ישעיה

ישעיהו פרק יח

(א) הוֹי אֶרֶץ צִלְצַל כְּנָפָיִם אֲשֶׁר מֵעֵבֶר לְנַהֲרֵי כוּשׁ:

כתב המלבי"ם בסוף הפרק: הנה דעת חז"ל שנבואה זו עתידה [על גוג ומגוג], וכן פירשו המפרשים,

אולם גם לאשר נטיתי מדרכם לפי הפשט, בכל זאת כבר הזכרתי בתחלת סימן י"א,

כי הנבואות העתידות התחילו מימי חזקיהו וכמו שהודיע זאת הנביא עצמו בתחלת קאפיטל מ"ח, עיין בפירושי שם):

 

מלבי"ם הוי. עתה מפרש המשל, מי הם המון עמים רבים, אומר הוא ארץ החמה אשר מעבר נהרי כוש, שהוא ארץ אשור:

מלבי"ם ביאור המילות (א) צלצל כנפים. על רוב האניות אשר בה,

או לרוב העופות המתאספים שם כמו שהוא בארצות החמות:

 

(ב) הַשֹּׁלֵחַ בַּיָּם צִירִים וּבִכְלֵי גֹמֶא עַל פְּנֵי מַיִם לְכוּ מַלְאָכִים קַלִּים אֶל גּוֹי מְמֻשָּׁךְ וּמוֹרָט אֶל עַם נוֹרָא מִן הוּא וָהָלְאָה גּוֹי קַו קָו וּמְבוּסָה אֲשֶׁר בָּזְאוּ נְהָרִים אַרְצוֹ:

מלבי"ם השלח. הוא שלח שלוחים אל ישראל ונתן אתם כלי גומא שילכו בקלות ובמהירות:

לכו. אלה הדברים אשר שם בפי הצירים שיאמרו לישראל,

שיעור הכתוב, אתם גוי קו לקו ומבוסה לכו מלאכים קלים אל גוי ממשך ומורט,

הצירים יאמרו להם, אתם ישראל שאתם גוי שחלקו ארצכם בקו ובססו נחלתכם [קו קו. הראשון פעל והשני שם, שמדדו ארצו וחלקוהו בקו, ובסס כל אחד את חלקו], אשר בזאו נהרים ארצכם,

אין לכם עצה להמלט רק שתלכו מלאכים קלים במהירות אל גוי אשור שהוא גוי ממושך ומורט,

היינו שהוא גוי גדול ומדינתו משוכה למרחוק וחרבו מורטה וחדה,

והוא עם נורא מן הוא והלאה, ר"ל שמתיראים ממנו ממקום אשר שוכן שם והלאה עד קצה הארץ,

ותמסרו אל אשור לעשות עמכם כרצונו (כמ"ש לקמן לו, טז):

מלבי"ם ביאור המילות (ב) צירים. ההבדל בין ציר ובין מלאך, המלאך רק שליח להגיד דבר למי שנשלח אליו,

והציר הוא הסובב ממקום למקום וצריך הוא להחזיר תשובה לשולחיו,

ציר נאמר לשולחיו (משלי כ"ה) צריך להחזיר תשובה, וציר בגוים שולח (עובדיה א') סובב מגוי לגוי,

ומשתתף עם הדלת תסוב על צירה (משלי כ"ו י"ד), רגל הדלת הסובב לחוץ ולפנים:

גוי, עם. בארתי הבדלם למעלה (א' ד'), ור"ל תקיף מצד קבוצם, ונורא מצד מלכותם:

ממשך. מורה המשכת המחנה ברבויה, ומשכת בהר תבור (שופטים ד' ו'), וימשוך האורב (כ' ל"ז):

ומורט. מליצה על גבורתם כי חרבם הוחדה וגם מורטה (יחזקאל כ"א י"ד):

 

(ג) כָּל יֹשְׁבֵי תֵבֵל וְשֹׁכְנֵי אָרֶץ כִּנְשֹׂא נֵס הָרִים תִּרְאוּ וְכִתְקֹעַ שׁוֹפָר תִּשְׁמָעוּ :

מלבי"ם כל ישבי. גם זה מדברי הצירים של אשור, אומרים, לא לבד ישראל מוכרחים להמסר אליו,

אבל גם כל יושבי תבל, בקצות הישוב, ואפילו שכני ארץ הבלתי מיושב, לא תמלטו מידו,

רק כולכם תראו בעת ישאו נס על ההרים לבא אליכם למלחמה, ואח"כ תשמעו גם קול תרועת המלחמה בעצמו:

מלבי"ם ביאור המילות (ג) ישבי, ושכני. בארתי למעלה (י"ג כ') ישיבה בקביעות, ושכונה דרך עראי,

ותבל הוא הישוב שם יושבים, ובארץ שאינו מיושב רק שוכנים:

 

(ד) כִּי כֹה אָמַר ה' אֵלַי אשקוטה אֶשְׁקֳטָה וְאַבִּיטָה בִמְכוֹנִי כְּחֹם צַח עֲלֵי אוֹר כְּעָב טַל בְּחֹם קָצִיר:

מלבי"ם משיב לו הנביא, לא כמחשבותיך אשור! מחשבות ה' צבאות.

כי כה אמר ה' אלי. תחלה אשקטה, ואניח לך להחריב עמים רבים, אבל בכל זאת ואביטה במכוני, שהוא ירושלים ובהמ"ק עליו אביט שלא יעבור רעתך שם:

כחום. אהיה דומה שם כחום המיבש אחרי המטר, שהוא משבית רעת המטר ושטיפתו, וגורם שיהיה בו ברכה:

וכעב טל. המשבית פעולת חום הקציר ורעתו, כן אשבית רעתך ואהפכנו לברכה ושיהיה לישראל לשם עולם.

(ותפס שני דברים מתנגדים, איך היובש משבית הליחות, ואיך הליחות משביתה היבושת, שהוא הפך טבעו,

כן אעשה פעולות מתנגדות, אחר שאכין אותך ליסר גוים ולהאבידם,

תהיה זאת בעצמו סבה להגדלת שם חזקיהו ולתפארת ישראל):

מלבי"ם ביאור המילות (ד) צח. פעל, חום המיבש: אור. הוא המטר הגדול הסוחף עיין למעלה (ה' ל') וצח הוא יותר מיבש כנ"ל (שם י"ג):

 

(ה) כִּי לִפְנֵי קָצִיר כְּתָם פֶּרַח וּבֹסֶר גֹּמֵל יִהְיֶה נִצָּה וְכָרַת הַזַּלְזַלִּים בַּמַּזְמֵרוֹת וְאֶת הַנְּטִישׁוֹת הֵסִיר הֵתַז:

מלבי"ם כי לפני קציר. מוסב על המליצה שזכר בסימן הקודם, שזרעו זמורות זר ונד קציר ביום נחל מים, ולא קצרו קציר הזר הזה, כי שבולת מי מחנה אשור שטפתהו,

לעומת זה אמר טרם שיתבשל הקציר מן ההרכבה הזרה שהרכיבו ישראל בנטיעתם, מה שהתערבו בעמי הארץ,

כתום הפרח, שכבר פרח, וגם הציץ ציץ שהוא אחרי הפרח,

והנצה גדלה ועשתה פרי עד שהפרי היה בוסר ולא נתבשלה לגמרי.

אז וכרת הזלזלים, שהם הזמורות זר שזללו מן הנטע הקדוש, שהם האומות שסמכו ישראל עליהם והתחברו להם כרתם במזמרות:

ואת הנטישות. הענפים של הנטע עצמו שנתפשטו מאד, שהם עשרת השבטים שקלטו ההרכבה והתערבו בגוים:

הסיר ממקומה, והתז אותה אל ארץ אחרת, והגלם לגולה:

מלבי"ם ביאור המילות (ה) פרח, נצה. יש אילנות שהפרח קודם להציץ השקדים ודומיהם, וע"כ תמצא במטה אהרן ויוצא פרח ויצץ ציץ,

ומזה המין מדבר פה במליצתו, ויש אילנות שהנץ יוקדם להפרח, וע"כ אמר לקמן (כ"ז) יציץ ופרח ישראל:

בוסר גומל. גומל של בוסר הם ענבים שלא נתבשלו עדיין, אבות יאכלו בוסר ושיני בנים תקהינה:

הזלזלים. לא נמצא לו ריע, ולפי ענינו מבואר שהוא הענפים הזרים שהבריכו במין אחר שזוללים וחומסים ליחות האילן, מלשון זולל וסובא, או שמזילין מיץ האילן, ושד שמנו, מלשון יזל מים מדליו:

הנטישות. הענפים מתפשטים ברוחב חוץ מגבולם שצריך לקצצם:

 

(ו) יֵעָזְבוּ יַחְדָּו לְעֵיט הָרִים וּלְבֶהֱמַת הָאָרֶץ וְקָץ עָלָיו הָעַיִט וְכָל בֶּהֱמַת הָאָרֶץ עָלָיו תֶּחֱרָף:

מלבי"ם יעזבו יחדו. להיות הפקר לעופות וחיות, בקיץ ובחורף למאכלם,

ושתהיה נבלתם מושלכת כל השנה למאכל עוף ובהמה:

מלבי"ם ביאור המילות (ו) העיט. הוא העוף הדורס:

בהמת. י"מ חיות כי הבהמות אין אוכלות בשר, ויתכן שתפס בהמות לפי המשל, שמדבר בהזלזלים וזמורות שזה מאכל בהמות, ודרך העיט לאכול ענפים דקים בקיץ,

והבהמות בקיץ תרעינה על נאות דשא רק בחורף אוכלות ענפים דקים ולחים:

 

(ז) בָּעֵת הַהִיא יוּבַל שַׁי לַה' צְבָאוֹת עַם מְמֻשָּׁךְ וּמוֹרָט וּמֵעַם נוֹרָא מִן הוּא וָהָלְאָה גּוֹי קַו קָו וּמְבוּסָה אֲשֶׁר בָּזְאוּ נְהָרִים אַרְצוֹ אֶל מְקוֹם שֵׁם ה' צְבָאוֹת הַר צִיּוֹן :

מלבי"ם בעת ההיא. ואחרי זאת אחרי שיכרתו הרשעים מישראל, אז יובל שי לה' צבאות,

ומי יוביל את השי?

עם ממשך ומורט, שהוא אשור בעצמו.

ומאין יובל השי?

מעם נורא, מארץ אשור יובילו שי לה'.

ומה יהיה השי?

גוי קו קו ומבוסה, שאשור יביא את ישראל מנחה לה': [מפורש לעיל פס' ב']

אל מקום שם ה' צבאות אל הר ציון. שבימי חזקיהו שָבוּ הרבה מעשרת השבטים לירושלים להסתופף בצל חזקיהו. (והנה דעת חז"ל שנבואה זו עתידה, וכן פירשו המפרשים,

אולם גם לאשר נטיתי מדרכם לפי הפשט, בכל זאת כבר הזכרתי בתחלת סימן י"א,

כי הנבואות העתידות התחילו מימי חזקיהו וכמו שהודיע זאת הנביא עצמו בתחלת קאפיטל מ"ח, עיין בפירושי שם):

 

 

 


 

Print Friendly, PDF & Email

3 תגובות על “ישעיה פרק סו”

בעת כתיבת תגובה - נא ציין את שם הסרטון / קובץ השמע, על מנת שנבין אותך טוב יותר, תודה.

  1. Avatar גדי הרוש הגיב:

    ערב טוב!
    אני ממש מודה לרב על השיעורים הנפלאים ומכל שיעור מתפעל מחדש.
    בספר מלכים ב' חסרים מספר פרקים בטקסט (יש בשמיעה)
    האם יושלמו?
    תודה רבה

תגובות הגולשים

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

השיעורים באתר לרפואת אביו של הרב,

ר' חיים בן סעדה בתושח"י

קרא פרק תהלים לרפואתו>>

 

דיסק חדש!!

הלכות הבוקר

מכתב מאליהו כרך ה'

תרי עשר - א-ב