שאל את הרב – השאלותקטגוריה: תפילה"אתה בראתה אתה יצרתה" – למה הכפילות?
נורית asked שנה 1 ago

באלוקי נשמה כתוב: "נשמה שנתת בי טהורה אתה בראתה אתה יצרתה". מה ההבדל בין בריאה ליצירה של הנשמה?

Print Friendly, PDF & Email
1 Answers
בועז שלוםבועז שלום צוות answered שנה 1 ago

רבים דשו בשאלה זו, אני אביא את התשובה של הרב בן איש חי [פ' וישב ש"א] שמבאר על פי האריז"ל.
הרב מקדים שישנם ד' חלקים לנשמה – נפש, רוח, נשמה, ונשמה לנשמה, שנקראים גם כן חיה-יחידה. [יש שמונים זאת כחמש]. וז"ל:

"והנה ידוע דאין כל אדם זוכה לארבע בחינות הנזכרות שהם נפש רוח נשמה ונשמה-לנשמה; דיש אינו זוכה אלא לנפש, ויש רק לרוח, ועל הזוכין לנשמה-דנשמה אתמר "ראיתי בני עליה והם מועטים", ומפורש בדברי רבינו האר"י ז"ל דאף על פי שאין כל אדם זוכה לנשמה וכל שכן לנשמה-דנשמה, עם כל זה כל אדם יש לו חלק באדם הראשון שהיה כולל כל נשמות הנבראים, ולכן אם עושה האדם עבודת הבורא כראוי שזוכה לקשר נפשו עם שרשה העליון, הרי זה נחשב לו כאילו זכה לכל הבחינות הנזכרות כולם.
…ולכן אנחנו מודים להשם יתברך בכל יום על ארבע בחינות קדושה הנזכרות בברכת השחר באומרינו "אלהי נשמה שנתת בי [טהורה היא], אתה בראתה אתה יצרתה אתה נפחתה בי" כמו שכתב רבינו האר"י ז"ל בשער הכונות דף ב' עמוד ד' וזה לשונו:
אף על פי שלא כל אדם זוכה לחלק הנקרא נשמה, עם כל זה יש לו חלק בנשמת אדם הראשון שהיה כולל כל הנבראים אף על פי שהאדם הזה עדיין לא זכה אליה הוא בעצמו, ואומרו א.טהורה היא כנגד עולם האצילות אשר משם נשמה לנשמה,
ב. אתה בראתה כנגד חלק הנשמה הבאה מן הבריאה
ג. אתה יצרתה הוא סוד הרוח הבא מן היצירה,
ד. אתה נפחתה בי הוא נפש שבעשיה.
ונמצא כי באומרו נשמה שנתת בי כולל כל הארבעה חלקים הנזכרים וקראם כולם בשם נשמה עד כאן לשונו [של האריז"ל בשער הכוונות] עיין שם.
ומה שכתב ואתה משמרה בקרבי הכונה כי מלך בשר ודם שנותן מרגלית יקרה במתנה לעבדו אינו נעשה עליה שומר אפילו שעה אחת, אך אנחנו נתן לנו חלקים יקרים של קדושה אלו במתנה והוא השומר אותם בקרבינו בתוך חומר עכור":

עד כאן מדברי הרב בן איש חי בביאור הענין.

Print Friendly, PDF & Email

הודעה חשובה

האתר חזר לפעולה סדירה ב"ה

תודה על סבלנותכם

השיעורים באתר לרפואת אביו של הרב,

ר' חיים בן סעדה בתושח"י

קרא פרק תהלים לרפואתו>>

 

דיסק חדש!!

הלכות יורה דעה

מכתב מאליהו ימים נוראים

שלחן ערוך חלק א