.

אם אינך זקוק לישועה - אל תלחץ כאן

.

שיחה קצרה ובה התייחסות למצב היום

מתעסק בקריינות?

אנו זקוקים לך! >>>

השיעורים באתר לעילוי נשמת אביו של הרב,

ר' חיים בן סעדה זלה"ה

קרא פרק תהלים לעילוי נשמתו>>

 

ההשקפה של גדולי ישראל ביחס ל'יום השואה'

כל ענייני החג

כל ענייני יום העצמאות והשואה

השקפת גדולי ישראל ביחס ל'יום השואה'

[מאמר מאת הרב א. הכהן ביתד נאמן, יום השואה, תשפ"ג]

היום מציינת מדינת ישראל את 'יום השואה והגבורה' בדגש על "הגבורה" שהיתה במרד גטו ורשא היום לפני שמונים שנה.  מה הלקח שלמדו גדולי ישראל משנות הזעם באירופה? ומה לקחו איתם להמשך הימים כמוסר השכל מהמאורעות שעברו בשואה. הגבורה האמיתית.

הרב א. הכהן

בימים אלו ממש לפני ששים ושבע שנה שלח ראש ישיבת לומז'ה בפ"ת מרן הגרי"מ גורדון זצוק"ל את ספרו החדש 'נתיב ים' לידידו מרן ראש ישיבת חברון הגר"י סרנא זצוק"ל. רבי יחזקאל במכתב התפעלות כותב לו:

"הלא אחרי השואה האיומה, כל מחבר הוא אחד מרבוא רבבות מחברים שנשאר לפליטה. דוקא בימים אלה הם מזכירים את השואה, אף כי הזכרון שלהם היא שואה רוחנית כי גם בזה צרפו את הגבורה, כלומר כוחי ועוצם ידי, ובמקום לזכור מה שמחייב לזכור זכרון זה, הם שקועים בשכחה של שכחת העיקר ונרדמים בהרדמה עמוקה בלי שום התעוררות רוחנית. ולא עוד אלא שעצם קביעת ימי הזכרון בימים אלה הוא נגד הדין והמנהג שנהגו כל ישראל שלא להזכיר בחודש ניסן. ואני מתפלא מאד על ההשתתפות של גדולי הרבנים כפי המודעות שנתפרסמו בעתונים, ושם מפורש שאזכרות יעשו הרבנים והחזנים, האם כל כך גבר השלטון שהרבנים הם כעבדים נרצעים גם בדבר שיש בזה העברה על מנהגי התורה, ובכלל האם יש מקום לרבנים להצטרף לטכס זיכרון גויי כזה. לעומת חלול כבוד התורה וגם חילול כבוד הקדושים שמתחלל כבוד התורה בזכרונם, מתגבר הגדלת כבוד התורה ע"י העמל בה של גדולי התורה ומרביציה, כי אין לנו שיור רק התורה הזאת".

עצם ההגדרה 'שואה'

דברים ברוח דומה גם התבטא הגאון הגדול רבי יצחק הוטנר זצוק"ל לקראת סיום הש"ס במחזור השביעי של 'הדף היומי' בתמוז תשל"ה שהוקדש לזכר הקדושים הי"ד, וכך כתב:

"שני שמות יש לו לעם ישראל, א. עם שרידי חרב, ב. עם מדושני עונג. השם "עם שרידי חרב" לא היה מעולם מתאים באמת כפי שהוא מתאים לקומץ היהודים שנותרו אחרי חורבן אירופה, כשאנו מציינים עם שלם בתור שרידי חרב הכוונה, כי כל יחיד מאתנו הוא יתום ביחידות ויתום בציבור. בעוונותינו הרבים התלקטו סביב תקופה זו של עם שרידי חרב אוצרות של דברי חירוף וגידוף וכפירה גלויה. עלינו מוטלת החובה לבער דברים אלה מתוך מחננו. אנו מאמינים באמונה שלמה כי בכל מקום בו קיימת קהילה יהודית כשרה שם יש השראת השכינה. אלו רשעי אומות העולם מבינים זאת ומרגישים זאת במאמציהם להכחיד, כביכול הם הורגים שורפים ומשמידים יהודים.

"הדוגמא החזקה ביותר לחירוף וגידוף אודות תקופה זו של עם שרידי חרב, היא עצם ההגדרה שואה יסורי יהודי הם מן המדרגות הרמות ביותר בקדושה. עצם המלה 'שואה' לא באה לעולם אלא לטשטש את הקדושה. זה הוא הציון של עם שרידי חרב. כשיהודים עוסקים בחורה אזי הם נקראים עם מדושני עונג. אין אנו קובעים שום ימי זכרון כי לפי המבואר באגרות חזון איש אין בימינו כוח לקבוע קביעויות חדשות כלל. אנו מצטמצמים רק להזדמנות זו של סיום ע"י רבבות יהודים וסבורים שמאורע זה הוא מתאים להבין נכונה אח המשמעות הפנימית של עם שרידי חרב".

הסנה איננו אוכל

בחנוכת הבית של ישיבת חברון בגבעת מרדכי בשנת תשל"ו דיבר רבנו הגדול מרן ראש הישיבה הגראמ"מ שך זצוק"ל בהתרגשות ואמר: "אנחנו רואים לעינינו את כלל ישראל בכל היקפו. במעמד זה מתאימים כל כך דברי המלאך אל משרע"ה בחורב כשביקש להתקרב אל הסנה הבוער: 'של נעליך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קודש הוא'. אנו רואים האידנא ככל אותו חזיון שקדם למתן תורה: 'הסנה בוער באש והסנה איננו אוכל'. אש אוכלת בעולמנו מסביב. אין שיעור לסבל שעבר על עם ישראל בגלות ועודנו סובל, אבל התורה הק' סובלת סבלה. אנו מוקפים בים הגדול של חילוניות כשחולפים ברחוב ונתקלים באוירה השוררת כיום נדמה שהגיע כמו במבול… אבל באותו זמן רואים אנו שהסנה איננו אוכל, רואים בעליל את כריתת הברית וההבטחה לא ימושו כיצד מתקיימין, את כל זה רואים פה. כאן בישיבה לוחש הסנה הנצחי שאיננו אוכל.

דברים דומים דיבר בהנחת אבן הפינה למוסדות 'בית דוד' בחולון של הגאון הגדול רבי יצחק זילברשטיין שליט"א, וכך אמר מרן זצוק"ל: "תזכרו כי פעם הגיע לכאן איש זקן שהתייצב ועורר אתכם לשאול כל אחד את עצמו את השאלה הגדולה, הנה אלפיים שנה אנחנו בגלות, גולה אחר גולה גלינו מספרד לצרפת, מצרפת לגרמניה, מגרמניה לפולין ולרוסיה וכו', עברו עלינו גזירות ורציחות שמדות והריגות במשך כל הזמן לא היו ארבע אמות תחת רגלנו, לאיזו אומה אירע כזאת ולמרות הכל אנחנו חיים וקיימים. איך אני קיים? איך התקיים אבי ואיך היה קיים סבי? את הסבא הרגו וטבחו ואם כן מי החזיק אותנו עד היום? מדוע לא התבוללנו בין הגויים?"

"הדבר שהחזיק כל יהודי בכל מקום שגלה הוא בית הכנסת ובית המדרש. סבינו וסבתותינו לא התבוללו מפני שהם היו קשורים לבית הכנסת, לבית המדרש, הסבא הלך להתפלל שלש פעמים ביום הוא הצטרף לחברת משניות חברת עין יעקב, או השתתף בשיעור דף גמרא. זה איחד והחזיק אותנו בכל הקשיים. בעמדנו כאן בהנחת אבן פינה לתלמוד תורה שבו ילמדו ילדי ישראל תורה ויתחנכו ברוח התורה הקדושה בחסות כולל בית דוד כאן בחולון, הם בונים את עם ישראל! הכולל בנה את עם ישראל וכשבונים את עם ישראל נבנית גם ארץ ישראל! האם האצטדיונים והמשחקים מקיימים את עם ישראל? בודאי לא! בכולל ובת"ת השם והקיום של עם ישראל!"

המשך מסירת התורה

מרן הרב מפוניבז' זצוק"ל שהיה בעצמו אוד מוצל מאש, לא עבר עליו יום אחד בשנה בו לא העלה על ליבו את אימי המלחמה. לא היתה הופעה ציבורית בה מרן הרב זצוק"ל לא הזכיר את הקדושים שנספו באירופה הי"ד.

בשבת קדש פרשת חוקת תשי"ד התארח בישיבת פוניבז' מרן הגאון רבי אהרן קוטלר זצוק"ל. (לרגל שבת שבע ברכות של מרן הגרב"ד פוברסקי שליט"א) . לאחר תפילת מוסף כיבדו מרן הרב זצוק"ל, לומר שיעור בהיכל הישיבה. על המעמד סיפר בהזדמנות לכותב השורות, עד ראיה ושמיעה.

הרב השמיע לכבוד רבי אהרן דברי פתיחה, מילים ספורות ממש, שעשו רושם רב ומרעיד על מאות בני הישיבה. הרב הקריא קטע מילקוט על פרשת השבוע: "ושרף את הפרה לעיניו.. וישרוף את בית ד' ואת בית המלך…ואת כל בתי ירושלים ואת כל הבית הגדול שרף באש.. למה קורא אותו 'הבית הגדול'? אלא זה בית מדרשו של רבן יוחנן בן זכאי ששם היו מתנין גדולתו של הקב"ה. ולקח זה נבוכדנאצר. עץ ארז ואזוב ושני תולעת זה חנניה מישאל ועזריה. והשליך אל תוך שריפת הפרה קטל המון שביבא די נורא. ואסף איש טהור זה הקב"ה. את אפר הפרה אלו גלויותיהם של ישראל"

הציבור כולו היה נרגש. חלפו בסך הכל תשע שנים מן ההשמדה הנאצית. הפצעים עדין לא הגלידו. והמשך מסירת התורה מדור לדור נחרת בלב הנוכחים בציור חי. מתיבתא דרבן יוחנן בן זכאי.. הישיבות הקדושות. חנניה מישאל ועזריה הניצולים מכבשן האש. הם ממשיכים בהנחלת התורה מדור לדור – הנה לפנינו הרב ורבי אהרן.

היה בכוונתו של מרן הרב לחדש את הישיבות הליטאיות שנחרבו ולא זכו להציב להן שם ולפי חישובו הגיעו לשמונה עשרה! התכניות היו: ישיבת גרודנא, כולל על שם הקיבוץ של מרן רבי חיים עוזר גרודזנסקי זצ"ל. ישיבת וילקומיר לצעירים. בטבריה תכנן להקים את ישיבת ברנוביץ, כולל קדשים, ישיבת קלם לצעירים ועוד. בד בבד הוא הקים מפעלי הנצחה. ארכיון פנקס הקהילות. הנצחת שמות הקדושים בני ליטא. מכון להוצאת כתבי יד של גדולי ליטא. גמ"ח על שם קדושי ליטא.

זאת ועוד, היתה עצרת זיכרון כללית של יוצאי ליטא ולטביה בארץ הקדש בכ"ז סיון יום הפלישה הנאצית לליטא, בה היו מתאספים מאות ניצולים כשמרן הרב זצוק"ל היה נושא דברים בפניהם. כל מפעלי ההנצחה תוכננו לבנין של "אהל קדושים" והנהלת הישיבה יצאה בקריאה לציבור לסייע לה במסמכים תמונות מחיי הקהילות החרבות להנציח את הקדושים.

בעצרת הזיכרון בשנת תשכ"ה אמר הרב כך: "יש לי דרך ארץ גדול לפני הדור הזה! נשמות גדולות חיות בתוכנו, גם בדור הזה רואים נפלאות! קורא אני אליכם, אחים יקרים, וזוהי קריאתי היחידה: פקחו עינים וחזרו בתשובה! מרן רבי ישראל סלנטר בדברו ב'קלויז' בקובנא קרא לכל יהודי מהקהל ואמר: דו ייד! זיי קיין נער נישט, טאו וואס אי וויכטיג, שפיל זאך נישט – אתה יהודי, אל תהיה טיפש! עשה את המוטל עליך ואל תשתעשע!"

"אני אישית, חש חובה גדולה ונכבדה. אותי השאיר הקב"ה כשריד מכרם גדול והביאני ארצה. אני מרגיש שהקב"ה מטיל עלי חובה קדושה להקים מצבות חיות ליהדות הליטאית. אני לא מתכוון להתרים אתכם ולערוך מגביות, אני רוצה שהערב הזה יהיה ערב של חשבון הנפש, ערב של התייחדות עם קדושנו הי"ד. בשנה הבאה יעמוד על תילו 'אהל קדושים' ושם נערוך את עצרת ההתייחדות. כל אחד יתייחד עם קהילתו שמצבתה תהיה קבועה בכותל עם פנקס הקהילה שלה".

לא עובר יום בו אינני מעלה בזכרוני את זכר הקדושים תמיד אני אומר לעצמי: 'אותך הציל הקב"ה מגיא צלמות, עשית מה שמוטל עליך?!'

להתעורר מהחורבן

כשהגיעו הידיעות המרות על הקיפה העצום של השואה האיומה, התקיימה אסיפה בכ"ב מר חשון תש"ה בה השתתפו מרנן הגאונים רבי איסר זלמן מלצר זצוק"ל, רבי אליעזר יהודה פינקל זצוק"ל, רבי אייזיק שר זצוק"ל ורבי יחזקאל סרנא זצוק"ל בה החליטו גדולי הדור כאנשי מוסר האמונים על חשבון הנפש לעשות כינוס ארצי למספד ולתשובה להתעוררות על החורבן הגדול באירופה. תחילה הכינוס יהיה בירושלים ואחר כך בעוד ערים מארץ ישראל שממנו יהיה התעוררות שלמה בכל שטחי חיי התורה והמוסר.

בי"ח כסליו התאספו המונים מכל רחבי הארץ בישיבת חברון. עקב גשם שוטף שירד באותו יום שונתה מעט התכנית ולא יכלו ללכת לכותל המערבי והתפילות נערכו בישיבה כאשר הרב מקריניק הגרח"י מישקובסקי זצוק"ל אמר סליחות ופרקי תהילים כשהציבור עונה אחריו בבכי ואחרי תפילת מנחה והפסקה קצרה התקיים ההספד.

ראשון עלה מרן הגרא"ז מלצר זצוק"ל ובבכי קורע לבבות הספיד את יהדות הגולה. אחריו נשא מרן רבי יחזקאל סרנא זצוק"ל עטוף בטליתו שעה ארוכה את משאו שנשמר בזכרון המשתתפים לתקופה ארוכה, ודבריו הפכו את הכינוס למעמד נשגב שלא ישכח מכל המשתתפים.

רבי יחזקאל הגיע למסקנא שגם לחורבן יש לקח ללמוד ממנו, ראשית בלימוד התורה: 'לא יתכן שיהיה אדם מישראל נעדר בכל מצב שהוא בקביעת עתים לתורה' כמו כן לקבוע לעצמנו שעה קבועה להתבוננות עמוקה ולהסתכלות חודרת במצבו. להחזיר לתפילה את נשמתה שלא תהיה 'מצות אנשים מלומדה'. והרחמים והחסד אחרי האכזריות הגדולה שראינו חייבים להיות בעלי רחמים וחסד הן גשמי, בפרט כשיש רבים שעלו לארץ עלינו לקבלם בשמחה כאח המקבל את אחיו אחרי שנות סבל וגעגועים. והן רוחני, בפרט לילדי העולים.

בסיום ההספדים הוכרזו כמה הצעות והם: א. להתחזק ביראת ד' כל אחד לעצמו ולזרז את חבריו להתחזק בתורה ובמוסר כל אחד לפי כוחו. ב. להתחזק בלימוד המוסר ולהיטהר מה"מצות אנשים מלומדה" ולהתבונן על דרכיו כל אחד לפי מצבו ולפי תנאי חייו. ג. ללמוד כל יום לפחות שני משניות לזכר הקדושים. ד. לקבוע לימוד כל יום לפחות שעה וחצי ומתוכם עשרים דקות של לימוד המוסר מה טוב שיהיה בחבורה ואחרי הלימוד לומר קדיש. ה. בכל עיר ובכל מושבה שנמצאים בה מאלו שהתחנכו על ברכי התורה והמוסר, להתחבר יחד לקבוע זמן ללימוד המוסר ולחיזוק ביראת שמים. ו. שכל אחד יקבל על עצמו קבלה מוסרית לעבוד על איזו מידה טובה וביחוד לעשות חסד ולייסד חברות בכל מקום לעשיית חסד. ז. חינוך הבנים בתלמודי תורה. ח. יום אחד בחודש להקדיש לעבודת ד' בתורה ובמוסר לחשבון הנפש ולעבודת ד', כמו בן ישיבה ממש.

האחריות המוטלת על כל בן ישיבה כממשיך!

את שנות המלחמה עשה ראש ישיבת סלבודקה, מרן הגאון רבי מרדכי שולמן זצוק"ל באמריקה מנותק ממשפחתו. לפני שנודע לו גורל בני משפחתו הוא ראה כבר את נצנוצי האור של חסדי ד' ובמאמר שפרסם באותם ימים מתבטא: "החורבן הוא כל כך נורא ומבהיל שכל הקינות שבעולם לא יספיקו, והדמעות הכי רותחות אינם נחשבים לכלום, ומן הראוי שכל יושבי תבל עם הבריאה כולה היו צריכים להתעטף באבלות בלתי פוסקת, השמש לא תזרח והכוכבים לא יאירו… אבל אהה! השמש זורחת העולם כמנהגו נוהג ואנחנו כולנו תועים בו. היתכן שהגענו עד כדי כך שהמאורעות האיומות לא יצרו מהפכה בתוכנו ועדין שקועים אנו בקטנות ובהבלים כמו קדם. היתכן?! במצב זה חוב קדוש הוא להתרומם מאשפות, להתחזק ולחזק".

כשרבי מרדכי זצוק"ל בשנת תשי"ב קיבל את הנהגת הישיבה בבני ברק, התווה בדרכי חינוכו את התלמידים בשלשה מוטיבים מרכזיים: מודעות לשפל הרוחני בו מבוסס הדור בכללות והיחידים שבתוכו נגררים, תחושת אחריות וחובה של כל יחיד אחרי 'החורבן השלישי', והכרה בחסד ד' המיוחד עם בני התורה שבדורנו – כשמכך נגזרת התביעה: אין ברירה אלא לגדול ולהתעלות! על כל בן תורה לדעת שממנו תימשך ותמשיך התורה לדורות הבאים. גדלותו שלו בתורה תקבע את דור העתיד! כל בן תורה הוא בעל אחריות כבדה. בחרו בו, מסיבות לא ידועות להיות בעל הזכות, בדבר שמליונים מבני העם היהודי לא זכו – תורה! ועליו להרגיש בגודל החובה המוטלת עליו לא לבזבז את הזכות הזו.

בזכות הקדושים הי"ד התרבתה התורה

במלאת ששים שנה לפטירת מרן רבי אלחנן וסרמן זצוק"ל הי"ד בתמוז תשס"א נערך כינוס התעוררות בהיכל ישיבת "אור אלחנן" שהוקמה לעילוי נשמתו, בו נשא דברים רבן של ישראל מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטינמן זצוק"ל וכך פתח את דבריו: "ידוע שלפני מלחמת העולם כמעט לא היו ישיבות בכל המקומות, ולמשל בארץ ישראל היו רק ישיבה אחת או שתיים. ובזמן המלחמה נהרגו כולם, גם צדיקים, גדולי עולם ופשוטי עם, ועמהם גם הגאון הקדוש רבי אלחנן וסרמן השם ינקום דמו. ויש באמת זכות לישיבה כאן מה שהושיבו ישיבה על קברו וקראו את שם הישיבה על שמו. ולא רק זה, אלא בכלל כל הצדיקים האלו לא הלכו לחינם, זאת אומרת שקבלו פיצוי על הריגתם, לא פיצוי של כסף! אלא הפיצוי הוא מה שלומדים את תורתם, וכמו התורה של רבי אלחנן שלומדים בכל הישיבות, וזוהי זכות גדולה. זה במקום "הגופים" שנאבדו. אבל "הנשמות" נשארו! במה שממשיך הכח שלהם מה שהשפיעו בלימוד התורה שלהם, במעשה המצוות שלהם, זה נמשך עד עכשיו ומכח זה צמחה תורה ודווקא באלה המקומות שלא היה כ"כ תורה כמו בארץ ישראל נתרבו ב"ה ישיבות, נתרבו תלמידי חכמים וכן באמריקה ובאנגליה ואפילו בצרפת, הכל בזכות אלה הקדושים שאבדנו"

"למרות שגם קודם היו הרבה צדיקים היום ב"ה יש הרבה יותר בני תורה, ולא רק כאן אלא גם בארצות הברית ובאנגליה ואפילו בצרפת, מדינות שכמעט ולא היה בהן תורה כלל ולא היה בהן שום ישיבה עכשיו כבר יש, ואפי' כאן בישראל הי' ג"כ קצת מאוד, ובשאר מקומות כמעט ולא היה כלום וברוך השם היום מתרבים ישיבות וכוללים, ומראה לנו הקב"ה שצומח תורה, ונקוה שהקב"ה יעזור לנו הלאה ולא יהיה שום רע לבני הישיבות"

גל התשובה בעקבות השואה

העילוי הטלזאי הגאון המופלא רבי מרדכי פגרמנסקי זצ"ל שניצל מגטו קובנא, עמל להבין אחרי המלחמה מה קרה. העסיקה אותו לימוד השואה ולקחיה ממבט יהודי תורני. בעיקר העסיקה אותו השאלה, לאן לוקחים את כל העבר הנורא ואת הטראומה שהתחוללה בנפש.

לפעמים היה קם באמצע הלילה שקוע בשרעפיו וכששאלוהו לאן הולך כעת אמר: 'יש לי פרספקטיבה חדשה בענין החורבן'. הוא התהלך הרבה שקוע במחשבותיו. פעם נכנס בזמן סעודה שלישית לישיבה בבאיי שלד פריז שם שהה והבחורים מיד התקבצו סביבו ואז אמר כך: 'צריך לדעת כי בגטו קובנה, לא נשאר דבר! הכבוד נעלם, אבא נעלם, אמא נעלמה, הרכוש נעלם, דבר לא נשאר – רק הקב"ה ואתה! אלו השניים ששרדו. תחשבו על חיים כאלו, אין אתמול, אין כבוד, אין נכסים, אין משרות, אין מעמדות, אין תכניות על 'תכלית' רק הקב"ה ואתה!' והוא ממשיך להרהר במחשבותיו וחזר על המילים שוב: 'הכל נעלם, לא נשאר דבר, רק אתה והקב"ה!'

בהזדמנות נוספת אמר: ליצחק אבינו היו שני בנים, כשאברהם אבינו נפטר לבית עולמו, יעקב הבין שעליו לרשת את מקומו ולגדול לאבי האומה, ועשיו הסיק שלית דין ולית דיין וירד מהדרך. צריך לדעת לקחת אסון גדול שמתרגש עלינו לכיוון הנכון, ודווקא כעת להתחזק בתורה ובמצוות.

המשגיח רבי שלמה וולבה זללה"ה בדרכו לארץ ישראל אחרי שנות שהותו בשבדיה בשנות המלחמה עבר דרך צרפת ונפגש עם רבי מרדכי הוא שמע ממנו לקח נוסף. עד עכשיו התרבות סילפה את עיני הדור שלפנינו ולא הניחה אותו להכיר את גדולת תורתנו. אבל כיום, כשרואים איך אותה תרבות הביאה לנו את מחנות הריכוז האיומים, כולם מתחילים להכיר בערך התורה. כבר אז בשנת תש"ז הוא צפה את גל התשובה שאנחנו רואים היום בתפארתו.

Print Friendly, PDF & Email

לחצן-הורד-למחשבך-קטגוריה

תגיות

0 תגובות על “ההשקפה של גדולי ישראל ביחס ל'יום השואה'”

בעת כתיבת תגובה - נא ציין את שם הסרטון / קובץ השמע, על מנת שנבין אותך טוב יותר, תודה.

תגובות הגולשים

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

. כל שיעורי הרב במדיה דיגיטאלית!!

נגן דוקו סיקס עם כרטיסדיסקונקי 128נגן רויזו5דיסקונקי 256 03נגן רויזו + 128דיסקונקי 256תמונה משנת החלומות