השיעורים באתר לעילוי נשמת אביו של הרב,

ר' חיים בן סעדה זלה"ה

קרא פרק תהלים לעילוי נשמתו>>

 

וידאו חנוכה ופרשיותיה

כל ענייני החג

כל ענייני חנוכה

 

 

 

 

Print Friendly, PDF & Email

לחצן-הורד-למחשבך-קטגוריה

2 תגובות על “וידאו חנוכה ופרשיותיה”

בעת כתיבת תגובה - נא ציין את שם הסרטון / קובץ השמע, על מנת שנבין אותך טוב יותר, תודה.

  1. אברהם הגיב:

    שלום ויישר כח על האתר
    בקשר לשיעור דמוקרטיה מול שלטון מלוכני, הנושא אכן הטריד אותי ושמחתי שכבוד הרב הקדיש שיעור מיוחד לנושא הזה.
    כבוד הרב שם דגש על הנקודה למה אי אפשר לסמוך על הרוב, אבל לא הצלחתי לצאת עם הסבר ברור על עדיפות השלטון המלוכני, האם בגלל שאי אפשר לסמוך על העם זה אומר שצריך לסמוך על אדם בודד שאין מעליו שום ערכאה? הלא דברים קל וחומר הם, אם הרבים מסוגלים לטעות, אדם יחיד אינו מסוגל לטעות?

    בפרט שבראי ההיסטוריה אנו מגלים לכאורה שהמלוכה הסבה נזק עצום לעם ישראל, רוב מלכי ישראל בתקופת בית ראשון היו עובדי ע"ז ואחריהם נגרר גם העם, וגם בקרב מלכי יהודה היו לא מעט מלכים שדרדרו את רוחניות העם. וכידוע זה מה שהוביל לחורבן הבית.
    זאת ועוד, עדיין יש כאן נקודה שלא הובהרה כל צרכה לעניות דעתי, אין אפשר להפקיד את חייהם וחירותם של כלל העם ביד אדם בודד, הרי בשר ודם שמקבל כח כזה בידו יכול לאבד את דעתו ולעשות מעשים אשר לא יעשו, דוגמא מייצגת במלכי ישראל היא הורדוס שאכזריותו היתה לשם דבר, הוא ציווה להרוג את אשתו אחרי מותו כדי שלא ישמח בה אחר, ולשחוט את בני השרים כדי שהעם יבכה אחרי מותו וידמה כאילו בוכים עליו, טירוף דעת שקשה לסובלו, והכל בגלל ההרגשה שחיי העם הופקדו בידו לעשות בהם כרצונו.
    המלכים גם הרגישו שגופם של נתיניהם נתון בידם לעשות בו כרצונם בלי שום דין ומשפט, היו לוקחים נשים בזרוע, אונסים נערים. יוסיפון מספר על מלך שהוביל את עמו למלחמה עקובה מדם, רק בגלל שחשק באשה מהארץ השניה והם לא אבו לתיתה לו, מדוע כל העם צריך לסכן את חייו בשביל חשק חולף של מלכו?

    אמנם אין לכחד שהיו מלכים משכמם ומעלה שהנהיגו את העם כראוי כפי השקפת התורה, אבל במבט שטחי נדמה שרוב המלכים לא היו כאלה, וגם ההיגיון נותן שאדם נתון לשליטת יצריו אם הוא לא יעבוד על עצמו, וטבע האדם להתגאות ולבקש כבוד ושליטה.
    אם כן עדיין צריך ביאור והבהרה, מדוע העדיפה התורה את השלטון המלוכני, שבו העם נתון בסיכון של התעמרות בלי יכולת להחליף את המלך, וגם הנביא שמשח את המלך לא יכול להוריד את המלך מכיסאו מבלי שיסתכן בנפשו כמורד במלכות.

    אודה מאד אם כבוד הרב יתייחס לשאלה ויספק הסבר שיניח את דעתי הטרודה מנושא זה.

    • בועז שלום הגיב:

      לר' אברהם השלום והברכה!
      על הנושא של שלטון מלוכני מול דמוקרטיה – דיברנו בכמה הזדמנויות, ואזכיר דברים שאמרתי בענין [הגם שאיני זוכר אם הקפתי את כל הנושא בשיחה שנמסרה בהידברות].
      ללא ספק ששלטון מלוכני עריץ – הוא הנורא מכל, והזכרנו כמה פעמים שדמוקרטיה היא הרע במיעוטו, כיון שבה לפחות אין שלטון כל-יכול בידיו של אדם אחד, עריץ או מגלומן, מטורף ובעל שגעון גדלות, כפי שהיו לא מעט בהסטוריה, וכפי שציינת בצדק. זו הסיבה שהנחת היסוד של 'העולם' שדמוקרטיה היא השלטון העדיף.
      אולם התורה חושבת אחרת.
      ואין להקשות ולשאול – אבל בהסטוריה זה יצר מצבים נוראים!?
      התשובה לכך מזכירה משל של המגיד מדובנא, אודות האשה שבקשה משכנתה מתכון של חמין מוצלח אותו טעמה בביתה. לאחר שעשתה גם היא את המתכון בדיוק רב – התוצאה הייתה בלתי-אכילה בעליל… היא חזרה לשכנתה וקבלה בפניה על כך שבטח לא מסרה לה את 'המתכון האמיתי והנכון'… השכנה התפלאה ושאלה לפרטים אודות עשיית החמין, והתברר שהיא עשתה את הכל אחד-לאחד – מדויק! איך יתכן? ואז שאלה השכנה – רגע – שטפת את הסיר לפני שהנחת בתוכו את כל המצרכים? "לשטוף את הסיר? זה לא היה כתוב במתכון!"…
      החמין הטוב ביותר, בסיר מטונף – ייצר תוצר בלתי אכיל…
      תוכנית התורה לממשל – היא מודל. יש לפעול לפי המודל בצורה מלאה. אם נחסר ממנו משהו, המודל לא יפעל, ואז התלונה היא עלינו, לא על התורה!

      ציינת בדבריך מדוע "צריך לסמוך על אדם בודד [-מלך] שאין מעליו שום ערכאה?"
      במודל של התורה אין זה נכון כלל.
      א. מלך כפוף לנביא. הנביא היה מושח את המלך, ואם סטה מן הדרך היה נביא נשלח להוכיחו, ואף מודיעו שנשללה מלכותו.
      ב. מלך בית דוד כפוף לסנהדרין, והם דנים ושופטים אותו אם סרח [רמב"ם הל' סנהדרין פ"ה ה"ה], ואף לא יוצא למלחמת הרשות מבלי שנטל רשות מהם [שם ה"ב].
      ג. העם כפופים לתורה תחילה, ובאופן משני – למלך. יתרה מכך, מותר להמרות פי המלך כשיש סתירה בין ציוויו לצו התורה, וכפי שכתב הרמב"ם [מלכים פ"ג ה"ט]: המבטל גזרת המלך בשביל שנתעסק במצות, אפילו במצוה קלה הרי זה פטור, 'דברי הרב ודברי העבד דברי הרב קודמין' ואין צריך לומר אם גזר המלך לבטל מצוה שאין שומעין לו.

      בנוסף לכך – התורה 'חישקה' את המלך במצות רבות שנועדו בדיוק למנוע את הקלקולים אותם ציינת. ולכן חשוב שנקבל את ה'מודל' של התורה בשלימות, כדי שנפיק ממנו את המירב – תועלת ללא שום חסרון וקלקול.
      נציין דברים שכתב הרמב"ם [הלכות מלכים פרק ג הלכה א]:
      א. בעת שישב המלך על כסא מלכותו, כותב לו ספר תורה לעצמו יתר על הספר שהניחו לו אבותיו, ומגיהו מספר העזרה על פי בית דין של שבעים ואחד, אם לא הניחו לו אבותיו או שנאבד כותב שני ספרי תורה, אחד מניחו בבית גנזיו שהוא מצווה בו ככל אחד מישראל, והשני לא יזוז מלפניו, אלא בעת שיכנס לבית הכסא, או לבית המרחץ, או למקום שאין ראוי לקריאה, יוצא למלחמה והוא עמו, נכנס והוא עמו, יושב בדין והוא עמו, מיסב והוא כנגדו שנאמר והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו.
      ב. לא ירבה לו נשים, מפי השמועה למדו שהוא לוקח עד שמונה עשרה נשים בין הנשים ופלגשים הכל שמונה עשרה, ואם הוסיף אחת ובעלה לוקה, ויש לו לגרש ולישא אחרת תחת זו שגירש.
      ג. ולא ירבה לו סוסים אלא כדי מרכבתו, אפילו סוס אחד פנוי להיות רץ לפניו כדרך שעושין שאר המלכים אסור, ואם הוסיף לוקה.
      ד. ולא ירבה לו כסף וזהב להניח בגנזיו ולהתגאות בו או להתנאות בו, אלא כדי שיתן לחיילותיו ולעבדיו ולשמשיו, וכל כסף וזהב שירבה לאוצר בית ה' ולהיות שם מוכן לצרכי הצבור ולמלחמותם הרי זה מצוה להרבותו, ואין אסור אלא להרבות לעצמו בבית גנזיו שנאמר ולא ירבה לו, ואם הרבה לוקה.
      ה. המלך אסור לשתות דרך שכרות, שנאמר אל למלכים שתו יין, אלא יהיה עוסק בתורה ובצרכי ישראל ביום ובלילה, שנאמר והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו.
      ו. וכן לא יהיה שטוף בנשים, אפילו לא היתה לו אלא אחת לא יהיה מצוי אצלה תמיד כשאר הטפשים, שנאמר לא תתן לנשים חילך, על הסרת לבו הקפידה תורה שנאמר ולא יסור לבבו, שלבו הוא לב כל קהל ישראל לפיכך דבקו הכתוב בתורה יתר משאר העם שנאמר כל ימי חייו.
      ונסכם בדברי הרמב"ם [הלכות מלכים פרק ד הלכה י]:
      "ובכל יהיו מעשיו לשם שמים, ותהיה מגמתו ומחשבתו להרים דת האמת, ולמלאות העולם צדק, ולשבור זרוע הרשעים ולהלחם מלחמות ה', שאין ממליכין מלך תחלה אלא לעשות משפט ומלחמות, שנאמר ושפטנו מלכנו ויצא לפנינו ונלחם את מלחמותינו".
      – נישא תפילה שישיב ה' לנו את צמח דוד ותשוב המלוכה והעבודה, וארמון על משפטו ישב במהרה אמן!

תגובות הגולשים

האימייל לא יוצג באתר.

. כל שיעורי הרב במדיה דיגיטאלית!!

נגן דוקו סיקס עם כרטיססנדיסק 128כרטיס זכרון 128