Answer for ברכה על מאכל תימני – "זום"

  • בשו״ע נפסק ־ [אורח חיים סימן רח סעיף ו] קמח של אחד מחמשת מיני דגן ששלקו (פי' בשלו הרבה) ועירבו במים או בשאר משקין אם היה עבה כדי שיהיה ראוי לאכילה וללועסו (פי' לטחון אותו בפה) מברך בורא מיני מזונות ואחריו על המחיה. ואם היה רך כדי שיהא ראוי לשתיה – מברך עליו שהכל ואחריו בורא נפשות״.
    ועיין במ״ב (ס״ק כ״ב) שכתב בשם האחרונים ־ ״שללועסו״ לאו דוקא, שאפילו אם אינו עב כל כך, כל עוד שאינו רך  ודליל ברמה שיהיה ראוי רק לשתיה, מברך עליו בורא מיני מזונות.
    נמצא שהזום – משקה של בני תימן העשוי מ'לבן'  / שמנת דלילים ומבושלים עם קמח והדרך לשתותו – ברכתו שהכל.
    אולם אם אוכל אותו עם עסיד [במקור 'עציט'] שהוא בלילה עבה מאד של קמח וסולת שברכתו מזונות – הרי הזום המלחלחו נחשב כטפל לו, ומברך על העסיד ופוטר את הזום.
Print Friendly, PDF & Email

השיעורים באתר לרפואת אביו של הרב,

ר' חיים בן סעדה בתושח"י

קרא פרק תהלים לרפואתו>>

 

דיסק חדש!!

הלכות יורה דעה

מכתב מאליהו חלק ד'

שלחן ערוך חלק א