דרוש מתנדב לזיכוי הרבים >>

אבד לך דיסק אונקי? >>

להתחסן נגד קורונה?

השיעורים באתר לרפואת אביו של הרב,

ר' חיים בן סעדה בתושח"י

קרא פרק תהלים לרפואתו>>

 
 
יחזקאל

אנו מצטערים

טרם נמסר שיעור על פרק זה

Print Friendly, PDF & Email

2 תגובות על “יחזקאל פרק מח”

בעת כתיבת תגובה - נא ציין את שם הסרטון / קובץ השמע, על מנת שנבין אותך טוב יותר, תודה.

  1. Avatar עודד יעקבי הגיב:

    למעשה, שמראה המרכבה שמתאר יחזקאל, מבוסס על מראה המכונות במקדש – בטכניקה של נבואה שהייתה מקובלת על נביאים רבים אחרים, אשר ביססו את "המראות" שלהם על כל מיני דברים יום-יומיים, החל ב"כלוב קיץ" או "ענף שקד" ועד "סיר נפוח" ועד "דודאי תאנים"…

    כך, למשל, נוהג גם ירמיה בן ימלה, אשר "החזון השמימי" שלו תואם את מה שרואות עיניו בשער שומרון – והשווה את הפסוקים:

    וּמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וִיהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה יֹשְׁבִים אִישׁ עַל כִּסְאוֹ מְלֻבָּשִׁים בְּגָדִים בְּגֹרֶן פֶּתַח שַׁעַר שֹׁמְרוֹן וְכָל הַנְּבִיאִים מִתְנַבְּאִים לִפְנֵיהֶם. וַיַּעַשׂ לוֹ צִדְקִיָּה בֶן כְּנַעֲנָה קַרְנֵי בַרְזֶל וַיֹּאמֶר כֹּה אָמַר יְהוָה בְּאֵלֶּה תְּנַגַּח אֶת אֲרָם עַד כַּלֹּתָם. וְכָל הַנְּבִאִים נִבְּאִים כֵּן לֵאמֹר עֲלֵה רָמֹת גִּלְעָד וְהַצְלַח וְנָתַן יְהוָה בְּיַד הַמֶּלֶךְ…

    [ויֹּאמֶר מִיכָיְהוּ] "רָאִיתִי אֶת יְהוָה יֹשֵׁב עַל כִּסְאוֹ וְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם עֹמֵד עָלָיו מִימִינוֹ וּמִשְּׂמֹאלוֹ. וַיֹּאמֶר יְהוָה מִי יְפַתֶּה אֶת אַחְאָב וְיַעַל וְיִפֹּל בְּרָמֹת גִּלְעָד. וַיֹּאמֶר זֶה בְּכֹה וְזֶה אֹמֵר בְּכֹה, וַיֵּצֵא הָרוּחַ וַיַּעֲמֹד לִפְנֵי יְהוָה וַיֹּאמֶר אֲנִי אֲפַתֶּנּוּ. וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלָיו, בַּמָּה. וַיֹּאמֶר, אֵצֵא וְהָיִיתִי רוּחַ שֶׁקֶר בְּפִי כָּל נְבִיאָיו. וַיֹּאמֶר תְּפַתֶּה וְגַם תּוּכָל, צֵא וַעֲשֵׂה כֵן. וְעַתָּה הִנֵּה נָתַן יְהוָה רוּחַ שֶׁקֶר בְּפִי כָּל נְבִיאֶיךָ אֵלֶּה, וַיהוָה דִּבֶּר עָלֶיךָ רָעָה."

    אפילו צדקיהו בן כנענה מבין את הקשר בין המשל לנמשל (כלומר, מבין שהוא "רוח השקר" במשל), ועל כן מזדעק, ככתוב: "וַיִּגַּשׁ צִדְקִיָּהוּ בֶן כְּנַעֲנָה וַיַּכֶּה אֶת מִיכָיְהוּ עַל הַלֶּחִי, וַיֹּאמֶר אֵי זֶה עָבַר רוּחַ יְהוָה מֵאִתִּי לְדַבֵּר אוֹתָךְ"…

    גם במקרה של יחזקאל, הדמיון בין התיאור שלו ובין תאור המכונות במקדש אינו "כללי" אלא פרטני מאוד – ממש עד הפרטים הקטנים – ונראה שהוא ממש מעוניין שמאזיניו יבינו את הקשר בין התיאור לבין מראה המכונות במקדש:

    "וַיַּעַשׂ אֶת-הַמְּכֹנוֹת עֶשֶׂר, נְחֹשֶׁת: אַרְבַּע בָּאַמָּה אֹרֶךְ הַמְּכוֹנָה הָאֶחָת, וְאַרְבַּע בָּאַמָּה רָחְבָּהּ, וְשָׁלֹשׁ בָּאַמָּה קוֹמָתָהּ. וְזֶה מַעֲשֵׂה הַמְּכוֹנָה, מִסְגְּרֹת לָהֶם; וּמִסְגְּרֹת, בֵּין הַשְׁלַבִּים. וְעַל-הַמִּסְגְּרוֹת אֲשֶׁר בֵּין הַשְׁלַבִּים, אֲרָיוֹת בָּקָר וּכְרוּבִים, וְעַל-הַשְׁלַבִּים, כֵּן מִמָּעַל וּמִתַּחַת לַאֲרָיוֹת וְלַבָּקָר; לֹיוֹת מַעֲשֵׂה מוֹרָד. וְאַרְבָּעָה אוֹפַנֵּי נְחֹשֶׁת לַמְּכוֹנָה הָאַחַת וְסַרְנֵי נְחֹשֶׁת, וְאַרְבָּעָה פַעֲמֹתָיו כְּתֵפֹת לָהֶם; מִתַּחַת לַכִּיֹּר הַכְּתֵפוֹת יְצֻקוֹת, מֵעֵבֶר אִישׁ לֹיוֹת. וּפִיהוּ מִבֵּית לַכֹּתֶרֶת וָמַעְלָה, בָּאַמָּה, וּפִיהָ עָגֹל מַעֲשֵׂה-כֵן, אַמָּה וַחֲצִי הָאַמָּה; וְגַם-עַל-פִּיהָ, מִקְלָעוֹת, וּמִסְגְּרֹתֵיהֶם מְרֻבָּעוֹת, לֹא עֲגֻלּוֹת. וְאַרְבַּעַת הָאוֹפַנִּים לְמִתַּחַת לַמִּסְגְּרוֹת, וִידוֹת הָאוֹפַנִּים בַּמְּכוֹנָה; וְקוֹמַת הָאוֹפַן הָאֶחָד, אַמָּה וַחֲצִי הָאַמָּה. וּמַעֲשֵׂה הָאוֹפַנִּים כְּמַעֲשֵׂה אוֹפַן הַמֶּרְכָּבָה; יְדוֹתָם וְגַבֵּיהֶם וְחִשֻּׁקֵיהֶם וְחִשֻּׁרֵיהֶם–הַכֹּל מוּצָק. וְאַרְבַּע כְּתֵפוֹת–אֶל אַרְבַּע פִּנּוֹת הַמְּכֹנָה הָאֶחָת; מִן-הַמְּכֹנָה כְּתֵפֶיהָ. וּבְרֹאשׁ הַמְּכוֹנָה, חֲצִי הָאַמָּה קוֹמָה–עָגֹל סָבִיב; וְעַל רֹאשׁ הַמְּכֹנָה יְדֹתֶיהָ וּמִסְגְּרֹתֶיהָ מִמֶּנָּה. וַיְפַתַּח עַל-הַלֻּחֹת, יְדֹתֶיהָ, וְעַל מִסְגְּרֹתֶיהָ, כְּרוּבִים אֲרָיוֹת וְתִמֹרֹת–כְּמַעַר-אִישׁ וְלֹיוֹת סָבִיב. כָּזֹאת עָשָׂה אֵת עֶשֶׂר הַמְּכֹנוֹת: מוּצָק אֶחָד מִדָּה אַחַת, קֶצֶב אֶחָד–לְכֻלָּהְנָה"

    הנה כי כן, "נחושת" יש גם בתיאור של יחזקאל, וגם בתיאור 'המכונות'. "ארבע פנים"/"צורה מרובעת" יש בשני התיאורים. "ארבע אופנים מנחושת/מתכת נוצצת כעין תרשיש" יש בשני התיאורים. "אריות"/"פני אריה"; "בקר"/"פני שור"; וגם "כרובים"/"פני אדם"; יש בשני התיאורים. עוד יש לציין שמכונות כמו אלו שעמדו במקדש שלמה, נמצאו גם בחפירות ארכיאולוגיות בקפריסין (למעשה, הן קדמו לימי מקדש שלמה במאה – מאתיים שנה), ומסתבר שגם תיאור הנשרים, עם הכנפיים הפרוסות מלמעלה, מסתדר עם פיסלוני נשרים שהוצבו על ארבע הפינות העליונות של המכונות שנמצאו בקפריסין; ואפילו הביטוי "עיניים על גבותיהם סביב" מתברר לפי העיטור על החלק העגול של המכונה, שמעל הרקיע שעל ראשי הכרובים – וראה בתמונה מצורפת בקישור להלן:

    https://scontent-lhr8-2.xx.fbcdn.net/v/t1.0-9/133830107_3765596746832033_3158404856199913990_n.jpg?_nc_cat=102&ccb=2&_nc_sid=dbeb18&_nc_ohc=a4QmQbasMGUAX8M21wK&_nc_ht=scontent-lhr8-2.xx&oh=f2468eaa5bf377d94e80320a3d0ce83f&oe=6024A92B

    בנוסף, חשוב לציין שגם אלמנט האש והעשן, שהוא אלמנט מרכזי בחזון יחזקאל, מתברר לאור העובדה שהמכונות שימשו מעין כיריים ענקיים לבישול, אשר מתחתן ("בינות לגלגלים") הונחו ערימות גחלים בוערות… והרי, על גבי המכונות הוצבו "כיורים" – ככתוב: "וַיַּעַשׂ עֲשָׂרָה כִיֹּרוֹת, נְחֹשֶׁת: אַרְבָּעִים בַּת יָכִיל הַכִּיּוֹר הָאֶחָד, אַרְבַּע בָּאַמָּה הַכִּיּוֹר הָאֶחָד–כִּיּוֹר אֶחָד עַל-הַמְּכוֹנָה הָאַחַת, לְעֶשֶׂר הַמְּכֹנוֹת" – ועל תפקידם ושימושם של הכיורים אנחנו למדים ממה שמסופר על מנהג הכהנים במקדש שילה:

    "וּמִשְׁפַּט הַכֹּהֲנִים אֶת-הָעָם–כָּל-אִישׁ זֹבֵחַ זֶבַח, וּבָא נַעַר הַכֹּהֵן כְּבַשֵּׁל הַבָּשָׂר, וְהַמַּזְלֵג שְׁלֹשׁ הַשִּׁנַּיִם בְּיָדוֹ. וְהִכָּה בַכִּיּוֹר אוֹ בַדּוּד אוֹ בַקַּלַּחַת אוֹ בַפָּרוּר–כֹּל אֲשֶׁר יַעֲלֶה הַמַּזְלֵג, יִקַּח הַכֹּהֵן בּוֹ; כָּכָה יַעֲשׂוּ לְכָל-יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים שָׁם בְּשִׁלֹה."

    ביחזקאל פרק י' אף מתוארת, למעשה, לקיחת גחלים בוערות מתחת לאחת המכונות מעוטרות הכרובים הללו, בעת שהיא עומדת בחצר המקדש:

    "וָאֶרְאֶה, וְהִנֵּה אֶל-הָרָקִיעַ אֲשֶׁר עַל-רֹאשׁ הַכְּרֻבִים, כְּאֶבֶן סַפִּיר, כְּמַרְאֵה דְּמוּת כִּסֵּא–נִרְאָה, עֲלֵיהֶם. וַיֹּאמֶר אֶל-הָאִישׁ לְבֻשׁ הַבַּדִּים, וַיֹּאמֶר בֹּא אֶל-בֵּינוֹת לַגַּלְגַּל אֶל-תַּחַת לַכְּרוּב וּמַלֵּא חָפְנֶיךָ גַחֲלֵי-אֵשׁ מִבֵּינוֹת לַכְּרֻבִים, וּזְרֹק, עַל-הָעִיר; וַיָּבֹא, לְעֵינָי. וְהַכְּרֻבִים, עֹמְדִים מִימִין לַבַּיִת–בְּבֹאוֹ הָאִישׁ; וְהֶעָנָן מָלֵא, אֶת-הֶחָצֵר הַפְּנִימִית. וַיָּרָם כְּבוֹד-יְהוָה מֵעַל הַכְּרוּב, עַל מִפְתַּן הַבָּיִת; וַיִּמָּלֵא הַבַּיִת, אֶת-הֶעָנָן, וְהֶחָצֵר מָלְאָה, אֶת-נֹגַהּ כְּבוֹד יְהוָה. וְקוֹל, כַּנְפֵי הַכְּרוּבִים–נִשְׁמַע, עַד-הֶחָצֵר הַחִיצֹנָה: כְּקוֹל אֵל-שַׁדַּי, בְּדַבְּרוֹ. וַיְהִי, בְּצַוֺּתוֹ אֶת-הָאִישׁ לְבֻשׁ-הַבַּדִּים לֵאמֹר, קַח אֵשׁ מִבֵּינוֹת לַגַּלְגַּל, מִבֵּינוֹת לַכְּרוּבִים; וַיָּבֹא, וַיַּעֲמֹד, אֵצֶל, הָאוֹפָן. וַיִּשְׁלַח הַכְּרוּב אֶת-יָדוֹ מִבֵּינוֹת לַכְּרוּבִים, אֶל-הָאֵשׁ אֲשֶׁר בֵּינוֹת הַכְּרֻבִים, וַיִּשָּׂא וַיִּתֵּן, אֶל-חָפְנֵי לְבֻשׁ הַבַּדִּים; וַיִּקַּח, וַיֵּצֵא".

    הסבר מפורט יותר וגם תמונות, תוכל לראות במאמר שכתבתי להלן:

    https://www.quora.com/How-do-you-explain-the-UFO-story-of-the-Book-of-Ezekiel-1-to-4-in-early-parts-If-there-were-aliens-who-came-down-to-us-back-2000-years-ago-and-if-God-was-one-of-them-would-that-interfere-with-your-beliefs/answer/Oded-Yaakobi?fbclid=IwAR0X3c4w3SqH36yxZnK2jjA2JxqpduGr3LlpYYVqRsOtKLqDmuG3tsb9y1Q

    • בועז שלום בועז שלום הגיב:

      לעודד שלום

      קראתי דבריך ברוב עיון. אך אחר המחילה, איני רואה קשר בין הדברים. יש כאן שני עניינים שונים בתכלית, שקווי הדמיון ביניהם קלושים, בחלק מן המובאות הפרשנות שגויה, ובאופן הכללי איני רואה יסוד להניח שיחזקאל ראה את הכיורים ואותם תיאר בנבואתו. [בכל אופן בעת הנבואה בוודאי לא מדובר בראיה ממשית של המכונות, שהרי בעת נבואתו הוא עומד על נהר כבר בבבל].

      עם כל זה אל יאוש, עצם ההעמקה בכתובים והנסיון להבינם – מבורך הוא, וללא ספק תזכה גם לכווין אל האמת!

       

      הערתי בגוף הדברים באותיות מודגשות:

      למעשה,
      שמראה המרכבה שמתאר יחזקאל, מבוסס על מראה המכונות במקדש – בטכניקה של נבואה שהייתה מקובלת על נביאים רבים אחרים, אשר ביססו את “המראות” שלהם על כל מיני דברים יום-יומיים, החל ב”כלוב קיץ” או “ענף שקד” ועד “סיר נפוח” ועד “דודאי תאנים”…

       

      כך,
      למשל, נוהג גם ירמיה בן ימלה, אשר “החזון השמימי” שלו תואם את מה שרואות עיניו בשער שומרון – והשווה את הפסוקים:

       

      וּמֶלֶךְ
      יִשְׂרָאֵל וִיהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה יֹשְׁבִים אִישׁ עַל כִּסְאוֹ מְלֻבָּשִׁים בְּגָדִים בְּגֹרֶן פֶּתַח שַׁעַר שֹׁמְרוֹן וְכָל הַנְּבִיאִים מִתְנַבְּאִים לִפְנֵיהֶם. וַיַּעַשׂ לוֹ צִדְקִיָּה בֶן כְּנַעֲנָה קַרְנֵי בַרְזֶל וַיֹּאמֶר כֹּה אָמַר יְהוָה בְּאֵלֶּה תְּנַגַּח אֶת אֲרָם עַד כַּלֹּתָם. וְכָל הַנְּבִאִים נִבְּאִים כֵּן לֵאמֹר עֲלֵה רָמֹת גִּלְעָד
      וְהַצְלַח וְנָתַן יְהוָה בְּיַד הַמֶּלֶךְ…

       

      [ויֹּאמֶר
      מִיכָיְהוּ] “רָאִיתִי אֶת יְהוָה יֹשֵׁב עַל כִּסְאוֹ וְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם עֹמֵד עָלָיו מִימִינוֹ וּמִשְּׂמֹאלוֹ. וַיֹּאמֶר יְהוָה מִי יְפַתֶּה אֶת אַחְאָב וְיַעַל וְיִפֹּל בְּרָמֹת גִּלְעָד. וַיֹּאמֶר זֶה בְּכֹה וְזֶה אֹמֵר בְּכֹה, וַיֵּצֵא הָרוּחַ וַיַּעֲמֹד לִפְנֵי יְהוָה וַיֹּאמֶר אֲנִי אֲפַתֶּנּוּ. וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלָיו, בַּמָּה. וַיֹּאמֶר, אֵצֵא וְהָיִיתִי רוּחַ שֶׁקֶר בְּפִי כָּל נְבִיאָיו. וַיֹּאמֶר תְּפַתֶּה וְגַם תּוּכָל, צֵא וַעֲשֵׂה כֵן. וְעַתָּה הִנֵּה נָתַן יְהוָה רוּחַ שֶׁקֶר בְּפִי כָּל נְבִיאֶיךָ אֵלֶּה, וַיהוָה דִּבֶּר עָלֶיךָ רָעָה.”

       

      אפילו צדקיהו בן כנענה מבין את הקשר בין המשל לנמשל (כלומר, מבין שהוא “רוח השקר” במשל), ועל כן מזדעק, ככתוב: “וַיִּגַּשׁ צִדְקִיָּהוּ בֶן כְּנַעֲנָה וַיַּכֶּה אֶת
      מִיכָיְהוּ עַל הַלֶּחִי, וַיֹּאמֶר אֵי זֶה עָבַר רוּחַ יְהוָה מֵאִתִּי לְדַבֵּר אוֹתָךְ”…

      איני רואה הכרח בהסבר שמחזה מיכייהו קשור למה שרואות עיניו. בן כנענה מזדעק מעצם הענין שה'נבואה' אותה קיבל כביכול עזבה אותו ועברה כעת למיכייהו. בוודאי שלא מסתבר שמיכייהו ימשיל את אחאב לקב"ה…

       

      גם במקרה של יחזקאל, הדמיון בין התיאור שלו ובין תאור המכונות במקדש אינו “כללי” אלא פרטני מאוד – ממש עד הפרטים הקטנים – ונראה שהוא ממש מעוניין שמאזיניו יבינו את הקשר בין התיאור לבין מראה המכונות במקדש:

       

      “וַיַּעַשׂ
      אֶת-הַמְּכֹנוֹת עֶשֶׂר, נְחֹשֶׁת: אַרְבַּע בָּאַמָּה אֹרֶךְ הַמְּכוֹנָה הָאֶחָת, וְאַרְבַּע בָּאַמָּה רָחְבָּהּ, וְשָׁלֹשׁ בָּאַמָּה קוֹמָתָהּ. וְזֶה מַעֲשֵׂה
      הַמְּכוֹנָה, מִסְגְּרֹת לָהֶם; וּמִסְגְּרֹת, בֵּין הַשְׁלַבִּים. וְעַל-הַמִּסְגְּרוֹת אֲשֶׁר בֵּין הַשְׁלַבִּים, אֲרָיוֹת בָּקָר וּכְרוּבִים,
      וְעַל-הַשְׁלַבִּים, כֵּן מִמָּעַל וּמִתַּחַת לַאֲרָיוֹת וְלַבָּקָר; לֹיוֹת מַעֲשֵׂה מוֹרָד. וְאַרְבָּעָה אוֹפַנֵּי נְחֹשֶׁת לַמְּכוֹנָה הָאַחַת וְסַרְנֵי נְחֹשֶׁת, וְאַרְבָּעָה פַעֲמֹתָיו כְּתֵפֹת לָהֶם; מִתַּחַת לַכִּיֹּר הַכְּתֵפוֹת יְצֻקוֹת, מֵעֵבֶר אִישׁ לֹיוֹת. וּפִיהוּ מִבֵּית לַכֹּתֶרֶת וָמַעְלָה, בָּאַמָּה, וּפִיהָ עָגֹל מַעֲשֵׂה-כֵן, אַמָּה וַחֲצִי הָאַמָּה; וְגַם-עַל-פִּיהָ, מִקְלָעוֹת, וּמִסְגְּרֹתֵיהֶם מְרֻבָּעוֹת, לֹא עֲגֻלּוֹת. וְאַרְבַּעַת הָאוֹפַנִּים לְמִתַּחַת לַמִּסְגְּרוֹת, וִידוֹת הָאוֹפַנִּים בַּמְּכוֹנָה; וְקוֹמַת הָאוֹפַן הָאֶחָד, אַמָּה וַחֲצִי הָאַמָּה. וּמַעֲשֵׂה הָאוֹפַנִּים כְּמַעֲשֵׂה אוֹפַן הַמֶּרְכָּבָה; יְדוֹתָם וְגַבֵּיהֶם וְחִשֻּׁקֵיהֶם וְחִשֻּׁרֵיהֶם–הַכֹּל מוּצָק. וְאַרְבַּע כְּתֵפוֹת–אֶל אַרְבַּע פִּנּוֹת הַמְּכֹנָה הָאֶחָת; מִן-הַמְּכֹנָה כְּתֵפֶיהָ. וּבְרֹאשׁ הַמְּכוֹנָה, חֲצִי הָאַמָּה קוֹמָה–עָגֹל סָבִיב; וְעַל רֹאשׁ הַמְּכֹנָה יְדֹתֶיהָ וּמִסְגְּרֹתֶיהָ מִמֶּנָּה. וַיְפַתַּח עַל-הַלֻּחֹת, יְדֹתֶיהָ, וְעַל מִסְגְּרֹתֶיהָ, כְּרוּבִים אֲרָיוֹת וְתִמֹרֹת–כְּמַעַר-אִישׁ וְלֹיוֹת סָבִיב. כָּזֹאת עָשָׂה אֵת עֶשֶׂר הַמְּכֹנוֹת: מוּצָק אֶחָד מִדָּה אַחַת, קֶצֶב אֶחָד–לְכֻלָּהְנָה”

       

      הנה כי כן, “נחושת” יש גם בתיאור של יחזקאל, וגם בתיאור ‘המכונות’.

      הנחושת בתיאור יחזקאל נוגע לחיות המוליכות המרכבה, לא למרכבה, ואילו במקדש שלמה הכיורים היו נחושת.

      “ארבע פנים”/”צורה מרובעת” יש בשני התיאורים. “ארבע אופנים מנחושת/מתכת נוצצת כעין תרשיש” יש בשני התיאורים.

      תרשיש היא אבן טובה, ולא סוג של מתכת נוצצת.

       

       “אריות”/”פני אריה”; “בקר”/”פני שור”; וגם “כרובים”/”פני אדם”; יש בשני התיאורים.

      אם כבר יש דמיון, אזי שלמה עשה את המכונות וכל כלי המקדש [דברי הימים א פרק כח פסוק יט] "הַכֹּ֥ל בִּכְתָ֛ב מִיַּ֥ד יְקֹוָ֖ק עָלַ֣י הִשְׂכִּ֑יל כֹּ֖ל מַלְאֲכ֥וֹת הַתַּבְנִֽית": ומאת ה' הייתה זאת לעשות המכונות עם הכיורים בדומה למרכבה העליונה.

       

      עוד יש לציין שמכונות כמו אלו שעמדו במקדש שלמה, נמצאו גם בחפירות ארכיאולוגיות בקפריסין (למעשה, הן קדמו לימי מקדש שלמה במאה – מאתיים שנה), ומסתבר שגם תיאור הנשרים, עם הכנפיים הפרוסות מלמעלה, מסתדר עם פיסלוני נשרים שהוצבו על ארבע הפינות העליונות של המכונות שנמצאו בקפריסין;

      אין
      קשר בין המכונות לנשרים, ואין להקיש מאיזה מכונה שמצאו בקפריסין וכללה נשרים, למשהו שלא כתוב במקורותינו, כשהנביא כל כך דייק וירד לפרטים.

       

      ואפילו הביטוי “עיניים על גבותיהם סביב” מתברר לפי העיטור על החלק העגול של המכונה, שמעל הרקיע שעל ראשי הכרובים – וראה בתמונה מצורפת בקישור להלן:

       

      https://scontent-lhr8-2.xx.fbcdn.net/v/t1.0-9/133830107_3765596746832033_3158404856199913990_n.jpg?_nc_cat=102&ccb=2&_nc_sid=dbeb18&_nc_ohc=a4QmQbasMGUAX8M21wK&_nc_ht=scontent-lhr8-2.xx&oh=f2468eaa5bf377d94e80320a3d0ce83f&oe=6024A92B

       

      בנוסף, חשוב לציין שגם אלמנט האש והעשן, שהוא אלמנט מרכזי בחזון יחזקאל, מתברר לאור העובדה שהמכונות שימשו מעין כיריים ענקיים לבישול, אשר מתחתן (“בינות לגלגלים”) הונחו ערימות גחלים בוערות…

      מהיכן
      מצאת מקור לכך?
      במקורותינו על פי כל הפרשנים ענין המכונות היה כיורים שמהם הכהנים רחצו, ככתוב במפורש בפסוקים [דברי הימים ב פרק ד ו] "וַיַּ֣עַשׂ כִּיּוֹרִים֘ עֲשָׂרָה֒ וַ֠יִּתֵּן חֲמִשָּׁ֨ה מִיָּמִ֜ין וַחֲמִשָּׁ֤ה מִשְּׂמֹאול֙ לְרָחְצָ֣ה בָהֶ֔ם אֶת־מַעֲשֵׂ֥ה הָעוֹלָ֖ה יָדִ֣יחוּ בָ֑ם וְהַיָּ֕ם לְרָחְצָ֥ה לַכֹּהֲנִ֖ים בּֽוֹ": הרי לך שלא היה
      שם אש ולא גחלים.

       

      והרי,
      על גבי המכונות הוצבו “כיורים” – ככתוב: “וַיַּעַשׂ עֲשָׂרָה כִיֹּרוֹת, נְחֹשֶׁת: אַרְבָּעִים בַּת יָכִיל הַכִּיּוֹר הָאֶחָד, אַרְבַּע בָּאַמָּה הַכִּיּוֹר הָאֶחָד–כִּיּוֹר אֶחָד עַל-הַמְּכוֹנָה הָאַחַת, לְעֶשֶׂר הַמְּכֹנוֹת” – ועל תפקידם ושימושם של הכיורים אנחנו למדים ממה שמסופר על מנהג הכהנים במקדש שילה:

      “וּמִשְׁפַּט
      הַכֹּהֲנִים אֶת-הָעָם–כָּל-אִישׁ זֹבֵחַ זֶבַח, וּבָא נַעַר הַכֹּהֵן כְּבַשֵּׁל הַבָּשָׂר, וְהַמַּזְלֵג שְׁלֹשׁ הַשִּׁנַּיִם בְּיָדוֹ. וְהִכָּה בַכִּיּוֹר אוֹ בַדּוּד אוֹ בַקַּלַּחַת אוֹ בַפָּרוּר–כֹּל אֲשֶׁר יַעֲלֶה הַמַּזְלֵג, יִקַּח הַכֹּהֵן בּוֹ; כָּכָה יַעֲשׂוּ לְכָל-יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים שָׁם בְּשִׁלֹה.”

      אין קשר בין הכיור שבמקדש שילה לכיורים שבביהמ"ק שבנה שלמה.

      במקדש שילה מדובר בכיור שהיה מין ממיני הקדירות המיועדות לבישול כפי שביארו הפרשנים במקום, ודבר הלמד מעניינו הוא – דוד, קלחת פרור.

      לעומת הכיורות של שלמה שיועדו לרחיצה כמו שכתבתי, בדומה לכיור שמופיע בפסוק [שמות פרק מ פסוק ז] וְנָֽתַתָּ֙ אֶת־הַכִּיֹּ֔ר ין־אֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד וּבֵ֣ין הַמִּזְבֵּ֑חַ וְנָתַתָּ֥ שָׁ֖ם מָֽיִם: וכן מוכח בפסוק שהבאתי לעיל מדה"י שמטרת הכיור לרחצה.

       

      ביחזקאל פרק י’ אף מתוארת, למעשה, לקיחת גחלים בוערות מתחת לאחת המכונות מעוטרות הכרובים הללו, בעת שהיא עומדת בחצר המקדש:

      “וָאֶרְאֶה,
      וְהִנֵּה אֶל-הָרָקִיעַ אֲשֶׁר עַל-רֹאשׁ הַכְּרֻבִים, כְּאֶבֶן סַפִּיר,
      כְּמַרְאֵה דְּמוּת כִּסֵּא–נִרְאָה, עֲלֵיהֶם. וַיֹּאמֶר אֶל-הָאִישׁ לְבֻשׁ
      הַבַּדִּים, וַיֹּאמֶר בֹּא אֶל-בֵּינוֹת לַגַּלְגַּל אֶל-תַּחַת לַכְּרוּב
      וּמַלֵּא חָפְנֶיךָ גַחֲלֵי-אֵשׁ מִבֵּינוֹת לַכְּרֻבִים, וּזְרֹק, עַל-הָעִיר;
      וַיָּבֹא, לְעֵינָי. וְהַכְּרֻבִים, עֹמְדִים מִימִין לַבַּיִת–בְּבֹאוֹ הָאִישׁ;
      וְהֶעָנָן מָלֵא, אֶת-הֶחָצֵר הַפְּנִימִית. וַיָּרָם כְּבוֹד-יְהוָה מֵעַל
      הַכְּרוּב, עַל מִפְתַּן הַבָּיִת; וַיִּמָּלֵא הַבַּיִת, אֶת-הֶעָנָן, וְהֶחָצֵר
      מָלְאָה, אֶת-נֹגַהּ כְּבוֹד יְהוָה. וְקוֹל, כַּנְפֵי הַכְּרוּבִים–נִשְׁמַע,
      עַד-הֶחָצֵר הַחִיצֹנָה: כְּקוֹל אֵל-שַׁדַּי, בְּדַבְּרוֹ. וַיְהִי, בְּצַוֺּתוֹ
      אֶת-הָאִישׁ לְבֻשׁ-הַבַּדִּים לֵאמֹר, קַח אֵשׁ מִבֵּינוֹת לַגַּלְגַּל,
      מִבֵּינוֹת לַכְּרוּבִים; וַיָּבֹא, וַיַּעֲמֹד, אֵצֶל, הָאוֹפָן. וַיִּשְׁלַח
      הַכְּרוּב אֶת-יָדוֹ מִבֵּינוֹת לַכְּרוּבִים, אֶל-הָאֵשׁ אֲשֶׁר בֵּינוֹת
      הַכְּרֻבִים, וַיִּשָּׂא וַיִּתֵּן, אֶל-חָפְנֵי לְבֻשׁ הַבַּדִּים; וַיִּקַּח,
      וַיֵּצֵא”.

      כאן כבר יש אינטרפרטציה המורכבת מהנחות יסוד שגויות. לקיחת הגחלים כלל לא קשורה לענין הכיורים והמכונות, והכיורים והמכונות כלל לא מוזכרים בפסוקים שציטטת. הגחלים ניטלו מבין הכרובים שבמרכבה העליונה, שאינה קשורה לכיורי הרחצה בביהמ"ק.

תגובות הגולשים

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

עדכונים חמים למייל

קבלת עדכונים
Loading