יהושע יב

(א) וְאֵלֶּה מַלְכֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר הִכּוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּרְשׁוּ אֶת אַרְצָם בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִזְרְחָה הַשָּׁמֶשׁ מִנַּחַל אַרְנוֹן עַד הַר חֶרְמוֹן וְכָל הָעֲרָבָה מִזְרָחָה:

מלבי"ם (א) ואלה. בפסוק הקודם (סוף הפרק הקודם) הודיע ג' דברים דרך כלל,

(כג) וַיִּקַּח יְהוֹשֻׁעַ אֶת כָּל הָאָרֶץ כְּכֹל אֲשֶׁר דִּבֶּר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה וַיִּתְּנָהּ יְהוֹשֻׁעַ לְנַחֲלָה לְיִשְׂרָאֵל כְּמַחְלְקֹתָם לְשִׁבְטֵיהֶם וְהָאָרֶץ שָׁקְטָה מִמִּלְחָמָה:

ומפרשם עתה בג' פרקים הבאים.

שמ"ש ויקח יהושע את כל הארץ פירש בפרק הזה (ואגב חשיב גם כבוש משה),

ומ"ש ויתנה יהושע לנחלה פי' בסימן י"ג י"ד, (ואגב פירש חלוקת משה),

ובסוף סימן י"ד סיים והארץ שקטה ממלחמה:

אשר הכו. בסימן זה חשב מה שכבשו עד הנה, ותחלה חשב כבוש משה (עד פסוק ז):

מנחל ארנון. הוא כולל מה שלקחו מסיחון ועוג ביחד (דברים ג, ח):

(ב) סִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי הַיּוֹשֵׁב בְּחֶשְׁבּוֹן מֹושֵׁל מֵעֲרוֹעֵר אֲשֶׁר עַל שְׂפַת נַחַל אַרְנוֹן וְתוֹךְ הַנַּחַל וַחֲצִי הַגִּלְעָד וְעַד יַבֹּוק הַנַּחַל גְּבוּל בְּנֵי עַמּוֹן:

(ג) וְהָעֲרָבָה עַד יָם כִּנְרוֹת מִזְרָחָה וְעַד יָם הָעֲרָבָה יָם הַמֶּלַח מִזְרָחָה דֶּרֶךְ בֵּית הַיְשִׁימוֹת וּמִתֵּימָן תַּחַת אַשְׁדּוֹת הַפִּסְגָּה:

(ב – ג) סיחון. כאן פירש סיחון בפני עצמו כמ"ש (במדבר כא, כד; דברים ב, לו):

(ד) וּגְבוּל עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן מִיֶּתֶר הָרְפָאִים הַיּוֹשֵׁב בְּעַשְׁתָּרוֹת וּבְאֶדְרֶעִי:

(ד) וגבול עוג. כאן מפרש עוג בפני עצמו:

(ה) וּמֹשֵׁל בְּהַר חֶרְמוֹן וּבְסַלְכָה וּבְכָל הַבָּשָׁן עַד גְּבוּל הַגְּשׁוּרִי וְהַמַּעֲכָתִי וַחֲצִי הַגִּלְעָד גְּבוּל סִיחוֹן מֶלֶךְ חֶשְׁבּוֹן:

(ו) מֹשֶׁה עֶבֶד ה' וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הִכּוּם וַיִּתְּנָהּ מֹשֶׁה עֶבֶד ה' יְרֻשָּׁה לָראוּבֵנִי וְלַגָּדִי וְלַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה: ס

(ו) משה עבד ה'. ר"ל שעשה זאת עפ"י ה'

(הגם שלא היה שייך סיחון ועוג אל ארץ ישראל והיו מצווים שלא לכבוש ח"ל קודם א"י, כמ"ש בספרי סוף עקב). וכן מה שנתנה לראובני עשה זאת מצד שהיה עבד ה' ובפקודתו:

(ז) וְאֵלֶּה מַלְכֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר הִכָּה יְהוֹשֻׁעַ וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן יָמָּה מִבַּעַל גָּד בְּבִקְעַת הַלְּבָנוֹן וְעַד הָהָר הֶחָלָק הָעֹלֶה שֵׂעִירָה וַיִּתְּנָהּ יְהוֹשֻׁעַ לְשִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל יְרֻשָּׁה כְּמַחְלְקֹתָם:

(ז) ואלה. עתה מפרש כבוש יהושע:

אשר הכה. כי פה לא חשב כל הארץ, רק החלק שכבש יהושע בחייו, כי עוד נשאר הרבה לרשתה כמ"ש בסימן שאח"ז:

(ח) בָּהָר וּבַשְּׁפֵלָה וּבָעֲרָבָה וּבָאֲשֵׁדוֹת וּבַמִּדְבָּר וּבַנֶּגֶב הַחִתִּי הָאֱמֹרִי וְהַכְּנַעֲנִי הַפְּרִזִּי הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי:

(ט) מֶלֶךְ יְרִיחוֹ אֶחָד מֶלֶךְ הָעַי אֲשֶׁר מִצַּד בֵּית אֵל אֶחָד:

(ט) מלך יריחו אחד. בין המלכים שחשב פה היו רבים שלא כבש את ארצם בחייו רק המלכים נהרגו ע"י יהושע במלחמה, והם:

מלך ירושלים (שופטים א, כא), מלך גזר (לקמן טז, יוד; שופטים א, כט), בית אל לא נכבש בחייו (שופטים א, כב), אפק לא נכבש (שם, לא), תענך מגידו דור (שם, כז). וכן מן המלכים הנחשבים פה קצתם התבארו בספר, והם מלך יריחו, עי (סי' ח), ירושלים, חברון, ירמות, לכיש, דביר, עגלון, גזר, לבנה, מקדה (כולם הכה בפעם א') (סי' יוד), וכן מלך חצור, מדון, שמרון, אכשף (סי' יא), וכן מלך בית אל (הגם שלא נתבארה מיתתו) בודאי נהרג בעת הלך לעזר לעי, הרי י"ז שמצאנו, וי"ד הנותרים הוא בכלל מ"ש (סי' יא יב) ואת כל מלכיהם לכד יהושע ויכם:

(י) מֶלֶךְ יְרוּשָׁלִַם אֶחָד מֶלֶךְ חֶבְרוֹן אֶחָד:

(יא) מֶלֶךְ יַרְמוּת אֶחָד מֶלֶךְ לָכִישׁ אֶחָד:

(יב) מֶלֶךְ עֶגְלוֹן אֶחָד מֶלֶךְ גֶּזֶר אֶחָד:

(יג) מֶלֶךְ דְּבִר אֶחָד מֶלֶךְ גֶּדֶר אֶחָד:

(יד) מֶלֶךְ חָרְמָה אֶחָד מֶלֶךְ עֲרָד אֶחָד:

(טו) מֶלֶךְ לִבְנָה אֶחָד מֶלֶךְ עֲדֻלָּם אֶחָד:

(טז) מֶלֶךְ מַקֵּדָה אֶחָד מֶלֶךְ בֵּית אֵל אֶחָד:

(יז) מֶלֶךְ תַּפּוּחַ אֶחָד מֶלֶךְ חֵפֶר אֶחָד:

(יח) מֶלֶךְ אֲפֵק אֶחָד מֶלֶךְ לַשָּׁרוֹן אֶחָד:

(יט) מֶלֶךְ מָדוֹן אֶחָד מֶלֶךְ חָצוֹר אֶחָד:

(כ) מֶלֶךְ שִׁמְרוֹן מְראוֹן אֶחָד מֶלֶךְ אַכְשָׁף אֶחָד:

(כא) מֶלֶךְ תַּעְנַךְ אֶחָד מֶלֶךְ מְגִדּוֹ אֶחָד:

(כב) מֶלֶךְ קֶדֶשׁ אֶחָד מֶלֶךְ יָקְנֳעָם לַכַּרְמֶל אֶחָד:

(כג) מֶלֶךְ דּוֹר לְנָפַת דּוֹר אֶחָד מֶלֶךְ גּוֹיִם לְגִלְגָּל אֶחָד:

(כד) מֶלֶךְ תִּרְצָה אֶחָד כָּל מְלָכִים שְׁלֹשִׁים וְאֶחָד: פ