שאל את הרב – השאלותקטגוריה: הלכהמדוע נתינת מים על פרי גורמת לכך שיקבל טומאה?
אנונימי צוות נשאל חודש 1 לפני

שלום לרב,

למדנו בשיעור שיש פסוק שאומר שכשנוגעת טומאה בפרי הוא אינו נטמא, אלא אם כן נגעו בו קודם מים או אחד משבעה משקים "המכשירים לקבל טומאה".

רציתי להבין מדוע זה כך?

תודה

Print Friendly, PDF & Email
1 תשובות
בועז שלוםבועז שלום צוות answered חודש 1 ago

שלום
אכן, מה שלמדת מופיע בפסוק [ויקרא פרק יא, לח] "וְכִ֤י יֻתַּן־מַ֙יִם֙ עַל־זֶ֔רַע וְנָפַ֥ל מִנִּבְלָתָ֖ם עָלָ֑יו טָמֵ֥א ה֖וּא לָכֶֽם": מכאן למדו חז"ל שכל דבר מאכל – פירות ירקות זרעים לחם ביצים בשר וכו' לא מקבל טומאה אלא אם כן "הוכשר" לקבל טומאה על ידי שנגעו בו משקין שסימנם "יד שחט דם" – י'ין, ד'בש דבורים, ש'מן זית, חָ'לָב, ט'ל, ד'ם, מ'ים. מי פירות שייגעו במאכל – לא יכשירוהו לקבל טומאה. ענין זה מתקשר גם לנטילת ידיים שאנו נוטלים לדבר שטיבולו במשקה.
בנוגע לטעם הדבר – נאמרו בענין כמה הסברים:
ההסבר הפשטי המוכר לכל – הם דברי ה'חינוך' (מצוה קס) :
מפני שאין הפירות נקרא גמר אלא אם יש הכשר עליהם, שרגיל לאדם לרחוץ פירותיו קודם אכילה, ומפני זה לא נקרא הפירות גמר אלא אחר 'הכשר', שקודם לכן רוב בני אדם אין אוכלים הפירות. עכ"ד.
הרמב"ן כתב בטעם הדבר – מפני שבמציאות שרצים הולכים על הפירות שהם לחים ולא על פירות שהם יבשים וא"כ התורה אמרה
שרק אחר שהפירות הן לחים שאז היא הרגילות ששרצים הולכים על גביהם, אז הפירות ראויים לקבל טומאה. 

הכלי יקר מבאר בפרשת חוקת [במדבר יט כא] את ענין הפרה האדומה המטהרת הטמאים ומטמאה הטהורים, ואגב זאת מבאר את ענין הכשר זרעים לקבלת טומאה על ידי המים: 

"ועתה הט אזנך ושמע כי מצינו שכל אוכל אינו מוכשר לטומאה עד שיפול עליו מים, ואיך אפשר המים שמקורם טהרה יסבבו הטומאה?
אלא ביאור הענין כך הוא, שכך הוא בטבעיות שכל דבר אינו מתפעל כי אם מהפכו, ולא ממה שהוא ממינו, כדרך שהיצה"ר מתגרה יותר בישראל מבאומות ובת"ח יותר מכולם, (סוכה נב.) לפי שכולם הפכיים לו ע"כ הוא רוצה להתגבר עליהם.
וזה טעם שסמוך לעליית השחר החושך מתגבר כי כל דבר מתפעל מהפכו דווקא.
לפיכך כל אוכל וזרע אינו מתפעל מן הטומאה לעשות בו רושם עד שיבא עליו מים שכולם טהרה, ואז הטומאה רצונה לנצח הטהרה ומתגבר עליה ועושה בה רושם.
כך מי נדה [מי אפר פרה אדומה, ונקראו 'מי נדה' שאותם 'מיידים' וזורקים על הטמא] שיש בהם מים שכולם טהרה ויש שם אפר פרה שכולו טומאה והם מעורבין יחד, לפיכך אם מי נדה זורק על אדם טמא אז אין האדם מתפעל מן האפר שהרי הוא ממינו אבל הוא מתפעל מן המים שהם הפכיים לו כי הוא טמא והמים טהורים, ע"כ המים פועלים בו ומנצחים הטומאה, אבל אדם טהור הנושא מי הנדה אינו מתפעל מן המים כי הם ממינו ששניהם טהורים אבל הוא מתפעל מן האפר שהם הפכיים לו כי הוא טהור והאפר טמא ע"כ האפר פועל בו ועושה בו רושם לטמאו": עכ"ל.

Print Friendly, PDF & Email

דיסק חדש!!

הלכות יורה דעה

מכתב מאליהו חלק ד'

שלחן ערוך חלק א