הלכה ברורה ג' | על סדר השו"ע

 

שיעורים בהלכה על סדר השולחן ערוך,

על פי הספר "הלכה ברורה"

חלק ג – מסימן פח – עד סימן קכז

הלכות תפילה

סימן פט – הלכות תפלה וזמנה

סימן צ – מקום הראוי להתפלל. ולהתפלל עם הצבור ודין ההולך בדרך

סימן צא – שיאזר מתניו ויכסה ראשו בשעת תפלה

סימן צב – הנצרך לנקביו ודין רחיצה לתפלה ושאר הכנות לתפלה

סימן צג – קדם שיתפלל צריך לשהות

סימן צד – צריך לכון נגד ארץ ישראל, ודין הרוכב או יושב בספינה

סימן צה – כוון איבריו בשעת תפלה

סימן צו – שימנע כל הטרדות כדי שיכון

סימן צז – שלא יגהק ושלא יפהק בשעת התפלה

סימן צח – צריך שיהיה לו כונה בתפלתו

סימן צט – דין שתוי ושכור לתפלה

סימן ק – תפלת המועד צריך לסדר

סימן קא – שצריך לכון בכל הברכות, ושיכול להתפלל בכל לשון

סימן קב – שלא להפסיק כנגד המתפלל

סימן קג – מי שנזדמן לו רוח בתפלתו או עטוש

סימן קד – שלא להפסיק בתפלה

סימן קה – דין המתפלל ב' תפלות

סימן קו – מי הם הפטורים מתפלה

סימן קז – המספק אם התפלל, ודין תפלת נדבה

סימן קח – מי שלא התפלל לסבת טעות, או אנס או במזיד

סימן קט – דין איך יתנהג היחיד לכון בתפלתו עם הצבור

סימן קי – היוצא לדרך, ופועלים מה יתפללו, וסדר תפלת הדרך ובית המדרש

סימן קיא – דין סמיכות גאלה לתפלה

סימן קיב – שלא להפסיק לא בשלשה ראשונות ולא בשלשה אחרונות

סימן קיג – דיני הכריעות בי"ח ברכות

סימן קיד – דין הזכרת הרוח וגשם וטל

סימן קטו – טעם ברכת אתה חונן

סימן קטז – פרוש ברכת רפאנו

סימן קיז – דיני ברכת השנים

סימן קיח – חתימת ברכת השיבה

סימן קיט – דין הרוצה להוסיף בברכות

סימן קכ – שראוי לומר רצה בכל תפלה

סימן קכא – דיני מודים

סימן קכב – דינים השיכין בין י"ח ליהיו לרצון

סימן קכג – דיני הכריעות בסיום י"ח ברכות

סימן קכד – דין הנהגת שליח צבור בי"ח הברכות, ודין ענית אמן

סימן קכה – דיני קדשה

סימן קכו – דין שליח צבור שטעה

סימן קכז – דין מודים דרבנן

 

 

Print Friendly, PDF & Email

לחצן-הורד-למחשבך-קטגוריה

תגיות

8 תגובות על “הלכה ברורה ג' | על סדר השו"ע”

בעת כתיבת תגובה - נא ציין את שם הסרטון / קובץ השמע, על מנת שנבין אותך טוב יותר, תודה.

  1. Avatar גבריאל ג"ראפי הגיב:

    שלום הרב.
    הרב דיבר בשיעור הלכה [סימן קכד] על חשיבות ענית אמן.
    ברצוני לשאול – לפני תפילת שחרית הציבור מתעטף בטלית ומניח תפילין. ואם מברכים בקול כדי שיענו אמן, זה יוצר בעיות כמו בין תפילין של יד לראש או שנים שמברכים ביחד וכו'.
    האם לא עדיף שכל אחד יברך בלחש או איך לנהוג?
    תודה.

    • בועז שלום בועז שלום הגיב:

      לר' גבריאל שלום
      אכן, אם יש אנשים שעסוקים בהנחת תפילין, עדיף שיברך בשקט, כדי שלא להכשיל אותם בעניית אמן ויצירת הפסק.
      אולם אם מדובר שרואה את כל היושבים בביהכ"נ, ושם לב שאין מי שכעת עסוק בהנחת תפילין או מתעטף בציצית, אדרבה, יברך בקול כדי לזכות את הרבים בעניית אמן.

  2. Avatar גבריאל ג'ראפי הגיב:

    שלום הרב.
    בשיעור בענין כהן אבל לא הזכיר הרב את מנהג התמנים שהכהן נושא כפיו גם בתוך שבעה.

  3. Avatar אורן דרחי הגיב:

    שלום לרב, רציתי לדעת האם זה נכון לתימני בלדי ללמוד את ההלכות מהספר "הלכה ברורה

    • בועז שלום בועז שלום הגיב:

      לאורן שלום
      לתימני בלדי אין ללמוד הלכות מכל ספרי משפחת הגר"ע יוסף זלה"ה, כולל ספרי מרן הגר"ע יוסף.
      שיטת הגר"ע ובניו אחריו [למעט הג"ר יעקב יוסף זצ"ל] שהתימנים אינם עדה בפ"ע והם צריכים לנהוג כאן בא"י כדעת מרן, היות ונתבטלו ביושבי הארץ.
      דבר זה לא נתקבל על אף חכם מחכמי תימן, היות ובני תימן באו עם בתי דינים שלהם ומנהגים ברורים ומסולתים, ולכן אין להם לשנות מנהגיהם בא"י. הרב רצאבי כתב בזה במאמר 'מסלול ודרך' ובעוד מקומות, וגם בנו האריך בענין.
      אנו מלמדים הלכות מתוך הילקו"י והלכה ברורה לציבור ספרדי הנוהג כדעת מרן השו"ע, ומדי אני משתדל להזכיר גם מנהגי תימן.

      • Avatar אורן דרחי הגיב:

        תודה רבה לכבוד הרב. אשמח אם הרב יענה לי מה לגבי תימני "שאמי". שכחתי לשאול.

        • בועז שלום בועז שלום הגיב:

          ברוב העניינים השאמי נוהגים כדעת מרן השו"ע. הבעיה היא רק שאין לשאמי מנהג אחיד, ויש שמערבים מנהגים עם הבאלדי [כדוגמת הרב צוברי] ויש שדבקים בשו"ע [כדוגמת השרעבים], כך שאין לשאמי משנה סדורה כיצד לנהוג. עכ"פ לרוב מנהגם ע"פ השו"ע ויוכלים לנהוג ע"פ רוב כדעת הגר"ע יוסף.

תגובות הגולשים

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

השיעורים באתר לרפואת אביו של הרב,

ר' חיים בן סעדה בתושח"י

קרא פרק תהלים לרפואתו>>

 

דיסק חדש!!

הלכות הבוקר

מכתב מאליהו כרך ה'

תרי עשר - א-ב