Answer for מה התועלת לנפטר בהדלקת נר נשמה? והאם מותר לכבות אותו?

שלום
בענין הנחת שיש לנפטר בנר הנשמה – זה מן הדברים הנסתרים שקשה לנו להבינם על בורים. עם כל זה הובאה התיחסות לכך בקדמונים. הבן איש חי מביא בספרו תורה לשמה סי' תקכ:
"גם רצינו לדעת מה טעם יש בהדלקת הנר למנוחת הנפטר בבית תוך שבעה ובשלמא מה שמדליקין בביהכ"נ יש לומר דאיכא בזה מצוה לכבוד ביהכ"נ דכתיב באורים כבדו ה' וא"כ מצוה זו היא בכלל המצות שעושין למנוחת הנפטר אבל מה שמדליקין בבית הנפטר תוך שבעה מה מצוה יש בזה ומה תועלת יש ובפרט מה שמדליקין הנר יומם ולילה מה אהני שרגא בטיהרא [תרגום: ומה מועיל אור הנר ביום?].
 
ועונה הרב: ועל מה ששאלת בענין הדלקת נר בתוך השבעה בבית הנפטר דע כי כתב רבינו בחיי ז"ל בפ' תרומה וז"ל:
"וידוע כי הנשמה נהנית בהדלקת הנרות והיא מתהלכת בעדוני ההוד והשמחה ומתפשטת ומתרחבת מתוך הנאת האורה מפני שהיא חתיכת אור חצובה מאור השכל ומן הטעם הזה נמשכת אחר האור שהוא מינה [-מהסוג שלה], אעפ"י שהוא אור גופני, והנשמה אור רוחני זך ופשוט [כוונתו בלתי מורכב].
ועל כן המשילה שלמה הע"ה [לנשמה] לנר הוא שאמר 'נר ה' נשמת אדם' עכ"ל:
הרי לך שהנשמה יש לה הנאה מן האור. ואל תתמה על זה כי גם מן הריח מצינו שהנשמה נהנית בעודה שוכנת בגוף וכמ"ש רז"ל 'איזה דבר שהנשמה נהנית בו זה הריח'. והטעם, מפני שהריח הוא רוחני, ולכן מגיע ממנו הנאה לנפש שהיא רוחנית, וכ"ש האור שהוא יותר דק [-מזוכך] ורוחני מן הריח, ועל כן בתוך השבעה אשר נפש הנפטר עודנה מצויה בתוך הבית כפי ההתחלקות, וכמ"ש רבינו האר"י זצ"ל בטעם ז' ימי אבלות, לזה מדליקין נר שם בעבור הנאת הנפש, אך אחר ז' שמסתלקת לגמרי מן הבית, אין טעם להדליק.
וכן אם לא נפטר האדם שם, אעפ"י שהאבלים הם שם, אין מדליקין.
אך טוב להדליק נר תוך י"ב חודש בביהכ"נ למנוחת הנפטר וכן בכל שנה ביום יא"ר צי"ט /יארצייט, יום זכרון/ והיינו כי צריך שיאמר בפיו בשעת הדלקת הנר שהוא מדליק הנר הזה למנוחת נפש פב"ב [פלוני בן פלוני] ואז בקריאה זו שהוא מוציאה בפה יגיע הנאה לנפש האדם ההוא אפילו מרחוק, וכ"ש אם מדליק על המצבה עצמה ששם משכן חלק מחלקי הנפש.
והרי הודעתי לך לפי דרכינו שיש טעם ג"כ בהדלקת נרות אצל מצבות הצדיקים זיע"א כשהולכים העולם להשתטח שם.
גם דע כי באור הנר יש חמשה גוונים הידועים למשכילים וכנ"ז בר"ח [א.ה. הם לבן כחול ירוק כתום שחור, כמובא בפרדס שער עה"כ שע' כג פ"א] והם כנגד חמשה חלקי הנפש שהם נרנח"י וד"ז גם בדברי רז"ל בתלמוד הוא מפורש במה שאמרו חמשה שמות יש לנשמה ועל כן אור הנר הוא דוגמא לנשמה ולזה יהיה לה הנאה מן האור הנדלק על שמה אך ודאי צריך להזכיר בפה שהוא מדליק שמן זה למאור למנוחת ולעילוי נשמת פב"פ וכאשר אמרנו כי בכל ענין תמצא שהדיבור פועל וכאשר תראה מה שאמרו בצרכי שבת שצריך לומר בערב שבת בכל עסק של תבשיל וכיוצא שהוא עושה זה לכבוד שבת קודש וע"י הדיבור הזה ממשיך הארת קדושה מקדושת השבת על אותו הדבר שעוסק בו וכל זה נחשב מכלל כבוד השבת כנודע.
ולכן ודאי טוב ונכון שהנר שמדליקין תוך ז' בבית וכן תוך י"ב חודש בביהכ"נ וכן בכל שנה ביום יא"ר צי"ט צריך שהבן עצמו ידליק הנר בידו בעבור אביו או אמו ויאמר בפיו בכל פעם שמדליק הריני מדליק שמן למאור נר זה למנוחת ולעלוי נפש וכו' ודבר זה נחשב לו בכלל כבוד או"א ודי בזה למשכילים. והיה זה שלום ואל שדי ה' צבאות יעזור לי כ"ד הקטן יחזקאל כחלי נר"ו:
עד כאן תשובת הרב בא"ח בתורה לשמה. ועי' עוד בספר שער ראובן [כמיל, עמ' תלז] שהאריך בזה מספרים וסופרים.
 
ובענין כיבוי הנר – 
כתב בספר 'מועד לכל חי' [שווארטץ פ"ג] בשם ספר 'רב תבונה' שאין מכבין נר של עלוי נשמה אפילו אם דלוק יותר מכ"ד שעות. כך כתב גם בספר גשר החיים [פל"ב -ד].
ואם הנר דולק במקום שחוששים שיעשה נזק – כתב בספר אוסרי לגפן [שינפלד, ח"ח עמ' שצה] שהמדליק – לא יכבה, אבל אחר יכול לכבות.
 

Print Friendly, PDF & Email

השיעורים באתר לרפואת אביו של הרב,

ר' חיים בן סעדה בתושח"י

קרא פרק תהלים לרפואתו>>

 

דיסק חדש!!

הלכות יורה דעה

מכתב מאליהו חלק ד'

שלחן ערוך חלק א