הלכה ברורה ב' | על סדר השו"ע

 

שיעורים בהלכה על סדר השולחן ערוך,

על פי הספר "הלכה ברורה"

חלק ב – מסימן מ"ו עד – פ"ח

  הלכות קריאת שמע

סימן נח – הלכות קריאת שמע וברכותיה

סימן נט – דין ברכה ראשונה ביוצר

סימן ס – דין ברכות לקריאת שמע ואם צריכים כונה

סימן סא – דין כמה צריך לדקדק ולכון בקריאת שמע

סימן סב – מי שלא דקדק בקריאת שמע או לא השמיע לאזנו

סימן סג – לישב בשעת קריאת שמע ושלא יישן

סימן סד – דין הטועה בקריאת שמע

סימן סה – הנכנס לבית הכנסת ומצא צבור קוראין קריאת שמע או שהפסיק בשעת הקריאה,

סימן סו – באיזה מקום יכול להפסיק ובאיזה מקום לא יפסיק

סימן סז – דין ספק אם קרא קריאת שמע

סימן סח – שלא להפסיק בפיוטין

סימן סט – דין פורס על שמע

סימן ע – מי הם הפטורים מקריאת שמע

סימן עא – אבל והעוסקים במת פטורים מקריאת שמע

סימן עב – דין נושאי המטה והמנחמים והמלוין

סימן עג – הישן עם אשתו ובניו איך יתנהג

סימן עד – שלא לברך כשאיבריו רואין את הערוה

סימן עה – להזהר מגלוי שער וקול אשה בשעת קריאת שמע וכן שלא לקרותה כנגד הערוה,

סימן עו – להזהר מצואה בשעת קריאת שמע

סימן עז – שלא לקרות כנגד מי רגלים

סימן עח – מי שנצטרך להטיל מים בשעת קריאה

סימן עט – מי שנזדמן לו צואה בשעת קריאה

סימן פ – מי שאינו יכול להשמר מהפיח

סימן פא – דין צואת קטן

סימן פב – דין צואה יבשה

סימן פג – דיני בית הכסא בקריאת שמע

סימן פד – אם מתר לקרות במרחץ

סימן פה – באיזה מקומות אסור לקרות קריאת שמע

סימן פו – צריך להרחיק מן מים סרוחים

סימן פז – כמה צריך להרחיק בשעת קריאת שמע מן גרף של רעי

סימן פח – בעל קרי מתר בקריאת שמע

 

 

 

Print Friendly, PDF & Email

לחצן-הורד-למחשבך-קטגוריה

תגיות

15 תגובות על “הלכה ברורה ב' | על סדר השו"ע”

בעת כתיבת תגובה - נא ציין את שם הסרטון / קובץ השמע, על מנת שנבין אותך טוב יותר, תודה.

  1. Avatar גדי הרוש הגיב:

    כבוד הרב שלום!
    אני שומע ממגוון השיעורים המרתקים ולומד המון

    רציתי לשאול את הרב האם יהיה המשך לשיעורים בהלכה על סדר השו"ע ?

    • בועז שלום בועז שלום הגיב:

      שלום
      אכן יש המשך לשיעורים הללו, אנו מוסרים אותם יום יום באופן קבוע, וזה אף עולה לאתר בהתאם להתקדמות, ככל שאר השיעורים. למעט בחגים שלפני החג אנו מוסרים הלכות מענייני החג.

  2. Avatar גבריאל ג"ראפי הגיב:

    הרב שבוע טוב.
    נשאלתי בשיעור. מדוע לא קובעים את חצות הלילה באות צורה שקובעים את חצות היום. ז"א חצי הזמן מהשקיעה עד עלות השחר? תודה.

    • בועז שלום בועז שלום הגיב:

      שלום
      בענין חצות היום – יש לנו אפשרות בדיקה, על ידי התבוננות בשמש וכשנראה שהיא בדיוק באמצע הרקיע – נדע שזהו חצות היום. כפי שאחז"ל שזמן חצות היום הוא בעת שהחמה בראש כל אדם [פסחים צד.].
      לעומת זאת בחצות הלילה כיצד נבדוק מה הוא זמן חצות? לכן אנו לוקחים את זמן חצות היום ומוסיפים עליו בדיוק 12 שעות – שהרי היום 24 שעות – וכך אנו מקבלים את זמן חצות הלילה.
      [בנוגע לשאלה הרי חצות היום אינו בדיוק הזמן שבו אמצע היום מעלות השחר ועד צאת הכוכבים, שהרי עה"ש הוא 72 / 90 דקות קודם הנץ, וצאת הכוכבים הוא 20 דקות אחר השקיעה, וא"כ אין זה נקודת האמצע ביום?? בשאלה זו נשתברו קולמוסים רבים, וקשה לפרט את כל השיטות שנכתבו ביישוב הענין, תוכל לראות בקובץ 'עץ חיים' [באבוב ח"ג] מאמר שלם שמסכם את השיטות בנושא. ע"ע שו"ת איש מצליח ח"א סי' טו, ובשו"ת אור לציון חלק ג בהערות פרק יא, ובח"ב פרק ד' תשובה ח' ובפרק ט"ו בבאורים לתשובה ו'].

  3. Avatar גדי הרוש הגיב:

    הרב שבוע טוב!
    תודה רבה על כל השיעורים הנפלאים, בשפה ברורה ובהבנה!
    שיעור 97 לא פועל, האם רק אצלי או שיש בעיה כללית?
    תודה רבה ונזכה לראות בבניין בית המקדש!

  4. Avatar גבריאל ג'ראפי הגיב:

    שלום הרב.
    האם שליח ציבור יכול לבקש בקשות אישיות בתפילת לחש?
    תודה.

  5. Avatar ראובן ליבון הגיב:

    לרב שלום וברכה
    האם המאחר לתפילת ערבית יכול לומר ברכו וקדיש שלפני י"ח כמו שכתב המשנה ברורה בסימן ס"ט ס"ק ו.
    והאם אין בזה משום בטול תורה כגון שיש כולל ערב באותו מקום.

    • בועז שלום בועז שלום הגיב:

      אכן הדבר אפשרי, אך אין לעשות ביטול תורה בשל כך. כמו"כ אם יש שיעור שהסתיים ורוצים לומר קדיש ולצורך כך יש לקרוא לאנשים הלומדים בחדר סמוך, יש להמנע מכך, שאין לבטל תורה בשביל לומר קדיש.

  6. Avatar ראובן ליבון הגיב:

    לרב שלום וברכה
    המשנה ברורה בסימן עא ס"ק ד כתב שלדעת המגן אברהם מי שהיה אונן מעמוד השחר ולא אמר ברכות השחר עד אחר 4 שעות לא יאמר אותם יותר. ולמרות שיש חולקים, ספק ברכות להקל, ולכן לא יאמר ברכות השחר זולת ברכות התורה ושלא עשני גוי ועבד ואישה.
    האם הרב עובדיה זצ"ל חולק בדין זה?
    תודה

    • בועז שלום בועז שלום הגיב:

      לראובן שלום
      אכן המשנ"ב כתב בשם המג"א כפי שהבאת, וכך אמנם נקט הגרע"י זלה"ה בעבר כמובא בשו"ת יבי"א ח"ה אוה"ח סי' י', אך הדר ביה כמובא בילקו"י ח"א עמ' נד, ונקט שהעיקר להלכה שרשאי לברך ברכות השחר לאחר קבורה אף אם נמשכה אנינותו כל היום, ואף בתחילת הלילה רשאי לברך ברכות השחר, וכן מעיד הגר"ד יוסף שליט"א [הלכה ברורה ח"ג בסופו אוצרות יוסף סי' י"ב ע"ש באורך] שראה בכתב ידו של הגרע"י שהעיקר להלכה שאשאי לברך ברכות השחר לאחר קבורה וכמ"ש בילקו"י, והדר ביה ממש"כ ביבי"א והלכה כמשנה אחרונה.
      ולעצם הענין – יש בדבר מחלוקת ראשונים גדולה, ואף האחרונים נחלקו בענין, והנידון הוא כאיזה שיטות להכריע, ע"ש באוצרות יוסף.

  7. Avatar ראובן ליבון הגיב:

    לרב שלום וברכה
    בסימן עא’ במשנה ברורה ס"ק ד כותב שאם היה אונן מתחילת חיוב התפילה פטור מתשלומין אבל אם מתו נפטר לאחר עלות השחר שכבר נתחייב בתפילה חייב בתשלומין. האם הרב מסכים לחילוק זה.
    תודה

    • בועז שלום בועז שלום הגיב:

      לראובן שלום
      השאלה לא ברורה לי – אתה שואל אם אני מסכים עם המשנ"ב?? זו שאלה לא במקום.
      אולי כוונתך לשאול האם אנו הספרדים פוסקים בזה כדעת המשנ"ב, וזו אכן שאלה לגיטימית, ואכן, הספרדים פוסקים כך להלכה, ורק כשיתפלל מנחה שתיים, את התפילה השניה יתפלל על תנאי נדבה.

תגובות הגולשים

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

השיעורים באתר לרפואת אביו של הרב,

ר' חיים בן סעדה בתושח"י

קרא פרק תהלים לרפואתו>>

 

דיסק חדש!!

הלכות הבוקר

מכתב מאליהו כרך ה'

תרי עשר - א-ב