אור החיים פרשת וירא
6 תגובות על “אור החיים פרשת וירא”
בעת כתיבת תגובה - נא ציין את שם הסרטון / קובץ השמע, על מנת שנבין אותך טוב יותר, תודה.
תגובות הגולשים
. כל שיעורי הרב במדיה דיגיטאלית!!
שלום הרב.
כל ערב שבת אני שומע אור החיים על הפרשה.תענוג רוחני.
פרשת וירא שיעור שני דקה 40.אמר הרב ברומי התנהג כרומאי. כמדומני יש לנו מקור בגמרא' עלתא לקרתיה זיל בנימוסיה'.
שבת שלום.
אכן, כך מופיע במדרש בפרשתינו [בראשית רבה פרשת וירא פרשה מח]:
ר' תנחומא משם ר' אלעזר ר' אבין משם ר' מאיר מתלא אמר עלת לקרתא עביד בנימוסא, למעלה שאין אכילה עלה משה ונדמה להן ואשב בהר ארבעים יום וגו' (דברים ט ט), למטה שיש אכילה והוא עומד עליהם תחת העץ ויאכלו, וכי אוכלים היו, אלא נראים כאוכלים, ראשון ראשון מסתלק כו'. עכ"ל.
מאוד קשה להבין אור החיים לבד עד שמצאתי את האתר.
מודה לכבוד הרב על השיעורים – ממש זיכוי הרבים!
תזכה לכל הברכות בע"ה
אמן. אני שמח לשמוע שהנך מפיק תועלת מן השיעורים.
שתזכה לגדול בתורה!
הרב הביא את הדוגמה של השואה כהבנת המקרה של סדום.
והרי באור החיים למדנו שמספיק עשרה צדיקים לבטל גזרה אז איך קרתה השואה ולא הספיקו עשרה צדיקים לבטלה את הגזירה?
לשי שלום
בענין השואה אמר החזון איש שאין לנו הבנה, ואנו כאדם שבקושי מבין משנה, ורוצה ללמוד גמרא עמוקה וסבוכה. והרב שך אמר שענין השואה אנו 'נבוכים בו'. והוא מסוד כבשונו של בורא עולם שאין לנו בו השגה.
עם כל זה מצאנו שהתייחסו גדולים לשאלתך, ונציג כמה מתשובותיהם.
א. הגר"ז פרנק [תולדות זאב עמ' פ] ביאר שרק שם בסדום היה די בעשרה צדיקים היות ואצל גוי אין דין ערבות וחובת מחאה, אך בישראל שמוטל עלינו למחות בעוברי עבירה וחלה עלינו חובת מחאה ודין ערבות, ממילא נחשבים הצדיקים כצדיקים שאינם גמורים, ולא די שאין בכוחם להגן על הכלל, אלא אף על עצמם אין בכוחם להגן, כדברי הגמ' במסכת שבת נה. ע"ש.
ב. הרב יעקב ניימן זלה"ה [דרכי מוסר עמ' תיא] דוד ביקש נפלה נא ביד ה׳ ואל נפלה בידי אדם, כי אדם שיש לו בחירה יכול לעשות אעפ״י שלא נגזר מהשמים [דבר זה שנוי במחלוקת ועסקנו בו בעבר, תוכל לראות כאן]. לכן בסדום היה ע״י הקב״ה והוא רחום וחנון וסבלן, לכן אם היה עשרה צדיקים היו מגינים על כולם. אבל השואה היה ביד אדם שיש לו בחירה. נגד הבחירה של אדם שהוא אכזר לא מועיל זכות של עשרה צדיקים אלא צריכים תשובה מכולם. ולא יכלו להגן אפילו על עצמם מפני שניתן רשות למשחית אינו מבחין.
ג. הרב דסלר כותב (מכתב מאליהו ח"ד עמוד פו) "כן מצאנו בדין שמים, "צדיקים נתפסים בעון הדור" (שבת ל"ג), וכן "כיון שניתנה רשות למשחית שוב אינו מבחין" וכו' (ב"ק ס'). וכתב הרש"ז שאין הכונה שהמשחית מעניש יותר מהנגזר, אלא כיון שהדור מקולקל יש צורך שעה לדון את הצדיק בכל חומר הדין אף על עבירות קלות שהוא עשה, אולי יראו אחרים ויקחו מוסר וילמדו קל וחומר על חטאי עצמם. הרי אנו בעינינו ראינו איך הוציאו להורג, בתוך המון רבבות ישראל, צדיקים וקדושים גדולי הדור ועמודי התורה הי"ד, ולא עביד קודשא בריך הוא דינא בלא דינא (ברכות ה'), אלא שהשעה היתה צריכה לכך, להעניש בכל חומר של מיתות משונות רחמנא ליצלן עבור חטאים דקי דקים של צדיקים, כדי שהנותרים ישמעו וייראו ויפחדו מתוקף הדין כנ"ל… " עכ"ל.