Answer for האם מותר להעיר לשליח ציבור?

 
שאלתך ברורה, גם אני ראיתי לאחרונה פרסום מאסיבי של הענין, וקצת צרם לי הדבר.
אני מסכים לעיקרון שאין לפגוע, או לגעור בקול, אך כלל לא מסכים לקביעה שאין להעיר.
אני לצערי רואה מקרים רבים שאי אפשר שלא להעיר. בודאי בשקט, בדרך ארץ, בינך לבינו, אך לא ניתן להתעלם ולתת לש"ץ לעשות דברים חמורים, כפי שאפרט.
לפעמים עולה בחור צעיר [ואיני יודע מדוע השתמע שכל בחור צעיר הוא יתום ר"ל, רבים עולים מתוך התלהבות וד"ל] והוא:
א. רץ את התפילה – הציבור לא מספיק לנשום, והוא כבר בישתבח. אם אף אחד לא יעצור אותו, הוא ימשיך לקדיש כשאין לו אפילו מנין אתו. מנין המורכב מאנשים מבוגרים ואף זקנים, ולפעמים עושה רושם של "וְנַעַר קָטֹן נֹהֵג בָּם":
לפעמים זה סוג של תחרות – 'תוך כמה זמן סיימתי שחרית', ולפעמים הוא מאחר לת"ת, או כל סיבה אחרת שבאמת אינה משנה, לא ניתן להריץ את כל הציבור בשל גחמתו של ילד בן 14. [מעבר לכך שהחזו"א נשאל האם כדאי למהר כדי להספיק את הנץ, והשיב – תפילה בנץ זו מעלה, תפילה במהירות – אינה תפילה!].
ב. לפעמים אין קולו של העלם הצעיר נשמע, ומותר להעיר לו בשקט שלא שומעים אותו. אין בזה שום פסול, ובפרט שלא פעם יש אנשים מבוגרים ששמיעתם קצת יותר כבידה עליהם, וזה תפקידו של החזן – מלשון 'חזי' – להראות מקום התפילה.
ג. לפעמים הבחור הצעיר מתחיל 'ר' ישמעאל אומר'… כשהמנין מורכב מ-ששה שסיימו את המנין הקודם, ועוד ארבעה שמתחילים להניח תפילין, ולאחמ"כ הוא 'מריץ את כולם' כדי להשיג אותו.
ד. לפעמים החזן עושה טעויות שגורמות לציבור להכשל באמן יתומה, ובד"כ הוא נכשל ג"כ בברכות לבטלה, אמנה כמה דוגמאות:

  1. הש"ץ ממהר להתחיל 'תהילות לקל עליון' ולהעמיד את הציבור לתפילת עמידה, כשרק מיעוט מן המנין איתו. לפעמים – מתוך חמשים – יש עשרה ממהרים, שמאיצים בו שיתחיל, ולפעמים גרוע מכך – הוא מתחיל כשאין לו אפילו מנין, ובטעות הוא סופר חלק מהציבור שמתפלל בעמידה, שגם הם כביכול איתו, הגם שחלקם בק"ש או בזמירות…

אותה בעיה ואף חמור מכך – הוא מתחיל חזרת הש"ץ לפני שיש תשעה שסיימו עמידה ומכוונים לברכותיו, וקרובות להיות ברכותיו לבטלה, וא"כ – אף האמנים יתומות.

  1. הש"ץ מסיים ברכה ולא נותן זמן לענות אמן ומיד מתחיל בברכה הבאה. וכן בקדיש. המשנ"ב [קכד סקל"ז] כתב: "ובעו"ה הרבה אנשים נכשלין בזה כשמתפללין לפני העמוד שחוטפין להתחיל ברכה שלאחריה תיכף אחר סיום ברכה שלפניה ואין ממתינין בינתיים כלל ועיין בש"ת שהביא שזה מעכב אף דיעבד שאסור שוב לענות אמן עליה מכיון שהתחיל ברכה אחרת": עכ"ל. נמצא שהם מכשילים את הציבור באמן יתומה.
  2. הש"ץ הוגה את שם ה' בטעות – אני מתפלל במנין בו הש"ץ [דוקא מבוגר] הוגה בקביעות את השם "אדינוי", לא דומה או כמעט, ממש בחיריק תחת הד'. ברכותיו לבטלה, והציבור עונים בקביעות אמן יתומה. [ע' קונטרס קודש לה' (רייך), שהביא תשובות הגר"י וייס והגרב"י זילבר ועוד שפשוט שלא יצא].

מניתי כאן רק חלק קטן מהבעיות שיש – ואדגיש – שלאו בדוקא עם צעירים – אך בעיקר, והאם אין מקום להעיר בנחת 'כי היכי דלתקבלו מיליה'? אין מצוות תוכחה? האם ניתן לו להכשיל את הציבור?
כמדומני שקצת נסחפו עם הקביעה הגורפת כהלכה פסוקה "אין להעיר". לא זו דרכה של תורה. ולכן יש להעיר בשקט, לאחר התפילה, בינך לבינו, הערה בונה, ובזה עוד יקבל שכר שהציל את החזן והציבור ממכשול.
 
 
 

Print Friendly, PDF & Email

השיעורים באתר לרפואת אביו של הרב,

ר' חיים בן סעדה בתושח"י

קרא פרק תהלים לרפואתו>>

 

דיסק חדש!!

הלכות יורה דעה

מכתב מאליהו חלק ד'

שלחן ערוך חלק א