שאל את הרב – השאלותקטגוריה: הלכהנפח משקל, מיים אחרונים
חנניה asked 2 שנים ago

שלום כבוד הרב
זה כבר כמה חודשים שאני שומע אותך בנגן בעיקר פרשות השבוע וכן משתמש ברעיונות בשיעורים באופקים, באמת נפלא, אם הייתי באזור שלך הייתי בא לדבר אתך.

התחלתי לשמוע קצת הלכות ברכות, ויש לי כמה שאלות. שמתי לב שהרב מלמד על פי הילקוט יוסף. אך חלק מהדברים לא מסתדרים.

לדוגמא הרב אמר בשיעור שמי שמדבר אחרי מים אחרונים צריך לחזור וליטול ידיו. אך בילקו"י לא כתב כך.

וכן בכל סוגיית משקל לעומת נפח לגבי דין ברכה אחרונה ועוד – מצדד הילקו"י להוכיח שיש ללכת רק לפי המשקל ללא הבדל בין מזונות קשים או רכים.

כשאמרתי בכולל את מה ששמעתי מהרב שבמזונות יבשים כבר ב – 120 גרם נכנס לספק קביעות סעודה – לא הכירו את זה.
אם הרב יוכל להתייחס לדברים אודה לו מאד..

Print Friendly, PDF & Email
2 Answers
בועז שלוםבועז שלום צוות answered 2 שנים ago

שלום
בכל שאלה בנוגע לשיעור מסוים, אבקש לשלוח קישור לשיעור המדובר, כדי שאוכל להתייחס לדברים שנאמרו.
בברכה
בועז שלום

Print Friendly, PDF & Email
בועז שלוםבועז שלום צוות answered 2 שנים ago

שלום
בנוגע לשאלתך לדין המדבר אחרי מים אחרונים שצריך ליטול שוב – 
מקור הדברים הוא בקיצשו"ע ילקו"י [ח"א עמ' שפ"ג סע' כ"ב:[ "אין לדבר בין נטילת ידיו למים אחרונים לברכת המזרן. כי צריך להסמיך את הברכה לנטילה. ואם עבר ודיבר בין הנטילה לברכת המזון, יחזור ליטול שוב מים אחרונים". [ילקוט יוסף, ח״ג דיני ברהמ״ז וברכות עמוד רנו].
 
בנוגע לשיעור קביעות סעודה – שיעור של כדי אכילת פרס –
ישנה מחלוקת הראשונים – רש"י והרמב"ם בכמה הוא קביעות סעודה. לרש"י – ד' ביצים, ולרמב"ם – ג' ביצים. השו"ע [שס"ח, תרי"ב ד, ת"ט ז] בפשטות פוסק כהרמב"ם – ג' ביצים. ולכן אכן כתב בילקו"י יוסף שיש להזהר לכתחילה לא לאכול כמות של 160 גר' כדי שלא להכנס לספק שמא בג' ביצים כבר התחייב בברהמ"ז.
כיצד הגענו לשיעור של 120 גר'?
כדי להבין זאת יש להשיב על השאלה השניה – מדוע אנו נוקטים שהשיעור של המדידה הוא בנפח ולא במשקל כפי שכתב הילקוט יוסף?
צריך לדעת שדעת כל הפוסקים [למעט הילקו"י אחר שחזר בו] שהמדידה היא בנפח, וכל המדידה במשקל היא היכן שאיננו יודעים לשער הנפח.
 
ובספר "ואת הנחלים ארנון" עשה עבודה מקיפה מאד להוכיח שהמדידה היא בנפח, [ואף הרב יצחק יוסף שליט"א כתב לו הסכמה לפני שחזר בו וכפי שכתב הילקו"י בכמה מקומות באריכות] ושם הוא מביא שכל הפוסקים סוברים שהמדידה היא בנפח להלן ציטוט מהקדמתו:

כתב החזון אי״ש זצ״ל (או״ח סי׳ ל״ט אות ד') ז״ל ואמנם השיעורים שנאמרו במדה. לא נתנו לחכמים לקבוע מדתן אלא במידה ולא ניתן ליחיד לשער אלא במדה וכו' אבל אם ישקלו חכמים מדת הקמח של שיעור חלה וכו' או ישקלו רביעית לנזיר וכו' וימסרו משקלן לדורות וכו' לא יהיה זה בכלל השיעור של תורה וכו' הוא עיוות באמיתת השיעור וכו' כיון שהשיעור לא נאמר על המישקל אלא על המדה וכו'.
הרה״ג בן ציון אבא שאול זצ״ל בשו״ת אור לציון (ח"ג במבוא עמ' כ״ט) ז״ל ואין שיעורי הכזית משקל עשרים ותשעה גרם אלא נפח עשרים ותשעה בסמ"ק.
הרה״ג בצלאל שטרן זצ״״ל בשו״ת בצל החכמה (ח״ג) וז״ל עכ"פ הדבר ברור שכל שיעורי תורה ורבנן, כגון כזית, כביצה, ככותבת, רביעית וכה״ג יש לשער לפי מדה ולא לפי משקל כמבואר בשו״ע ומג״א וכדמבואר בש״ם וכדמפורש בכל האחרונים שהעתקתי.
הרה״ג שלום משאש זצ״ל בספרו מזרח שמש (יו״ד סי' צ"ה דף ס, ע״ב) ז״ל נראה פשוט מצד השכל והסברה דראוי לשער בכמות ולא במשקל וכו' ומזה אני תמה תמיהה רבתי על מה שנתפשט המנהג לשער תמיד ע״י משקל ואין משגיחין
בכמות כלל, והוא היפך הסברא הגדולה וכל הפוסקים ראשונים ואחרונים והרב בית יוסף דקי״ל כוותיה שכולם סוברים לשער רק בכמות וכו' בכן ראוי להתאמץ להחזיר הדבר ליושנו, ואי איישר חילי בעזרת ה' יתברך אבטליניה.
בספר וזאת הברכה (עמוד 208) ז״ל ולדעת הגר״ע יוסף היודע נפחו של המאכל, יכול לשער בנפח ולא במשקל שהעיקר שמשערים בנפח.
בספר לב אברהם (פ״ם עמי ליד) ז״ל והסביר לי מרן הראשון לציון הגר״ע יוסף שליט״א שלמעשה אין מי שחולק שעיקר המדידה לפי נפח וכו'
הרה״ג משה שטרנבוך שליט״א בספרו מועדים וזמנים (ח"ג סי רס״ה עמי קנ״א) ז״ל קודם שנבאר השיעור שצריכים לשיעור כזית מצה בליל פסח, ראוי להקדים שהשיעור תלוי במדד, דביצה ולא במשקל.
הרה״ג מאיר מאזוז שליט״א באור תורה (סי, ע״א אייר התשד״מ) ז״ל ברור שכל שיעורים שאמרו חכמים כזית כביצה רביעית וכו', הם שיעורי נפח ולא משקל וכו' ומה שנהוג אצל האברכים לומר שחכמי הספרדים משעריו הכל במשקל, טעות היא בידם, אלא שמתרגמין הנפח למשקל.
הרה״ג משה לוי זצ״ל בספרו ברכת ה' (ה״ב פ״א עמי ליה) ז״ל ושיעורים אלו הם במדה (בנפח) ולא במשקל. ובהערה (23) כתב וכן נוהגים רוב העולם בזמננו שמתרגמים שעור כזית לשלשים גרם, וכשאוכלים אוכל במשקל שלשים גרם מברכים ברכה אחרונה ואין נותנים על דעתם לחלק בין אוכל לאוכל והוא מנהג טעות.
הרה״ג יצחק רצאבי שליט״א שו״ת עולת יצחק (ח״א סי' מ"ד שאלה גי) ז״ל פשוט שעיקר המדידה היא לפי נפח וכו'.
הרה״ג אברהם זילבר שליט״א, בספרו בירור הלכה (או״ח ח"ג עמי ת״ד) ז״ל וכן הוא סוגיו דעלמא בהרבה מקומות בגמ' וראשונים ואחרונים לשער במדה וצווחו על הטועים לשער במשקל.
בקובץ"ילקוט יוסף" (כללי ספק ברכות) להרה״ג יצחק יוסף שליט״א אחר שהאריך להוכיח שמודדים השיעורים לפי נפח כתב בעמ' ר״ב בזה״ל ואחר כותבי רוב הדברים, ראיתי מה שהאריך בזה בטוב טעם בקונטרס ״ואת הנחלים ארנון" ודבריו קילורין לעינים, דברים נכונים וברורים איישר חיליה לאוריתא שמעורר לעניו זה, ע״ש.
ספר אינצלוקפדיה לברכות הנהנין (עמוד 23 תלמיד של הרה״ג יצחק יוסף שליט״א) ז״ל ושמעתי מהרה״ג יצחק יוסף שכל ה'גרמים' שהזכיר היינו נפח של גרם מים.
הרה״ג דוד יוסף שליט״א בספרו הלכה ברורה (ח״ח עמ' ת״ל) ז״ל ושיעור ארבע ביצים הוא כמאתים וששה עשר סמ״ק. (ובעמי תל״א) כתב וז״ל ויש למדוד השיעורים בכל הנ״ל בנפח ולא במשקל.
ספר וזאת הברכה(עמוד 348) ז״ל כדי להביו סוגיה זו צריך להקדים יסוד חשוב, כולם מסכימים שהשיעור בעיקרו תלוי רק בנפח בלבד.
הרה״ג אברהם עדס שליט״א בספרו באר חיים (במילואים לסימן י"א),ז"ל נכתב לעיל ששיעורי "כזית" ו״כביצה" באוכלין, ושיעור "רביעית" במשקיו, הם כולם מדות של "נפח", ומה שמפורסם משקלים מסויימים למדות כזית וכביצה, הם לאחר שגדולי הדורות מדדו את המשקל של אותו נפח, ומסרו לציבור כמה הוא משקלו של אותו נפח, וזאת בכדי להקל על הציבור, דיותר קל לאנשים למדוד דברי המשקל על פי "משקל", דלא כל אדם בקי ויודע היאך למדוד״.
ע"כ מקונטרס 'ואת הנחלים ארנון'.

הרי ברור מכל זאת שהמדידה היא בנפח. לאור זאת יוצא שאם אנו מצרפים את מה שאמרנו לעיל ששלש ביצים הם קביעות סעודה לדעת מרן ויש לחשוש לזה, בהצטרף הענין שבמזונות היבשים יש להוריד כשליש במשקל [כך כתב האור לציון ששני שליש מצת מכונה זה ודאי כזית שהיא יבשה] נמצא שאדם שאוכל עוגיות יבשות בשיעור של 110-120 גרם נכנס כבר לספק ברכת המזון.
ושוב ראיתי שכבר נשאל בזה הגר"ע יוסף זלה"ה בעצמו והשיב כפי החשבון שעשינו, וכפי שכתב בספר 'מעין אומר' [תשובות בע"פ מהגר"ע יוסף זלה"ה, ח"א פרק ט' סימן יז]:

שאלה: לגבי שיעור קביעות סעודה בעוגות. אמרתי למו״ר נר״ו שלכאורה החשבון יוצא כך, לדעת מרן חיוב ברכת המזון זה שלש ביצים, וכל ביצה שמונה עשר דרהם, כפול שלוש ביצים – שווה חמישים וארבע דרהם. כפול שלוש גרם – שוה מאה שישים ושניים גרם.
ואם נוריד שליש, שכן מידת היבש פחותה ממידת הלח. יוצא שיעור מאה ושמונה גרם?
תשובה: נכון.
ואמרתי למו״ר נר״ו: לפי זה נכון להזהיר מלאכול בעוגות יבשות בין מאה ושמונה גרם למאתיים ושש עשרה גרם. (ראה מקורות). עכ"ל.

[אני אמרתי 120 גר' לפי שחישבתי את הביצה כ-56 גר' כדעת הגרב"צ, אך לדעת הגרע"י הביצה קטנה יותר ולכן ב- 108 כבר  יש לחשוש לקביעו"ס].
 
 
 
 

Print Friendly, PDF & Email

השיעורים באתר לרפואת אביו של הרב,

ר' חיים בן סעדה בתושח"י

קרא פרק תהלים לרפואתו>>

 

דיסק חדש!!

הלכות יורה דעה

מכתב מאליהו חלק ד'

שלחן ערוך חלק א