הלכה ברורה א' | על סדר השו"ע

 

שיעורים בהלכה על סדר השולחן ערוך,

על פי הספר "הלכה ברורה"

חלק א – מסימן א' – עד סימן מ"ה

הלכות הנהגת אדם בבוקר

סימן א – דין השכמת הבוקר

סימן ב – דין לבישת בגדים

סימן ג – הנהגת בית הכסא

סימן ד – דיני נטילת ידים

סימן ה – כונת הברכות

סימן ו – דין ברכת אשר יצר ואלהי נשמה ופרושיו

סימן ז – דין לברך ברכת אשר יצר כל היום אחר הטלת מים

 

  הלכות ציצית

סימן ח – הלכות ציצית ועטיפתו

סימן ט – איזה בגדים חיבים בציצית ואיזה פטורים מציצית

סימן י – דיני כנפות הטלית

סימן יא – דיני חוטי הציצית

סימן יב – דברים הפוסלים בציצית

סימן יג – דיני ציצית בשבת

סימן יד – דיני ציצית שעשאן עכו"ם ונשים וטלית שאולה

סימן טו – אם להתיר ציצית מבגד לבגד ודין נקרע הטלית

סימן טז – שעור טלית

סימן יז – מי הם חיבין בציצית

סימן יח – זמן ציצית

סימן יט – זמן ברכת ציצית

סימן כ – דיני לקיחת ומכירת טלית

סימן כא – כדת מה לעשות בציציות שנפסקו ובטליתות ישנים

סימן כב – ברכת שהחיינו על הטלית

סימן כג – דיני ציצית בבית הקברות

סימן כד – הנהגת לבישת הציצית ושכרה וענשה

 

  הלכות תפילין

סימן כה – דיני תפלין בפרטות

סימן כו – דין מי שאין לו אלא תפלה אחת

סימן כז – מקום הנחתן ואפן הנחתן

סימן כח – דיני חליצת התפלין

סימן כט – שלא מברכים בעת שחולצן

סימן ל – זמן הנחתן

סימן לא – דין תפלין בשבת ויום טוב

סימן לב – סדר כתיבת התפלין

סימן לג – דין תקוני התפלין ודין הרצועות

סימן לד – סדר הנחת הפרשיות בתפלין והמהדרים אשר להם ב' זוגות תפלין

סימן לה – דין מנין השטין

סימן לו – דקדוק כתיבתן

סימן לז – זמן הנחת התפלין

סימן לח – מי הם חיבין בתפלין והפטורים

סימן לט – מי הם הכשרים לכתב תפלין ולקנות מהם

סימן מ – דין איך לנהג בקדשת התפלין

סימן מא – הנושא משאוי איך ינהג בתפלין

סימן מב – אם מתר לשנות תפלין של יד לשל ראש

סימן מג – דין איך להתנהג בתפלין בהכנסו לבית הכסא

סימן מד – אסור שנה בתפילין

סימן מה – דין תפילין בבית הקברות ובית המרחץ

 

Print Friendly, PDF & Email

לחצן-הורד-למחשבך-קטגוריה

תגיות

31 תגובות על “הלכה ברורה א' | על סדר השו"ע”

בעת כתיבת תגובה - נא ציין את שם הסרטון / קובץ השמע, על מנת שנבין אותך טוב יותר, תודה.

  1. Avatar גדי הרוש הגיב:

    שלום לכבוד הרב!
    שמעתי את השיעור האחרון בהלכות ציצית ורציתי לשאול אם הבנתי נכון.

    אני נוהג ללמוד במהלך יום שישי בבוקר עם תפילין אבל לא הקפדתי להתעטף בטלית ולפי מה שהבנתי צריך גם להתעטף בטלית , האם הבנתי נכון?
    תודה

    • בועז שלום בועז שלום הגיב:

      לגדי שלום
      אכן על פי הקבלה אין להניח תפילין בלא טלית, וכפי שכתב בשו"ת בנין אב סי' ז' שמוכח מדברי המקובלים שמצוות תפילין בלא טלית לוקה בחסר.

  2. Avatar גבריאל ג"ראפי הגיב:

    נשאלתי על ידי אחד התלמידים מדוע לא מחשבים את חצות הלילה למשל מהשקיעה עד עלות השחר וחוצים לשניים כמו שעושים בחצות היום?
    תודה

    • בועז שלום בועז שלום הגיב:

      שלום
      בענין חצות היום – יש לנו אפשרות בדיקה, על ידי התבוננות בשמש וכשנראה שהיא בדיוק באמצע הרקיע – נדע שזהו חצות היום. כפי שאחז"ל שזמן חצות היום הוא בעת שהחמה בראש כל אדם [פסחים צד.].
      לעומת זאת בחצות הלילה כיצד נבדוק מה הוא זמן חצות? לכן אנו לוקחים את זמן חצות היום ומוסיפים עליו בדיוק 12 שעות – שהרי היום 24 שעות – וכך אנו מקבלים את זמן חצות הלילה.
      [בנוגע לשאלה הרי חצות היום אינו בדיוק הזמן שבו אמצע היום מעלות השחר ועד צאת הכוכבים, שהרי עה"ש הוא 72 / 90 דקות קודם הנץ, וצאת הכוכבים הוא 20 דקות אחר השקיעה, וא"כ אין זה נקודת האמצע ביום?? בשאלה זו נשתברו קולמוסים רבים, וקשה לפרט את כל השיטות שנכתבו ביישוב הענין, תוכל לראות בקובץ 'עץ חיים' [באבוב ח"ג] מאמר שלם שמסכם את השיטות בנושא. ע"ע שו"ת איש מצליח ח"א סי' טו, ובשו"ת אור לציון חלק ג בהערות פרק יא, ובח"ב פרק ד' תשובה ח' ובפרק ט"ו בבאורים לתשובה ו'].

  3. Avatar גבריאל ג"ראפי הגיב:

    שלום הרב.
    בשיעור 2 דין לבישת בגדים דקה 28.
    הרב הביא את הבן איש חי לגבי האורות המקיפים. הרב בשיעור אמר שלפי הטעם הזה גם נשים צריכות להקפיד. עיינתי בבן איש חי והוא קושר גם את האורות המקיפים לענין השכחה. כך שלמעשה גם לפי הטעם הזה יש נ"מ בין נשים וגברים, שנשים לא מצוות על "פן תשכח".

    • בועז שלום בועז שלום הגיב:

      שלום
      ענין המקיפין ונתינת מקום לאורות להכנס בין בגד לבגד – אינו שונה בין איש לאישה. על שניהם להקפיד בזה כדי שייכנסו בחינת האורות המקיפין.
      [הרב שם רק מסביר שזה גם הגורם לשכחה, אבל לא שזה הסיבה לאיסור].

  4. Avatar גבריאל ג"ראפי הגיב:

    שלום הרב.
    אדם שניעור באמצע הלילה ובירך ברכות התורה כדי ללמוד ואחר כך חזר לישון וניעור בבוקר (לפני / אחרי עלות השחר) האם חוזר לברך ברכות התורה?
    תודה.

    • בועז שלום בועז שלום הגיב:

      לר' גבריאל שלום
      למדנו ענין זה בילקו"י [סי' מז סע' כח] וז"ל:
      "הישן בלילה שינת קבע על מטתו, וקם משינתו ללמוד תורה, ובירך ברכות התורה, ואחר כך חזר לישון בעוד לילה על מטתו, צריך לחזור ולברך ברכות התורה בבוקר, הואיל והפסיק בשעת קבע של לילה. אבל אם אחר שקם משינתו בלילה, ובירך ברכות התורה, חזר לישון רק לאחר שעלה עמוד השחר, כשיקום אינו צריך לחזור ולברך ברכות התורה, שהרי ישן שינת קבע ביום [אחר עמוד השחר] דלא הויא הפסק, ואינו מברך". עכ"ל.

  5. Avatar גבריאל ג"ראפי הגיב:

    שלום הרב.
    הלכות נטילת ידיים.
    האם יש חיוב ליטול ידיים לפני תפילה או רק אם ידוע שנגע במקומות המכוסים?
    תודה.

    • בועז שלום בועז שלום הגיב:

      לר' גבריאל שלום
      כתב השו"ע [אורח חיים הלכות תפלת המנחה סימן רלג סעיף ב]:
      "אם יש לו מים, צריך ליטול ידיו כדי להתפלל, אף ע"פ שאינו יודע להם שום לכלוך, ולא יברך. ( וע"ל סימן צ"ב סעיף ה'). הגה: ואפי' עומד מלמודו, יטול ידיו לתפלה (מנהגים); ואם אין לו מים מזומנים, אינו צריך ליטול". ע"כ.
      ועיין בהלכה ברורה שכתב למעשה –
      "ואם נטל ידיו קודם תפלת שחרית, ושמר את ידיו ויודע שלא הסיח דעתו מהן, אינו צריך לחזור וליטול ידיו קודם תפלת מנחה. (וכן אם נטל ידיו קודם תפלת מנחה ולא הסיח דעתו מהן, אינו צריך ליטול ידיו קודם תפלת ערבית).
      ואם נטל ידיו שחרית ולאחר מכן הסיח דעתו מהן קודם שיתפלל מנחה, אבל אינו יודע שנתלכלכו, אם יש לו מים מזומנים לפניו יטול ידיו, ואם אין לו מים מזומנים לפניו, די בכך שיקנח ידיו במידי דמנקי ולאחר מכן רשאי להתפלל. [ומידי דמנקי היינו אבן, או עפר, או קיסם, או כותל, או קורה, או מפה, או בגד קשה].
      ואם היו ידיו מלוכלכות, או שנגע במקום מטונף אחר שנטלן שחרית, צריך לחזר אחר מים ליטול ידיו (בלי ברכה) קודם שיתפלל מנחה או ערבית".

  6. Avatar גבריאל ג"ראפי הגיב:

    שלום הרב.
    ב"ה התחלנו הלכות ציצית.
    1.מה המעמד של אנדיגונוס לגבי קיום מצוות?
    2.בזמנם שהיו מטילים ציצית בבגד וזה היה הלבוש שלהם . מה לגבי הברכה?

    • בועז שלום בועז שלום הגיב:

      לר' גבריאל שלום
      א. לגבי אנדרוגינוס – החזו"א כתב [נידה קטז סק"א] שהוא חייב במצוות ככל אדם מישראל. בנוגע למצוות השייכות לאנשים ולא לנשים יש להסתפק בו, כגון במצוות עשה שהזמן גרמן שנשים פטורות, ועל הצד שהוא אישה הוא פטור. ע"כ. ומסתבר שמספק חייב.
      ב. שאלתך לא ברורה, מדוע שיהיה ספק לגבי הברכה? הרי אנו היום פוטרים את הטלית קטן בברכה על הטלית גדול, וכך עשו גם אז.

  7. Avatar גבריאל ג'ראפי הגיב:

    הבהרה.
    במקרה שפשט באמצע היום והיה הפסק.
    אולי נאמר שבגלל שזה הבגד שהם לובשים וזה לא מיוחד למצוה כמו היום אז לא יברך?

    • בועז שלום בועז שלום הגיב:

      אין הבדל. בכל מקרה חז"ל תיקנו ברכה על בגד הכולל ד' כנפות וציצית, בין אם זה בגדו הקבוע, ובין אם זה ט"ק מיוחד למצווה.

  8. Avatar גבריאל ג"ראפי הגיב:

    שלום הרב.
    שאלה הלכות ציצית.
    סימן י הלכה ו ( בשיעור דקה 29).
    איך נסביר את הרמ"א שמתיר להכשיר את הציצית על ידי חתיכת הציצית אפילו בלי כונה לבטל את הראשונות? מה עם דין "תעשה ולא מן העשוי .." הרי לפני שחתך הציצית פסולה והיא הוכשרה ע"י שחתך?
    תודה.

    • בועז שלום בועז שלום הגיב:

      שלום
      הדעה המובאת ברמ"א היא דעת רש"י, ורש"י במסכת מנחות [דף מ עמוד ב] כתב וז"ל:
      "אמר רבא – לעולם שלא לצורך מן העשוי קרינן ביה והכא להכי מכשרא בבתראי, דקאי בבל תוסיף כי עבדינהו, ולא הוו מעשה, דכיון דעובר על דברי תורה לא מיקרי מעשה, הלכך כי פסיק לקמאי היא הויא עשייתן דבתראי, אבל שלא לצורך דבעלת ג' שאינו עובר עליהן הוי מעשה לאקרויי ציצית העשויה בפסול ואיכא כשגומרה תעשה ולא מן העשוי". עכ"ל.
      מפורש בדבריו שהיות ועובר על "בל תוסיף" בציציות השניות, אין זה כלל נחשב ל"מעשה", ולכן כשחותך את הראשונות זה גופא נחשב ל"מעשה" ביחס לשניות.

  9. Avatar גבריאל ג"ראפי הגיב:

    שלום הרב.
    בשיעור 14 דיבר הרב על הרשת בטלית התמנית.יש לי טלית כזאת.
    השאלה אם אני רוצה להדר ולהסיר את הרשת מהקרן, האם יועיל שאני אחתוך אותה, או אצטרך להתיר את הציציות ולקשור מחדש? (מצד תעשה ולא מהעשוי).
    תודה.

    • בועז שלום בועז שלום הגיב:

      לר' גבריאל שלום
      בענין הרשת בטלית התימנית – כבר כתב בזה ידידי הג"ר משה [ב"ר יצחק] רצאבי בקונטרס "עטיפת ציצית כהלכתה" [עמ' ס"ב], והעלה שיש להמנע מזה לכתחילה. ואכן רבים מקפידים שהרשת תסתיים לפני הקרן, והקרן תהיה ללא רשת כלל.
      ומסיק שמהיות טוב יסיר הרשת לפני שיטיל הגדילים, משום תעשה ולא מן העשוי, ואם כעת רוצה להסיר, אחר שכבר קשר הציציות, שיסיר הציציות ויקשרם מחדש.

  10. Avatar גבריאל ג"ראפי הגיב:

    שלום הרב.
    רציתי לשאול שתי שאלות –
    אנדריגנוס שעשה ניתוח והוריד את הזכרות. מה דינו?
    לדעת המקובלים לא לובשים בלילה טלית. מה לגבי חתן תחת החופה לברכת שהחיינו?
    תודה.

    • בועז שלום בועז שלום הגיב:

      שלום
      א. אנדרוגינוס הוא ספק זכר ספק נקיבה, לכן אסור להסיר הזכרות כדי להופכו לאשה משום איסור פצוע דכא בכריתת הגיד, איסור סירוס לשיטת ראשונים רבים, הפקעתו באופן מלאכותי מהמצוות שהוא חייב בהן כזכר, גורם לו איסורים בכך שכעת יזדווג עם זכר – דבר האסור לו, יתייחד עם נשים, ועוד. עיין בזה באריכות בספר נשמת אברהם ח"ג יו"ד סי' מ"ד עוד פרטי דינים בזה.
      ב. בנוגע לחתן בטלית בלילה – כתב הבא"ח [ש"ר שופטים סי"ב] "ואין נוהגים ללבוש טלית, ואפשר הטעם דלא נהגו בטלית מפני כי פה עירנו עושים חופה ושבע ברכות אחר ערבית בשקיעת החמה, או אחר שקיעתה או עד חשיכה ממש ואין ראוי ללבוש טלית אותו זמן" עכ"ל.
      עכ"ז בספר רועה ישראל [על מנהגי החיד"א, מנהגי הקידושין והכתובה עמ' יד] כתב עוטפים ראשיהם בטלית זמן מועט, ותיכף מורידים הטלית מעליהן ופורסין אותה על ראשי החתן והכלה. והכי עדיף טפי, שכן נהגו לברך ״שהחיינו" בלבישה דוקא. והגם שלפי הסוד, אין להתעטף בטלית בלילה. מ״מ זהו זמן מועט ביותר, וגם אינו ממין למצות ציצית, כי אם ללבוש בגד חדש בעלמא, כדי שיוכל לברך "שהחיינו״ בשופי. עכ"ל.

  11. Avatar גבריאל ג"ראפי הגיב:

    שלום הרב.
    האם יוכל הרב להסביר בקיצור את טעם האיסור על פי הקבלה ללבוש ציצית בלילה? (אור המקיף)
    תודה.

    • בועז שלום בועז שלום הגיב:

      לר' גבריאל שלום
      אין איסור ללבוש ציצית בלילה על פי הקבלה, אלא רק טלית גדול. ואילו טלית קטן – אדרבה, על פי הקבלה אין להורידו מעליו רק בעת הכנסו למרחץ, ואף יש לישון עמו.
      הטעם הקבלי לאיסור טלית גדול בלילה הובא בפע"ח [שער הציצית סו"פ א]:
      אין טלית גדול בלילה, כי הציצית והטלית הוא בחינת אור המקיף של אימא עילאה – בינה – אל ז"א הנקרא מדת יום, אך המלכות מידת לילה זמן שליטתה אינה מוקפת משם. עכ"ד.

  12. Avatar גבריאל ג"ראפי הגיב:

    שלום הרב.
    שיעור 23 בתחילת השיעור. לא מובן האם קונים מהגוי ס"ת? יש כביכול סתירה, שמהמעשה עם ר' עקיבא איגר משמע שאסור.
    תודה

    • בועז שלום בועז שלום הגיב:

      לר' גבריאל שלום
      בשולחן ערוך יורה דעה הלכות ספר תורה סימן רפא כתב: ס"ת שכתבו אפיקורוס, ישרף. כתבו עובד כוכבים, יגנז. נמצא ביד אפיקורוס, ואינו יודע מי כתבו, יגנז. נמצא ביד עובד כוכבים, ואינו יודע מי כתבו, יש מי שמכשיר ויש אומרים יגנז. וחייבין הצבור לקנותו ממנו בכדי דמיו או יותר מעט ולגנזו, כדי שלא יזלזל בו. ואם רצה להעלות בדמיו יותר מכדי דמיו הרבה, מניחין אותו בידו. ואם הוחזקו שבזזו עובדי כוכבים ספרי ישראל, תולים שאותם ספרים שלהם היו וקורין בהם".
      ועכ"ז כתבו האחרונים שבזמננו שאין הגויים יודעים כלל לכתוב סת"ם, הס"ת הנקנה מהם הוא בחזקת כשרות.

  13. Avatar גבריאל ג'ראפי הגיב:

    שלום הרב.
    התקשתי בסימן כ. מצד אחד כתוב שאסור למכור לגוי תגר ציצית, לפי דעה אחת,
    ומצד שני כתוב שמותר לקנות מתגר.
    אז איך יש לו בכלל ציציות למכור? תודה.

  14. Avatar גבריאל ג'ראפי הגיב:

    שלום הרב.
    סיפרו שבא כומר עם הנזירות שלו לקבר דוד והיה שם חב"ד שמניח תפילין. הוא שאל את הכומר אם הוא יהודי וענה לו שאמא שלו יהודיה והניח לו תפילין. האם המעשה ראוי?

    • בועז שלום בועז שלום הגיב:

      לר' גבריאל שלום
      הנידון הוא האם מותר ויש ענין לזכות מומר במצוות. יש נידון דומה לגבי אמירת קדיש על מומר, האם יש לזכותו בכך?
      כתב בשו"ת דברי יציב [חלק יורה דעה סימן קפט] וגם לענין קדיש על מומר, ברמ"א יו"ד סו"ס שע"ו דדייקא בנהרג ביד עכו"ם בניו אומרים עליו קדיש, ובש"ך ס"ק ט"ו מהדרכי משה שם סוף אות י' דדוקא נהרג אבל במת על מטתו לא עיין שם.
      …ובחיים וברכה למשמרת שלום מערכת מ' אות נ"ג הביא משו"ת חסד לאברהם תנינא יור"ד סי' פ"ד שפירש לדברי הרמ"א, דבמת על מטתו חיובא ליכא אבל איסורא ג"כ ליכא אם לומד משניות ואומר עליו קדיש עיין שם. וא"כ מכל שכן דלזכותו במצוה מותר, ואפשר דגם מצוה איכא, דעי"ז אולי יתעורר בו איזה ניצוץ קדוש ויצילהו מרדת שחת. ואף אם נימא דאיכא איסורא להעלותו [(ר"ל להצילו ממוות כמ"ש המ"א בשו"ע יו"ד סימן קנח "מומרים שהיו ממירים עצמם לאנסים ומטמאים עצמן בין העובדי כוכבים לעבוד עבודת כוכבים כמותם, הרי הם כמו מומרים להכעיס והיו מורידין אותם ולא מעלין. (תוספות פא"מ)) עיין שו"ע יו"ד סי' קנ"ח סק"א ובט"ז, וע"ע יראים סימן קנ"ו (מ"ז)], מ"מ י"ל דגמ"ח בנפשו שאני.
      ובאמת אי אפשר לקבוע מסמרות בזה ולכלול כללא, וכל ערום יעשה בדעת, שבכופר ופורק עול מפורסם אם יזכהו במצוה אולי עי"ז יגררו אבתריה א"כ ודאי איכא איסורא בזה, משא"כ בסתמא דמילתא באלו שבזמנינו שבעוה"ר רבה המכשלה ואין חילוק אם יקיימו איזו מצוה או לא דהנגררים יגררו בין כך, אז עכ"פ איכא היתרא לזכותם. והחכם עיניו בראשו בענינים אלו, ובודאי צריכים סייעתא דשמיא גדולה לזה שלא להכשל ח"ו… עכ"ל.
      הרי לנו שאין הכרעה ברורה בזה והכל לפי הענין.

  15. Avatar גדי הרוש הגיב:

    הרב שלום וברכה!

    תודה רבה על כל השיעורים הנפלאים!
    רציתי לשאול את הרב מה ההבדל בין המילה להניח (עם "נ" דגושה) לבין להניח (עם "נ" רפויה) כאשר מברכים 'להניח תפילין' וכדו'?
    תודה
    גדי הרוש

    • בועז שלום בועז שלום הגיב:

      לגדי שלום
      השו"ע כתב [כ"ה סע' ז] יברך להניח בקמץ תחת הה"א, ולא בפתח ובדגש:
      ביאר המשנ"ב [סקכ"ד] שכאשר אומרים להניח באות הא בקמץ והאות נון רפויה, כלשון הכתוב "להניח ברכה אל ביתך" (יחזקאל פרק מד' פסוק ל'), והיינו לשון הנחה, אבל אם יאמר "לְהַנִיחַ" האות הא בפתח והאות נון דגושה משמע שזה לשון עזיבה. וכפי שהביא הלבוש מהפסוק "אחיכם האחד הניחו איתי" [ברא' מב-לב].
      מהר"ם לונזאנו בספר המעריך כתב שאין לומר בקמץ שאז משמעותו מנוחה קבועה וקיימת כמו 'כי בם רצה להניח להם' שהוא בקמץ.
      מסקנה להלכה –
      לרוב הפוסקים להניח בקמץ, וכך מנהג הספרדים והאשכנזים ומנהג השאמי.
      אולם יש מדקדקדים לומר דוקא בפתח כדעת המהר"ם לונזאנו ומהרי"ץ בעץ חיים סידור צלותא דאברהם לנדא, סידור עבודת ישראל מצת שימורים, וכך נהג הגר"ש דבילצקי, וכך מנהג הבאלדי מקדמת דנא.

תגובות הגולשים

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

השיעורים באתר לרפואת אביו של הרב,

ר' חיים בן סעדה בתושח"י

קרא פרק תהלים לרפואתו>>

 

דיסק חדש!!

הלכות הבוקר

מכתב מאליהו כרך ה'

תרי עשר - א-ב