סגולת הר"ש מאוסטרופולי

כל ענייני החג

כל ענייני פסח

 

 

סגולת הר"ש מאוסטרופלי

סגולה נפלאה לאמרה בערב פסח

המוכרת בשם 'סגולת רבינו שמשון – הר"ש – מאוסטרופולי'

 

הַעְתָּקָה מִכִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ הַמְקֻבָּל רַבֵּנוּ שִׁמְשׁוֹן מַגִּיד מֵאוֹסְטְרוֹפַּלְיָא, ה' יִקֹּם דָּמוֹ, סוֹד גָּדוֹל וְנוֹרָא כָּתוּב שָׁם, שֶׁכָּל מִי שֶׁמְּעַיֵּן הַסּוֹד הַנִּפְלָא הַזֶּה עַל מְכוֹנוֹ, אֲפִלּוּ פַּעַם אַחַת בַּשָּׁנָה, וּבִפְרָט בְּעֶרֶב פֶּסַח, מֻבְטָח לוֹ שֶׁיִּנָּצֵל בְּאוֹתָהּ שָׁנָה מִכָּל מִכְשׁוֹל וּמִמִּיתָה מְשֻׁנָּה, וְשׁוּם אָדָם לֹא יִמְשֹׁל בּוֹ, וְכָל אוֹיְבָיו יִפְּלוּ תַּחְתָּיו, וְהוּא עַל בָּמוֹתֵימוֹ יִדְרֹךְ, וּבְכָל אֲשֶׁר יִפְנֶה יַצְלִיחַ וּבְכָל עֲסָקָיו יַרְוִיחַ, עַד בִּיאַת הַגּוֹאֵל אָמֵן, סֶלָה

 

שָׁלוֹם לְרַבָּנֵי אֶרֶץ, גּוֹדְרֵי גָּדֵר וְעוֹמְדִים בַּפֶּרֶץ, יַצִּילֵם ה' מִכִּלָּיוֹן וָחֶרֶץ, כֻּלָּם קְדוֹשִׁים אֲשֶׁר הֵמָּה בָּאָרֶץ, כָּל חַד לְפוּם חוּרְפֵהּ מַקְשֶׁה וּמְתָרֵץ. אָמֵן סֶלָה. בְּתַכְלִית הָעִנְיָן מַה שֶּׁכָּתַב הָאֲרִ"י זַ"ל בַּקּוּנְטְרֵס שֶׁלּוֹ הַנִּקְרָא פְּלָאוֹת רַבּוֹת. בְּשַׁעַר הַנִּקְרָא יְצִיאַת מִצְרַיִם, פֶּרֶק ג' דַּף מ"ב ע"א וְזֶה לְשׁוֹנוֹ:

 

הִנֵּה כְּבָר הוֹדַעְתִּיךָ שֶׁפַּרְעֹה נִלְקָה בְּמִצְרַיִם בְּעֶשֶׂר מַכּוֹת אֵלּוּ עַל יְדֵי שְׁלשָׁה אֲלָפִים וּמָאתַיִם וּשְׁמוֹנִים מַלְאֲכֵי חַבָּלָה, הַמְמֻנִּים בִּשְׁלשָׁה רְקִיעִים שֶׁל טֻמְאָה, הָאֶחָד נִקְרָא שרע. וְהַשֵּׁנִי נִקְרָא תמוך. וְהַשְּׁלִישִׁי נִקְרָא בישהא. וַעֲלֵיהֶם הַשַּׂר הַנִּקְרָא דלפקט וַעֲלֵיהֶם וְעַל כֻּלָּם הַשַּׂר הַנִּקְרָא תקא בְּרֵאשִׁית חַסֵר מִן הַשְּׁלִישִׁי עֲשָׂרָה וְחָסֵר מִן הָרְבִיעִי שִׁשָּׁה, וְחָסֵר מִן הַתְּשִׁיעִי שִׁשָּׁה כַּכָּתוּב:

 

וְהִנֵּה מַה שֶּׁלָקוּ הַמִּצְרִיִּים בְּמִצְרַיִם עֶשֶׂר מַכּוֹת, וְעַל הַיָּם לָקוּ חֲמִשִּׁים מַכּוֹת, הַשֵּׁם שפו שֶׁבּוֹ אָחַז דָּוִד בֶּן יִשַׁי, וְהַשֵּׁם אָמַר וְהִכָּה. וּמִצַּד הַשֵּׁם תקל לָקוּ הַמִּצְרִיִּים בְּמִצְרַיִם אַרְבָּעִים מַכּוֹת, וְעַל הַיָּם לָקוּ מָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים מַכּוֹת, וּבְמַה שֶּׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַכֶּה בּוֹ מְרַפֵּא הַגָּלוּת. מַה פָּשְׁעוּ וּמֶה חָטְאוּ וּמָה הַמַּעַל אֲשֶׁר מָעֲלוּ אֲבוֹתֵינוּ, לִהְיוֹת בְּכוּר הַבַּרְזֶל הַזֶּה, עַד שֶׁגְּאָלָם בְּשֵׁמוֹת אֵלּוּ דעבצדא כשחב עַד כָּאן לְשׁוֹן הָאֲרִ"י זַ"ל.

 

וְהִנֵּה מוֹרַי וְרַבּוֹתַי קְדוֹשֵׁי יִשְׂרָאֵל, הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה פְּלָאִים הֵם, סְתוּמִים וַחֲתוּמִים וְאֵין פּוֹרֵשׁ אוֹתָם. וּכְבָר שְׁאָלוּנִי גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל לְבָאֵר לָהֶם דִּבְרֵי הָאֲרִ"י זַ"ל וְלֹא הִגַּדְתִּי. וּמִגֹּדֶל אַהֲבַת מוֹרַי וְרַבּוֹתַי אֲגַלֶּה רָז זֶה שֶׁנִּתְגַּלָּה לִי בַּחֲלוֹם לַיְלָה, וְעַכְשָׁו אֲגַלֶּה הַדָּבָר בְּרֶמֶז לִפְנֵי כְּבוֹד תּוֹרָתָם וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר:

 

וְזֹאת הָעִנְיָן מַה שֶּׁכָּתַב הָאֲרִ"י זַ"ל, שֶׁפַּרְעֹה נִלְקָה בְּמִצְרַיִם עֶשֶׂר מַכּוֹת וְכוּ' כַּוָּנָתוֹ כָּךְ, כִּי אָמְרוּ בַּעֲלֵי קַבָּלָה מַעֲשִׂית, שֶׁיֵּשׁ שְׁלשָׁה אֲלָפִים וּמָאתַיִם וּשְׁמוֹנִים מַלְאֲכֵי חַבָּלָה הַמְמֻנִּים לְהַכּוֹת אֶת הָרְשָׁעִים וּלְהַעֲנִישָׁם בַּגֵּיהִנֹּם וּלְטַהֲרָם מֵעֲווֹנוֹתֵיהֶם. וְעַל זֶה נֶאֱמַר: "וּלְהַכּוֹת בְּאֶגְרֹף רֶשַׁע", כִּי אֶגְרֹף, רֶמֶז שְׁלשָׁה אֲלָפִים מָאתַיִם וּשְׁמוֹנִים וְעַל יָדָם נִלְקָה גַּם פַּרְעֹה הָרָשָׁע. וְאוֹמֵר אֲנִי הַכּוֹתֵב שֶׁזֶּהוּ סוֹד נִפְלָא כַּאֲשֶׁר הוּא נִכְתָּב בְּמִנְיָן וּבְמִסְפָּר:

 

דָּם צְפַרְדֵּעַ כִּנִּם עָרֹב דֶּבֶר שְׁחִין בָּרָד אַרְבֶּה חשֶׁךְ מַכַּת בְּכֹרוֹת:

 

אֵלּוּ עֶשֶׂר מַכּוֹת כַּאֲשֶׁר כָּתַבְתִּי אוֹת בְּאוֹת. עֲלֵיהֶם שְׁלשָׁה אֲלָפִים וּמָאתַיִם וּשְׁמוֹנִים מַלְאֲכֵי חַבָּלָה הַמְמֻנִּים לְטַהֵר אֶת הָרְשָׁעִים וְהוּא פְּשָׁט נִפְלָא עַיִן לֹא רָאָתָה:

 

וְהִנֵּה הַחֶשְׁבּוֹן מְכֻוָּן כַּאֲשֶׁר נִכְתָּב כִּנִּם חָסֵר יוּ"ד. גַּם עָרֹב חָסֵר וָא"ו. גַּם חשֶׁךְ חָסֵר וָא"ו. וְאָז הַחֶשְׁבּוֹן מַמָּשׁ. לֹא פָּחוֹת וְלֹא יוֹתֵר מִשְּׁלשָׁה אֲלָפִים וּמָאתַיִם וּשְׁמוֹנִים מַלְאֲכֵי חַבָּלָה שֶׁמַּעֲנִישִׁים אֶת הָרְשָׁעִים. וְהַיְנוּ מַה שֶּׁכָּתַב הָאֲרִ"י זַ"ל "כַּכָּתוּב", פֵּרוּשׁ: כַּכָּתוּב בְּסֵפֶר תּוֹרָה. וְלֹא כַּאֲשֶׁר כָּתוּב בַּסִּדּוּרִים וּבַעַל הַהַגָּדָה. כִּי שָׁם נִכְתְּבוּ כֻּלָּם מְלֵאִים. אֶלָּא צָרִיךְ לִהְיוֹת חָסֵר כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּסֵפֶר תּוֹרָה. וְגַם רַבִּי יְהוּדָה לֹא כָּתַב סִימָנִים כֻּלָּם רַק רָאשֵׁי תֵּבוֹת. דְּצַ"ךְ עַדַ"שׁ בְּאַחַ"ב כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַב יִצְחָק אַבַּרְבָּנֵאל וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי לְעֵיל:

 

וְהַיְנוּ מַה שֶּׁכָּתַב הָאֲרִ"י זַ"ל. בְּרֵאשִׁית חַסֵר מִן הַשְּׁלִישִׁי עֲשָׂרָה. פֵּרוּשׁ: מַכָּה שְׁלִישִׁית שֶׁהִיא כִּנִּם חָסֵר יוּ"ד. מִן הָרְבִיעִי שִׁשָּׁה, שֶׁהִיא מַכַּת עָרֹב גַּם חָסֵר וָא"ו. וְחַסֵר מִן הַתְּשִׁיעִי שִׁשָּׁה, שֶׁהִיא מַכַּת חשֶׁךְ גַּם כֵּן חָסֵר וָא"ו: וּמַה שֶּׁאָמַר "כַּכָּתוּב", רוֹצֶה לוֹמַר שֶׁכֵּן כָּתוּב בְּסֵפֶר תּוֹרָה כַּנִּזְכָּר לְעֵיל:

 

וְזֶהוּ סוֹד אֵלּוּ עֶשֶׂר מַכּוֹת שֶׁהֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמִצְרַיִם מְכֻוָּן מַמָּשׁ שְׁלשָׁה אֲלָפִים וּמָאתַיִם וּשְׁמוֹנִים מַלְאֲכֵי חַבָּלָה שֶׁהִכּוּ אֶת פַּרְעֹה וְאֶת הַמִּצְרִיִּים בְּמִצְרַיִם. הַמְמֻנִּים בְּאֵלּוּ שְׁלשָׁה רְקִיעִים אֶחָד נִקְרָא שרע וְאֶחָד נִקְרָא תמוך וְאֶחָד נִקְרָאבישהא גַּם בָּזֶה יֵשׁ סוֹד גָּדוֹל וְנִפְלָא, אֵלּוּ שְׁלשֶׁת אֲלָפִים וּמָאתַיִם וּשְׁמוֹנִים מַחֲנוֹת שֶׁהִכּוּ אֶת פַּרְעֹה וְאֶת הַמִּצְרִיִּים בְּמִצְרַיִם כָּאָמוּר, שֶׁמִּמֶּנּוּ בְּאֵלּוּ שְׁלשָׁה רְקִיעִים שֶׁל טֻמְאָה, אָמַר לָנוּ הַכָּתוּב סוֹד נִפְלָא וְנוֹרָא. וְתִקֵּן הַמַּגִּיד כְּמוֹ שֶׁשָּׁנָה. אֵלּוּ עֶשֶׂר מַכּוֹת שֶׁהֵבִיא שֶׁבְּאֵלּוּ שָׁלשׁ תֵּבוֹת נִרְמָזִים הַשְּׁלשָׁה רְקִיעִים שֶׁל טֻמְאָה. וּשְׁלשֶׁת אֲלָפִים וּמָאתַיִם וּשְׁמוֹנִים מַלְאֲכֵי חַבָּלָה, שֶׁהִכּוּ אֶת פַּרְעֹה וְאֶת הַמִּצְרִיִּים בְּמִצְרַיִם כְּמִנְיַן עֶשֶׂר מַכּוֹת: דְּהַיְנוּ עשר אוֹתִיּוֹת שרע מכות אוֹתִיּוֹת תמוך שֶׁהֵבִיא אוֹתִיּוֹתבישהא רֶמֶז לְאֵלּוּ שְׁלשָׁה רְקִיעִים שֶׁל טֻמְאָה. שֶׁבָּהֶם יֵשׁ מְמֻנִּים כְּמִנְיַן שְׁלשָׁה אֲלָפִים וּמָאתַיִם וּשְׁמוֹנִים מַלְאֲכֵי חַבָּלָה מַמָּשׁ, כְּמִנְיַן עֶשֶׂר מַכּוֹת דָּם צְפַרְדְּעַ וְכוּ', וְהֵם שֶׁהִכּוּ אֶת פַּרְעֹה וְאֶת הַמִּצְרִיִּים בְּמִצְרַיִם, כִּי מַלְאֲכֵי חַבָּלָה מְמֻנִּים לְהַכּוֹת אֶת הָרְשָׁעִים לְטַהֲרָם מֵעֲוֹנוֹתֵיהֶם כָּאָמוּר, וְעַל יָדָן הִכָּה אֶת פַּרְעֹה וְאֶת הַמִּצְרִיִּים בְּמִצְרַיִם מִנְיַן עֶשֶׂר מַכּוֹת אֵלּוּ, וְהוּא פֶּלֶא גָּדוֹל:

 

וּמַה שֶּׁכָּתַב הָאֲרִ"י זַ"ל וַעֲלֵיהֶם הַשַּׂר דלפקט כַּוָּנָתוֹ הוּא שֶׁשֵּׁם זֶה, שָׁרְשׁוֹ יוֹצֵא מִמִּלַּת הַמִּצְרִיִּים וְהַיְנוּ שֶׁשְּׁלשָׁה רְקִיעִים הֵם, עשר מכות שהביא וּכְפֵרוּשׁ הַגָּאוֹן וְנִמְשָׁךְ עַל הַמִּצְרִיִּים הוּא שֵׁם דלפקטבָּאוֹתִיּוֹת הַקּוֹדְמוֹת לְאוֹתִיּוֹת הַמִּצְרִיִּים. וְהַמֵּ"ם אַחֲרוֹנָה, הִיא מֵ"ם הָרִבּוּי וְאֵינָהּ מִן הַשֹּׁרֶשׁ. וְרָמַז לָזֶה הַמַּגִּיד בְּמַאֲמָר "אֵלּוּ עֶשֶׂר מַכּוֹת שֶׁהֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַמִּצְרִיִּים בְּמִצְרַיִם", כְּלוֹמַר הָאוֹתִיּוֹת שֶׁהֵם קוֹדְמוֹת עַל אוֹתִיּוֹת הַמִּצְרִיִּים:

 

וּמַה שֶּׁכָּתַב הָאֲרִ"י זַ"ל וַעֲלֵיהֶם וְעַל כֻּלָּם הַשַּׂר הַנִּקְרָא תקא כַּוָּנָתוֹ כִּי רָאשֵׁי תֵּבוֹת שֶׁל אֵלּוּ עֶשֶׂר מַכּוֹת דצ"ך עד"ש באח"ב בְּגִימַטְרִיָּא תקא כְּמִנְיַן הַשַּׂר מַמָּשׁ וּכְמִנְיַן אשר וְזֶהוּ סוֹד כַּוָּנַת הַכָּתוּב בְּסֵדֶר בֹּא, וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן בִּנְךָ אֶתאשר הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם, אשר דַּיְקָא שֶׁהוּא כְּמִסְפַּר תקא וְכַיּוֹצֵא בּוֹ הַרְבֵּה פְּסוּקִים אֶלֶף, שֶׁמּוֹרִים עַל זֶה לְסוֹד אשר כְּמִנְיַן רָאשֵׁי תֵּבוֹת שֶׁל עֶשֶׂר מַכּוֹת כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ וְיֵשׁ לָנוּ בָּזֶה סוֹדוֹת נִפְלָאִים וּכְבוֹד אֱלֹהִים הַסְתֵּר דָּבָר:

 

וּמַה שֶּׁכָּתַב רַבֵּנוּ הָאֲרִ"י זַ"ל הַשֵּׁם שפו שֶׁבּוֹ אָחַז דָּוִיד בֶּן יִשַׁי, וְהַשֵּׁם אָמַר וְהִכָּה אוֹתָם בְּמִצְרַיִם עֶשֶׂר מַכּוֹת וְעַל הַיָּם לָקוּ חֲמִשִּׁים מַכּוֹת. וְהַשֵּׁםתקל אָמַר וְהִכָּה אוֹתָם בְּמִצְרַיִם אַרְבָּעִים מַכּוֹת. וְעַל הַיָּם לָקוּ מָאתַיִם מַכּוֹת. וְהַשֵּׁם אשצה אָמַר וְהִכָּה אוֹתָם בְּמִצְרַיִם חֲמִשִּׁים מַכּוֹת. וְעַל הַיָּם לָקוּ מָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים מַכּוֹת כַּוָּנָתוֹ לְסוֹד נִפְלָא וְנוֹרָא:

 

פְּלוּגְתָּא דְּרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי. וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי עֲקִיבָא הַמֻּזְכָּר בַּהַגָּדָה רַבִּי יוֹסִי הַגְּלִילִי אוֹמֵר מִנַּיִן וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר מִנַּיִן וְרַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר מִנַּיִן וְזֶהוּ שֶׁכָּתַב הָאֲרִ"י זַ"ל וְהַשֵּׁם שפו אָמַר וְהִכָּה אוֹתָם בְּמִצְרַיִם עֶשֶׂר מַכּוֹת וְעַל הַיָּם לָקוּ חֲמִשִּׁים מַכּוֹת רָמַז לְרַבִּי יוֹסִי הַגְּלִילִי. כִּי רַבִּ"י יוֹסֵ"י הַגְּלִילִ"י בְּגִימַטְרִיָּא שפו וּמַה שֶּׁכָּתַב שֶׁבּוֹ אָחַז דָּוִד בֶּן יִשַׁי רָמַז גַּם, דָּוִ"ד בֶּ"ן יִשַׁ"י. גִּימַטְרִיָּא שֵׁם שפושֶׁבְּאוֹתוֹ הַשֵּׁם דַּוְקָא בָּא דָּוִד בֶּן יִשַׁי, וְרָמַז גַּם כֵּן מַה שֶּׁכָּתַב בַּסֵּפֶר סוֹדֵי רָזָא שֶׁרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי נִיצוֹץ דָּוִד בֶּן יִשַׁי. וְזֶה הַשֵּׁם הִכָּה אוֹתָם. וּמִצַּד הַשֵּׁם תקל לָקוּ הַמִּצְרִיִּים בְּמִצְרַיִם אַרְבָּעִים מַכּוֹת וְעַל הַיָּם לָקוּ מָאתַיִם מַכּוֹת, רָמַז לְסוֹד רַבִּ"י אֱלִיעֶזֶר. בְּגִימַטְרִיָּא תקל וְהַיְנוּ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר דַּוְקָא שֶׁהוּא שֵׁם תקל לָקוּ הַמִּצְרִיִּים בְּמִצְרַיִם אַרְבָּעִים מַכּוֹת וְעַל הַיָּם לָקוּ מָאתַיִם מַכּוֹת וּמַה שֶּׁכָּתַב הַשֵּׁם אשצה לָקוּ בְּמִצְרַיִם חֲמִשִּׁים מַכּוֹת וְעַל הַיָּם לָקוּ מָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים מַכּוֹת רָמַז לְסוֹד רַבִּ"י עֲקִיבָ"א שֶׁהוּא בְּגִימַטְרִיָּא אשצה עִם הַכּוֹלֵל שֶׁהַשֵּׁם הַזֶּה אָמַר שֶׁיֻּכּוּ הַמִּצְרִיִּים בְּמִצְרַיִם חֲמִשִּׁים מַכּוֹת וְעַל הַיָּם לָקוּ מָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים מַכּוֹת הֲרֵי מְרֻמָּזִים אֵלּוּ שְׁלשָׁה שֵׁמוֹת שפו תקל אשצה בְּאֵלּוּ הַשְּׁלשָׁה תַּנָּאִים רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי בְּגִימַטְרִיָּא אשצהוְהוּא סוֹד נִפְלָא רָזָא דְּרָזִין סִתְרָא דְּסִתְרִין הַיְנוּ כַּאֲשֶׁר כָּתַבְתִּי לְמַעֲלַת כְּבוֹדָם וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֹן:

 

וּמַה שֶּׁכָּתַב רַבֵּנוּ הָאֲרִ"י זַ"ל בְּמַה שֶּׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַכֶּה, בּוֹ מְרַפֵּא הַגָּלוּת, מַה פָּשְׁעוּ וּמֶה חָטְאוּ אֲבוֹתֵינוּ וְכוּ' כַּוָּנָתוֹ, בְּאֵלּוּ עֶשֶׂר מַכּוֹת שֶׁהֵם דצך עדש באחב נִרְמָזִים בְּאֵלּוּ אוֹתִיּוֹת סוֹד וְטַעַם יְרִידַת אֲבוֹתֵינוּ לְמִצְרַיִם כְּמוֹ שֶׁכָּתַּבְתִי לְמַעֲלַת כְּבוֹדָם וְהִנֵּה בְּאֵלּוּ הַמַּכּוֹת הִכָּה אוֹתָם וִירַפֵּא אוֹתָנוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהִכָּה בָּהֶם מַכָּה רַבָּה אֶצְבַּע אֱלֹהִים הִיא, וּמִן הַמַּכָּה עַצְמָהּ בָּאָה רְפוּאָה לְיִשְׂרָאֵל שֶׁגְּאָלָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי. וּמַה שֶּׁכָּתַב, מַה פָּשְׁעוּ וְכוּ' רוֹצֶה לוֹמַר בְּאֵלּוּ הַמַּכּוֹת נִרְמַז הַחֵטְא שֶׁל אֲבוֹתֵינוּ שֶׁגָּרַם יְרִידַת מִצְרַיִם וְיֵשׁ לָנוּ סוֹד נִפְלָא וְנוֹרָא לְתָרֵץ קֻשְׁיָא זוֹ מַה שֶּׁהִקְשׁוּ מַעֲלַת כְּבוֹדָם עָלַי, אֲבָל גַּם זֶה נִיחָא כַּאֲשֶׁר כָּתַבְתִּי לְמַעֲלָתָם, נִפְלָאִים מִתּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וְהַטְּהוֹרָה. וּמַה שֶּׁכָּתַב הָאֲרִ"י זַ"ל שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גָּאַל אוֹתָנוּ בְּשֵׁמוֹת אֵלּוּ דעב צדא כשחב כַּוָּנָתוֹ כִּי הָאוֹתִיּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁל דצך עדש באחב הֵם דע"ב וְהָאוֹתִיּוֹת הַשְּׁנִיּוֹת הֵם צד"א וְהָאוֹתִיּוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת הֵם כשח"ב וְנִרְמָזִים בְּאֵלּוּ הַשְּׁלשָׁה שֵׁמוֹת הָרְפוּאָה שֶׁרִפֵּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל שֶׁגָּאַל אוֹתָנוּ בָּהֶם, הֲרֵי בְּאוֹתָן הַמַּכּוֹת שֶׁהֻכּוּ בָּהֶם הַמִּצְרִיִּים נִרְמָזִים הַגְּאֻלָּה וְהָרְפוּאָה לְיִשְׂרָאֵל. וִיהֵא רַעֲוָא לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיַּרְאֵנוּ בִּיאַת מְשִׁיחֵנוּ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, עִם הַמַּלְאָכִים הַשַּׁיָּכִים לַגְּאֻלָּה. וִיקֻיַּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת, אָמֵן נֶצַח סֶלָה: [באדיבות הרב דניאל אוחיון – הגדת אור דניאל, מאתר תורת אמת]

 

אודות הר"ש מאוסטרופולי וסגולתו

שמשון מאוסטרופולי – רב בפודוליא. נהרג על קדוש השם בגזירת ת"ח. כאשר צרו הקוזקים על נעיר פולנאה, היה בה הרב ר"ש ועמו כשלש מאות יהודים. בידעם כי יפלו בידי הערלים וסופם למות, לבשו תכריכים, התעטפו בטלית, הניחו תפילין, ונאספו בביהכ"נ להתפלל וחכו עד שבאו הרוצחים והרגום, וכולם מתו על קדוש השם.

ר"ש היה מקובל מפורסם. אומרים עליו שהיה לו מגיד כמו מהר"י קארו. חיבר פירוש לספר קרנים בשם דן ידין, ובסופו לקוטים מכתבי המפרש בשם לקוטי שושנים (זאלקווא 1709).

 

בהקדמת הר"ש כתב שחיבר את הספר 'מחנה דן' על הזהר, 'בן מנוח' פירוש האדרות; 'שמש נגה' פירוש על 'שערי אורה', וכן 'נזר אלהים', 'שמש ומגן', 'ויזרח שמש'. חיבר "דיני הנהנת האדם" (אוסטראה 1793); "ספר לקוטים" בדברי קבלה (הוראדנא 1794); "נפלאות חדשות" עה"ת והמגילות (שם 1797).

בענין השמות של ר"ע ור' יוסי הגלילי וההתאמה שלהם לשיטות שלהם:

מצינו שישנם חכמים שאמרו מימרות שתואמות לשמם.

א"ר יצחק מגדלאה – והוא שעשוין כמגדלין.[ב"מ כה.]

רבי זוהמאי אומר כשם שמזוהם פסול לעבודה כך ידים מזוהמות פסולות לברכה" [ברכות דף נג:]

ארור אשר לא יקים – וכי יש תורה נופלת? שמעון בן יקים אמר זה החזן שהוא עומד וכו' [ירושלמי סוטה פ"ז ה"ד]

רב רחומי – דרחימנא לך כוותיך, [נזיר יג.]

רבי שמלאי דבורא – וכדברך עשיתי, וע"ש זה נקרא דבורא.  [פ"ק דמגילה]

וכן הביא בסדה"ד וביוחסין – ר' אלעזר בן חסמא – יש לו הלכה בדין חסימה, ור' יוסי החורם שנקרא על שם הלכה בענין חורם.

אמר ר' חסא אשר באת לחסות תחת כנפיו [מד"ר רות]

במדרש רבה רב טביומי מבאר למה לא נאמר כי טוב ביומי תניינא.

ובשם מהר"ץ חיות מביאים שחכם שהתפרסם בהלכה מסוימת שאמר – קראוהו ע"ש אותה ההלכה.

וכתב בארץ צבי [פרומר ח"ב, דרשה י' לשבועות] על דברי הר"ש מאוסט' "ומזה למדנו דכל תנא בגמ' מרמז על שם קדוש למעלה גבוה מעל גבוה, שהשם הזה שורש התנא ההוא, ומצד הזה השם, הדין כן. ומצד תנא אחר, שהוא שם אחר, הדין כך".

 

 

 

 

 

 

 

 

 

Print Friendly, PDF & Email

לחצן-הורד-למחשבך-קטגוריה

0 תגובות על “סגולת הר"ש מאוסטרופולי”

בעת כתיבת תגובה - נא ציין את שם הסרטון / קובץ השמע, על מנת שנבין אותך טוב יותר, תודה.

תגובות הגולשים

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

דיסק חדש!!

הלכות יורה דעה

מכתב מאליהו חלק ד'

שלחן ערוך חלק א