ביאורי על חטא והוידוי, וביאור י"ג מידות

ביאור וידוי על חטא יג מידות
ביאור וידוי על חטא יג מידות
ביאור וידוי על חטא יג מידות

כל ענייני החג

כל ענייני הימים הנוראים

ביאור וידוי על חטא יג מידות

ביאורי "על חטא", הוידוי, וי"ג מידות

ועל חטא שחטאנו לפניך [חלק מן ה"על חטא" מצויים רק בנוסחי האשכנזים]:

באונס וברצון על שעבר עבירה באונס, ועל שלא נזהר להנצל בתחבולות, וכן על עבירות שעשה ברצון.
באימוץ הלב שנמנע מלעזור לחברו בעת צרה, ושלא נתן צדקה בלב שלם, וכן על שהתאכזר.
בבלי דעת שחטא בשוגג ולא נזהר, ועל שחטא במזיד וע"י זה נכשל בשוגג, ועל שלא למד דינים ולכן חטא
בבטוי שפתיים על שהקניט חברו בדברים, על עוון נדרים ושבועות [ואע"פ שקיימן] ועל הטחת דברים קשים כלפי מעלה
בגלוי ובנסתר בגלוי: על שחטא וגרם לחילול ה' ולהחטאת הרבים, ובסתר: שמראה שירא מבני אדם ולא מה'
בגילוי עריות על שחטא בעריות
בדבור פה על שחטא בדבורו כגון: הזכרת דברי תורה במקומות המטונפים, קללות, מלבין פני חברו, מורה שלא כהלכה, מחלוקת, מתכבד בקלון חברו, מחזיק ידי עוברי עברה, נטירה, דברי מו"מ בשבת, דברי כעס, מצער חברו, דברים בטלים, שחוק וקלות ראש בביהמ"ד וכ"ש בשעת תפילה ודברי שקר.
בדעת ובמרמה על שרימה חברו בעסק, שדיבר אחד בפה ואחד בלב, על גניבת דעת, וכן על כל עניני אונאת ממון
בהרהור הלב על שהתגאה בלבו, על שהרהר הרהורים רעים, חושד בכשרים, הרהר אחר מדות השי"ת, ת"ח, רבו וכן הרהורים באמונה ובטחון.
בהונאת רע על אונאת ממון, אונאת דברים, מצער חברו.
בוידוי פה שהתודה ולא חשב לעזוב חטאו.
בועידת זנות על שהתועדו לדבר עבירה.
בזדון ובשגגה על שחטא במזיד ובשוגג.
בזלזול הורים ומורים הורים: על שלא כבדם ולא שמע צווים

ומורים: שזלזל ברבו ואפילו אינו גדול ובשאר לומדי תורה ויראי שמים, וכן על שלא קם מפני זקן ומפני ת"ח.

בחוזק יד על שחזק ידי עוברי עברה ועושי שלא כהוגן ועל שלא חזק ידי חברו בעצה ובממון, על שכופה חברו בחוזק ידו, וכן שעשה דברים שלא כהוגן בשל חוזק ידו.
בחילול ה' על שחטא חטא שידוע לצבור, או שלא התנהג כראוי עם בני אדם
בטפשות פה על חטא בדיבור פה בגלל סכלות.
בטומאת שפתים על שטמא שפתיו בחטאים שבלשונו (כגון: נבול פה, דברים אסורים של תאווה )
ביצר הרע על שהניח ליצר הרע להתחבר עליו.
ביודעים ובלא יודעים בין במזיד ובין בשוגג, בין אם חברינו יודעים שהזקנו להם בין אם לא.
בכחש ובכזב שחייב או הבטיח משהו לחברו ואינו מקיימו, והמדבר שקר וכזב.
בכפת שוחד על שלקח או נתן שוחד ובכלל זה שוחד דברים.
בלצון שמתלוצץ מאדם או מדברי תורה, או ממצוה, וכן העושה קיבוץ אנשים לדברים בטלים.
בלשון הרע שעשה בלשונו רעה לחברו אפילו בדרך שחוק או הפחדה.
במשא ומתן על אונאות שעשה בשעת מו"מ (כגון: שכסה הפגמים שבחפץ), וכן המשתמש במשכון שלא כדין,ושואל שלא מדעת.
במאכל ומשתה על שנכשל במאכלות אסורות, ועל שלא ברך כדין, ועל ריבוי אכילה.
במראית העין שעשה המצוות לעיני אחרים כדי להתגאות.
בנשך ובמרבית על שהלווה בלי היתר עסקא, ועל שאר איסורי ריבית (ועובר  המלווה והלווה והעדים).
בנטיית גרון על גאווה הניכרת מבחוץ (כגון: ההולך קומה זקופה, מדבר רק על נכבדים וכו').
בשיח שפתותינו על שיחות בטלות (כגון: איך התעשר פלוני) ובפרט בביהכ"נ ובשעת התפילה.
בסתר בגלוי על שחטא וגרם לחילול ה' ולהחטאת הרבים, ובסתר שמראה שירא מבנ"א ולא  מה'.
בשיקור עין על כל הסתכלויות אסורות.
בעינים רמות על שהתגאה בליבו וכלפי חוץ עשה עצמו עניו.
בפתחון פה  על שהטיח דברים כלפי מעלה, על שהצדיק מעשיו, על שדיבר קשות, על שדיבר דברי תורה במקום מטונף ובידיים מטונפות, על ששחק והקל ראש בבית המדרש, על שפתח פיו לרעה, על שדיבר בחזרת הש״ץ וכדומה
בעזות מצח על שהעיז פניו נגד ת"ח, או גדול ממנו ולא דבר אליהם בהכנעה.
בפריקת עול על שפרק ממנו עול מצוות  (ואפילו מצווה אחת), וכן הפורק עול מצווארו על צווארי חברו.
בפלילות על דיין שלא נהג ביושר, ועל אדם שלא דן חברו לכף זכות.
בצדית רע שרצה לעשות לחברו רעה ואפילו ע"י אחרים, ואפילו לא עלתה בידו.
בצרות עין שנמנע לעשות טובה לחברו, לא נתן צדקה כראוי, ועינו צרה בשל אחרים.
בצעדי רגלים להרע על שרץ לדבר עבירה ואפילו לא עלתה בידו,

ועל שרץ להוכיח חברו בלי לחשוב היטב ואף שהתוכחה היתה כדין.

בקפיצת יד על שקימץ בחסד ובנתינת צדקה ובהכנסת אורחים, לא נתן בלב שלם ובסבר פנים יפות, על שנמנע מלהיטיב.
בקלות ראש בבית הכנסת, בבית המדרש, וכן בזמן תפילה.
בקשיות עורף על שהקשה ערפו מלשמוע לדברי המוכיחים,(ואף לאחר שבאו עליו ייסורים).
בריצת רגלים להרע על שרץ לדבר עבירה אפילו לא עלתה בידו, ועל שרץ להוכיח את חברו בלי לחשוב היטב, ואף שההוכחה הייתה כדין.
ברצון על שרצה את העבירה ולא עשאה באונס.
בשגגה על שחטא בשוגג.
ברכילות מרכל על חברו, ואפילו אמת, וכן המקבל רכילות מחברו, וכן המגלה סוד על חברו.
בשבועת שווא שנשבע שבועת שקר, או אמת לחינם, וכן המזכיר שם שמים לאיזה דבר.
בשנאת חינם על ששנא לחברו בליבו.
בתשומת יד חוב שחייב לחברו, חברו תובעו ואינו משלם לו.
בתימהון לבב על שחטא בגלל טרדתו או צערו, וכן המפקפק בדברי חכמים ומקל בהם, וכן המסתפק ביסודות הדת, התורה, הנבואה, ההשגחה, שכר ועונש.
ועל חטאים שאנו חייבים עליהם:
עולה על ביטול מצוות עשה, לאו שאין בו מעשה ולאו הניתק לעשה, כגון: אהבת ויראת ה', בל-תשחית, השבת אבדה וכו'.
חטאת על איסורי כרת בשוגג, כגון: מלאכה אסורה מדאורייתא בשבת לפי שאינו יודע הדין או ששכח ששבת היא.
קרבן עולה ויורד שנשבע על דבר לעשות או לא לעשות ועבר בשוגג.
אשם ודאי ותלוי אשם ודאי: מי שהיה בידו ממון חברו שלא כדין וכפר ונשבע לשקר.

אשם תלוי: מי שעשה בשוגג ספק עבירה, כגון: היו לפני שתי חתיכות וכו'.

מכת מרדות על כל איסורים דרבנן.
מלקות ארבעים על לאו שיש בו מעשה.
מיתה בידי שמים על שאכל עיסה שלא הורמה חלה, וזר שאכל את החלה.
כרת וערירי העושה מלאכה ביום-כיפור במזיד, והאוכל ביום-כיפור, וכן האוכל חמץ בפסח
ועל חטאים שאנו חייבים עליהם ארבע מיתות בי"ד
סקילה מחלל שבת, מקלל אביו ואמו.
שריפה הבא על בתו.
הרג רוצח.
וחנק החובל באביו ואמו.
על מצוות עשה ועל מצוות לא תעשה בין שיש בה קו"ע – כגון תפילין, ובין שאין בה קו"ע – כגון ציצית אם אין לו בגד של ד' כנפות

 

 

אשמנו אשמה מורה על חומר העוון ושאין לו התנצלות וכן מורה שמהראוי שתהיה הנפש שוממה. אכלתי דברים האסורים: נבלות, טריפות, שקצים ורמשים, ערלה, טבל. אכלתי בלא ברכה לפניה ולאחריה.
בגדנו היינו כפויי טובה, בגדנו בה' המטיב עמנו, וכן בגדנו איש באחיו.

בטלתי מלימוד תורה. ברכתי ברכה לבטלה, ברכה שאינה צריכהברכה בלא כוונהבטלתי מצוות עשה ולא תעשה. בטלתי קריאת שמע ותפילה בזמנה.

גזלנו כולל גם דברים קלים כגון: הנהנה מסעודה שאינה מספקת לבעליה, שימוש בחפץ ללא רשות, הצצה לחלון חברו, מוצא אבדה ואינו מכריז עליה, אי החזרת שלום לאדם המברכו לשלום.

גאיתי. גיליתי סוד. גנבתי דעת הבריות.

דברנו דופי מלשון דו פי (שתי פיות) אחד בפה ואחד בלב, אחד בפניו ואחד שלא בפניו.

דברנו דבור של גנאידברנו דברים בטלים, רכילות, לשון הרע, שקרים, מרמה, חניפות, ניבול פה. דברי משא ומתן בשבת וביו"ט. דברנו בחזרת הש"ץ, בקדיש, בקריאת התורה ובהפטרה ובברכותיהן.

העוינו גרמנו לעוות את הישר, כולל גם המחטיא את חברו.

הורתי הוראות בטעות והכשלתי רבים, הרהרתי הרהורים רעיםהרהרתי אחר רבותי. הרהרתי בדברי תורה במקומות האסורים. הוצאתי זרע לבטלההקשתי עצמי לדעתהסתכלתי במקום ערווה בנשים להנות מהם. הלבנתי פני חברי ברביםהפרעתי לישוןהנפתי יד להכות את חברי. החזקתי במחלוקת.

והרשענו עשינו מעשי רשע. אחרים נעשו רשעים על ידינו.
זדנו חטאנו בכוונה וברצון. היינו אנשי רוע לב. זלזלתי בכבוד שבת ויו"ט. זלזלתי בכבוד אבי ואמי.

זלזלתי בכבוד התורה ולומדיהבחידושי תורההזכרנו שם שמים בלא כוונהזלזלתי בסדרי הישיבה.

חמסנו הלוקח חפץ מחברו בעל כורחו תמורת דמים. חיללתי את ה'חיללתי שבת ויו"טחשדתי בכשרים.
חמדתיחנפתי.
טפלנו שקר חברנו שקר אל שקר להדקו ולחזקו בחבלי שוא.

טעינו ולא הודינו על האמת.

יעצנו רע משיא עצה שלא לטובת חברו אלא לטובת עצמו, או כדי להבאיש את ריחו בעיני בני אדם.

ועברנו בכך על "לפני עיוור לא תיתן מכשול". יחדתי עצמי עם נשיםירדתי לחיי חברי.

כזבנו מדבר דברי כזב בין לתועלת ובין שלא לתועלת. מבטיח לחברו או לקב"ה ואינו מקיים. כעסתי.
לצנו לעגנו לדברים ופעולות שאין להרחיקם. קבענו עצמנו לשיחה בטלה כדרך יושבי קרנות.

לבשתי שעטנז. למדנו תורה שלא לשמהלא עמלנו בתורהלא חזרנו על תלמודנולא התנהגנו בדרך הראוי ליראי ה'. לא ציפינו לישועהלא נטלתי ידיים.

מרדנו מרינו דברך פרקנו עול, עשינו עבירות להכעיס, כולל מי שאינו מקבל על עצמו להיזהר אפילו מחטא אחד.
נאצנו הכעסנו את ה'. נשבעתי לשוא ולשקרנהנתי מהעולם הזה בלא ברכה,נדרתי ולא שלמתינקמתי ונטרתי.
סררנו סר לבבנו מעבודת הבורא. נהגנו כבן סורר ומורה.
עוינו עברנו עבירות במזיד למלא תאוותינו.
פשענו עברנו עבירה לתאבון שתקפנו יצרנו. לא נזהרנו בדברים שדרך שבני אדם להיזהר.

פגמנו (עצמנו, בריתנו, עיננו, אוזננו, קדשינו…). פסקתי מדברי תורה ועסקתי בדברי שיחה.

צררנו היינו צוררים אחד לחברו, ובכלל זה גם הקנטנו את חברנו. עברנו על רצון ה' בפרהסיא. ציערנו אב ואם.
קשינו עורף לא קבלנו תוכחה, תלינו ייסורים במקרה ולא בהשגחת ה'.
רשענו עשינו מעשים שעל ידי זה נקרא רשע, כגון: המרים יד על חברו, גניבה וגזל.
שחתנו השחתה לדבר ערווה. על שעשינו דבר ערווה, ובכלל זה חיבוק ונישוק, ודיבור ערווה. המשחית ומוציא זרע

לבטלה, אפילו על ידי הרהור וכל שכן אם נואף בידו חס ושלום. השחתה פירושה עבודה זרה,

וכולל: הכועס, המתגאה, המעלים עינו מצדקה, המחליף בדיבורו, גס רוח.

תעבנו עשינו מעשי תועבה. אכילת דבר תועבה, והכנסת דברי תועבה לבית. [יתכן גם תיעבנו מצוותיך]
תעינו תעינו כצאן, ולא הלכנו בדרך ישרה.
תעתנו הנחת אותנו בידי בחירתנו ואנחנו תעינו. תעתענו אחרים.
סרנו ממצוותך ולא שווה לנו: יש אומרים לא נחשבו המצוות בעיניו. ויש אומרים לא הייתה לנו תועלת מזה.

 

נוסח הוידוי המפורש לבני עדות המזרח

[להורדה והדפסה בקובץ PDF לחץ כאן]

0וידוי ספרדי

1וידוי ספרדי

2וידוי ספרדי

3וידוי ספרדי

 

*

ביאור י"ג מידות רחמים

הורד י"ג מידות להדפסה>>

ברית הי"ג מדות

אמר רב יהודה ברית כרותה לשלש עשרה מדות שאינן חוזרות ריקם שנאמר (שמות ל"ד, י') הנה אנכי כרת ברית. (גמרא ר"ה י"ז, ב').

וכתב רבינו בחיי (שמות שם) וז"ל: וצריך אתה לדעת כי כל המבין שלש עשרה מדות ויודע פירושן ועיקרן ומתפלל בהם בכוונה אין תפילתו חוזרת ריקם אלא אם כן היו בידו עבירות שמעכבות זה, ע"כ.

ואסור להזכיר י"ג מדות שלא בכוונה. (ברכי יוסף או"ח סי' תקפ"א סק"ד בשם מהר"ש שער אריה בחידושיו כ"י, והובא בשע"ת סק"א).

*

ביאור הי"ג מדות

יְהֹוָה – מדת רחמים קודם שיחטא (ר"ה יז' ע"ב וכ"ה ברש"י שמות ל"ד, ו'), אף על פי שגלוי לפניו שיחטא (רא"ש ר"ה פ"א וע"ע שם, אבודרהם ב' חכמי צרפת, הרא"ם הובא בשפת"ח). או לסייעו שלא יחטא (תורה תמימה שם אות ה').

יְהֹוָה – מדת רחמים אחר שיחטא וישוב (ר"ה שם).

אֵל – אף זו מדת רחמים, וכן הוא אומר (תהלים כ"ב ב') אלי אלי למה עזבתני ואין לומר למדת הדין למה עזבתני כך מצאתי במכילתא. (רש"י), וזו מדת רחמים גדולה יותר, שכמה מדרגות יש במידת הרחמים (הרא"ם הובא בשפת"ח), כי מדת ה' נותן לאדם טובות כפי הצריך לו, ומדת א"ל נותן לאדם טובות מרובות וחסדים גדולים יותר. (גור אריה).

רַחוּם – על החייבים להקל ענשם בקראם אליו (ספורנו), וכן שומרם שלא יפלו (אבן עזרא).

וְחַנּוּן – זו מתנת חנם (רש"י דברים ג' כ"ג), כדאמרינן בברכות (ז' א') וחנותי את אשר אחון אע"פ שאינו הגון (פי' הריב"א שמות ל"ד ו', שפתי כהן שם ט'), עושה חן וגומל טוב לשואלים אף על פי שאינם ראוים לו (ספורנו). ולהושיע מי שנפל ולא יוכל קום (אב"ע).

אֶרֶךְ אַפַּיִם – מאריך אפו ואינו ממהר ליפרע, שמא יעשה תשובה (רש"י), לצדיקים ולרשעים (עירובין כ"ב א').

וְרַב חֶסֶד – כמו גדול חסד (פירושי סידור התפילה לרוקח, קמ) מטה כלפי חסד (ר"ה שם), שיעשה טוב בלא חיוב (רוקח שם), לצריכים חסד, שאין להם זכיות כל כך (רש"י).

וֶאֱמֶת – שיתקיים החסד (רוקח שם), וכן לשלם שכר טוב לעושי רצונו (רש"י).

נֹצֵר חֶסֶד – שהאדם עושה לפניו (רש"י).

לָאֲלָפִים – לשני אלפים דורות (רש"י).

נֹשֵׂא עָוֹן –  אלו הזדונות (יומא ל"ו ב', ורש"י).

וָפֶשַׁע – אלו המרדים, שאדם עושה להכעיס (שם, ורש"י), או מה שמרד בפרהסיא (רוקח שם).

וְחַטָּאָה –  אלו השגגות (יומא שם).

וְנַקֵּה – לשבים, (יומא שם, ורוקח שם), והחילוק בין מדה זו למדת 'ה' אחר שיחטא' כי מדת ה' נותנת לאדם טובות כפי שקבל קודם שיחטא, ומדת 'ונקה' שמנקהו מן החטא ומן העונש, (גור אריה), ויתלבנו ויתנקו כתמי הנפש (ריקאנטי).

ביאור נוסף

פירוש המידות ה' ה' – את כפילות המילה "ה'" מסביר התלמוד בכך שהמידה הראשונה היא רחמיו על החוטא לפני החטא (אף על פי שגלוי לפניו שיחטא), והשנייה היא רחמיו על החוטא אחרי החטא.

א-ל – תוקף מידת הרחמים.

"רחום" – פירוש המידה רחמים הוא שה' מרחם על האדם בהתאם למעשיו (רחמים כשילוב של חסד ודין).

"חנון" – רחמיו של ה' הם ללא קשר למעשי האדם, אלא הם באים כמתנת חינם, חנינה.

"ארך אפים" – פירושו סבלני 'נושם עמוק' (כמו שנהוג לאמר בימינו), שאינו 'מתרגז' ומעניש מיד, אלא ממתין ומחכה לחוטא שיחזור בו ויתקן את דרכו.

"ורב חסד ואמת" – : 'רב חסד' – עושה חסד גדול, וכן רב 'אמת' – כלומר עושה הרבה אמת (הכוונה לדין אמת).

על מידת ה'אמת' חָלַק יונה הנביא בתפילתו ("כי עתה ידעתי כי אתה…") ומחליף אותה ב'ניחם על הרעה'. בכך הוא מחה על אי הצדק שבעולם. הוא נענה שמידת הרחמים הכרחית לקיום העולם.

אף כאן בסיומה של אמירת שלוש עשרה המידות, מחליפים את אמירת 'ונקה לא ינקה' באמירת 'ונקה…' בלבד.

מוטיב זה – של חשיבות הרחמים לפני האמת – הנו מרכזי בספרות הקבלה.

"נוצר חסד" – פירושו שומר חסד, כלומר נותן 'אשראי' של חסד – למרות שחטאו נגדו.

לאלפים – לאלפי אנשים.

"נושא עוון ופשע וחטאה" – כלומר מוכן 'לשאת' ולסבול על גבו "עוון" – פעולה רעה, ו"פשע" – פעולה מכוונת בזדון, ו"חטאה" – פעולה 'המחטיאה את המטרה' בטעות או בהבנה לקויה.

"ונקה" – סיום מידות הרחמים במילה "ונקה", כלומר תוך התעלמות מהמשך הפסוק, "לא ינקה", מתבסס על מאמר התלמוד כי "מנקה הוא לשבים (בתשובה) ואינו מנקה לשאינם שבים" (מסכת שבועות, דף ל"ט, עמוד א'). לפי פירוש זה, המשך הפסוק אינו תיאור מידות הרחמים של ה', ועל כן אין אומרים אותו. [באדיבות 'המכלול'].

 

 

 

 

 

Print Friendly, PDF & Email

תגיות

0 תגובות על “ביאורי על חטא והוידוי, וביאור י"ג מידות”

בעת כתיבת תגובה - נא ציין את שם הסרטון / קובץ השמע, על מנת שנבין אותך טוב יותר, תודה.

תגובות הגולשים

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

השיעורים באתר לרפואת אביו של הרב,

ר' חיים בן סעדה בתושח"י

קרא פרק תהלים לרפואתו>>

 

דיסק חדש!!

הלכות הבוקר

מכתב מאליהו כרך ה'

תרי עשר - א-ב