השיעורים באתר לעילוי נשמת אביו של הרב,

ר' חיים בן סעדה זלה"ה

קרא פרק תהלים לעילוי נשמתו>>

 
 

יהושע יט

 (א) וַיֵּצֵא הַגּוֹרָל הַשֵּׁנִי לְשִׁמְעוֹן לְמַטֵּה בְנֵי שִׁמְעוֹן לְמִשְׁפְּחוֹתָם וַיְהִי נַחֲלָתָם בְּתוֹךְ נַחֲלַת בְּנֵי יְהוּדָה:

מלבי"ם ויהי נחלתם. כבר שאלנו איך חלקו את הארץ לז' חלקים והלא שמעון לא לקח תחום בפני עצמו, אלא נחל בתוך בני יהודה?

 אך מכאן ראיה למ"ש למעלה (יד) שהגורל קבע רק את תחום כל שבט,

לא כמות החלק לפי מספר הגלגולת, שזה קבע יהושע אח"כ לפי שעור ריבוי השבט או מעוטו.

והנה הגורל שהיה בגלגל הפיל תחום יהודה בדרומה של א"י ממזרח למערב,

וכאשר חילק יהושע הערים לפי מספר האנשים מצא שהיו הערים הנמצאים בתחום ההוא של יהודה רב מהאנשים וראוים שיקח בה עוד שבט את חלקו (כמו שבאורך שמִן המזרח למערב של יוסף לקחו מנשה ואפרים, וכן גם בנימין לא היה לו רק חצי הארך עד גבעת יערים)

והפריש זה לשבט אחר, אבל עוד לא ידע מי יהיה השבט עד יבורר עפ"י הגורל,

ועם החלק שנשאר מיהודה שאותו נחלו שבט שמעון, הוסיפו ששה חלקים, וכתבו לערים לז' חלקים שוים כ"א בתחום ומצר מיוחד,

ועלה הגורל וקבע בתחום יהודה את נחלת שמעון, לקיים אחלקם ביעקב (בראשית מט, ז):

 

 (ב) וַיְהִי לָהֶם בְּנַחֲלָתָם בְּאֵר שֶׁבַע וְשֶׁבַע וּמוֹלָדָה: (ג) וַחֲצַר שׁוּעָל וּבָלָה וָעָצֶם: (ד) וְאֶלְתּוֹלַד וּבְתוּל וְחָרְמָה: (ה) וְצִקְלַג וּבֵית הַמַּרְכָּבוֹת וַחֲצַר סוּסָה: (ו) וּבֵית לְבָאוֹת וְשָׁרוּחֶן עָרִים שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה וְחַצְרֵיהֶן: (ז) עַיִן רִמּוֹן וָעֶתֶר וְעָשָׁן עָרִים אַרְבַּע וְחַצְרֵיהֶן: (ח) וְכָל הַחֲצֵרִים אֲשֶׁר סְבִיבוֹת הֶעָרִים הָאֵלֶּה עַד בַּעֲלַת בְּאֵר רָאמַת נֶגֶב זֹאת נַחֲלַת מַטֵּה בְנֵי שִׁמְעוֹן לְמִשְׁפְּחֹתָם: (ט) מֵחֶבֶל בְּנֵי יְהוּדָה נַחֲלַת בְּנֵי שִׁמְעוֹן כִּי הָיָה חֵלֶק בְּנֵי יְהוּדָה רַב מֵהֶם וַיִּנְחֲלוּ בְנֵי שִׁמְעוֹן בְּתוֹךְ נַחֲלָתָם: פ (י) וַיַּעַל הַגּוֹרָל הַשְּׁלִישִׁי לִבְנֵי זְבוּלֻן לְמִשְׁפְּחֹתָם וַיְהִי גְּבוּל נַחֲלָתָם עַד שָׂרִיד: (יא) וְעָלָה גְבוּלָם לַיָּמָּה וּמַרְעֲלָה וּפָגַע בְּדַבָּשֶׁת וּפָגַע אֶל הַנַּחַל אֲשֶׁר עַל פְּנֵי יָקְנְעָם: (יב) וְשָׁב מִשָּׂרִיד קֵדְמָה מִזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ עַל גְּבוּל כִּסְלֹת תָּבֹר וְיָצָא אֶל הַדָּבְרַת וְעָלָה יָפִיעַ: (יג) וּמִשָּׁם עָבַר קֵדְמָה מִזְרָחָה גִּתָּה חֵפֶר עִתָּה קָצִין וְיָצָא רִמּוֹן הַמְּתֹאָר הַנֵּעָה: (יד) וְנָסַב אֹתוֹ הַגְּבוּל מִצְּפוֹן חַנָּתֹן וְהָיוּ תֹּצְאֹתָיו גֵּי יִפְתַּח אֵל: (טו) וְקַטָּת וְנַהֲלָל וְשִׁמְרוֹן וְיִדְאֲלָה וּבֵית לָחֶם עָרִים שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה וְחַצְרֵיהֶן: (טז) זֹאת נַחֲלַת בְּנֵי זְבוּלֻן לְמִשְׁפְּחוֹתָם הֶעָרִים הָאֵלֶּה וְחַצְרֵיהֶן: פ (יז) לְיִשָּׂשכָר יָצָא הַגּוֹרָל הָרְבִיעִי לִבְנֵי יִשָּׂשכָר לְמִשְׁפְּחוֹתָם: (יח) וַיְהִי גְּבוּלָם יִזְרְעֶאלָה וְהַכְּסוּלֹת וְשׁוּנֵם: (יט) וַחֲפָרַיִם וְשִׁיאֹן וַאֲנָחֲרַת: (כ) וְהָרַבִּית וְקִשְׁיוֹן וָאָבֶץ: (כא) וְרֶמֶת וְעֵין גַּנִּים וְעֵין חַדָּה וּבֵית פַּצֵּץ: (כב) וּפָגַע הַגְּבוּל בְּתָבוֹר ושחצומה וְשַׁחֲצִימָה וּבֵית שֶׁמֶשׁ וְהָיוּ תֹּצְאוֹת גְּבוּלָם הַיַּרְדֵּן עָרִים שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה וְחַצְרֵיהֶן: (כג) זֹאת נַחֲלַת מַטֵּה בְנֵי יִשָּׂשכָר לְמִשְׁפְּחֹתָם הֶעָרִים וְחַצְרֵיהֶן: פ (כד) וַיֵצֵא הַגּוֹרָל הַחֲמִישִׁי לְמַטֵּה בְנֵי אָשֵׁר לְמִשְׁפְּחוֹתָם: (כה) וַיְהִי גְּבוּלָם חֶלְקַת וַחֲלִי וָבֶטֶן וְאַכְשָׁף: (כו) וְאַלַמֶּלֶךְ וְעַמְעָד וּמִשְׁאָל וּפָגַע בְּכַרְמֶל הַיָּמָּה וּבְשִׁיחוֹר לִבְנָת: (כז) וְשָׁב מִזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ בֵּית דָּגֹן וּפָגַע בִּזְבֻלוּן וּבְגֵי יִפְתַּח אֵל צָפוֹנָה בֵּית הָעֵמֶק וּנְעִיאֵל וְיָצָא אֶל כָּבוּל מִשְּׂמֹאל: (כח) וְעֶבְרֹן וּרְחֹב וְחַמּוֹן וְקָנָה עַד צִידוֹן רַבָּה: (כט) וְשָׁב הַגְּבוּל הָרָמָה וְעַד עִיר מִבְצַר צֹר וְשָׁב הַגְּבוּל חֹסָה ויהיו וְהָיוּ תֹצְאֹתָיו הַיָּמָּה מֵחֶבֶל אַכְזִיבָה: (ל) וְעֻמָה וַאֲפֵק וּרְחֹב עָרִים עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם וְחַצְרֵיהֶן: (לא) זֹאת נַחֲלַת מַטֵּה בְנֵי אָשֵׁר לְמִשְׁפְּחֹתָם הֶעָרִים הָאֵלֶּה וְחַצְרֵיהֶן: פ (לב) לִבְנֵי נַפְתָּלִי יָצָא הַגּוֹרָל הַשִּׁשִּׁי לִבְנֵי נַפְתָּלִי לְמִשְׁפְּחֹתָם: (לג) וַיְהִי גְבוּלָם מֵחֵלֶף מֵאֵלוֹן בְּצַעֲנַנִּים וַאֲדָמִי הַנֶּקֶב וְיַבְנְאֵל עַד לַקּוּם וַיְהִי תֹצְאֹתָיו הַיַּרְדֵּן: (לד) וְשָׁב הַגְּבוּל יָמָּה אַזְנוֹת תָּבוֹר וְיָצָא מִשָּׁם חוּקֹקָה וּפָגַע בִּזְבֻלוּן מִנֶּגֶב וּבְאָשֵׁר פָּגַע מִיָּם וּבִיהוּדָה הַיַּרְדֵּן מִזְרַח הַשָּׁמֶשׁ: (לה) וְעָרֵי מִבְצָר הַצִּדִּים צֵר וְחַמַּת רַקַּת וְכִנָּרֶת: (לו) וַאֲדָמָה וְהָרָמָה וְחָצוֹר: (לז) וְקֶדֶשׁ וְאֶדְרֶעִי וְעֵין חָצוֹר: (לח) וְיִרְאוֹן וּמִגְדַּל אֵל חֳרֵם וּבֵית עֲנָת וּבֵית שָׁמֶשׁ עָרִים תְּשַׁע עֶשְׂרֵה וְחַצְרֵיהֶן: (לט) זֹאת נַחֲלַת מַטֵּה בְנֵי נַפְתָּלִי לְמִשְׁפְּחֹתָם הֶעָרִים וְחַצְרֵיהֶן: פ (מ) לְמַטֵּה בְנֵי דָן לְמִשְׁפְּחֹתָם יָצָא הַגּוֹרָל הַשְּׁבִיעִי: (מא) וַיְהִי גְּבוּל נַחֲלָתָם צָרְעָה וְאֶשְׁתָּאוֹל וְעִיר שָׁמֶשׁ: (מב) וְשַׁעֲלַבִּין וְאַיָּלוֹן וְיִתְלָה: (מג) וְאֵילוֹן וְתִמְנָתָה וְעֶקְרוֹן: (מד) וְאֶלְתְּקֵה וְגִבְּתוֹן וּבַעֲלָת: (מה) וִיהֻד וּבְנֵי בְרַק וְגַת רִמּוֹן: (מו) וּמֵי הַיַּרְקוֹן וְהָרַקּוֹן עִם הַגְּבוּל מוּל יָפוֹ: (מז) וַיֵּצֵא גְבוּל בְּנֵי דָן מֵהֶם וַיַּעֲלוּ בְנֵי דָן וַיִּלָּחֲמוּ עִם לֶשֶׁם וַיִּלְכְּדוּ אוֹתָהּ וַיַּכּוּ אוֹתָהּ לְפִי חֶרֶב וַיִּרְשׁוּ אוֹתָהּ וַיֵּשְׁבוּ בָהּ וַיִּקְרְאוּ לְלֶשֶׁם דָּן כְּשֵׁם דָּן אֲבִיהֶם: (מח) זֹאת נַחֲלַת מַטֵּה בְנֵי דָן לְמִשְׁפְּחֹתָם הֶעָרִים הָאֵלֶּה וְחַצְרֵיהֶן: פ

 

(מט) וַיְכַלּוּ לִנְחֹל אֶת הָאָרֶץ לִגְבוּלֹתֶיהָ וַיִּתְּנוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל נַחֲלָה לִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן בְּתוֹכָם:

מלבי"ם ויכלו לנחול. ואילו בפסוק נ"א נאמר וַיְכַלּוּ מֵחַלֵּק אֶת הָאָרֶץ ?

הוא החילוק הראשון שהיה עפ"י הגורל,

שכבר בארנו (למעלה יד) שהיו שם שתי חלוקות,

א] עפ"י הגורל שהגביל תחום כל שבט וע"ז אמר פה ויכלו לנחול.

ב] עפ"י החלוקה לגלגולת שזה עשה יהושע לפי ריבוי השבט או מעוטו, ועל זה אמר בפסוק נ"א ויכלו מחלק את הארץ,

ותכף אחר הגורלות קודם החילוק לפי מספר הגלגולת נתנו נחלה ליהושע. ומפרש כי:

 

(נ) עַל פִּי ה' נָתְנוּ לוֹ אֶת הָעִיר אֲשֶׁר שָׁאָל אֶת תִּמְנַת סֶרַח בְּהַר אֶפְרָיִם וַיִּבְנֶה אֶת הָעִיר וַיֵּשֶׁב בָּהּ:

מלבי"ם על פי ה' נתנו לו. לכן היה זה מצורף עם הגורל שהיה ג"כ עפ"י ה',

ולא המתינו עד החלוקה השנית שעפ"י יהושע, שאז היה בכח יהושע לקחת בעצמו.

וז"ש בב"ב דף קכ"א אך בגורל יחלק את הארץ יצאו יהושע וכלב, כי הגם שהחלוקה הפרטית לפי הגלגולת לא היה עפ"י הגורל [אלא יהושע חילק לפי רוב השבט או מיעוטו],

בכ"ז הלא קודם שנחלקה החלוקה השנית על ידי יהושע כמה יגיע לגלגולת,

לא היה אפשר להקדים לתת ליהושע וכלב בלא חלוקה, ולכן הוצרך להיות עפ"י ה',

וא"כ היה עולה על הדעת שזה יהיה עפ"י גורל,

ולכן מפרש כי נתנו לו את העיר אשר שאל, וזה לא יצוייר בגורל, רק עפ"י נביא,

וכן כלב לקח את חברון על פי שאלתו וקודם החלוקה הפרטיית:

 

(נא) אֵלֶּה הַנְּחָלֹת אֲשֶׁר נִחֲלוּ אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וְרָאשֵׁי הָאָבוֹת לְמַטּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּגוֹרָל בְּשִׁלֹה לִפְנֵי יְקֹוָק פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד וַיְכַלּוּ מֵחַלֵּק אֶת הָאָרֶץ:

(נא) ויכלו מחלק.

זו החלוקה לגלגולת שזה עשה יהושע לפי ריבוי השבט או מעוטו, כמו שנתבאר לעיל.

 

Print Friendly, PDF & Email

12 תגובות על “יהושע פרק כד”

בעת כתיבת תגובה - נא ציין את שם הסרטון / קובץ השמע, על מנת שנבין אותך טוב יותר, תודה.

  1. רונית אילון הגיב:

    נותר לומר תודה רבה על הקבצים הכתובים. מסייע מאד בהעברה לתלמידות. תודה רבה על זיכוי הרבים!

  2. קובי סייג הגיב:

    עבודת קודש! אוצר בלום!

  3. יהושע רוני הגיב:

    האם ניתן לקבל את פירוש הרב לתנ"ך בכתב ומוקלט?

    • בועז שלום הגיב:

      אכן, באתר זה מוקלט וגם מופיע בכתב. קבצי הטקסט הם בעמוד זה, וההקלטה מופיעה בכפתור למטה "האזן לשיעור".

  4. אור רחמים הגיב:

    שלום לכבוד הרב.
    יש לרב שיעור תורה על רעיונות לפסח מה נשתנה וכ'ו חיפשתי את זה בטקסט ולא מצאתי האם יש אפשרות להשיג את זה?
    תודה ואם הרב מתכוון להוציא ספרים על כל הפנינים הנפלאים האלה?

    • בועז שלום הגיב:

      לרחמים שלום
      לא הכל מופיע בכתב, כיון שחלק לקחנו מספרים שהיה קשה לנו להעלות משם לאתר.
      אין בכוונתנו לע"ע להוציא ספר על העניינים הללו, ב"ה יש ספרים רבים והגדות רבות עם פנינים ורעיונות לפסח.

  5. נתנאל הגיב:

    שלום לכבוד הרב,
    יישר כוח על כל השיעורים האתר!
    האם יש אפשרות להוריד את הטקסט של שיעורי התנך כקובץ להדפסה שמכיל ספר שלם ולא פרק אחד בכל פעם?

    בברכה,
    נתנאל

  6. מני ביתאן הגיב:

    יפה מאד הסבר עם הרבה מפרשים מוכנס בפנים.
    אולי עדיף לשים לפני הפירוש את הטקסט של הפרק כך אפשר להבין טוב את ההסבר ואיך הוא נכנס בדבר הנביא תודה ותבורכו משמיים .

    • בועז שלום הגיב:

      למני שלום ותודה,
      אם אתה מתכוין לחומר הכתוב – כך זה תמיד מופיע – קודם טקסט [בפונט שונה] ואח"כ הפירוש.
      ואם אתה מתכוין לחומר המוקלט – כך תמיד דרכנו – להקריא את הפסוק ולהביא אחריו את הפירוש.

  7. כהן שלום הגיב:

    לרב שלום
    אני מתפעל ממגוון המקורות חוץ מאשר הבקיאות המיוחדת במלבי"ם.
    האם ניתן להעתיק קובץ ולעבד אותו לילדים? כמובן באיזכור שזה מהאתר טעמו וראו או בשם הרב בועז שלום.
    תודה


תגובות הגולשים

האימייל לא יוצג באתר.

. כל שיעורי הרב במדיה דיגיטאלית!!

נגן דוקו ביט הנפשהסנדיסק 128כרטיס זכרון 128