עזרא ח

(א) וְאֵלֶּה רָאשֵׁי אֲבֹתֵיהֶם וְהִתְיַחְשָׂם הָעֹלִים עִמִּי בְּמַלְכוּת אַרְתַּחְשַׁסְתְּא הַמֶּלֶךְ מִבָּבֶל:

רש"י ואלה ראשי אבותיהם – של עולים. והתיחשם – את יחוסם אשר היו מתייחשים בהם. ארתחששתא – הוא דריוש:

מלבי"ם (א-ג) ראשי אבותיהם והתיחשם – כל ראש בית אב היה לו כתב יחוס למעלה עד השבטים, וכל האנשים ששייכים לבית אב היה להם כתב היחוס שהם מבית אב ההוא כמו מבני שכניה מבני פרעוש היה להם כתב היחוס עד זכריה, וזכריה היה לו כתב היחוס עד למעלה, וכן כולם:

(ב) מִבְּנֵי פִינְחָס גֵּרְשֹׁם ס מִבְּנֵי אִיתָמָר דָּנִיֵּאל ס מִבְּנֵי דָוִיד חַטּוּשׁ:

מצודות דוד מבני פינחס – העולה מבני פינחס היה שמו גרשום וכן כולם:

(ג) מִבְּנֵי שְׁכַנְיָה ס מִבְּנֵי פַרְעֹשׁ זְכַרְיָה וְעִמּוֹ הִתְיַחֵשׂ לִזְכָרִים מֵאָה וַחֲמִשִּׁים:

מצודות דוד מבני שכניה מבני פרעוש – ר"ל מבני שכניה שהיה מבני פרעוש היה הראש זכריה ועם יחוסו התיחסו למספר זכרים מאה וחמשים כי כולם היו ידועים שהמה קרובים לזכריה הראש:

(ד) מִבְּנֵי פַּחַת מוֹאָב אֶלְיְהוֹעֵינַי בֶּן זְרַחְיָה וְעִמּוֹ מָאתַיִם הַזְּכָרִים:

מצודות דוד פחת מואב – מושל במואב. ועמו – עד יחוסו התיחסו אנשיו וכן כולם:

(ה) מִבְּנֵי שְׁכַנְיָה בֶּן יַחֲזִיאֵל וְעִמּוֹ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת הַזְּכָרִים:

רש"י מבני שכניה מבני פרעש – משפחה אחת היא וזכריה הוא ראש המשפחה. ועמו – ועם יחס שלו היו מתיחסים הזכרים של משפחתו:

מצודות דוד בן יחזיאל – ר"ל היה הראש בן יחזיאל ולפי שלא היה נודע כאביו הזכיר שם אביו עליו:

(ו) וּמִבְּנֵי עָדִין עֶבֶד בֶּן יוֹנָתָן וְעִמּוֹ חֲמִשִּׁים הַזְּכָרִים:

רש"י עבד בן יונתן – כך שמו:

(ז) וּמִבְּנֵי עֵילָם יְשַׁעְיָה בֶּן עֲתַלְיָה וְעִמּוֹ שִׁבְעִים הַזְּכָרִים: (ח) וּמִבְּנֵי שְׁפַטְיָה זְבַדְיָה בֶּן מִיכָאֵל וְעִמּוֹ שְׁמֹנִים הַזְּכָרִים: (ט) מִבְּנֵי יוֹאָב עֹבַדְיָה בֶּן יְחִיאֵל וְעִמּוֹ מָאתַיִם וּשְׁמֹנָה עָשָׂר הַזְּכָרִים: (י) וּמִבְּנֵי שְׁלוֹמִית בֶּן יוֹסִפְיָה וְעִמּוֹ מֵאָה וְשִׁשִּׁים הַזְּכָרִים:

אבן עזרא בן יוסיפיה – לא הזכיר שמו כאחרים:

מצודות דוד בן יוספיה – היה הראש בן יוספיה:

(יא) וּמִבְּנֵי בֵבַי זְכַרְיָה בֶּן בֵּבָי וְעִמּוֹ עֶשְׂרִים וּשְׁמֹנָה הַזְּכָרִים: (יב) וּמִבְּנֵי עַזְגָּד יוֹחָנָן בֶּן הַקָּטָן וְעִמּוֹ מֵאָה וַעֲשָׂרָה הַזְּכָרִים:

(יג) וּמִבְּנֵי אֲדֹנִיקָם אַחֲרֹנִים וְאֵלֶּה שְׁמוֹתָם אֱלִיפֶלֶט יְעִיאֵל וּשְׁמַעְיָה וְעִמָּהֶם שִׁשִּׁים הַזְּכָרִים:

רש"י אחרונים – שהיו אחרונים ללכת אחרי עזרא:

מצודות דוד אחרונים – הם הלכו באחרונה ולא מהרו ללכת כשאר הנזכרים. שמותם – של הראשים:

מלבי"ם אחרונים – שלא נשאר ממשפחה זו שום אדם בח"ל, שבפעם הראשון [ב' י"ג] יצאו מהם תרס"ו אנשים, והיוצאים עתה היו האחרונים שנשארו ממשפחה זו:

(יד) וּמִבְּנֵי בִגְוַי עוּתַי וזבוד וְזַכּוּר וְעִמּוֹ שִׁבְעִים הַזְּכָרִים:

אבן עזרא וזכור – קרי וזבור כתיב והם שני שמות זה אומר בכה וזה אומר בכה:

(טו) וָאֶקְבְּצֵם אֶל הַנָּהָר הַבָּא אֶל אַהֲוָא וַנַּחֲנֶה שָׁם יָמִים שְׁלֹשָׁה וָאָבִינָה בָעָם וּבַכֹּהֲנִים וּמִבְּנֵי לֵוִי לֹא מָצָאתִי שָׁם:

רש"י אל הנהר הבא – אל הנהר הנובע. אל אהוא – אל אותו הנהר. ונחנה שם – והיינו חונים שם. ואבינה בעם – נתתי לבי להבין בעם אשר נקבצו עמי:

מצודות דוד אל הנהר וגו' – סמוך להנהר ההולך אל אהוא והוא שם מקום. ואבינה – נסתכלתי בכוונת הלב לדעת מי ומי ההולכים. לא מצאתי – כי הלוים שהיו שם היו קצוצי בהונות ולא יכלו לנגן בכלי שיר כ"כ רש"י (קדושין סח):

מלבי"ם אל הנהר – הנופל אל נהר אהוא, שהנהר הראשון לא היה לו שם מיוחד:

(טז) וָאֶשְׁלְחָה לֶאֱלִיעֶזֶר לַאֲרִיאֵל לִשְׁמַעְיָה וּלְאֶלְנָתָן וּלְיָרִיב וּלְאֶלְנָתָן וּלְנָתָן וְלִזְכַרְיָה וְלִמְשֻׁלָּם רָאשִׁים וּלְיוֹיָרִיב וּלְאֶלְנָתָן מְבִינִים:

רש"י ואשלחה לאליעזר וגומר – ראשים, גדולים. מבינים – חכמים היו:

אבן עזרא לאליעזר לאריאל – הם היום היו שלוחים והלמ"ד הוא המורה על העצם וטעמו לעצם אליעזר והנזכרים: מבינים – חכמים:

מצודות דוד לאליעזר – את אליעזר. מבינים – חכמים:

מלבי"ם לאליעזר – שלחתים בשליחות [והלמ"ד במקום את כמו הרגו לאבנר] ראשים – ראשי העם, מבינים – חכמים:

(יז) ואוצאה וַאֲצַוֶּה אוֹתָם עַל אִדּוֹ הָרֹאשׁ בְּכָסִפְיָא הַמָּקוֹם וָאָשִׂימָה בְּפִיהֶם דְּבָרִים לְדַבֵּר אֶל אִדּוֹ אָחִיו הנתונים הַנְּתִינִים בְּכָסִפְיָא הַמָּקוֹם לְהָבִיא לָנוּ מְשָׁרְתִים לְבֵית אלקינוּ:

רש"י ואצוה אותם וגו' – שלחתים וצויתים לדבר אל אדו שהוא גדול וחשוב אשר בכספיא. על אדו – אל אדו. ואשימה בפיהם – שמתי בפיהם דברים לדבר בשליחותי אל אדו ואחיו שהם נתונים ומיושבים בכספיא להביא לנו משרתים לעבוד בבית המקדש.

בכספיא – שם מקום בבבל. אל אחיו – שם אדם. הנתינים – כמו הנתינים ועל כן נכתב בוי"ו:

אל אדו אחיו – חסר וי"ו והנכון אל אדו ואחיו שהם נתינים ויש אומרים כי אחי שם איש אחי אדו או קרובו:

מצודות דוד על אדו – אל אדו שהיה הראש בהמקו' הנקרא כספי'. ואשימה – ר"ל סדרתי להם הדברי' לדבר וכו'. אחיו – כמו ואחיו. הנתינים – ר"ל אדו ואחיו היו מן הנתינים אשר בכספיא. להביא – דבר השליחות היה להביא לנו לוים אשר ישרתו בשיר:

מלבי"ם ואצוה אותם – שלחתים בשליחות לדבר אל אדו, [וכל ציווי על דבר ג' נקשר במלת על כמו ויצו עליו פרעה אנשים], בכספיא המקום – כי היה גם מדינה שנקראת כספיא, אל אדו ואחיו הנתונים – שהם ממונים שם מן המלך על המקום ההוא:

(יח) וַיָּבִיאּוּ לָנוּ כְּיַד אלקינוּ הַטּוֹבָה עָלֵינוּ אִישׁ שֶׂכֶל מִבְּנֵי מַחְלִי בֶּן לֵוִי בֶּן יִשְׂרָאֵל וְשֵׁרֵבְיָה וּבָנָיו וְאֶחָיו שְׁמֹנָה עָשָׂר:

רש"י כיד אלקינו – כאשר היתה הצלחתו של הקדוש ברוך הוא עלינו. איש שכל – חכם. מבני מחלי וגומר – כולם הללו לוים:

אבן עזרא איש שכל – לא הזכירו הכתוב ויתכן שהוא שרבי' הנזכר בפסוק וכן הוי"ו נוסף כוי"ו ואיה וענה או וי"ו המוסף על ענין ולא רצה להזכירו פעמים וכן הפירוש איש שכל שרביה ושרביה ובניו ואחיו היו י"ח והוא הנכון:

מצודות דוד כיד אלקינו – כמו שהיה עלינו יד אלקינו הטובה כן הצליחו והביאו לנו איש משכיל בדבר השיר והיה מבני מחלי וכו' ולא הזכיר שמו. ושרביה – גם הביאו את שרביה ובניו וחבריו:

מלבי"ם איש שכל – הוא שרבי', ומפ' ושרבי' – הזה שהביאו עם בניו ואחיו – היו י"ח:

(יט) וְאֶת חֲשַׁבְיָה וְאִתּוֹ יְשַׁעְיָה מִבְּנֵי מְרָרִי אֶחָיו וּבְנֵיהֶם עֶשְׂרִים:

אבן עזרא ואת חשביה – הביאו:

מצודות דוד אחיו – חבריו וחוזר על האחד וה"ה לשני וקצר בדבר המובן:

(כ) וּמִן הַנְּתִינִים שֶׁנָּתַן דָּוִיד וְהַשָּׂרִים לַעֲבֹדַת הַלְוִיִּם נְתִינִים מָאתַיִם וְעֶשְׂרִים כֻּלָּם נִקְּבוּ בְשֵׁמוֹת:

רש"י ומן הנתינים – ומן העבדים נתינים שנתן דוד המלך ושרי ישראל עלו עמהם:

מצודות דוד לעבודת הלוים – בדבר מלאכת בית ה'. נקבו בשמות – נתפרשו בשמותם ר"ל החשובים והידועים שבהם:

מצודות ציון נקבו – נתפרשו וכן ונוקב שם (ויקרא כ"ד):

מלבי"ם ומן הנתינים – הם הגבעונים שנתן דוד – כי תחלה היו חוטבי עצים לעדה כמ"ש יהושע [ט' כ"ז]:

(כא) וָאֶקְרָא שָׁם צוֹם עַל הַנָּהָר אַהֲוָא לְהִתְעַנּוֹת לִפְנֵי אלקינוּ לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ דֶּרֶךְ יְשָׁרָה לָנוּ וּלְטַפֵּנוּ וּלְכָל רְכוּשֵׁנוּ:

רש"י להתענות – לישב בתענית. דרך ישרה – שיוליכני המקום לשלום:

אבן עזרא על הנהר אהוא – חסר הנסמך והראוי נהר אהוא:

מצודות דוד ואקרא – ר"ל גזרתי תענית בהכרזה. על הנהר אהוא – על הנהר הבא אל אהוא. דרך ישרה – ללכת בדרך אשר לא תשיג לנו יד אויב ואורב:

מלבי"ם לנו ולטפנו – הקדים העיקר בהצלה, ומוסיף לבקש אף על הטפל, שזה דרך המתפלל לבקש מעט ולהוסיף כמ"ש שגיאות מי יבין מנסתרות נקני, וכמ"ש במדרש:

(כב) כִּי בֹשְׁתִּי לִשְׁאוֹל מִן הַמֶּלֶךְ חַיִל וּפָרָשִׁים לְעָזְרֵנוּ מֵאוֹיֵב בַּדָּרֶךְ כִּי אָמַרְנוּ לַמֶּלֶךְ לֵאמֹר יַד אלקינוּ עַל כָּל מְבַקְשָׁיו לְטוֹבָה וְעֻזּוֹ וְאַפּוֹ עַל כָּל עֹזְבָיו:

רש"י כי בושתי – שהרי נתביישתי מן המלך שלא רציתי לשאול לו רכב ופרשים כדי לתיירנו. כי אמרנו – שהרי כבר אמרנו אל דריוש המלך שהקב"ה מטיב למבקשיו ושופך אפו וחמתו על עוזביו:

מצודות דוד כי בושתי וגו' – ולזה לא שלח עמנו והייתי מתפחד מן האויב. כי אמרנו וגו' – ולזה לא שאלתי חיל ופרשים כ"א שאלתי היה משיב לומר איה אמריכם. לטובה – להטיב להם. ועזו – כח נקמתו:

מצודות ציון ופרשים – הם רוכבי הסוסים בהרגל רב:

(כג) וַנָּצוּמָה וַנְּבַקְשָׁה מֵאלקינוּ עַל זֹאת וַיֵּעָתֵר לָנוּ:

מלבי"ם (כב-כג) כי בושתי – שהגם שהיה ראוי שלא יסמך על הנס, דאף ששלוחי מצוה אינם נזוקין היכא דשכיח הזיקא שאני, והיה ראוי שיבקשו חיל ופרשים, עז"א שבושת מלבקש זאת, כי הם אמרו שהשגחת ה' הפרטיית נלוה עמהם תמיד בדרך הנסיי, ולכן בקשו זאת מאלקים, ויעתר לנו – פי' הראב"ע שה' הודיע להם זאת ע"י חלום, וי"ל כרחב"ד שהיה מתפלל על החולים ואומר זה חי וזה מת וכו', אם שגורה תפלתי בפי וכו', כמ"ש בפ' אין עומדין (ל"ד:):

רש"י ויעתר לנו – וקבל תפלתינו שבאנו לירושלים לשלום:

אבן עזרא ויעתר – על ידי נביא או מראה בחלום והטעם נתרצה לנו והדריכנו הדרך הישר' באין מכשול:

(כד) וָאַבְדִּילָה מִשָּׂרֵי הַכֹּהֲנִים שְׁנֵים עָשָׂר לְשֵׁרֵבְיָה חֲשַׁבְיָה וְעִמָּהֶם מֵאֲחֵיהֶם עֲשָׂרָה:

רש"י ואבדילה – וכאשר הייתי שם על נהר אהוא הבדלתי משרי הכהנים ושקלתי להם הכסף והזהב ליתן באוצרות בית ה':

אבן עזרא לשרביה – הלמ"ד הוא הנכנס להורות על העצם והטעם הבדיל לעצם שרביה חשביה:

מלבי"ם ואבדילה – כי מעתה נכנס אל דרך המדבר מסר להם, שהם אנשי חיל לשמרם מכף אויב ואורב בדרך:

(כה) ואשקולה וָאֶשְׁקֳלָה לָהֶם אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הַזָּהָב וְאֶת הַכֵּלִים תְּרוּמַת בֵּית אלקינוּ הַהֵרִימוּ הַמֶּלֶךְ וְיֹעֲצָיו וְשָׂרָיו וְכָל יִשְׂרָאֵל הַנִּמְצָאִים:

רש"י ההרימו – אשר הרימו הנמצאים בבבל:

מלבי"ם ואשקלה להם, ואשקלה על ידם – הוא שקל תחלה ואח"כ שקלו הם שנית, וכן בירמיה [ל"ב ט' י'], לככרים – כ"א משקל ככר:

(כו) וָאֶשְׁקֲלָה עַל יָדָם כֶּסֶף כִּכָּרִים שֵׁשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים וּכְלֵי כֶסֶף מֵאָה לְכִכָּרִים זָהָב מֵאָה כִכָּר:

רש"י וכלי כסף מאה לככרים – ככר בכל כלי:

(כז) וּכְפֹרֵי זָהָב עֶשְׂרִים לַאֲדַרְכֹנִים אָלֶף וּכְלֵי נְחֹשֶׁת מֻצְהָב טוֹבָה שְׁנַיִם חֲמוּדֹת כַּזָּהָב:

רש"י וכפורי – מזרקים. לאדרכונים אלף – מין מטבע אלף דרכונים היו בב' כפורי זהב הללו.

מוצהב – משל נחושת מוצהב (או) מין מטבע של נחושת.

טובה – לשון נקבה קורא לנחושת. שנים – שני כלים. חמודות כזהב – הכלים קורא חמודות בלשון נקבה:

מלבי"ם לאדרכונים אלף – היו שוים אלף אדרכמונים, מוצהב – מראה צהוב, ובא זכר ונקבה כי כלי זכר, ונחושת נקבה:

(כח) וָאֹמְרָה אֲלֵהֶם אַתֶּם קֹדֶשׁ לַה' וְהַכֵּלִים קֹדֶשׁ וְהַכֶּסֶף וְהַזָּהָב נְדָבָה לַה' אלקי אֲבֹתֵיכֶם:

רש"י אליהם – לאותן שרי הכהנים:

מצודות דוד אתם קודש וכו' – ומהראוי להנתן הקודש ביד הקודש. נדבה לה' – ולקודש יחשב:

מלבי"ם אתם קדש – וכו', ר"ל אתם חייבים בשמירתם, כמ"ש ושמרתם את משמרת הקדש:

(כט) שִׁקְדוּ וְשִׁמְרוּ עַד תִּשְׁקְלוּ לִפְנֵי שָׂרֵי הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וְשָׂרֵי הָאָבוֹת לְיִשְׂרָאֵל בִּירוּשָׁלִָם הַלִּשְׁכוֹת בֵּית ה':

רש"י הלשכות בית ה' – כדי ליתן בלשכות הבית:

מלבי"ם הלשכות – ב' בירושלים נמשך למטה:

(ל) וְקִבְּלוּ הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם מִשְׁקַל הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב וְהַכֵּלִים לְהָבִיא לִירוּשָׁלִַם לְבֵית אלקינוּ:

אבן עזרא וקבלו – והם יקבלוהו:

לבית אלקינו – לצורך ביתו:

מצודות דוד משקל הכסף – ר"ל הכסף וכו' קבלו במשקל:

(לא) וַנִּסְעָה מִנְּהַר אַהֲוָא בִּשְׁנֵים עָשָׂר לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן לָלֶכֶת יְרוּשָׁלִָם וְיַד אלקינוּ הָיְתָה עָלֵינוּ וַיַּצִּילֵנוּ מִכַּף אוֹיֵב וְאוֹרֵב עַל הַדָּרֶךְ:

רש"י בשנים עשר לחודש הראשון – בשנים עשר לניסן. ויד אלקינו היתה עלינו – להצליחנו על הדרך אשר הלכנו עליה:

מצודות דוד מנהר אהוא – מנהר הבא אל אהוא:

(לב) וַנָּבוֹא יְרוּשָׁלִָם וַנֵּשֶׁב שָׁם יָמִים שְׁלֹשָׁה: (לג) וּבַיּוֹם הָרְבִיעִי נִשְׁקַל הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב וְהַכֵּלִים בְּבֵית אלקינוּ עַל יַד מְרֵמוֹת בֶּן אוּרִיָּה הַכֹּהֵן וְעִמּוֹ אֶלְעָזָר בֶּן פִּינְחָס וְעִמָּהֶם יוֹזָבָד בֶּן יֵשׁוּעַ וְנוֹעַדְיָה בֶן בִּנּוּי הַלְוִיִּם:

מצודות דוד נשקל – מסרנו הכסף וכו' במשקל ביד מרמות וכו':

(לד) בְּמִסְפָּר בְּמִשְׁקָל לַכֹּל וַיִּכָּתֵב כָּל הַמִּשְׁקָל בָּעֵת הַהִיא:

רש"י במספר במשקל לכל – מספר הכלים ומשקלם כאשר קבלוהו כך היה נשקל כולו כאשר פרעוהו:

מצודות דוד במספר – את הכלים מסרנו במספר ובמשקל כל אחד ואחד. ויכתב – למען יעמוד לזכרון:

מלבי"ם במספר – בין המספר בין המשקל, וכן כתבו גם המשקל וכ"ש המספר:

(לה) הַבָּאִים מֵהַשְּׁבִי בְנֵי הַגּוֹלָה הִקְרִיבוּ עֹלוֹת לֵאלקי יִשְׂרָאֵל פָּרִים שְׁנֵים עָשָׂר עַל כָּל יִשְׂרָאֵל אֵילִים תִּשְׁעִים וְשִׁשָּׁה כְּבָשִׂים שִׁבְעִים וְשִׁבְעָה צְפִירֵי חַטָּאת שְׁנֵים עָשָׂר הַכֹּל עוֹלָה לַה':

רש"י הבאים מהשבי בני הגולה – הללו אשר באו עם עזרא. הקריבו עולות – הכל עולה והוראת שעה היתה:

מצודות דוד הבאים וגו' – הוא הפוך וכמו בני הגולה הבאים מהשבי. על כל ישראל – בעבור כל ישראל. הכל עולה – ר"ל אף החטאות היו כליל כעולה ולא אכלום הכהנים והוראת שעה היתה:

מלבי"ם הכל עולה – כבר הזכרנו [ו' י"ז] שהיתה הוראת שעה:

(לו) וַיִּתְּנוּ אֶת דָּתֵי הַמֶּלֶךְ לַאֲחַשְׁדַּרְפְּנֵי הַמֶּלֶךְ וּפַחֲווֹת עֵבֶר הַנָּהָר וְנִשְּׂאוּ אֶת הָעָם וְאֶת בֵּית הָאלקים:

רש"י ויתנו את דתי המלך – הללו עולי גולה ספרו מצות דריוש המלך לגדולי המלך רואי פניו. ופחוות – כמו ופחות. עבר הנהר – אותן של צד ארץ ישראל הן בעבר הנהר ליושבי בבל. ונשאו – שהיו מנשאין ומסייעין:

מצודות דוד דתי המלך – חוק גזרת המלך אשר נתן ביד עזרא כמ"ש למעלה. ונשאו – היו מנשאים ומרוממים את העם וכו':

מלבי"ם לאחשדרפני – כבר בארנו [ז' י"א] שהיה המכתב כתוב גם להעמים, ולכל עם היו אחשדרפנים קבוע מהמלך ופחה כמ"ש בפי' מגלת אסתר, ונתנו להם דת המלך שהגיע גם אליהם:

Print Friendly, PDF & Email

0 תגובות על “ספר עזרא – פרק י”

בעת כתיבת תגובה - נא ציין את שם הסרטון / קובץ השמע, על מנת שנבין אותך טוב יותר, תודה.

תגובות הגולשים

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

דיסק חדש!!

מכתב מאליהו חלק ג'

ספר תומר דבורה'

שלחן ערוך חלק א