הרב בועז שלום הגיב:

לאברהם שלום
את שיעורי הרב אסולין בוידאו ניתן לראות באתר של קול הלשון. השיעורים אצלנו הם רק שיעורים ישנים, כבר כמה שנים שהם לא מתעדכנים.

הרב בועז שלום הגיב:

כפשוטו – מקבל גם שכר בעוה"ז, אך השכר הזה הוא כ'פירות' – דיווידנדים – מעבר ל'קרן' – השכר העיקרי שמובטח לו בעוה"ב.
ושני חידושים יש כאן, א. שמקבל שכר [פירות] בעוה"ז – הגם ששכר מצוה בהאי עלמא ליכא. ב. שאין שכר זה מגרע מאומה משכרו – הקרן – שנותרת קיימת לעוה"ב.

הרב בועז שלום הגיב:

למיכל שלום
הגר"ח קנייבסקי כתב בפי' הברייתא וז"ל "כנראה הכוונה שנותן צדקה לעני, ואמר לעני שיעשה עמו קצת [מלאכה] כפועל, שלא יאמרו עליו [האנשים ברחוב] שמחלק לכולם [צדקה בחינם ללא תמורה, ויקפצו רבים לרושש אותו מממונו, על דרך שנאמר 'מברך רעהו בקול גדול' שבזה דוקא מזיק לו] סופו שיצטרך לבריות שלא יפה עשה עכ"ל.
ובהערות על אדר"נ שבהוצאת 'שפתי חכמים' [תשס"ב] העיר על דבריו שלפי זה הלשון דחוק ע"ש.
ו

הרב בועז שלום הגיב:

למיכל שלום
נצטט את לשון האדר"נ:
מסכת אבות דרבי נתן [נוסחא ב פרק לד]:
כל המקלל את חבירו לשם שמים סופו לצאת ממנו בכבוד. משה קילל את פרעה לשם שמים ויצא ממנו בכבוד שנאמר וירדו כל עבדיך אלה אלי (שם י"א ח') ומנין שיצא ממנו בכבוד שנאמר גם האיש משה גדול מאוד (שם שם ג'):
וכל המכבד את חבירו שלא לשם שמים סופו לצאת ממנו בקלון שכן את מוצא בבלק שכבד את בלעם שנאמר ויבואו אל בלעם ויאמרו לו [וגו'] כי כבד אכבדך (במדבר כ"ב ט"ז י"ז) ומנין שיצא ממנו בקלון שנאמר ועתה ברח לך אל מקומך (שם כ"ד י"א):
התנא כאן בא ליצור הבדלה בין קללה – קלון – שזה דבר שלילי, לבין כבוד – שזה דבר חיובי, ואעפ"כ הוא מוכיח שלפעמים דוקא מי שמקלה חבירו – אבל לשם שמים – הוא המכובד בסופו של דבר, ודוקא המכבד חבירו – כשאין זה לשם שמים – דוקא הוא ייצא המבוזה.
דרך חז"ל לדרוש בצורה כזו [שלפעמים דוקא הנראה גרוע – הוא המשובח, והנראה משובח – הוא הגרוע], כמובא במסכת קידושין [דף לא עמוד א]:
"תני אבימי בריה דרבי אבהו: יש מאכיל לאביו פסיוני וטורדו מן העולם, ויש מטחינו בריחים ומביאו לחיי העולם הבא".
פרש"י
פסיוני – עוף חשוב ושמן מין שליו שירד במדבר.
וטורדו מן העולם – שנענש עליו שמראה לו צרות עין על סעודתו.
ויש מטחינו בריחים – שהיא מלאכה קשה.
ומביאו לעוה"ב – שמכבדו בדברו דברים טובים ונחומים והמלאכה מטיל עליו בלשון רכה מראה לו צורך השעה שאינן יכולין להתפרנס אלא ביגיעה זו. ובגמרת ירושלמי גרס מעשה בשניהם מעשה באחד שהיה מאכיל לאביו פסיוני פעם אחת אמר לו אביו מאין לך כך אלה אמר לו סבא מה איכפת לך טחון ואכול כלומר לעוס ואכול הראהו שקשה לו ושוב מעשה באחד שהיה טוחן בריחיים והיה לו אב זקן ושלח המלך בשביל אביו לבא לעבודת המלך אמר לו בנו אבא טחון ואני אלך תחתיך לעבודת המלך שאין לה קצבה.

הרב בועז שלום הגיב:

למיכל שלום
עידכונים בנוגע למצבו של הרב יש כאן