנו נשאר באמונת אבנתינו, אך את בנינו הצעירים נמיר עוד
לפני הגיעם לגיל של החלטה עצמית
״.
כסובל מרגשי נחיתות אל מול העמים שהעריץ ומתוך שנאה לעם שבו גדל,
המשיך הרצל להטיף בכל כוחו בעד ההתבוללות ככלל וההתנצרות בפרט
וכך כתב במאמרו (מתוך הספר ״הרצל״ מאת עמוס איילון):

״אני רואה את עצמי כיהודי מודרני ממוצע ואין אני נרתע ממעבר פורמלי לנצרות ואני מברך על כל יהודי שיש לו ילדים המחליט להתנצר. לי יש בן הייתי מעדיף
להתנצר היום ולא מחר כדי שתקופת החברות שלו בנצרות תתחיל מוקדם
ככל האפשר״.
הרצל ״חוזה המדינה ומנהיג האומה" שפתרון ״ההצלה״ שלו לעם היהודי
היה להעביר את כולם לנצרות, התחיל את המלאכה באנשי ביתו וסירב
בתוקף למול את בנו יחידו האנס שלימים גדל והפך לכומר כתב ביומנו (דו
שבועון ״תמורה״ מס׳ 2 עמי 13-12): ״הרב נלבהייז ביקר אותי ושאל:
הנכון הוא שלא מלתי את בני האנס?
עניתי לו: זהו ענין משפחתי! הוא הוסיף בעיניים סגורות: לא, זהו ענין
לאומי! נכון הוא יהודים רבים אינם מלים את בניהם אך אין אלה מתיימרים
להביא את הגאולה לעם ישראל״.

עדות בנו יחידו האנס (״נגוהות מן העבר" תל אביב התשכ״א, עמוד 69):
לאבי הייתה תכנית להכניס את העם היהודי כולו תחת כנסי האמונה
הקתולית.
רוצה אני כי ידע הקהל העברי, שאבי לא הכניס אותי בברית
אברהם… הלא לא נעלם מכם, שאבי הדליק בכל שנה ושנה את אילן המולד
הנוצרי ולא חדל מזה אף בשנתו האחרונה.
אבי ציווה על המחנכות שלנו,
שיתפללו עמנו בוקר וערב את התפילות הנוצריות.
ו
הרצל היה בז לכל מי שאינו היה נחשב בעיניו לתרבותי ונאור, כדוגמת
המנהיגים הגויים שכה העריץ, עד שהגיע להפנים רעיונות אנטישמיים
בליבו וכך המשיך נכתב ביומנו (דו שבועון תמורה מס׳ 2 עמי 12-13):
״הכמרים הנוצרים הם ברום המדרגה מפני שאינם להוטים אחרי הכסף…
הנוצרים הפשוטים טובים הם מכמרי היהודים״.

הרצל סיפק נימוקים ואף עודד את הרדיפות האנטישמיות וכך כתב ביומנו
(יומן א׳ עמי 16):

״אכן האנטישמיות שהיא כוח חזק ומשורש בתת ההכרה
של ההמונים לא תזיק ליהודים, אני מוצא שהיא מועילה לבניית האופי
היהודי, חינוך הקבוצה על ידי ההמנון ־ חינוך שעשוי להוביל
להתבוללותה!״

״בפריז באתי ליחס חופשי יותר אל האנטישמיות,
החילותי להבינה ולסלוח לה״.
(יומנו האישי, יומן א׳ עמוד 6)

״רעיון מצוין בלבי למשוך אנטישמיים ישרים ולעשותם למחסלי הרכוש היהודי״.
(יומנו האישי, יומן א׳ עמוד 93)

דוד בן גוריון, ראש הממשלה הראשון ושר הבטחון מראשי התנועה הציונית 1886-1973

הגלויות המתחסלות שמתכנסות בישראל, אינן מהוות עדיין עם, אלא ערב רב ואבק אדם, ללא לשון, ללא חינוך, ללא שורשים. הפיכת אבק אדם
לאומה תרבותית היא מלאכה לא קלה.

(מתוך ספרו של בן גוריון ״יחוד ויעוד״)

במקביל להאהדה לנצרות הפנימו מנהיגים ציוניים וביניהם דוד בן
גוריון גם מטבעות לשון שהשתמשו בהם האנטישמיים הגדולים ביותר,
אפילו תוך הענקת צידוק לאנטישמיות:

״לא רשע וסכל של הגויים אלא מעמדם המשונה שאינו הולם את מסגרת חייהן התקינים של אומות העולם הוא בעוכרינו והאנטישמיות מה היא כי נלין עליה?״

(דברי דוד בן  גוריון במערכה פרק ד׳ עמוד 212)

כאשר עולה על הפרק אפשרות חד פעמית של הצלת 2900 יהודים מהרציחות בשואה, שואל משה שרת את ראש הממשלה הראשון חד בן גוריון:

"האם כדאי להיפגש לשם כך עם מקדונלד״? בן גוריון משיב:

״עתידנו חשוב יותר מהצלת 2900 יהודים!״
(יומנו של משה שרת 18.11.1939)

"אם אדע שאפשר להציל את כל ילדי גרמניה על ידי העברתם לאנגליה

ורק מחציתם על ידי העברתם לארץ

ישראל ־ אני אבחר בדבר השני!"

(מתוך"ימי הכלניות" מאת תום שגב)
בן גוריון כשאר חבריו, המשיך לקיים את רעיונותיו הנלוזים גם בתוך ביתו,
כפי שהטיב להעיד ולספר בנו עמוס בן גוריון בראיון לעיתון מעריב
(מהדורת י״ד בתשרי תשמ״ז):

כי כאשר החליט לשאת אשה נוצריה, ברכו
אביו דוד בן גוריון: "זה טוב לשבח את הגזע". עפרא לפומיה!!

*

חיים וייצמן
נשיא ההסתדרות הציונית, נשיאה הראשון של מדינת ישראל וממנהיגיה הראשיים 1854-1952
אמר בעת שהשואה האיומה החלה מנשבת בעורפם של היהודים:

״תקוותם של שישה מיליון יהודים מרוכזת על עליה מתהומות הטרגדיה. אני רוצה
להציל שני מיליון נוער, הזקנים יאבדו הם ויחכו לגורלם, הם אבק אדם
כלכלי ומוסרי
בעולם אכזר, רק ענף הנוער יישאר, הזקנים צריכים לעמוד
בכך ולהשלים עם כך". (דבריו בקונגרס הציוני שנת תרצ״ז, מתוך הספר
"אות קין״, ע״מ 105)

מישהו פתח את מקלט הרדיו, 22 ליוני 1941, הרדיו הביא את החדשות:

גרמניה פתחה בהתקפה על רוסיה, הגרמנים כבר חצו את הגבול. התבוננתי בויצמן, עיניו היו אפלות, בחדר שורה דממה: "כן, אמר, "לבני עמנו שם, למיליונים מהם צפוי גורל איום ומבעית".

הוא גחן קדימה והוסיף: "בסופו של דבר וזהו דבר החשוב מכל עתידה מלחמה זו להביא ברכה לאנגליה".

האיש שהשמדת אחיו הייתה טפלה בעיניו וניצחונה של אנגליה ־ העיקר! נמצא ראוי להיבחר כנשיאה הראשון של מדינת ישראל.

("חיים ויצמן בונה ציון", הוצאת האוניברסיטה העברית בעריכת מאיר ויסגל מזכירו של ויצמן).

ציטוט נוסף מהגיגיו מתוך הקונגרס ציוני בשנת תרצ"ז:

"אני רוצה להציל שני מיליון נוער, הזקנים יאבדו הם יחכו לגורלם. הם אבק כלכלי ומוסרי בעולם אכזרי. רק הנוער ישאר. הזקנים צריכים לעמוד בכך ולהשלים עם כך".

הנבל הנ"ל שולח אותם למוות ואף בנימוס בריטי טיפוסי מבקש מהם "להשלים עם כך…"

מחרידים לא פחות הם דבריו של השפל הנ"ל ששפך דם מליוני אחיו נמדד ב"ברכה לאנגליה"  המובאים בספרו "מסה ומעש – זכרונות חייו של נשיא ישראל" [עמ' 412]:

כותב מר ויצמן – "אפשר שהקורא ימצא ענין מה בתיאור עבודתינו למען המלחמה (מלחה"ע השניה – השואה)

מלבד תהליך האמורטיזציה חקרנו את תסיסת הסוכר את תסיסת ההידרוליזטים של עץ וקש והכנת מטיבוטינול ובעיקר איזופרין חקרנו גם את ההקטונים ושימושם בדלקים גבהי אוקטנים"

אז מי אמר שמנהיגי הציונות לא עשו מאומה?? תקראו שוב את המשפט האומלל הנ"ל, ותבינו מה העסיק את "ראשיה ויועציה" בעת שהמשרפות בערו באוושוייץ במלא עצמתן!

*

יצחק גרינבוים
האחראי על ״פעולות ההצלה״ ושר הפנים בממשלת בן גוריון, מראשי התנועה הציונית בפולין 1879-1970
בשנת  1943 כשיהודים גוועו ברעב בגטאות אירופה, כשאלפים מהם נשלחו
בכל יום לתאי הגזים, הכריז יצחק גרינבוים:

״כששאלו אותי הלא תוכל לתת מכספי "קרן היסוד" להצלת יהודים בארצות הגולה, אמרתי: לא!! ואני אומר עוד פעם: לא!! צריך לעמוד בפני גל זה הדוחה את הפעולות הציוניות לשורה השנייה".

(מתוך ספרו"בימי חורבן השואה")
כשבאים להציע שתי הצעות, הצלת המוני היהודים באירופה או הגאולה בארץ, (הקמת המדינה) אני בוחר בלי רגע של היסוס את הגאולה בארץ…
אילו הייתה כיום אפשרות של קניית חבילות מזון בכספי "קרן היסוד" כדי לשלחם דרך ליסבון (ליהודים בשואה) כלום היינו עושים זאת?! לא ולא! הציונות היא למעלה מהכל!!!

(מתוך נאומו בשנת תש״ג בתל אביב על נושא "גולה וגאולה״)

בנאומו בבית סוקולוב ביום ט״ז טבת שנת תשכ״ד
הסביר יצחק גרינבוים למה העלימו מנהיגי הציונים את פרשת השואה
מהציבור:

"מי שבונה מולדת ונמצא בקרבות על קיום המולדת, רשאי לא
לדעת ויש לו חובה אחרת, יותר גדולה… כדאי היה להקריב עוד מיליון
יהודים בשביל מרד גטו ורשה״.

(שרופי הכבשנים מאשימים לר׳ משה שנפלד עמוד 62)

*

יוסף חיים ברנר
סופר, איש רוח וידיד תנועת העבודה 1881-1921:
"אופיינו הלאומי פסול מימות עולם ועד הנה״. מה אתם רוצים
מהאנטישמים? מדוע לא תאבו להבין את המובן מאליו? את חזון השנאה
והבוז לישראל! היהודים הם צוענים, זוהמה, רפש וניוול, ביצה סרוחה, לא
אדם, כלבים פצועים…" 

[הערה: אי אפשר להאשים אותו, הוא כנראה הסתכל בראי וזה אשר נגלה לעיניו]

"עמי אירופה למרות שחנקו אותנו ללא רחם כמו
שחונקים דבר נתעב, ראויים הם לכבוד, איננו בני אדם כלל. האם לא יציפו
את רחובותינו עכשיו פרצופים ידועים מכל הגטאות, חלאת המין האנושי…
כשאני לעצמי, הברית החדשה ספרנו הוא, עצם מעצמנו, בשר מבשרנו" 

(שואה משמים, עמוד 79)

ובמקום אחר ברנר מוסיף:

״הן עם של יהודים אין בעולם! יש בהולים מטומטמים ומופלגי תורה בליטא, טפשים
ופראים
בפולניה, הדיוטים ונבזים בגליציה, נרקבים ומעלי באשה בהונגריה
ורומניה, גסים וכהים באנגליה ואמריקה, שנוררים ומזוהמים בפלשתינא,
צבועים, אנוסים דשנים נכרסנים בגרמניה בפרנציה ובאיטליה, וכולם כולם
ספחת ־
הן לעמם ולעם אשר בתוכו הם יושבים״.

והוא מוסיף הגיג דמוקרטי כנופך לדבריו:
"בבית הלאומי נכריז על אותם יהודים שלא יסירו מעליהם את חלד הגלות
ויסרבו לגלח את הזקן ואת הפאות כעל אזרחים ממדרגה שנייה לא ניתן
להם זכות בחירה״.

(חדשות ״הארץ״, 22.10.1919)

*

ד"ר מרכס נורדאו
סופר, נואם וממייסדי התנועה הציונית 1923-1849
מגלה במכתב את מחשבותיו על ישו:
״אדם זה הוא דמות יהודית אידיאלית טיפוסית! הדבר היפה ביותר שיצר
איש האמונה מאז ומעולם… הוא נפש מנפשנו, כמו שהוא בשר מבשרנו.
אדם זה משלנו הוא. לכבוד לעמנו ואנו רואים אותו כאחד מבניו… ואני מסכם – אנו רואים אותו כאחד משלנו, וכן גם את תורת "המוסר" שלו, ואת האוונגליון… קבל נא אב חביב ויקר את רחשי הכבוד
של המסור לך. ד״ר מ. נורדאו".

*

מנחם אוסישקין
מראשי התנועה הציונית ומואשוניה 1941-1863:
מה ההבדל בין הקורבנות בגולה לבין הקורבנות בארץ?

הללו שנופלים בארצות פזורינו, הם קורבנות של אומה גוססת…

לא היה טעם למותם כמו שלא היה טעם לחייהם… לא כן הקרבנות שנפלו בארצנו,

אנו מביטים עליהם בגאווה״.

("שואה משמים")

*

הסופר חיים הזז
מהוגי הדעות של ההנהגה הציונית 1973-1898:
אין הציונות והיהדות דבר אחד, אלא שני דברים השונים זה מזה. בוודאי
שני דברים הסותרים זה את זה.

כשאדם אינו יכול להיות יהודי – הוא נעשה ציוני!

הציונות מתחילה ממקום הריסת היהדות, ממקום שתש כוחו של
העם… דבר אחד ברור:

הציונות לא המשך, לא רפואה למכה, היא עקירה והריסה!

אדרבא, היא מסיחה את דעתה מן העם, מתנגדת לו, הולכת נגד
רצונו ומוחו, חותרת תחתיו ועוקרת אותו, ופורשת ממנו לדרך אחרת,
למטרה רחוקה ומסוימת. היא וקומץ אנשים בראשה גרעין של עם אחר!
בבקשה לשים לב: לא חדש ולא מחודש אלא אחר! מי שאינו סבור כך או
שהוא טועה או שהוא מרמה את עצמו״.
(מוסף ״הארץ״ אלול תשנ״ג, 1943)

עד כאן אוסף גדול ומרשיע של ביטויים קיצוניים ומבחילים של מנהיגים ציוניים שונים,

ציטוטים נוספים ניתן למצוא גם בספר "נרתק את השלשלת" של הסופר א. קריב. 

אלו היו ראשי האומה ומקימי המדינה, האנטישמיים.

לצערנו הרב את המידע הזה על ה"ערב רב" שהקים את המדינה – לא מגלים לציבור. 

לא בבתי הספר, לא בתיכונים, לא בגימנסיות ולא באוניברסיטאות, ואדרבה, מרוממים ומשבחים את שמם ככאלה שיש ללכת בדרכם ו"לחושכם נלך"…

בזמן שההסטוריה משוכתבת כרצון השליטים
בזמן שההסטוריה מלומדת כרצון המחנכים
בזמן שהעם עוד סובל בעינוי הגלות
איך יכולים הם לאבד את התרבות בקלות
כה קשה לקבל שמקימי המדינה
הם אלו ששתלו אח הארס לתוכה
ואילולי כתבו הם את הדברים בעצמם
לא ניתן היה לשערם לעולם!

הגאון הרב אלחנן ווסרמן זצוק״ל הי"ד
גדול תלמידי ה'חפץ חיים׳ שנהרג על קידוש ה׳ בשואה הארורה,
שהטיב להגדיר את המציאות העגומה:
"מלכות ישראל אמיתית היא הזכות הגדולה ביותר,
ראשי ׳הציונים׳ הם החייבים ביותר!
וכל המאמין שיגלגלו את הזכות הגדולה על ידי החייב הגדול,
אינו אלא טיפש או מלגלג על דברי חז״ל.
מדינת ישראל חילונית – ומלכות ישראל המיוחלת – הם תרתי דסתרי".

(קובץ מאמרים, ח״א עמי קס״א)

 

*   *   *

סיפור מתוך הספר "משנת הגלגולים" עמ' 509

נשמות הבריונים של בית שני

הרבי הקדוש רבי שמעלקא סעלישער זצ"ל, בעל "צרור החיים" תשכה, נסע פעם אחת עם תלמידו הרב הגאון רבי משה יונגרייז זצ"ל, אב בית דין דקהילת קאשוי, ובאמצע הדרך עברו ביער. דרכו בקודש היתה, שלא להכות בסוסים משום צער בעלי חיים (עיין שם ב"צרור החיים"). בשעת נסיעותיו בין ההרים, היה רגיל רבי שמעלקא לרדת מן העגלה לפני העליות בהרים, כדי להקל משא הסוסים. אז, באותה נסיעה ביער, צוה לבעל העגלה להכות הסוסים, כדי שיעברו את היער ההוא במהירות האפשרית. אחר כך, כשעברו את היער, התחיל הרבי הקדוש לנשום נשימות עמוקות בכבידות.

שאלוהו מלויו: "מה הם הנשימות הכבדות שכבוד קדושתו עושה? מילא הסוסים מתנשפים, מפני שהם רצו במהירות, אבל אתם, הרי ישבתם בעגלה".

ויען הרבי הקדוש רבי שמעלקא ז"ל ויאמר: "האינך יודע מה היה במקום הזה שעברנו בו?"

ויען מלוהו ויאמר: "לא, לא ראיתי שום דבר, רק הרים וגבעות ותו לא".

ויאמר לו הרבי הקדוש רבי שמעלקא ז"ל: "דע, כי אותו יער שעברנו בו היה מלא נשמות מהבריונים שהיו בזמן חורבן בית שני, שלא רצו לשמוע בקול התַנָאים שצוו להכנע, ונלחמו עד הסוף תשכו, ועל ידי זה גרמו חורבן בית וגלות ישראל, ועד היום הזה אין להם תקון. לכן צוויתי לבעל העגלה, שיסע במהרה, מפני שהמקום הזה הוא מקום טומאה, רחמנא לצלן. לא יכולתי לסבול האויר הזה…

הוסיף רבי שמעלקא ואמר: 'ושמעתי כרוז, שהנשמות הללו מתחננות לפני הקדוש ברוך הוא, שהן רוצות לבוא עוד הפעם בגלגול בעולם הזה, והן רוצות לתקן מעשיהן, והשיבו להן מן השמים, אף על פי שאני יודע שאתם לא תחזרו בתשובה, בכל זאת מכיון שיש בחירה לכל אחד ואחד, לכן נותנים לכן הבחירה לשוב ולהתגלגל, ואז יהיה תפקידכם לגאול אדמת הקודש מידי זרים, אבל הזהירו אותם שאם יעשו כהלכה על פי הוראת גדולי זמננו יצליחו, אבל אם ח"ו לא יצייתו לעשות על פי התורה אזי יתקלקלו ויקלקלו רח"ל יותר.

סיים הרבי את דבריו לתלמידו הרב הגאון רבי משה יונגרייז ז"ל: "תדע שדברי אמת, שבעוד ארבעים שנה מהיום, יבואו עוד הפעם הנשמות הללו לעולם, ואתה אז תכהן כרב".

הג"ר משה יונגרייז רשם את הדברים עם התאריך אצלו בפנקסו והמתין לראות כיצד יפול דבר.

חלפו שנים, הרב הגאון רבי משה מונה לאב בית דין דקהילת קאשוי, והתנה, שבכל אסיפה והחלטה של הקהל צריכים להודיעו.

פעם באו אנשים לעיר קאשוי לעורר הצבור שיתרמו כסף על מנת שיוכלו לקנות את ארץ ישראל מיד התורכים, ששלטו אז, ולהחליף הקופות של רבי מאיר בעל הנס בקופות של 'קרן קיימת לישראל', כי קם מנהיג בראשם שמארגן כעת בנק עולמי עבור קנית ארץ ישראל מידי התורכים.

השיבו להם ראשי הקהילה, כי בלי לשאול את הרב המרא דאתרא אין בידם לעשות שום דבר…

הלכו ראשי הקהילה אל הרב להודיעו ולשאול על הענין, אז נזכר מאותו המעשה, שהיה עם רבו רבי שמעלקא, ומה שאמר לו. מיד הלך וחפש בתיבתו, מה שרשם לעצמו אז, וראה שהיום כַּלוּ הארבעים שנה שאמר לו רבו אז, שבסופן עתידים לבוא נשמות הבריונים ולשלוט בארץ ישראל תשכז.

ענה להם ואמר: "לא ולא! חס מלהתחבר אליהם! יש להשאיר את קופות הצדקה של רבי מאיר בעל הנס, ולשלוח הכסף לממוני ואמרכלי הכולל, ואין לתרום לקרן קיימת לישראל", וגרשם מן העיר.

(משכנות הרועים חלק א׳ עמוד קצ׳׳ג, צרור החיים המבואר, בתולדות עמ' יז)

 

 

 

הערות ומקורות


תשכה הגר"ש הלוי ואזנר זצ"ל כתב בהסכמתו להוצאה המחודשת של הספר 'צרור החיים' [המבואר ב"ב תשנ"א]: "יום ד׳ וירא תשנ"א לפ"ק נתתי שמחה בלבי בשומעי שהגיע הזמן להו׳׳ל ספר צרור החיים מהגאון הקדוש צדיק יסוד עולם כ"ק רבי שמואל שמעלקא זצוקלה׳׳ה האב"ד סעליש יצ"ו שהיה חי בזמן דור דעה גאוני וצדיקי עולם, ונערץ מאד בקדושת תורתו ודרכו בקודש – וכבר בהוצאה ראשונה כתבו גאוני תקיפי שאין בדעתם לכתוב הסכמה היות והמחבר ענק הרוח, ונישא על כל שפתים בגדלות רוחו ודרכו".

וע"ש שהמהדירים הביאו דברי גדו"י בשבחו שהחת"ס התכתב עמו ופיארו בתארים שלא כתב על אף אחד אחר, והאדמו"ר מדעש זצ"ל אמר עליו שי׳׳ל נשמת התנא ר׳ עקיבא, הגה"ק מהרי"א אסאד ז"ל אמר עליו שהוא דומה בחריפות כמו התומים, בבקיאות ולאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא כמו הנוב"י, ובלימוד ואמיתת התורה כ'הפלאה'. עש"ע.

תשכו עי' גיטין נו., ואותם בריונים שרפו את אוצרות החיטה שהיו לאנשי ירושלים במצור וגרמו לרעב ולנפילת העיר.

תשכז עי' בשו"ת תולדות יעקב (חו"מ סי׳ ח׳) כתב בשם החת"ס, שפורקי העול מוסרים נפשם למצוות ישוב א"י, מפני שיתכן שאותם אנשים הם אלו שגרמו לחורבן ירושלים, וכדאמרינן בגיטין (דף נ"ו) שלא רצו לעשות שלום עם הרומיים, ולכן הוא גזירת מלך לתקנם כעת שלא ידח ממנו נידח.

ובס׳ אבן יעקב (ולדינברג, הקדמה עמ' י"ב) שהביא בשם החת"ס, הסבר אחר, משום שנשמותיהם הם מגלגול המרגלים שהוציאו דיבת הארץ וכעת באו לתקן הדבר.

 

ועי' מאידך בספר תנופה חיים (פלאג׳י, עזרא אות ז׳), שיושבי אשכנז [א.ה. ניתן לומר כן אף בנוגע ליהודי תימן ודו"ק] מתאוים ביותר לעלות לא"י וזאת כדי לתקן על מה שלא עלו לארץ בזמן עזרא, וכמ"ש בסדר הדורות [ה"א ש"פ]. א"נ בסיבת האריז"ל שעלה לצפת ולא לירושלים, עיי"ש.

 

 

 

 

 

 

 

 

 


 

 

 

 

 

 

כמה עובדות על העברה על דת ורדיפת בני תימן בבואם לארץ הקודש

[ליקוט כתבות מן העתונות החרדית של התקופה, מתוך גליון "יובל" מעיתון יתד נאמן]

"שיטות" של ביטול תורה?

כדי לתת תמונה מן המצב השורר בישוב עמק"א, מובא בזה מכתב החתום בידי המורים החרדים בעמק”א. בו כתוב לאמור: "היום החלטנו בע"ה לפתוח שיעורי תורה עם אחינו התימנים היקרים, גם עם המבוגרים לאחר עבודתם בשעות הערב. החילונו עם 30 תימנים. הם למדו בהתמדה רבה. לאחר כמה שעות לימוד שמענו פתאום יריות בקרבת מקום מכל הצדדים. פתאום מתפרץ בריצה אל בית המדרש יהודי מזויין ומזעיק אותנו בקולי קולות לכבות את האור ולשכב על הארץ. ערבים התנפלו – אמרו לנו. (כאן יש להעיר כי לפי הנהוג כאן נעשית השמירה יומם ולילה ע"י תימנים מיושבי המחנה) יצאתי החוצה וראיתי כי בכל הבתים דלוק האור. באו השומרים התימנים שבידם השמירה על כל השטח והעידו שלא קרה מאומה, וכי כל זה לא עשה אלא כדי לגרש את היהודים שהתקבצו ללימוד התורה.

 שבת פרשת וירא תש"י

20,000 יהודי תימן שעלו – כלם שומרי מצוות

כעשרים אלף מיהודי תימן כבר הועלו לישראל במשך חודשיים האחרונים – לפי הודעה שנמסרה כאן ובפריז ע"י ראשי ג'וינט. עוד 9 אלף הועלו דרך עדן מאותה הסביבה והעליה נמשכת במקודם ע"י מטוסים. הפעולה עלתה עד כה בסך שלמעלה מ- 2 מליון דולר.

דבור ממשלחת ישראל בתל אביב הביע אמש את צערו על אי הזהירות שבפרסומה הפזיז של ידיעה זו בחו"ל. הוא מודה לעתונאי הארץ וכתבי החוץ ששמרו עד כה על האיפול שהוטל על ידיעות אלה.

שלבה הראשון של העליה מתימן או, לפי כינויה "שטיח הקסם" החל בדצמבר אשתקד. קבוצות קבוצות מיהודי תימן חצו את הגבול ועברו לעדן. הם שוכנו שם ע"י הג'וינט במחנה השבה. משם הוטסו באוירונים ישר לישראל. כך נמשך הדבר עד מרץ. בין העולים עברו ברגל או על גבי חמורים דרך של 12 יום עד חדשיים עד עברם את גבול תימן עדן. הם באו חסרי כל כשרק בגדיהם הבלים על בשרם וספרי תורה בידיהם. רבים היו חולים ואף אחוזי קדחת. התנהגותם היתה למופת ורק הודות לכך נתאפשר המבצע. הם גילו אומץ לב שאין דוגמתו: כולם- ציין הדובר –שומרי תורה ומצוות.

[וכאן נשאל – וכמה היום שומרי מצוות? ומי האחראי לכך? האין זה מסע שמד? אין זו שואה רוחנית שמשמעותה כרת לנצח רח"ל?]

פרשת פקודי תש"י

צום וזעקה במחנה עולי תימן בעיר שמר

אתמול הוכרז מטעם הרבנים התימנים במחנה "עין שמר" צום כללי נגד גזירת החינוך. תושבי המחנה ישבו לארץ והרבו בתפילות ובכיות. תקעו בשופר. וכל הגברים מגיל 15 ומעלה צמו כל היום. מכל הסביבה באו רבים להשתתף בתפילה ובתענית אך השוטרים לא נתנו להם להכנס למחנה. גם מחאותיהם של יושבי המחנה שדרשו לתת להם להכנס לא הועילו.

משאל במחנות

לקראת קיום "המשאל" במחנות העולים. נודע לנו ממקורות מוסמכים, שמאות ילדים מוצאים ממחנות של עולי תימן ומועברים לקיבוצים חופשיים. ערב ערב באות מכוניות של הקיבוצים ומוציאים ילדים. יתכן ויוטל לצורך זה הסגר על המחנות באמתלה של "סכנת מחלת דלקת המוח".

שבת וישלח תשי"א

הרב יחיא אלשיך הוכה קשות על שפעל בעד רשימת אגו"י

ירושלים יום ב'- התנפלות אכזרית על עסקן דתי עולה חדש מתימן שפעל בעד רשימת אגודת ישראל ועורר את צבור עולי תימן מתרדמתו נגד השתלטות אנשי מפא"י – בוצעה אמש בחצות במחנה העולים בתלפיות.

הרב יחיא אלשיך שחזר לביתו בשעה 1 אחרי חצות לאחר שלווה מספר עסקנים שהשתתפו בישיבה בביתו, קבל מכות אכזריות משני צעירים שאחד מהם היה במדי צבא ורובה בידו. הרביצו בו עד שנפל והתעלף. בשעת המכות צעקו עליו: "אתה נואם נגד מפא"י? אתה נואם נגד בן גוריון? וגם בביתך אתה מכנס אספות תעמולה".

עדי ראיה מסרו לסופרנו כי הרב אלשיך שוכב עדיין במטה וסובל כאבים מהמכות שהרביצו בו.

שבת ויקרא תשי"ב

משפחה תימנית מחפשת את בתה

תל אביב יום ה' – "אנשים טובים, השיבו לנו את בתנו"! – בקריאה זו משוטטת משפחה תימנית זה כשנתיים ימים ממוסד אחד למשנהו ואין שומע.

לדברי ראש המשפחה, יוסף סעיד, בא לארץ לפני 3 שנים יחד עם בני משפחתו בעלית מרבד הקסמים, בשדה התעופה נולדה לאשתו בת, שנלקחה מהם והועברה לבית התינוקות בראש העין.

עבר זמן מה והמשפחה הצליחה להסתדר בארץ, למצוא שיכון ולהקים להם משק עזר קטן והחלו להשתדל בדבר קבלת הילדה. משפנו לבית התינוקות בראש העין לא ניתן להם להיכנס והובטח להם כי ייקבע להם מועד לביקור. משעברו ימים ושבועות והוזמנה לא נתקבלה, חזרו ההורים לבית התינוקות, וכאן נאמר להם כי התינוקת חלתה והועברה לביה"ח בצריפין. חיש מהר יצאו ההורים לביה"ח כדי להיודע על גורל ילדתם, אך כאן נודע להם כי התינוקת לא נתקבלה כלל לביה"ח.

מאז מתרוצצת המשפחה ממשרד למשרד, מצריפין לראש העין וחוזר חלילה, אך עד היום לא הצליחו לגלות את עקבות הילדה. לבסוף יעץ להם ידיד למסור את הענין לטיפולה של המשטרה, והיום הגישו את תלונתם למטה מחוז ת"א של משטרת ישראל.

סופר עתי"ם ביקר ביום ה' אצל משפחת סעיד. "הילדה יקרה לנו מכל – אמרה האם כי היא נולדה על אדמת אבותינו הקדושים. לא הספקנו לתת לה אפילו שם בישראל ואיננו יודעים איך קוראים לה הרחמניות. הילדה אפילו לא מכירה אותנו" – הוסיפה האם בקול נואש.

מששמע האב כי לפניו עתונאי המבקש לספר את הפרשה בעתונים, הביע את ספקנותו עם הדבר עשוי להועיל, "כיון שהילדה היא עתה כבת שנתיים וחצי וודאי אינה קוראה עדיין עתון עברי…

כל תקותי היא עתה שהמשטרה תעשה להחזרת בתנו" – סיים האב.

סיפורים כאלה ישנם למאות ואולי לאלפים. עוזי משולם ניסה לפעול כדי להציף את הענין, (ויש מקום להתווכח על הדרך בה הוא פעל), אך הממסד השתיק אותו. הם יודעים שאם תתגלה האמת תפתח כאן תיבת פנדורה. כל זה באדיבות פושעים אשר משלו בנו, בני בלי ברית, אשר אם אין יראת אלוקים במקום הזה והרגוני. וכבר אמר פעם במרירות תימני זקן שנרדף על שהפיץ תורה – "מפני חטאינו גלינו לארצנו"… אוי לנו שכך עלתה בימינו. נצפה לגאולה השלימה במהרה על ידי משיח צדקנו!

ראיון עם הגאון הרב שלמה מחפוד שליט"א, אב"ד יורה דעה

[מרווה לצמא, גליון יוה"כ תשע"ו]

"נולדתי בתימן, ועליתי ארצה בהיותי כבן חמש שנים. זיכרונות מועטים חקוקים בי מאותן שנים בתימן, אולם את האווירה המרוממת והנעלית שספגתי שם ־ אותה לא אשכח. הייתה זו אווירה הספוגה בתום ובאמונה. בתורה ובתפילה, בישרות דרך ובניקיון כפיים. האקלים הרוחני שם היה נעלה יותר, מרומם יותר! היהודים שחיו שם, חיו כבתוך חממה ־ שמורים ומוגנים היטב, ואינם חשופים לפיתויי היצר, לשיטותיו הנלוזות, המתחדשות חדשות לבקרים.

דוק של געגוע מציף את עיניו של הרב. ניכר עליו כי הגעגועים אינם אל חבל הארץ הגיאוגרפי אלא אל המחוז הרוחני, המוגן באטמוספירה של טהרה וקדושה. על הזיכרונות האלו הוא מתרפק בערגה.

כשהגענו לארץ – ממשיך הרב – בתחילה שיכנו אותנו במחנה העולים ׳עין שמר׳, אולם עז מהרה פנו אלינו גורמים ״חינוכיים״, ולקחו אותי, ועמי כשמונים ילדים נוספים, אל הקיבוץ. שם, הובטח להורים, נקבל כולנו ״חינוך טוב״. במשך שלושה חודשים שהינו שם, בקיבוץ, כשהצוות מנסה בכל מאודו לקעקע את אמונתנו, ולערער את החינוך לתורה ולמצוות שבו הורגלנו. הם עשו זאת בשיטתיות ובעורמה. המדריכים ידעו היטב כי לא נסכים לבעוט בבת אחת בקדוש וביקר לנו, לפיכך טפטפו לנו את הארס באטיות. בשבת הראשונה לשהותנו בקיבוץ לא הסיתו אותנו לחלל שבת, אדרבה, הם קראו לנו להתפלל בצוותא את תפילות השבת, כשהמדריכים עוברים בינותינו ומדרבנים אותנו בתפילה. אבל המדריכים, בעת שהיו ״מתפללים״ אתנו, היו אוחזים בין אצבעותיהם ־ סיגריות. הם נקטו בשיטותיו של עמלק, ״אשר קרך בדרך״, כשהם מנסים לקרר את גחלת הקדושה שבלבנו ולעמעמה. בשבת השנייה שוב כינסו אותנו לתפילה של שבת, אולם הודיעו לנו כי ״מספיק״ שנתפלל את חצייה של התפילה. בשבת השלישית הציעו לנו ״רק״ לאחוז סיגריה, חלילה לא כשהיא בוערת… וכן הלאה, עד שהצליחו להעביר על דתם ילדים רכים.הרב שלמה מחפוד

לאחר שלושה חודשים ניצלתי מהם, וכיצד? דווקא משום שהם הלכו צעד אחד יותר מדיי, וגזרו לנו את ה׳סימנים׳ (הפאות המסולסלות שבצדעי הראש, המאפיינות את בני תימן, מ. ו.). כשהגעתי לאחר שלושה חודשים, לביקור בבית הוריי, הזדעזע אבי זצ"ל נוראות. הוא היה יהודי צדיק, תלמיד חכם, ושימש בתימן כראב״ד. ה'סימנים׳ בעיני בני תימן הבדילו בין היהודים לגויים; בעיניהם, יהודי בלי ׳סימנים׳ אינו יהודי. אבא הוכה הלם בראותו אותי. והתנגד בכל תוקף שאחזור לקיבוץ, וכך ניצלתי ממלתעותיהם שוחרות הטרף.

לא היו בתימן כי אם יהודים חרדים, או מוסלמים! לא היה משהו באמצע. מי ששינה, ואפילו משהו, ממסורת אבותיו, היה מוצא עצמו מנודה מהקהל, כך שכל העדה – כולם קדושים היו".

למעשה, – שואל המראיין – האם לא היה עדיף ליהודי תימן להישאר שם  ־ בתימן?

"בהחלט כן. הגם שכאן, בארץ ישראל, יש מעלות רבות, והמרכזית שבהן היא עולם התורה שמשגשג ופורח – עדיין המצב הרוחני שם, בתימן, היה עדיף לאין ערוך, טוב יותר, טהור וזך יותר. אולם להחזיר את הגלגל אחורה כבר אי אפשר, וחבל על כך".

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

Print Friendly, PDF & Email

תגיות

4 תגובות על “כמה עובדות שאולי לא ידעת, ליום העצמאות ויום השואה”

בעת כתיבת תגובה - נא ציין את שם הסרטון / קובץ השמע, על מנת שנבין אותך טוב יותר, תודה.

  1. נעם יום טוב הגיב:

    לכבוד הרב בועז שלום שליט"א שלומו ישגה.
    אשמח לתגובת הרב

    אין לי מושג אם אם מנהלי האתר המקסים הזה יקראו את מה שיש לי לומר או התייחסו אליו אך על אשר על ליבי אני חייב לומר.
    נהניתי מאוד משיעורי המשניות המפורסמים באתר עד שהגעתי לפרסום באתרכם "מדינת היהודים".
    אין לי דרך אחרת מאשר לומר על עיניין זה סילוף האמת ושקר גדול.
    לקחתם ציתותים חלקיים של גורמים מאוד מסוימים בהקמת המדינה והעצמתם אותם לממדי ענק וקבעתם שזוהי ארץ ישראל .
    יום העצמאות הינו יום שבסייעתא דשמיה גדולה הקבה גאל אותנו מיד אויב!!!! ולא יכול להיות שיהודים שמידת הטוב יקרה להם יוציאו מאמר כזה.
    התורה מחנכת אותנו לראות את הטוב בכל דבר ולהכיר את הטוב במה שהקבה נתן לנו ובעניין זה (לפי ראות דעתי) הנכם חוטים ומחטיאים.
    הגרא שלח לפה את תלמידיו בעת העלייה הראשונה וראה בחלוצים כראשית צמיחת גאולתנו!!!!!!!!!
    למה את זה אנכם מציינים במאמר ה-"מלומד" שלכם.
    ומדוע אינכם מצטטים את הקטעים הבאים:

    "ברכת שהחיינו" על הקמת המדינה
    ביום הכרזת המדינה, נאספו תושבי שכונת 'מאה שערים' לביתו של רב השכונה וסגן ראב"ד ירושלים – הגאון רבי יוסף גרשון הורביץ זצ"ל. בביתו היה מצוי מקלט רדיו (מכשיר די נדיר באותה תקופה…). כל הנאספים היו רכונים ברוב קשב ליד הרדיו, וכאשר נשמעו מילות ההכרזה על הקמת המדינה, נעמד הרי"ג בשמחה עצומה וברך בשם ומלכות: שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה!" ['שבת הראי"ה' גליון 122].

    א' הרצפלד ממפא"י פנה לרבנים בבקשה לקרא הלל ביום הזה:
    "אינני רואה כל פסול בדבר אם ביום הקוממיות יקראו גם הלל בבתי הכנסת. מהו ההבדל בין חג זה לבין אחר? יגידו נא לי הרבנים".

    עם שטריימל ובגדי חג
    מסופר על האדמו"ר מסטרטין, רבי יוסף שמואל מוריה (ברנדווין) זצוק"ל, כי כגודל החושך והכאב שכאב על השואה, כך הייתה גדולה השמחה בימי העצמאות והשחרור של מדינת ישראל. ומי שלא ראה את האדמו"ר מסטרטין מתפלל ביום העצמאות לא ראה שמחה של יהודי מימיו. הוא היה לובש את בגדי החג המיוחדים, את השטריימל היה עונד על ראשו ומתפלל בדביקות תפילה מיוחדת ליום העצמאות וגומר את הלל עם שם ומלכות.
    האמת שהתביישתי במה שקראתי וחבל לי על הדיסוננס הגדול בין השיעורים המדהימים לבין השקר הגדול שמפורסם ב-"מדינת היהודים"

    מבקש את סליחתכם ומחילה גדולה מראש אם הייתי נשמע כעוס אך עניין זה הוא קרוב ללבי .
    מהמצפה לגאולה שלמה ולביאת גואל צדקנו והפיכת האמת ה-"נעדרת" לאמת ברורה אחת
    נעם

  2. הרב בועז שלום שליט הרב בועז שלום שליט"א הגיב:

    לנועם שלום!

    קראתי את מכתבך, והנני להשיב אחת לאחת בס"ד.

    תחילה אומר, שאיני יודע על מה הקצף? האם התפיסה החרדית – מהחפץ חיים המשך דרך רבי אלחנן וסרמן הי"ד, כל גדולי האדמורי"ם כמעט ללא יוצא מן הכלל, כמעט כל גדולי התורה  של המאה שנים האחרונות הרב מבריסק, החזון איש, הרב מטשיבין, הרב שך, הרב אלישיב, הרש"ז אוירבאך, כל חברי הבד"ץ לדורותם, ואף גדולי חכמי ספרד של הדור האחרון – הרב עובדיה יוסף והרב בן ציון אבא שאול – חדשה לך? זרה לך? איני מוכרת לך? חידשתי משהו שלא היה ידוע קודם?

    חשוב לי להדגיש – הדברים שמובאים בדפים המפורסמים באתר לא נכתבו על ידי, אלא נלקחו מאדם שפרסם אותם, והוצגו באתר. אך ההשקפה הזו היא ההשקפה החרדית לדורותיה.

    בנוגע לטענה שלקחנו ציטוטים של גורמים מסוימים וקבענו "שזה ארץ ישראל" – ולטענה שהגר"א שלח לכאן את תלמידיו, אינו ענין לדברינו כלל, ואסביר.

    אין ויכוח שמצוות ישוב א"י גדולה היא עד מאד, כל הדורות שאפו לעלות לא"י ולחונן עפרה, הגר"א, הבעש"ט, הח"ח, ועוד גדולים שאפו לעלות לארץ ישראל [לא לאוגנדה…], והח"ח אף קנה דירה בפ"ת ולא זכה לעלות, כמו שהגר"א הבעש"ט לא זכו והצירו על כך.

    המוטו של הציטוטים הוא להסיר את הלוט מעל פני הגורמים הציוניים שנדמים לעתים כאנשי רוח השואפים לגאולת ישראל, וכשאתה מתוודע לדעתם אותה ביטאו ללא כחל וסרק מתברר לך שמדובר בעדת כופרים שמטרתם הברורה הייתה ליסד "עם חופשי" מתורה ומצוות בארצנו. ליצור יהודי מזן חדש שאינו אמון על קיום התורה ומצוותיה. לערטל את העם היהודי מנכסיו הרוחנים, וממילא לגזור עליו שמד גשמי, שהרי ברור שלא יתכן קיום לעם היהודי בלא תורה ומצוות. [אגב, מפליא שהגדרת את הכתבה "השקר הגדול". אם לדעתך יש עובדה או ציטוט אחד מופרך או לא מדויק – אנא ציין זאת!]

    לא ברור לי מה כל כך הכעיס אותך בציטוטים של אנשים רשעים שגילו מצפונם שבכוונתם להעביר על דת את העם היהודי? כבודם יקר בעיניך? הלא "אנחנו מאשרים זדים" כאשר אנו מנסים להסתיר את מאווי הרשע, וכאן הוסר הלוט מאחרי פני האחראים למערכת השמד והאינקוויזיציה הרוחנית שעברה על היהודי שומר המצוות בעשרות השנים האחרונות.

    בן גוריון זכותו תגן עליו, ניהל כאן מערכה מסודרת של העברה על דת של העולים החדשים, אני ממליץ ללמוד הסטוריה. מסע שמד שנועד למחוק כל סממן רוחני בעם היהודי. "עולם ישן עדי יסוד נחריבה" שרו. שומרי המצוות לדידם אינן אלא אבק אדם, ובאבק יש לטפל בהתאם. את הרבנים שאף הרצל לכלוא בקסרקטינים, ולקחת שליטה על ההמון אותו יוכל לנצר כאוות נפשו.

    "בדצמבר 1949 הגיש חבר הכנסת דוד צבי פנקס (המזרחי!!, לא חרדי!) שאילתה לראש הממשלה, דוד בן-גוריון בנוגע לחינוך האחיד במחנות העולים. פנקס טען שהפעילות החינוכית במחנות העולים היא לא פחות מ"כפייה מצפונית ואינקוויזיציה נגד דת ישראל". הוא אף טען שמדובר במצב של "כפייה וניצול מצבם האומלל של אנשי המחנות", ושנחום לוין ועובדי החינוך האחיד מנסים להעביר את העולים "על דתם ועל דעתם". חבר הכנסת פנקס אף הלך צעד אחד קדימה כשטען שמדובר ברצח עם תרבותי ואיים בפירוקה של מדינת ישראל. פנקס איים בפתיחה במלחמת אחים ובפנייה ליהודי העולם". [ויקיפדיה]

    פרופסור ליבוביץ הגדיר את מעבירי על דת שפעלו במחנות שנהגו ב "גישה אינקוויזיטורית-יבסקית של שנאת דת ישראל ודיכוייה" [ד"ר צבי צמרת, עדות שהעיד ליבוביץ בועדת פרומקין שנועדה לחקור את פשעי הציונות בהעברה על דת]

    אני רוצה להבין – מבחינה תורנית – מה גרוע יותר – לחלן אדם, או להרוג אותו?

    כל מי שקצת למד יודע בבירור, שמוטב ימות זכאי ואל ימות חייב. וטוב לו לאדם שנהפכה שלייתו על פניו ולא בא לעולם אם מכעיס לקונו. ואדם רוצח ניתן להעלות לתורה, אך מחלל שבת בפרהסיא – כמוהו כגוי, שחיטתו נבילה, ויינו יין נסך.

    אלו דברים ברורים שאין צורך להרחיב עליהם.  באו לכאן בני עדות המזרח, שכולם קדושים וטהורים אין בהם מתום, עדת תימן שלא היה שם מושג חילוני, העלו אותם לארץ, ועקרו מהם את יהדותם! אצטט בפניך תיאור על בני עדת תימן מקדם, ואף בתקופה האחרונה – בעת עלייתם ארצה:

    "יהודי תימן הרבו לעסוק בהלכה ובפילוסופיה, וספרים רבים נתחברו על חיבוריו של הרמב"ם. באגרת תימן המפורסמת, מדגיש הרמב"ם את למדנותם של יהודי תימן, וכך הוא כותב: "וכל היום הוגים בתורת משה, הולכים בדרך הורה רב אשי". קשר זה עם הרמב"ם נמשך גם עם צאצאיו. גם הרמב"ן, באגרתו לחכמי צרפת, כותב "כי שמענו מפי מגידי אמת שבכל ארצות מלכות תימן, קהילות רבות עוסקות בתורה ובמצוות לשמן". עד הדור האחרון הייתה ידיעת התורה נחלת הכלל ביהדות תימן, דבר שהפליא את הראי"ה קוק בתשובתו לאביו בה הוא כותב: "רובם ככולם בני תורה, וכמעט שלא נמצא ביניהם עם הארץ כלל".

    בצורה דומה התבטא גם הרב מרדכי אליהו:

    "ושם כידוע היו אנשים בעלי תורה וידיעה, ורובם ככולם כשרים ועוסקים בתורה ומצוות" [ 'ויקיפדיה' – 'יהדות תימן']

    לצערנו כיום רובם של בני עדת תימן בפרט ועדות המזרח בכלל – מחללי שבתות, חייבי כריתות ושאר דברים קשים שאיני רוצה חלילה לקטרג ולפרט. בחו"ל לא ידעו מה גנב, רוצח, אנס, וכאן – מהר מאד למדו זאת "לתפארת מדינת ישראל"… אין זו שואה רוחנית הגרועה משואת יהודי אירופה? הם לפחות מתו זכאים כהרוגי מלכות שאין לשער מעלתם הנשגבה בעולם האמת, לנצח נצחים. וכאן בנו מדינה שמושתת על כפירה, שאינה מוכנה לקבל את חוקי התורה אף לא כתוספת לחוק העותומני/בריטי, ובן גוריון לא הסכים אף להזכיר ברמז את הרבש"ע במגילת העצמאות!! לאחר ויכוחים ודיונים הוא התרצה לניסוח "בעזר צור ישראל וגואלו"… כל אחד יבין מה שירצה… שלא יזכר שם שמים, שומו שמים על זאת!

    וכבר אמר הרב מבריסק – טעות היא לחשוב שראשי הציונות רצו להקים מדינה, ואגב העבירו על דת, זה מתחיל הפוך, הם רצו להעביר על דת ולמחוק את היהודי הישן "הגלותי" לטעמם, וליצור זן של יהודי חדש "ככל הגוים בית ישראל" והמדינה היא רק כלי למזימתם.

    ופעם פגש אותו אחד מראשי המזרחי כששב מתפילה בכותל וסנט בו – "הרב בטח הלך להתפלל על מדינת ישראל שריה ויועציה"… אכן, השיבו הרב, קראתי עליהם פרק ק"ט בתהלים… [ע"ש בפרק ותבין חידתו].

    אם כן נחזור לשאלה – האם עדיף היה שיהודי תימן / עירק / מרוקו / לוב [ובכוונה אני מזכיר את בני עדות המזרח ששם לא שלטה ההסכל"ה הארורה שעשתה שמות ביהודי מזרח אירופה] יישארו במולדתם שומרי מצוות, או יבואו לכאן "ותבואו ותטמאו את ארצי" – מה עדיף? יש ספק בכלל? האם יש מי שיאמר עדיף חילוני בא"י משומר מצוות ה' בחו"ל??

    ואדרבה, אם אין האדם שומר מצוות – רעיונית – עדיף שישאר בחו"ל, היות והרמב"ן כותב שאינו דומה המטנף פלטין של מלך למטנף חצר המלך, וכאן זה פלטין של מלך, וא"י אינה סובלת עוברי עבירה, וכשיש עבירות – אזי "ותקיא הארץ אתכם" חלילה.

    בנוגע לציטוט שהבאתם על ברכת שהחיינו – האם יש ספק שהיו רבנים שבתחילה עוד האמינו שכאן תקום מלכות ישראל? ואף אם תאמר שהיו רבנים שהאמינו כך גם אח"כ – האם אינם מיעוט של מיעוט? האם אלה גדולי הדור?

    האינך יודע שכל גדולי הדור כמעט ללא יוצא מן הכלל – רבי אלחנן ווסרמן תלמיד הח"ח, הרב מבריסק הרב מטשיבין החזון איש  ובראשם הגר"ח זוננפלד רבה של ירושלים,  חלקו על הרב קוק – ולא הסכימו עם דעותיו [תוכל לקרוא כאן,  וכאן], והכלל אומר אחרי רבים להטות.

    עם כל הכבוד לרבי יוסף גרשון הורביץ זלה"ה, האדמו"ר מסטרטין, עפר אני תחת כפות רגליהם, [דברי הרצפלד ממפא"י אינם רלוונטים כמובן] שהם בדעת מיעוט נגד דעתם של כל גדו"י, אז למה להעדיף לצטט אותו? יודע אני שניתן יהיה לצטט עוד חכמי ישראל, מכיר אני את שמותם ואת דבריהם, ועדיין עומד אני על דעתי – שעל כל אחד כזה שתמצא – יש מאה גדולים שאומרים הפוך!!

    ובפרט – שחשוב לשים לב – ניתן לצטט הרבה "רבנים מקומיים", אך הקובע הוא דעתם של גדולי ישראל באמת! אלה שלמדו את כל התורה בעמקות, הגם שלא נשאו תפקיד רבני רשמי, שכידוע תפקיד רבני רשמי בא"י לצערינו אינו בהכרח מורה על וכו' ודו"ק.

    בנוגע להודאה – ודאי שיש להודות לקב"ה על כך שזוכים אנו לישב בא"י, ויש לנו חופש יחסי בקיום המצוות,אך אין להתבלבל בין "ארץ ישראל" לבין "מדינת ישראל". [וכבר אמר מי שאמר על מה אבדה "הארץ"? מדוע שכחו את השם "ארץ" ישראל וקראו לה "מדינת" ישראל? על עזבם את תורתי…] אך האם יש לחגוג על "הקמת המדינה"? האם לא קמה כאן מדינה שהורתה בחטא היוהרה – "ניקח גורלנו בידינו" ורמיסת כל היקר והקדוש?

    מדינה שחוקיה חוקי הגויים, ומחנכת מליון ילדים לכפירה בהשם, תרבות אנשים חטאים כגרועים שבאומות, ללא לימוד מינימלי של "שמע ישראל"?

    מדינה שהביאה לכאן מליון רוסים שכעת אף הם מודים שרובם המוחלט גויים – במטרה להטמיעם בעם היהודי ולהפוך אותנו מיהודים ל"יצורים אוניברסליים"?

    שמחים אנו על קיומנו כאן למרות השלטון הכפרני. ואין לנו חלק בחגיגות שאותן ייסד אותו השלטון.

    תרצה להודות להשם? קח נא כעת ספר תהלים ותאמר תודה. למה דוקא ביום אותו קבעו מחרפי השם??

    תוכל להודות לו יתברך על נס קיומו של העם היהודי במשך אלפיים שנות גלות, על כך שבכל דור ודור קמים עלינו לכלותינו והקב"ה מצילנו מידם, על כך שאף גם זאת בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלותם להפר בריתי איתם, ועל ניסיך שבכל יום עמנו. על הכל תודה לו, לא רק על הקמת המדינה שהורתה שלא בקדושה, וחוקיה נועדו להיות תחליף לחוקי האלוקים.

    וכבר איני מדבר על החוקים הנוראים כגון חוק "הידועה בציבור" או על הרצח ההמוני שמתבצע בחסות המדינה תחת הכותרת "זכות האשה על גופה" [- הפלות – שבגינו נרצחו עד היום מאות אלפי ילדים!!] או על חילולי השבת ההמוניים בעריכת משחקי הספורט בשבתות או התחבורה הציבורית והטיסות, או על הבג"ץ ה"נאור" שלעולם פסיקותיו נגד ההלכה [ועו"ד ווינרוט כתב שמר אהרון ברק מעולם לא ציטט חוק המובסס על ה"חוק העברי" – קרי ההלכה היהודית! "אפילו כתורמוס הזה הנאכל בסוף סעודה לא עשאוני בני"…].

    על זאת יש לישב לארץ ולעשות קריעה. לא על היותנו בארץ ישראל חלילה, על שלטון הכפירה הנורא, והשמד שעבר על העם היהודי!

    מספרים שיהודי פנה לחזו"א בשאלה – ילמדנו רבינו, בחו"ל הייתי רגיל לומר בכל לילה תיקון חצות, האם יש להמשיך ולומר זאת גם עתה כשאני בארץ ישראל בשילטון ישראל?

    החזו"א האריך להסביר לו בסבלנות על מה נתקן תיקון חצות, על כך שהשכינה בגלות, על כך שרוב עמ"י עדיין לא בארצו, על כך שבארץ יש שילטון הכופר בבורא וכו'. כשסיפרו זאת לרב מבריסק הוא הפטיר "כמה סבלנות יש לחזון איש… לשבת ולהסביר ולהטעים דברים כל כך פשוטים, לאדם שוטה שחשב שאלפיים שנה אמרו כל ישראל תיקון חצות בשביל לקבל את בן גוריון…" על זאת כאמור יש לעשות קריעה, על כך שכשאתה אולי אומר הלל ומודה על הניסים – אלה ששולטים כאן אומרים הלל לעצמם ומשכיחים שם שמים. על כך שעבדים לתאוותיהם משלו בנו, פורק אין מידם.

    על כך שבמערכת המשפט, הפרקליטות והתקשורת שולטים אנשים מחונטה מאד צרה עם השקפת עולם מאד ברורה נגד כל דבר שבקדושה, ולא עושה רושם שניתן לשנות זאת בקרוב. אנשי גוש קטיף חשו זאת על בשרם לצערנו.

    לעשות קריעה לא רק על גירוש גוש קטיף והתעללות לשמה באנשים יקרים שהלכו לתומם ליישב את ארץ ישראל. על אטימות נוראה ומזוויעה תוך מסע תקשורתי נבזי מסית ומתוקשר ויצירת דה-לגיטימציה של ציבור יקר זה.

    על כך שרבים מהם חוו שבר נורא בעקירת קברי יקירהם, עקירתם מאדמתם וביתם, קהילתם ויישובם. ויש אף שהתפרקו משפחותיהם בעקבות כך.

    ונסיים בדבריו של הרב שך זלה"ה – אין בין תפיסת היהדות החרדית לתפיסת סאטמר מאומה. דעותינו זהות. ההבדל הוא בגישה שיש לנקוט כדי לשנות את המצב.

    סאטמר גורסת שיש להבדל משלטון הכופרים פן תספה בחטאתם, ואנו גורסים שיש להצביע לכנסת ולהבחר ולשנות מבפנים! לא מתוך אמונה בבית המחוקקים הכפרני חלילה, אלא מתוך הבנה שזה הכלי היחיד שדרכו ניתן להשפיע ולמזער את הנזק של הרוצים לכלותינו רוחנית.

    בטוח אני שעל אף חילוקי הדעות ביננו, בין אם נאמר שזו אתחלתא דגאולה, ובין אם לא, על דבר אחד אנו מסכימים – על הציפיה לגאולה האמיתית, השלימה, של שלטון מלך המשיח, ש"יתוקן עולם במלכות שדי, וידע כל פעול כי אתה פעלתו, ויבין כל יצור כי אתה יצרתו, ויאמר כל אשר נשמה באפו אלקי ישראל מלך, ומלכותו בכל משלה", במהרה בימינו אמן!

     

     

     

     

  3. ידידיה והב הגיב:

    מאוד הייתי רוצה להגיב. רק כדי לומר עד כמה הזדהיתי עם הדברים… אולם אחרי קריאת דברים כל כך נוקבים ואמיתיים בבהירות כזו שלא מותירה מקום לספק,- פשוט אין מילים. בטח שאין מה להוסיף..
    יישר כחכם על הכל, וכבר זמן רב שאני שומע את שיעוריו של הרב בהרבה נושאים, בהלכה ובאגדה ובנביא ובספר הכוזרי ועוד, וגם ממליץ עליהם לידידי שנהנים אף הם. אני חב לכם הכרת תודה עצומה על הכל. יהי רצון שמשיכו לנבוע מעיינותיכם ויפוצו חוצה עוד ועוד מתוך בריאות ונחת והרחבת הדעת עד ביאת גו"צ בקרוב, אמן
    ידידיה והב. אלעד

תגובות הגולשים

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

השיעורים באתר לרפואת אביו של הרב,

ר' חיים בן סעדה בתושח"י

קרא פרק תהלים לרפואתו>>

 

דיסק חדש!!

הלכות יורה דעה

מכתב מאליהו ימים נוראים

שלחן ערוך חלק א