שאל את הרב – השאלותהסתכלות בתמונות בשבת, ודין ביטול כלי מהיכנו
עידן asked 2 שנים ago

שלום לכבוד הרב
בילקוט יוסף מובא שמותר להסתכל בתמונות בשבת ואין בזה משום גזירת שטרי הדיוטות.
סעיף אחרי זה הוא מביא שיש להקל לחלק לילדים תמונות של רבנים בשבת (ללא כיתוב). לכאורה למה שהייתי אוסר? זה אמור להיות מותר לכתחילה כמו תמונה רגילה.

דבר נוסף בענין ביטול כלי מהיכנו-
הרב אמר שיש דיעה האומרת שזה בונה (רש"י) ודיעה אחרת שזה סותר.
אבל אם אני שם קליפות בכלי ואחרי כן שם כלי של היתר כדי שיהיה לי מותר לטלטל את הכלי, נמצא שאני בונה (אם לפני כן סתרתי את הכלי ע"י הקליפות)
או סותר לדעת אלה שאומרים ש"ביטנתי" את הכלי ע"י הקליפות. אז איך זה מותר?
בברכה,
עידן

Print Friendly, PDF & Email
2 Answers
בועז שלוםבועז שלום צוות answered 2 שנים ago

לעידן שלום,
ההלכה הנוספת שמובאת בילקוט יוסף עוסקת בתמונות שבהן יש כתב תחת התמונה. וז"ל:

"יש להקל לחברות תהלים לחלק לילדים בשבת תמונות של רבנים לאחר קריאת התהלים בשבת ואף בתמונות שכתוב בהם שמו של הרב יש להקל ומכל מקום אסור לקרוא בשבת כתב שתחת תמונות שונות וציורים וכיוצא בזה גזירה שמא יקרא בשטרי הדיוטות" עכ"ל.

הסבר: ההלכה אוסרת להסתכל בכתב המהלך תחת התמונה [כמבואר במס' שבת קמט: ובשו"ע סי' שז סט"ו]. ומשום כן ראוי היה לאסור תמונות של רבנים שיש כיתוב תחת שמם מסיבה זו. עם כל זה ישנן סברות להקל משום שעי"ז נכנסת יר"ש בליבו כמ"ש והיו עיניך רואות את מוריך, ועוד שיש מתירין לקרוא בעיניים ולא בפה, והגם שלא פוסקים כן, מ"מ יש לצרף סברא זו לקולא.
ומה שכתב בסעיף קודם לכן להתיר לתלות תמונות רבנים בסוכה וכד' הענין שם שהיה צד לאסור אף בחול משום שכותבים פסוקים כגון "והיו עיניך רואות את מוריך" דבר שיש שאסרוהו מצד הפסוקים, ע"ש בהערה את הסברא שהיה מקום לאסור והטעם להתיר להלכה.
בנוגע לשאלתך השניה – האם אני סותר או בונה כשביטלתי כלי מהיכנו –
עי' בספר אורה ושמחה לגר"מ בראנדסופר פכ"ה הכ"ג שדן בשאלה זו – אם בעת שביטלו כלי מהיכנו חשיב סותר, מדוע כשהפילו המוקצה מעל הכלי לא יחשב לבונה? ונשאר בצ"ע. ועי' מאידך באדני שלמה [מגנוז ח"א] שהוכיח שלא חשיב לבונה שהרי הותר לשים דבר היתר ולהחשיב את הבסיס כבסיס לדבר האסור והמותר ולטלטלו עי"ז, הא לך שלא החשבנוהו כבונה. ע"כ. אמת הדבר, אך לא ביאר לנו טעם הדבר.
והפשטות היא כפי שמובא באחרונים שלא באמת חשיב סותר או בונה, אלא רק "מחזי" כסותר או בונה ולכן בכה"ג הדבר מותר.
 

Print Friendly, PDF & Email
עידן replied 2 שנים ago

תודה רבה ויישר כח!
רק קצת קשה לי עם הרישא לעניין חלוקת תמונות של רבנים. הרב אמר שהנידון כאן הוא מצד כתב המהלך.
אך מהלשון משמע שיש להקל גם בתמונות בלי שם כפי שמובא במשפט הראשון:"יש להקל לחברות תהלים לחלק לילדים בשבת תמונות של רבנים לאחר קריאת התהלים בשבת" (כלומר החלק הזה הוא בלי קשר לכיתוב. רק החלק הבא נוגע לעניין הכיתוב) "ואף בתמונות שכתוב בהם שמו של הרב יש להקל". לכן אני לא מבין מה הבעיה לחלק תמונות בלי שום כיתוב שהוא? צריך לכתוב לי שמותר?
בברכה ובתודה רבה על הטירחה!
"

בועז שלוםבועז שלום צוות answered 2 שנים ago

לעידן שלום
נראה שאתה מדקדק בלשון הילקוט יוסף כלשונם של הראשונים… לשון הילקוט יוסף אינו מדוקדק, ופעמים רבות אף מטעה כפי שהראיתי פעמים רבות בשיעורים. בכל אופן אם רק תוריד את הו' מהמילה ו'אף וכו' הכל יסתדר לך…

Print Friendly, PDF & Email

השיעורים באתר לרפואת אביו של הרב,

ר' חיים בן סעדה בתושח"י

קרא פרק תהלים לרפואתו>>

 

דיסק חדש!!

הלכות יורה דעה

מכתב מאליהו ימים נוראים

שלחן ערוך חלק א