משניות מועד – מסכת יומא

6 תגובות על “משניות מועד – מסכת יומא”

בעת כתיבת תגובה - נא ציין את שם הסרטון / קובץ השמע, על מנת שנבין אותך טוב יותר, תודה.

  1. אלי הגיב:

    משנה יומא פרק ו' משנה ח, ב שעה 1 ו 04 דקות
    על המילה דרכיות (ובגרסה של הרמב"ם "דידביות").
    תיו"ט כותב "הרמב"ם פירש מצעות (או מצבות) גדולות ולא פירשו מאיזה לשון הוא.
    והנה, בפירושו למשנה שהרמב"ם כתב בערבית, הוא כן מפרש את המילה וכך כותב: דידביות = דידבאנאת (והיא מילה ערבית שפירושה מצפה).
    ואם ישאל השואל איך נכנסה מילה ערבית במשנה? התשובה שלי שהישמעאלים שוכנים במדבר וקבלנו מהם את המילה הזו.

    • בועז שלום בועז שלום הגיב:

      אכן הערתך נכונה.
      ברמב"ם [הלכות עבודת יום הכיפורים פרק ג] בנוסחא שלפנינו "ודרכיות היו עושין ומניפין בסודרין וכו'" אך ברמב"ם מהדורת מהר"י קפח הביא הגירסא המקובלת אצל בני תימן "ודדביות" וכתב שם הר"י קפח (בהערה יז) וז"ל:
      "כך הוא לשון המשנה בכתב ידו של רבנו עצמו, ומנין היו יודעין שהגיע שעיר למדבר, דידביות היו עושין ומניפין בסודרין. ושם פירש רבנו דידביות ״דידבאנאת״, ושם במשנה מהדורתי הע׳ 22 העירותי לפירוש המלה ״דידבאנאת״ ״מצפה״. כוונתי לאמור בישעיה כא ו, העמד המצפה אשר יראה יגיד, שם תרגם רס״ג ״אוקפו לכם דידבאנא כו'״.
      אם כן המלה דידביות דומה לערבית, כהרבה מלים משותפות בין העברית והערבית, ורבנו דרך אגב הודיענו פירוש המלה וגזרתה ומוצאה. ובנדפס שם כתבו דרכיות, וכתב התיו״ט ולא פירשו מאיזה לשון הוא כו'" עכ"ל.

      • אלי הגיב:

        שמחת אותי!

      • אלי הגיב:

        משנה יומא פרק ו' משנה ב, ב 32 דקות ו 48 שניות
        שם ציינת שלפי הזוהר, האיש עתי הוא אדם פגום. במה הוא פגום?
        האם התורה תבחר באדם פגום לקיום מצווה כה חשובה לכפרת עם ישראל?
        אתה נוהג לצטט מקורות בהרחבה ועל זה תבורך. ובכן, איפה הזוהר כותב את זה?
        בתודה מראש.

        • בועז שלום בועז שלום הגיב:

          עניין פגמו של האיש העתי מופיע בשלשה מקורות בזהר:
          פ' אחרי מות נו., פ' אמור צ., פ' פנחס רמח.
          עניין הפגם מבואר בזוהר אחרי מות:
          "ועל דא תנינן יסטי ב"נ אפילו ממאה ארחין ולא יערע בב"נ דאית ליה עינא בישא, אוף הכא ושלח ביד איש עתי דהוא זמין להאי ורשים להאי וכהנא הוה אשתמודע ביה חד עינא יתיר מאחרא פורתא, סורטא דעל עינא אתחפייא בשערין סגיאין, מכחלא עינא ולא מסתכל במישר, האי הוא ב"נ זמין להאי וכדקא חזי ליה ועל דא כתיב ביד איש עתי". ע"כ.
          והסיבה שהיה צריך דוקא אדם פגום למטלה זו מבוארת בזהר זוהר – רעיא מהימנא בפרשת אמור [המתחיל בדף פח]:
          "וכהנא דקריב קרבנא קדם יי' בעי דלהוי איהו שלים בלא פגימו שלים באברוי, בלא פגימו, דמומין פסלין בכהניא, שלים בגופיה שלים בנוקביה לקיימא ביה (שיר ד) כלך יפה רעיתי ומום אין בך דקרבנא מנחה איהו וצריכין ישראל למשלח מנחתא דלהון למלכא בגבר (בגוף) שלים, דאינון בהפוכא דסטרא אחרא דהא ביד איש עתי פגים הוו שלחין ליה דורונא דכתיב (ויקרא טז) גורל אחד ליי' וגורל אחד לעזאזל דאלהים אחרים כלהו פגימין מסטרא דצפון כו' ע"כ.

תגובות הגולשים

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

הודעה חשובה

האתר חזר לפעולה סדירה ב"ה

תודה על סבלנותכם

השיעורים באתר לרפואת אביו של הרב,

ר' חיים בן סעדה בתושח"י

קרא פרק תהלים לרפואתו>>

 

דיסק חדש!!

הלכות יורה דעה

מכתב מאליהו ימים נוראים

שלחן ערוך חלק א