מי ראוי לפתור חלום?

מאמרים-משנת-החלומות
מאמרים-משנת-החלומות

מאמרים

מאמרים בנושא חלומות

מי ראוי לפתור חלום?

פרק מתוך הספר "משנת החלומות"

פרק זה נכתב בעקבות ה'אינפלציה' שחלה בדורנו ב'מקובלים' בכלל, ובפותרי חלומות בפרט.

 * * *

הערה אישית

אנשים מבקשים ממני לא פעם לפתור להם את חלומם. אני מתנצל ואומר שאיני יודע לפתור חלומות, ואף כתבתי בראש ספרי 'משנת החלומות' שאיני פותר חלומות. יש ונראה להם שאני אומר זאת מתוך הצטנעות וענווה, או התחמקות, ולא היא.

כתבתי בספרי פרק שלם בענין "מי יודע לפתור חלום" ובו הסבר עד כמה נואלו המנסים לפתור כיום את החלומות, כשאין בהם אף לא אחת מן המידות והתכונות הנדרשות לפתרון החלום.

את הפרק הזה אני מפרסם כאן, "והשיכותי מעלי את תלונות בני [ובנות…] ישראל…"

 * * *

בדור האחרון עדים אנו לצערנו לתופעות שלא שערום אבותינו.

לא מעט אנשים שלא קראו ולא שנו הופכים עצמם ל'מבינים' בענייני חלומות, ועונים תשובות לשואלים תחת כל מיקרופון רענן, ומתעים את הציבור לחשוב שיש ממש בפתרונותיהם.

יש והפתרון הקבוע אצלם הוא 'חלום זה מורה שעליך להתחזק בתורה ובמצוות' ואם היו כל פתרונותיהם מסוג זה- החרשתי[1].

אולם להוותנו רבים מהם מקלקלים יותר מאשר מתקנים, וכבר פגשנו מקרים שבהם הורה 'הפותר' לזוג לפרק מערכת נישואין על סמך פרשנות משונה שנתן לחלומו של אחד מהם. ועל אלה ניתן להליץ – 'עושים מעשה בלעם [שהיה פותר חלומות[2]] ומבקשים שכר כפנחס'…

ומן המפורסמות עד כמה התנגדו[3] גדולי הדור הקודם וגדולי הדור החיים עמנו

 לאיו"ש אשר מפיהם אנו חיים, לכל אותן 'בָּאְבּוֹת' או המכנים עצמם 'מקובלים'[4] ולכל אותם שרלטנים אשר בהבל פיהם יקבעו מי יתחתן עם מי, ומי לא יעלה זווגו יפה [מפאת חוסר התאמה בגימטריאות…], למי יהיו ילדים ולמי לא, והאם לבצע ניתוח מסוכן או לא וכדו'. כל גדולי ישראל חזרו והזהירו שלא ללכת אליהם, ואוי לו לדור יתום המחליף תכלת בקלא אילן, אוי לו שכך עלתה בימיו.

ואל יאמר האדם 'אם לא יועיל לא יזיק' שפעמים רבות פגיעתם רעה, ויועצים עצות של הבל הגורמות הרס וחורבן, כדוגמת המקרה שהייתי עד לו, ובו הכניס 'הפותר' לראש החולם שאדם הקרוב לו חורש רעתו, והוא הוא הגורם לכל צרותיו. ה'בבא' אמר זאת בהחלטיות וברצינות כה תהומית שלא הותירה מקום לספק. בעקבות כך התרחק הלה מאותו קרוב מסכן [שלא ידע מאומה מכל הענין] והסתכסך עמו ואף הודיע לכל שהלה מזיקו בכשפיו, 'ואפילו 'בבא' פלוני אמר לי זאת'…

ולכן אמרתי לאסוף בפרק זה את התכונות הנדרשות מפותר החלומות, ואת התנאים הנצרכים לפתור חלום נכונה, ובאם ימצא הקורא שאצל אותו 'פותר' הושלמו התנאים שיבוארו- יוכל לגשת אליו בלב שקט…

בראש ובראשונה נֹאמר שכבר העידו רבותינו הראשונים על חוסר הבנתנו בפתרון החלומות וזאת משתי סיבות:

א. משום שאיננו בקיאין היום בפתרון חלומות. [הטור סי' תקסח בשם ר' עמרם ור' קלונימוס, וכ"כ אבי העזרי וכ"פ בשו"ע רפח ס"ה].

ב. משום שנשתנו פתרוני החלומות מזמן חכמי הגמרא לזמננו. [בעל תוי"ט, א"ר, ר' זלמן מלאדי-בעל התניא, מהרש"ם, כה"ח].

ועוד יש לדעת שלא הרי חלומות הדורות הראשונים כחלומות הדורות האחרונים, שכמעט כולם אין בהם ממש[5].

וכלשונו של ר' שלמה אלמולי ב'פתרון החלומות'[6]:

'ועתה דבר ה' יקר בזמן הזה [הרב חי לפני למעלה מ-400 שנה!] אין חזון נפתר ורוב חלומות הזמן הזה סתומים וחתומים ומבולבלים יותר מחלומות הראשונים'.

וכן בהקדמת ספרו: "דברי חלומות גברו מנו[7] ואין אתנו יודע בהם דבר":

וכך גם כתב ר' מרדכי יפה 'בעל הלבושים'[8]: 'דבר ידוע הוא וכולי עלמא ידעי, שרוב החלומות ורובא דרובא כולם הם דברים בטלים וכזבים והבלים ואין בהם אף דבר אחד שהוא אמיתי, כי יבוא ברוב ענין וברוב דמיון, שאפילו החלומות האמיתיים הבאים מצד הנבואה[9] והשֵכל יש בהם קצת דברים בטלים': [לבוש אורה פ' וישב].

בעל שבט מוסר[10] כתב שבזמן הזה שנתרבו הצרות והדאגות באורך השעבוד, וישראל הולכים ודלים מיום ליום, ואין אדם שוקט מרבוי המחשבות, אין לעשות עיקר מהחלומות:

וב'פלא יועץ' [ע' חלום] כתב: "כי על הרוב רובא דרובא שווא ידברו, ובפרט בדור יתום כזה אינו בנמצא איש כזה שתעלה נשמתו לישיבה של מעלה ויגלו לו עתידות[11] כמו שהיה נוהג בקדושים עליונים רבותינו הקדמונים, וגם אין מי שיזכה שיגלו לו עתידות ע"י מלאך רק כח הדמיון פועל מבלי השֵכל, וחושב מחשבות ימה ומזרחה וצפונה ונגבה כו':

 ובספר חקרי לב[12] כתב שודאי שכל החלומות שאנו חולמים אין בהם ממש, שהאדם טרוד כל יומו אחר פרנסתו ואין לך יום שאין קללתו מרובה משל חבירו כו':

וכן הביאו משם הצדיק מהר"ם מלכאוויטץ[13] זי"ע שבזמננו החלומות שוא ידברו. [וע"ע בפרק חלום שע"י מלאך בו פירטנו מי ראוי לחלום שע"י מלאך].

עלינו לדעת דבר נוסף. כדי לפתור חלומות נכונה זקוק הפותר לכמה תכונות[14] כפי שנפרט להלן:

*

א.      יראת אלקים ורוח ממרום

כתב בספר חסידים [סי' תמז]:

אל יגיד אדם חלומו אלא לירא חטא וחכם:

וכתב בספר נשמת חיים [מא' ג' פ"ה]:

וכבר הורתה לנו התורה שצריך שיהיה לפותרי החלומות איזה רוח נבואי כמו שהורה יוסף באומרו 'הלא לאלוקים פתרונים' כי לא ישיג אמיתת פתרון החלום רק אשר רוח אלוקים בו:

ובהקדמת הפתרו"ח כתב:

'פתרון החלומות הוא ענף מן הנבואה, ולא תמצא אלא ביראי ה' וחושבי שמו':

וכן כתב ב'העמק דבר' [בראשית מ-ח]

'פתרון החלומות תלוי בסגולת הנפש, ולא הכל יש להם סגולה זו. ומאחר שכן הוא, חכמה זו שייכת לאלוקים המופיע על הנפש המסוגלת לזה, בידיעה אמיתית וברורה':

וה'יפה תואר' על המדרש [בר"ר פ' פ"ט ס"ז] כתב:

"לפתור החלום אי אפשר בלעדי רוח ממרום, והחכמה בעניינים אלה לא תועיל לנו מאומה. ואף שאי אפשר להכחיש אשר הפותר צריך להתבונן על האפשרויות בפתרון הזה ולכוין הפתרון עם החולם ומזגו ומצבו אשר לזה החכמה מוכרחת, מ"מ עקר הפתרון צריך שיערה עליו רוח ממרום":

ו'הכתב והקבלה' [בראשית מ-ח] כתב:

'לא יוכל אדם לפתור חלומות בשלמות אם לא בהיות רוח אלקים נוססה בו':

כתב המלבי"ם [דניאל א-יז]:

יש פותרי חלומות ע"י תגבורת כח המשער והם לא יבינו כל, רק מקצת חלומות, אבל דניאל הבין ע"י שפע רוח הקודש[15] וע"י כך הבין בכולם מבלי הבדל, ולא רק מקצת החלום אלא כולו בשלימות:

*

ב.      נקיות מתאוות גשמיות

כתב הרשב"ץ במגן אבות:

'צריך הפותר שיהיה מרגיל נפשו במחשבה ועיון, ושירגיל לגופו הנקיות ושיהיה עניו, בלתי נוטה אל תאוות הנפש הבהמי':

כתב המקובל האלקי הרמ"ז ב'ערכי הכינויים':

'כדי לפתור חלום צריך להיות קדוש בקדושת היסוד כיוסף'. [הובא ב'דבש לפי' מע' פ'].

וכ"כ ר' צדוק הכהן מלובלין:

המבין לדעת פתרוני החלומות 'הוא מי שנקי מתאות, כיוסף בתאות נשים, ודניאל בתאות אכילה. הם היו פותרי חלומות': [צדקת הצדיק אות רג].

*

ג.      חכמה

כתב בספר חסידים [סי' תמז]:

אל יגיד אדם חלומו אלא לירא חטא וחכם.

כתב בספר נשמת חיים [מא' ג' פ"ה]:

"צריך שיהיה [הפותר] חכם עדיף מנביא, שיהיה כל כך גדול בחכמה שישער בכוחו ושכלו איך יפלו העניינים העתידים לבוא על החולם, עם [-בהתאם] לרמזי החלום".

וכן מובא בשם הגר"א שפתרון החלומות תלוי בחכמה: ['אמרי נועם' ברכות].

ובפתרו"ח [ח"ב ש"ג פ"ד] כתב:

שבפרט בדורות האחרונים "צריך עתה יותר חכמה לפתרון ממה שהיה צריך אז, עד שלכן נשארנו באפילה ואין מבין כוונתם":

ועוד כתב [בהקדמה] בביאור הפסוק בישעיה [כט-יד]: "ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבוניו תסתתר" 'רָמז על חכמת פתרון החלומות':

ובהקדמה לספרו כתב שזהו ביאור הפסוק 'הלא לאלקים פתרונים' ש'אלהים' הוא מלשון אדנות וחכמה כמ"ש 'ראה נתתיך אלהים לפרעה', וכוונתו שלבעלי החכמה פתרונים, וחומר החכמה הזאת ויוקרה הוא הסיבה שלא עסקו בני האדם במעשה המלאכה של פתרוני החלומות, עד שבעוונותינו הגענו לזמן הזה שדבר ה' יקר ואין חזון נפתר:

גם ב'חסד לאלפים' העיד [סי' רכ ס"ג] על חסרון ידיעתנו בחכמה זו:

'אין אתנו יודע פתרון החלומות מה הוא רע מה הוא טוב':

*

ד.      הכרת החולם, עניינו ותכונותיו

כתב בספר עקידת יצחק [שער כט]: "והנה אין ספק כי מצורך השערת הפותר ועיקר בקיאותו הוא הכרת החולם ועניינו… כי החכם עיניו בהכרת החולמים ומעשיהם ומלאכתם, כי משם יצא אורָה לפתרונותם, והכסיל בחשך הולך כי לא השגיח רק אל ענין הדבר הנחלם לבד":

וכ"כ ה'פתרון חלומות'[16] וסיים: 'ודבר זה נעלם מהסכלים' [!!!]

וכתב הרב רפאל חיים מלכי[17]:

 "ודע כלל גדול בענייני החלומות. שאף על פי שיש כמה חלומות שפתרונם שוה בכל אדם, מ"מ רובם אינן שוין בכל אדם, ופותר החלומות צריך שישים כנגדו [את] בעל החלום ועסקו וענייניו, וכפִיהן יפתור החלום. כללן של דברים; הכל לפי מה שהוא, האדם והמקום והענין, חלום באדם זה מורה דבר אחד, ובאדם אחר מורה ענין אחר":

*

לסיכום:

דומה שהתמונה העולה מכל הציטוטים הללו ברורה, ואינה מותירה מקום לספק. המתיימרים להיות 'פותרי חלומות' בדורנו הינם מאחזי עיניים, ושומר נפשו ירחק מהם.

 

 

 


[1] שיש לזה מקור בשלה"ק [ווי העמודים פכ"ד] שכתב 'ידוע שכל מה שמראין לאדם בחלומו מראין לו עניינים כדי לעשות תשובה וכדומה'.

 

 

 

[2] במדב"ר [פר' כ] 'פתורה' -שבתחלה היה פותר חלומות'.

 

 

 

[3] הסטייפלר זלה"ה היה מרבה לצווח על זה, ועי' במש"כ משמו בספר 'תולדות יעקב' [עמ' קלב]: 'הם מקלקלים יותר ממה שמועילים, והיום אין בכלל 'מקובלים', קבלה צריך ללמוד מפי 'רב' והם אינם יודעים כלום'. וסיפר ש'מקובל' אחד אמר לאחד לעשות גורל הגר"א ויצא שאין לעשות השידוך, ואף שהבחור רצה נהרס השידוך. [א.ה. עי' עלינו לשבח ח"ד עמ' תקיא] 'הם מחריבים ואסור ללכת אליהם. וממה שהם מצליחים לפעמים, אין להביא ראיה, כל אחד היה מצליח פעם. הם אומרים כ"כ הרבה פעמים וממילא מצליחין פעם… בא לכאן אחד בן עשרים וחמש ואמר שהיה אצל 'מקובל' שאמר לו שכפי ראות עינו הוא לא ינשא לעולם… הם רק הורסים משפחות כו' וגם מה שלפעמים אומרים אמת- זה מכוחות הטומאה'.

ובאו הדברים בארוכה בספרו של הרה"ג ר' יעקב הלל שליט"א- 'תמים תהיה'. ובהסכמות לספרו הובאו דבריהם של גדולי ישראל, ואצטט בקצרה כמה מדבריהם:

הגרא"מ שך זלה"ה כותב: "להווי ידוע שכל אלו הם רמאים ועמי הארץ ובשביל בצע כסף עושים כן, ונותנים קמיעות ועצות שונות, ואסור לסמוך עליהם ואין להם שום ידיעה באלו העניינים".

הגאון ר' בן ציון אבא שאול זלה"ה: "הנני להודיע בזה אודות שערוריה שהרבה אנשים הדיוטות מתחזים כרבנים ועושי מופתים למיניהם, ונותנים קמיעות או ברכות וסגולות, וישנם אנשים תמימים המתפתים להאמין בהם כו' ולכן יש להיזהר מאד שלא לסמוך על ברכות וסגולות של אנשים אלו, אלא אם מוחזקים לתלמידי חכמים צדיקים ושלמים שאין כוונתם לבצע כסף ח"ו. והוא רחום יכפר לאותם שאינם מהוגנים שלוקחין ממון ישראל שלא כדין והרי הוא כגזל הרבים שאין להם תשובה מעליא". ועיין עוד שם בדברי הביד"צ ובדברי הגר"ש ואזנר שליט"א.

וע"ע במש"כ הרה"ג ר' מרדכי גרוס שליט"א בספרו 'תורת הדרך' [פ"א הל' כב סקל"ב] שאסור לשאול את אותם המתחזים לצדיקים ומקובלים 'שדעתם אינה דעה, ודעתם היפך מדעת תורה, ולא שיח ולא שיג להם, והם מטעים את השואלים אותם ולפעמים הם מטילים עליהם פחד שוא שמקורו הוא בדמיונם ובכזביהם': וע"ע בדבריו בקונטרס 'שמא גרים' [פ"ב סע' ה'].

 

 

 

[4] אדברה וירווח לי. פעמים רבות נשאלתי כיצד נדע מי הוא צדיק אמיתי ומי מתחזה? [עצם השאלה מוכיחה שאנו ב'עקבתא דמשיחא' שזהו אחד מסממניו 'ותהי האמת נעדרת, וסר מרע משתולל' (סנהד' צז.)].

כדי לענות על שאלה זו בצורה מוחלטת צריך להיות בעל רוח הקדש. אולם ישנם סימנים שניתן להעזר בהם:

א. אם אדם זה ידוע מצעירותו כאדם צדיק פרוש וירא אלוקים שכל ימיו בעבודת ה', ולא 'פרץ' לפתע לתודעת ההמונים. ב. אם הלה נחשב לבר סמכא גם אצל גדולי ישראל, ציבור האברכים ובני התורה. ג. אם הלה ספון וצנוע בביתו ועוסק בעבודת ה', ולא עוסק ב'יחסי ציבור' בתכניות תקשורתיות, או יוזם פרסומת ל'ישועותיו'… [ויש שהרחיקו עד לתקשורת הממוחשבת…] ה'בבא סאלי' מן הסתם היה מסרב לעשות כן… ד. עי' בספר אור הנר [לרה"ק מפרשיסחא] שכתב שפעם אחת עת הלך הבעש"ט עם תלמידיו בדרך והיו שם אילנות רבי עלים והכה הבעש"ט את ראשו באילנות, ולתמיהת תלמידיו הסביר שבעקבתא דמשחא יהיו הרבה המכנים עצמם 'רבי' ויהיו מטעים ומרמים את הבריות, והם יהיו מרובים כעלים הללו.

והבעש"ט נתן סימן לידע האם הלה צדיק באמת: "אם אחר בדיקה יתוודע לך שהוא נזהר משקר עד קצה האחרון אזי תדע שהוא צדיק, ובאם תשמע ממנו איזה דבור שקר אזי -למען ה'- הרחק עצמך ממנו כי הוא מצד ה'סיטרא אחרא' ו'צא טמא' תאמר לו, ואל תשמע אליו כלל, כי אין לו חלק באלקי ישראל ואף אם יראה לך אותות ומופתים אל תאבה לו!": ובאמת כל המכיר יודע, שדרכם של כל המתחזים למיניהם לאחוז בשקר ביד חזקה ולהונות הפונים אליהם, ואתן לך סימן להכיר אותם, אם תראה שהלה מתאמץ להוכיח לך שהוא יודע עליך דברים אישיים שלא סיפרת לו, ומנסה להרשים אותך ב'כוחותיו', דע לך שעליו דיבר הבעש"ט זלה"ה, שדרך זו היא דרך השקר לצוד לב התמימים הנפתים על נקלה ואינם נותנים ליבם שתוך כדי שיחתם לפני ה'מקובל' הם הם בעצמם חשפו בפניו את הפרטים שה'רב' כעת מגלה להם… שהרי די במעט אינטואיציה כדי 'לשלוף' כל מיני אמירות כוללניות עליך ['אתה אוהב לעזור לאנשים'… 'אתה אדם רגיש'… 'המצב הכלכלי שלך לא כ"כ טוב בזמן האחרון'… (של מי כן טוב?…) 'בזמן האחרון אתה נתון ללחצים ומועקות, אתה לא רגוע'… (אם מאומה לא היה מעיק עלי- הייתי בא אליך?…)] בתקווה ש'ידיעותיו' שירשימו אותך כאילו ה'מקובל' 'ראה ברוח הקדש' את הדברים הללו.

ואתן דוגמא שהייתי עד לה, באחד שמציג עצמו ל'מקובל' ובעל מופתים וסגולות, ופנתה אליו אשה ואמרה ל'רב' שיש בעיה עם אבא שלה. עוד בטרם שמע ה'בבא' את הבעיה הוא שלף בטון סמכותי גדוש בטחון עצמי 'מצבו הבריאותי של אבא שלך לקוי'! היא מיד אישרה- נכון הרב! והחלה לספר על בעייתו. אדם ששומע מן הצד מיד מתרשם שהלה ידע ב'רוח הקודש' על בעיית האב, אולם מי שמעט שכל בקדקדו מבין שאם אשה שאינה צעירה פונה בקשר לבעיה עם אביה, היא וודאי לא מתכוונת לכך שהוא מפריע בבית הספר… קרוב לוודאי שהבעיה היא רפואית. וכך היא דרכם של כל אותם שרלטנים.

ואף אם באמת יש כח באותם אנשים לצפות העתיד, אין להוכיח מזה מאומה על 'צדקתם' כפי שלמדנו הרמב"ן  [דברים פרק יג-ב] בבארו את הפסוק 'כי יקום בקרבך נביא וגו' וז"ל: "ויתכן שירמוז הכתוב למה שהוא אמת כי בנפשות בקצת האנשים כח נבואיי ידעו בו עתידות, לא ידע האיש מאין יבא בו, אבל יתבודד ותבא בו רוח לאמר ככה יהיה לעתיד לבא בדבר פלוני ויקראו לו הפילוסופים כהי"ן, ולא ידעו סבת הענין אך הדבר נתאמת לעיני רואים, אולי הנפש בהתבודדה תדבק בשכל הנבדל כו' ועל כן יבא האות והמופת אשר יאמר אליך" עכ"ל. הרי שאין להתפעל מ'כוחות על טבעיים' שישנם בטבעם של מעט אנשים.

וחשוב להתריע כנגד כל אותם מתחזים, הן משום 'חסרון כיס' של הפונים אליהם [יש מהם שתעריפיהם לא היו מביישים 'רופאים פרטיים'…], והן משום הקלקול והנזק שגורמים בחוסר דעתם, והן משום שלצערינו לפעמים מתגלה קלונם ברבים [בענינים שהשתיקה יפה להם] ואז מפרסמים בתקשורת בקול תרועה 'רב פלוני נתפס כו"… והחילול ה' שנגרם הוא נורא. ולך כעת ותשכנע שהלה אינו רב אלא 'ערב רב'… ושכיום "גם תבן גם מספוא 'רב'"…

ועל זה אמרו משמו של הרב כהנמן ששאל על דברי המדרש [רו"ר פר' א] האומר 'עשרה רעבון באו לעולם' והרעב העשירי שהמדרש מונה שם הוא [עמוס ח-יא] 'הנה ימים באים נאם ה"א, והשלחתי רעב בארץ, לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע את דברי ה'. והקשה הרב, והרי אין רעב זה דומה לשאר, שהרי רעב זה חיובי הוא!? ותירץ, שגם רעב זה יש בו מן השלילה, שהרי הרעֵב אוכל מכל הבא ליד מבלי לברור, הצמֵא ישתה גם מים מעופשים וסרוחים, וכך גם כן יהיה ברעבון לרוחניות שבעקבתא דמשיחא, כל דבר שיהיה 'דומה' לדבר ה' אנשים 'יאכלו' מבלי להבחין בין אוכל לפסולת, ומבלי להבחין בין מקובל לבין 'מקבל' שלמונים… בין 'עובד אלוקים' ל'עובד' על בני אדם… יחיש ה' גאולתינו.

 

 

 

[5] צא ולמד ממה שכתב הגאון רבי משה חסיד מפראג בצוואתו [הנהגות צדיקים סי"ב] "וסיפר לי חכם אחד אמיתי מה"ה ר' משה קורדבירו זצ"ל שדברי מגידים לא מעלים ולא מורידים ובפרט בדורות אלו אשר בעו"ה רבו המקלקלים בסיבת ענינים אלו כו'".

 

 

 

[6] ח"ב ש"ג פ"ד.

 

 

 

[7] מליצה על לשה"כ [תהילים סה-ד] 'דברי עונת גברו מני'.

 

 

 

[8] וכ"כ בשו"ת הרשב"א [סי' תפג], 'סדר היום' [קהלת פרשה ה], והכתב והקבלה [בראשית מ-ח].

 

 

 

[9] אין כוונתו לנבואה גמורה, שכבר נתבאר בדברינו בפרק הדן בחלום שע"י מלאך שבנבואה גמורה אין דברים בטלים כלל, אלא כוונתו לחלומות האמיתיים שהן מעין נבואה כמה עניינים, כמבואר בדברינו בפרק הנ"ל.

 

 

 

[10] אגדת אליהו ספ"ד דמע"ש.

 

 

 

[11] סיפר הגר"ח שליט"א:

לאחד אמר החזו"א "כלום אתה חושב שאתה כ"כ חשוב שיגלו לך דברים מן השמים?".

כתב בבינה לעתים דרוש נ"ה [בד"ה לכו ונהרגהו]: 'וכבר הוקבעו בידיעת היות השי"ת מגלה סודו ע"י חלומות לשלמים שכמותם וכו".

 

 

 

[12] חחו"מ סי' קיח.

 

 

 

[13] זכרון יעקב יוסף מע' ח' בשם נחלת אבות, רפאל המלאך או' ח'.

 

 

 

[14] כתב האלשיך בתורת משה [מקץ] שיתכן לפתור חלומות ע"י אחת מד' בחינות:

א. שיהיה חכם גדול לשער כוונת החלום. ב. בכח חכמת הכישוף. ג. ע"י אצטגנינות ואסטרולוגיה המבוססים על ידיעת זמן לידת החולם. ד. בכח הנבואה.

 

 

 

[15] וכ"כ בקול שמחה [מקץ] שלפתור חלומות צריך רוח הקודש, ולהבין דברים סתומים צריך חכמה ובינה.

 

 

 

[16] ח"ב ש"ו. וכ"כ בנחלת דוד דרוש ג'.

 

 

 

[17] 'מאמרים ברפואה' עמ' קע.

 

 

 

Print Friendly, PDF & Email

0 תגובות על “מי ראוי לפתור חלום?”

בעת כתיבת תגובה - נא ציין את שם הסרטון / קובץ השמע, על מנת שנבין אותך טוב יותר, תודה.

תגובות הגולשים

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

השיעורים באתר לרפואת אביו של הרב,

ר' חיים בן סעדה בתושח"י

קרא פרק תהלים לרפואתו>>

 

דיסק חדש!!

הלכות יורה דעה

מכתב מאליהו חלק ד'

שלחן ערוך חלק א