שאל את הרב – השאלותקטגוריה: השקפההאם מותר כיום ללמוד חכמות חיצוניות – טבע, מדעים וכדומה?
אנונימי צוות asked 2 שנים ago

שלום לכבוד הרב,

ברצוני לדעת מדוע לא לומדים היום בישיבות חכמות חיצוניות כטבע מדעים אסטרונומיה מתמטיקה ודומיהן, הרי היו גם מגדולי ישראל שלמדו זאת כדוגמת הרמב"ם, הרמ"א ועוד.

כמו כן ברצוני לדעת האם ישנה מניעה למי שירצה ללמוד חכמות אלה באוניברסיטה – מצד לימוד חכמות חיצוניות שחז"ל אסרו?

תודה ויישר כח לרב!

Print Friendly, PDF & Email
1 Answers
בועז שלוםבועז שלום צוות answered 2 שנים ago

שלום
התשובה לשאלתך הינה מורכבת, ואשתדל לפרט.
תחילה נפתח ונאמר שכל החכמות נמצאות בתורה, ובלימוד תורה כראוי ניתן להגיע לחכמת ההנדסה ואגרונומיה מלימוד סדר זרעים, אסטרונמיה מלימוד ענייני קידוש החודש, מתמטיקה מסוגיא דתגרי לוד בב"ב, ניתוח מסוגיות בדיני טרפויות בחולין [כמפורסם שהחזו"א היה מורה לא אחת לרופאים מנתחים כיצד לנתח על פי עיונו בסוגיות בדיני טרפויות].
עם כל זה ודאי שאין די בכל חכמות אלה כדי ליישם כל זאת באופן המעשי בזמננו.
תחילה ננסה להבין – מדוע אם כן בלימודנו אין אנו משיגים כל זאת, ורק בודדים זוכים לכך, כדוגמת הגר"א והחזו"א ועוד?
כבר השיב על כך המלבי״ם [ויש אומרים הנצי"ב – ויש אומרים הבית הלוי  – כשנשאל ע"י א' מן המסכילים מהיכן השליטה המוחלטת שלו בדקדוק הגם שרוב עסקו בתלמוד, 'ואנו עוסקים רוב זמננו בדקדוק ולא הגענו לכך'? והשיב] בהקדם הפסוק הכתוב בסוף משלי – סדין עשתה ותמכור, וחגור נתנה לכנעני. מדוע את הסדין מכרה ואת החגור נתנה חינם?
הדבר יובן בעזרת משל, לאדם שנכנס לחנות של מוכר בדים וראה איך אדם קונה מאה מטר בד במחיר מאה שקלים ואח״כ קיפל המוכר את הבד וקשר אותו בחבל מבלי שגבה תוספת תשלום. שאל את המוכר – ומה עם התשלום על החבל? והשיבו – את החבל אני נותן לו בחינם.
אם כן – פנה הלה אל המוכר – אז תן לי בבקשה עשרה מטרים חבל… כאשר דרש המוכר תשלום תמה הלה ושאל הרי אמרת שחבל אתה נותן בחינם?
ענה לו המוכר: רק מי שקונה אצלי כמות גדולה של בד ומשלם דמים יקרים הריני קושר לו את הסחורה עם החבל ללא תוספת מחיר. אבל מי שאינו קונה בד ורוצה רק חבל – בודאי שצריך הוא לשלם!
כמו כן, הקב"ה מעניק במתנה את ידיעת שאר החכמות למי שמתמסר כל כולו ללימוד התורה לשמה, וכאשר קונה הוא את התורה הוא מקבל את ה״חבל״ בחינם, אבל בלי התמסרות עצומה ללימוד התורה לשמה עדיין אינו במדרגה שישיג מתוך התורה את שאר החכמות.
זהו שאמר הכתוב ״סדין עשתה ותמכור״ – רק מתי שהלוקח קונה את הסדין, אזי, ״וחגור נתנה לכנעני״ – החבל ניתן במתנה לסוחר. [כנעני = סוחר].
על היחס שבין התורה הקדושה לחכמות החיצוניות הובא בכתבי הגר״ש פינקוס זצ״ל [נפש שמשון – התורה וקניניה ע׳ ש״ל]:
אספר לכם מעשה שהיה. פגשתי פעם בחור, דברנו בענייני השקפה, ובתוך הדברים שאלתי אותו האם המשיח שיבוא בב״א יראה את הישיבות המערבות חול בלימודיהן כדרך הראויה או לא?
בסופו של דבר התברר שאותו בחור הוא בנו של רופא גדול, פרופסור מפורסם – יהודי שומר תומ״צ, וכעבור יומיים קבלתי מכתב מאביו הפרופסור, וכך הוא כתב לי: ״כבוד הרב פינקוס, ברצוני לשאול אותך שאלה: אם הרמב״ם היה קם היום לתחיה, האם היו מקבלים אותו להיות ר״מ באחת הישיבות הקדושות? הן הרמב״ם עסק גם בפילוסופיה, רפואה, ובמדע כללי! בכבוד רב – פרופסור פלוני״…
ובכן זוהי שאלה טובה שעלינו לתת עליה את הדעת.
כידוע, בישיבות לא מכניסים לימודי חול. מדוע? כיצד אנו מסתכלים על הענין של לימודי חול? ודבר נוסף: כיצד ניתן להבין שגדולי עולם עסקו גם בלימודי חול ומדעים?
הנה הרמב״ם מצד אחד היה גדול בתורה: בצעירותו הוא כתב את פירוש המשניות ובזקנותו את פירושו הגדול – ה״משנה תורה׳ ויחד עם זאת הוא גם היה רופא והגה בספרי פילוסופיה ומדע.
התשובה האמיתית לשאלה זו טמונה בדבריו המופלאים של הרמב״ם עצמו באגרת ששלח לתלמידו [והובא בפאר הדור סי׳ מא, תשו׳ הרמב״ם (בלוי) ח״ג עמי 57],
וכך הוא כותב: ״אע״פ שבטרם אוצר בבטן התורה ידעתי, ובטרם אצא מרחם הקדשתני, ולהפיץ מעינותיה חוצה נתתני, והיא אילת אהבי ואשת נעורי אשר באהבתה שגיתי מבחורי, ואף גם זאת הרבה נשים נכריות [-חכמות חיצוניות שלמדתי] נעשו לה צרות, מואביות עמוניות צידוניות אדומיות חתיות, והשם יתברך יודע כי לא נלקחו מתחילה [- לא למדתי את אותן החכמות הכלליות] אלא להיותן לה [לתורה הקדושה] לרקחות ולטבחות ולאופות, להראות העמים והשרים את יופיה כי טובת מראה היא עד מאוד״ [- וזהו יופיה שיש בה אף את אותן החכמות].
הרמב"ם תימצת כאן במילים קצרות וקולעות את שיטתו במה שעסק גם בחכמות חיצוניות.
דברי הרמב״ם הנ״ל ידועים ומפורסמים, אך יש לשים לב לעומק המשל הנפלא שהוא אומר.
הרמב"ם ממשיל את החכמות החיצוניות כאדם שיש לו אשה בביתו והוא מכניס לביתו שפחות, רקחות, אופות וכו'. התורה היא האשה והחכמות האחרות הן הרקחות והאופות.
באיזה אופן ניתן להחזיק שפחות בבית? רק אם ישנה ידיעה והכרה ברורה שאלו הן שפחות! היינו, רק אם אין מרגישים כלפיהן שום רגש של אהבה וחיבה. רק אם הן עבורו בעלות מלאכה בלבד, מבשלות או מנקות ותו לא מידי, אז אפשר להחזיק אותן, והן גם יכולות להביא תועלת. אך ברגע שמתחילים לחוש כלפיהן אפילו נקודה קטנה של קשר רגשי, יש לזרוק אותן מהבית באופן מיידי!
אמנם הבית יתפקד פחות, אבל בזה יציל בעה"ב את ביתו מחורבן!
על נקודה זו, אומר הרמב״ם, יכול רק השי״ת להעיד:
״והשי״ת יודע כי לא נלקחו מתחילה אלא להיותן לה לרקחות ולטבחות ולאופות״.
ומדוע באמת זה כך? משום שרגשות אלו תלויות בנטיות עמוקות בעומק הלב, לכן רק השי״ת יכול להעיד שלעולם הוא לא גילה אפילו שמץ דק של חיבה כלפי החכמות החיצוניות, ורק התורה היא לו ״אילת אהבים ויעלת חן! [משלי ה, יט],
אנשים כמו הרמב״ם היו כה קשורים לתורה, עד שהיא נעשתה ממש לחלק מדמם ותפסה את כל לבם, ולשאר החכמות לא היה להם קשר כלל וכלל.
זוהי התשובה לשאלה הנ״ל.
לו יצוייר שהיינו יכולים להכניס לישיבות של היום אסטרונומיה, מתמטיקה, רפואה ושאר החכמות, מבלי שאפילו בחור אחד ימשך לכך או יקבל מזה ׳גישמאק׳ [תענוג], אולי היה מקום לשאלה. אך החשש הגדול הוא שאם ילמדו חכמות אלו, עלול אי מי מהתלמידים להימשך אחריהן. לכן מוכרחים ׳לזרוק אותן מהבית׳! [עד כאן מהספר בני חיל ח"א עמ' רכו לרב גולד].

נוסיף ונאמר – כאן הוזכר שיש חשש שבחור יקבל איזה טעם בחכמות חיצוניות, על חשבון התורה, וזה מזכיר לי שקראתי בעבר שבמקומות שמלמדים תורה ושאר מקצועות עשו סקר מהו המקצוע השנוא ביותר והתשובה הייתה חד משמעית – "תושב"ע"! [תורה שבעל פה – גמרא, למי שלא הבין…] ובפרט יש להוסיף – שאף הרמב"ם שקנה חכמות אלה לאחר שעסק בתורה ללא הפוגה, בכל זאת מצאנו שהתייחס בצורה פילוסופית לדברי חז"ל אודות מציאות השדים והכשפים ומעלי באוב וכד' שהם משלים ולא קיימים במציאות, והגר"א [שו"ע יו"ד סי' קע"ט] כתב עליו דברים חריפים בענין וש"הפילוסופיה הארורה הטתו ברוב לקחה וכו'". ע"ש [הארכתי בזה בספרי משנת החלומות בהערה]. ואם בארזים נפלה שלהבת, הרי שאנו ודאי שיש לנו לחשוש לעצמנו מכל מיני דעות משובשות שיתנחלו בליבותינו.
ולמעשה  – בחור צריך להקדיש כל עיתותיו לתורה, בפרט לפי מצב הדור שאם אין עושים כן – המציאות היא שרוח הכפירה והפריצות המסתובבים בחוץ מפילים חללים רבים, ורק בדביקות בתורה בטהרה יש סיכוי כלשהו לשרוד מבחינה רוחנית.
אם מדובר בלימוד בגיל יותר מבוגר – כאשר אדם בנה את ביתו והוא רוצה למצוא לעצמו מקור פרנסה והינו מעונין ללמוד מקצוע לאחר התייעצות עם אנשים גדולים, הדבר מותר, בתנאי שילמד במקומות המותרים.
אוניברסיטה זהו מקום שלצערנו גדולי ישראל קובעים באופן חד משמעי ונחרץ שאסור להכנס בשעריו, והעושה כן עובר בוודאות על כמה איסורי תורה בכל רגע.

א. דברי כפירה ובלע מושמעים שם דרך קבע, הן בנושא בריאת העולם, מציאות הבורא וכו', והאזניים כידוע נכוות תחילה לכל האברים, ומי יוכל לומר שהוא חסין? הרי הגמרא אומרת "שאני מינות דמשכא" – הכפירה מושכת את לב האדם, ודעות משובשות מתקבעות בלב האדם גם אם אינו חש בכך באופן המיידי.

ב. הלימודים הם באופן מעורב בנים בנות גוים ערבים ומה לא, וכבר הורונו חז"ל שאין אפוטרופוס לעריות, ואין שום ביטוח לשום אדם, וכיצד ילמד האדם במקום מלא פריצות רח"ל בו הוא נכשל מידי יום באלפי מראות אסורות, ופעמים שהמרצה עצמה לבושה בחוסר צניעות וצריך להאזין לדבריה וכו' ואין צורך לפרט והדברים ידועים. [להרבה יש תחושה ששמירת העיניים היא "מעלה" "חסידות" ואינם יודעים שהנכשל במראות האסורות הרי עובר על לאו מן התורה בכל פעם לרוב הפוסקים, וההלכה היא שאם יש לאדם ברירה האם לעבור על לאו או לאבד כל ממונו – ימסור כל ממונו ולא ייכשל בלאו!. ואם עובר כן בקביעות – הרי זה בכלל "מומר לדבר אחד. ואת פושעים נמנה. וגדול עונו מנשוא, (ועליו) נאמר (דברים כז) ארור האיש אשר לא יקים את דברי התורה הזאת לעשות אותם" [רבינו יונה בשע"ת א-ו]. ויש שמגיעים לאיסורי נגיעה במקרה הפחות גרוע, ואיסורי כריתות רח"ל במקרה היותר גרוע, ועל אלה הרי מצווה האדם למסור נפשו – ולא להכשל, וכיצד איפוא ישנה קלות דעת בלתי נסבלת ביחס לאיסורים חמורים ונוראים כאלה שעליהם יירד לגיהנם שנים ארוכות על מנת להזדכך כדברי חז"ל יד ליד לא ינקה וכו'].

ג. הרמב"ם כותב שדרך האדם להמשך אחר אנשי חברתו ומקומו, ועצם ההתחברות עם אנשים ריקים ובעלי עבירה משפיעה קרירות ברוחניות וכפי שהמציאות הוכיחה שהאוניברסיטאות רבים חללים הפילו. ועוד רק קראתי על איש אקדמיה שומר תורה ומצוות שנשאל כיצד מתיישב לו עיסוקו עם אמונתו, והוא השיב [עפ"ל] "כשאני נכנס לאוניברסיטה אני משאיר את אלקים בשער"… רח"ל מדעותיו המשובשות.

ד. וגם אם תמצא מישהו מאנשי האוניברסיטה שהינו ירא שמים בתכלית, אומר הרב דסלר שהוא בכלל גונדא דהשטן וחילותיו ששומרו שלא יחטא ועוזבו שלא להכשילו כדי שעל ידו יפיל אחרים ויימשכו למקומות כאלה ויראה להם "הנה פלוני גם לומד באוניברסיטה וגם נשאר ירא שמים…"
ולכן מי שירצה ללמוד חכמות נוספות לצורך פרנסה אחר נישואיו יעשה זאת לאחר שאלת חכם, ורק במוסדות שהותרו על ידי גדולי ישראל שאין מלמדים שם כפירה והלימודים שם בצורה נפרדת עם הקפדה על הפן הרוחני.
בהצלחה!

Print Friendly, PDF & Email

השיעורים באתר לרפואת אביו של הרב,

ר' חיים בן סעדה בתושח"י

קרא פרק תהלים לרפואתו>>

 

דיסק חדש!!

הלכות יורה דעה

מכתב מאליהו ימים נוראים

שלחן ערוך חלק א