הלכות סוכות והושענא רבה
סדרת השיעורים בהלכה
דיני ישיבה בסוכה
הלכות סוכות א”
הלכות סוכות ב”
הלכות הושענא רבה וחיבוט ערבה
הלכות משיב הרוח ומוריד הגשם, וברך עלינו
הלכות ברך עלינו - בארוכה עם כל הפרטים
תגיות סדרת השיעורים בהלכה
5 תגובות על “הלכות סוכות והושענא רבה”
בעת כתיבת תגובה - נא ציין את שם הסרטון / קובץ השמע, על מנת שנבין אותך טוב יותר, תודה.
תגובות הגולשים לבטל
שאל את הרב
- האם יש מצוה היום לאכול שום בערב שבת? נשאל ע"י דוד
- האומר שמע שמע משתקין אותו – והרי אמר ה' אחד? נשאל ע"י ירון
- האם מותר לעשות היום שאלת חלום? והיכן ניתן לרכוש את הספר 'משנת החלומות'? נשאל ע"י אוקסנה אביגיל
- מה מברכים על לחוח? נשאל ע"י עידן
- אפשרות קיום של מחיית עמלק בממונם נשאל ע"י שמואל
הרב בועז שלום says:
שלום לא הבנתי קושייתך. דברי האוה"ח ברורים - ונצטט את לשונו:...
ס says:
כבוד הרב. שלום תודה רבה על השיעורים הנהירים והמעניינים והמעמיקים! לגבי...
הרב בועז שלום says:
יישר כח ואריכות ימים!
י.ל. says:
גם אנו רוצים להוסיף שלמרות האיומים וההפחדות על 'עקרות' למי שיקח...
הרב בועז שלום says:
ניסית לפתוח את האתר בדפדפן עם גלישה בסתר?
אפשר בבקשה שיעורים על מסכת סוכה?
לאברהם שלום
אם הנך מתכווין למשניות מסכת סוכה – יש לנו שיעורים כאן
ואם אתה מתכווין לשיעורים בגמ' מסכת סוכה – על זה עדיין לא מסרנו שיעורים מוקלטים. אנו עסוקים במסירת שיעורים על המשנה, שזה דבר שחסר היום, לעומת שיעורים בגמ' שיש לרבנים רבים, כפי שתוכל למצוא בקול הלשון ועוד.
אני למדתי מסכת תענית עם שיעורים במקום אחר, וזה לא דומה כלל לשיעורים כאן באתר, השיעורים כאן עם הרבה הקדמות והרחבה!
תודה
אברהם
שלום הרב.
יש הרבה בתי כנסיות שרגילים בשמחת תורה להכניס את הכיבוד לבית הכנסת.
מה ההלכה אומרת לגבי זה? תודה.
לר' גבריאל שלום
הנוהגים כן יכולים להמשיך במנהגם. כך כתבו האחרונים, הן מפני שעושין תנאי בעת הקמת ביהכ"נ, או "לב ב"ד מתנה עליהן", והן משום שזה לצורך. וכפי שכתב הגר"ש נתנזון בשו"ת שואל ומשיב חמישאה (סי' סג) וז"ל:
"עת זכיתי לבנות ביהכ"נ פה עיר לבוב, והיה ביום ה' אלול תר"ב וכו', ושאלוני אם יהי לו כל דין קדושת ביהכ"נ, ואמרתי כי קדושת ביהכ"נ חמור מאד, בכל זה עלה על דעתי שיהיה עליו קדושת ביהכ"נ, אך בזאת יאות לי אשר אם יש בו ללמוד ויצמאו, יוכלו לשתות בעת לימודם. וגם מה שנוהגים לאכול בשמחת תורה מיני מתיקה, יוכלו לאכול, ועוד איזה פרטים, יען פרטני בפירוש בעת הקמת האבן הראשה. ואף אי נימא דלא מהני תנאי, נראה דכל הענינים האלו מיקרי לצורך ביהכ"נ דשרי, כיון דנהגו בכל תפוצות ישראל לחלק מיני מתיקה בשמחת תורה מטעם שעושין סעודה לגומרה של תורה. וגם כדי שלא יתענו ביום טוב ששוהין בה הרבה. ועוד דע"כ לא אסרו רק אכילה ושתיה ממש, אבל זה לא מיקרי אכילה ושתיה שאינו רק טועם להשיב הנפש". ע"ש. והו"ד בשדי חמד (אות מ').