ישעיה

ישעיהו פרק כ

(א) בִּשְׁנַת בֹּא תַרְתָּן אַשְׁדּוֹדָה בִּשְׁלֹחַ אֹתוֹ סַרְגוֹן מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיִּלָּחֶם בְּאַשְׁדּוֹד וַיִּלְכְּדָהּ:

רד"ק בשנת בא תרתן – זה הענין היה בשנת ארבע עשרה שנה לחזקיהו מלך יהודה שבא על ירושלם ושמע על תרהקה מלך כוש שיצא להלחם עמו ונסע משם ונלחם עם מצרים ועם כוש וכששב ובא עם השבי וחזר לירושלם וקודם לכן באותה שנה שלח תרתן לאשדוד ולכדה, ואז נאמרה נבואה זו לישעיה כי כמו שלכד מלך אשור אשדוד כן ילכד מצרים וכוש,

ויש מפרשים כי שלש שנים קודם שבא לירושלם מלך אשור היה זה שבא תרתן לאשדוד ולכדה ואז נאמרה נבואה זו לישעיה, כי לסוף שלש שנים ינהג מלך אשור את שבות מצרים ואת גלות כוש כמו שאמר שלש שנים אות ומופת על מצרים ועל כוש,

ולפירושינו שלש שנים ידבק עם הלך עבדי ישעיהו ערום ויחף, אמר כי שלש שנים הלך וזה אות ומופת על מצרים ועל כוש כי כן ילכו הם:

וסרגון – הוא סנחריב, ורבותינו ז"ל אמרו שמונה שמות יש לו:

מסכת סנהדרין דף צד עמוד א

יבא חזקיהו שיש לו שמונה שמות, ויפרע מסנחריב שיש לו שמונה שמות. חזקיה דכתיב +ישעיהו ט'+ כי ילד ילד לנו בן נתן לנו ותהי המשרה על שכמו ויקרא שמו פלא יועץ אל גבור אבי עד שר שלום – והאיכא חזקיה! – שחזקו יה. דבר אחר: חזקיה – שחיזק את ישראל לאביהם שבשמים. סנחריב – דכתיב ביה +מלכים ב' ט"ו+ תגלת פלאסר +דברי הימים ב' כ"ח+ פלנאסר +מלכים ב' י"ז+ שלמנאסר +מלכים ב' ט"ו+ פול +ישעיהו כ'+ סרגון, +עזרא ד'+ אסנפר רבא ויקירא. – והאיכא סנחריב! – שסיחתו ריב. דבר אחר: שסח וניחר דברים כלפי מעלה.

מלבי"ם בשנת. זה היה ג' שנים לפני מפלת סנחריב: סרגון. הוא סנחריב:

 

(ב) בָּעֵת הַהִיא דִּבֶּר ה' בְּיַד יְשַׁעְיָהוּ בֶן אָמוֹץ לֵאמֹר לֵךְ וּפִתַּחְתָּ הַשַּׂק מֵעַל מָתְנֶיךָ וְנַעַלְךָ תַחֲלֹץ מֵעַל רַגְלֶיךָ וַיַּעַשׂ כֵּן הָלֹךְ עָרוֹם וְיָחֵף :

 

 

רד"ק בעת ההיא – ביד ישעיהו הנביא פורענות מצרים וכוש דבר בידו, ואמר לו שיעשה האות בעצמו שיהיה סימן, הם וילך ערום ויחף, ומה שאמר לו ופתחת השק לפי שהיה לובש שק על גלות השבטים ומתאבל עליהם, ואמר לו שיפתח אותו השק שהיה חגור על בשרו ועל מתניו ויחלוץ נעליו וילך ערום ויחף:

ויעש כן – הלוך ערום ויחף, הדבר הזה אין לפרשו כמשמעו שצוה האל את הנביא שילך ערום ויחף חלילה,

וכן מה שאמר האל להושע קח לך אשת זנונים, וכן מה שאמר ליחזקאל והעברת על ראשך ועל זקנך תער,

וכן מה שאמר לו שיאכל עוגת שעורים אפויה בצפיעי הבקר,

וכל אלו והדומים להם אינם דברים שיצוה האל לנביאיו לעשותם, אלא הכל היה במראה הנבואה שהיה רואה הנביא במראה הנבואה שהיה מצוה אותו האל שיעשה כך והיה עושה כך במראה הנבואה ההיא,

ואף על פי שיאריך הזמן כמו בזאת הנבואה שלש שנים ובנבואת הושע וילך ויקח ותהר ותלד בן ואחר כך ותהר ותלד בת כל זה במראה הנבואה, ואף על פי שיראה שהיה זמן רב הכל היה במראה הנבואה בפעם אחת:

מלבי"ם ופתחת השק. שהיה לבוש שק מיום גלות עשרת השבטים, וצוה שיסיר שקו ויחלוץ נעליו:

ערום ויחף. לא הלך כן רק יום אחד או שעה קטנה בביתו: מלבי"ם ביאור המילותופתחת. הסרת השק מעליו, כמו פתחת שקי ותאזרני שמחה:

רש"י ופתחת השק מעל מתניך – ת"י ותיסר סקא בחרצך והדברים מוכיחים שהרי עד עכשיו לא ציוהו לחגור שק [עד שעתה] שהוא אומר לו להתירה…?

ועוד שהוא אומר ונעלך תחלוץ והוא סימן לאבלות

ופי' ופתחת כמו (שמו' לט) מפותחות פתוחי חותם לחגור שק בדוחק על בשרו כדי שתרא' חקוקה בבשרו:

מעל מתניך – למעלה ממתניך:

ערום – ת"י פחיח בבגדים קרועים ובלואים ולא ערום ממש:

 

(ג) וַיֹּאמֶר ה' כַּאֲשֶׁר הָלַךְ עַבְדִּי יְשַׁעְיָהוּ עָרוֹם וְיָחֵף שָׁלֹשׁ שָׁנִים אוֹת וּמוֹפֵת עַל מִצְרַיִם וְעַל כּוּשׁ:

מלבי"ם שלש שנים. ר"ל אחרי שלש שנים יהיה דבר זה אות על מצרים וכוש שילכו ערומים בגולה.

(וכבר בארתי במק"א כי כל דברי ה' שנבא ע"י הנביא לרעה על עם אחד, היה אפשרות שלא יהיה הדבר ולא יבא, כי רחום וחנון ה' ובעת שעשו תשובה בטל את הגזרה,

והעד נבואת יונה בנינוה, ודברי ירמיה לחנניה בן עזור (ירמיה כח),

אבל כל שחזק ה' את דברי הנביא במה שצוה לו לעשות מעשה בפועל אז הדבר מוכרח שיבא,

וכ"ש אם היה הפועל ההוא דבר זר מפליא אזני השומעים ועיני הרואים, שכל שהוא זר יותר יהיה הוראתו וקיומו יותר חזק,

וע"ז קראו אות ומופת, אות לסימן וזכרון,

ומופת מפני זרות הדבר ההוא לעיני הרואים וזה היה הענין שצוה ה' להושע לקחת אשה זונה ודומיהם, וא"צ לדברי הראב"ע וחבריו אשר נטו בזה לדרך אחר שלא כמשפט):

מלבי"ם ביאור המילות אות ומופת. בארתי הבדלם למעלה (ז' י"ד, ח' י"ח), אות הוא מה שהוא לסימן אל דבר אחר, ומופת הוא על דבר זר שרבים מתפלאים עליו,

ובזה במה שהלך ערום ויחף היה אות על מצרים, ובמה שהיה שלא כמנהג שהנביא ילך ערום ויחף היה מופת:

 

(ד) כֵּן יִנְהַג מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת שְׁבִי מִצְרַיִם וְאֶת גָּלוּת כּוּשׁ נְעָרִים וּזְקֵנִים עָרוֹם וְיָחֵף וַחֲשׂוּפַי שֵׁת עֶרְוַת מִצְרָיִם:

רש"י וחשופי שת – כמו חשף שת והיו"ד יתירה כיו"ד חלוני וחורי ושדי:

שת – בית מוצא הרעי וכן (ש"ב =שמואל ב'= י) ויכרות את מדויהם עד שתותיה'

וגמול זה היה להם תחת חם אביהם אשר ראה ערות אביו ולא כסה אותה מדה כנגד מדה:

רד"ק כן ינהג – אמר וחשופי שת אחר שאמר ערום ויחף כי הגנות בלכתם ערומים הוא שילכו חשופי ערוה כמו שעשה מלך עמון במלאכי דוד לגנות, ויכרות את מדויהם בחצי עד שתותיהם:

וחשופי – כמו וחשופים, וכן וקרע לו חלוני כמו חלונים, והדומים להם:

ושת – הוא כנוי לעגבות לערוה, וכן עד שתותיהם, ואמר ערות מצרים והוא הדין לכוש כי כבר זכר שניהם, ומה ששנה הענין במצרים לרוב גנותם כמו שאמר עליהם גדלי בשר אשר בשר חמורים בשרם:

מלבי"ם שבי מצרים. [את-] מצרים לא הִגלה רק שָבה ממנו שבי, ואת כוש הגלה כולו: ערות מצרים. ידוע שמצרים נקראת אשת הזימה והנביאים גינו אותה תמיד בזה וע"כ פרט את מצרים בגנאי הזה:

מלבי"ם ביאור המילות

(ד) שבי, גלות. הבדלם מבואר, גלות היא אם מגלה כל האומה,

ושבי הוא אם אינו שובה רק מקצתם לעבדים ושפחות, והאומה נשארת במקומה,

וכן את כוש הגלה, אבל את מצרים לא הגלה רק שבה מהם שבי: וחשופי. מושך אחר וחשופי ערות:

 

(ה) וְחַתּוּ וָבֹשׁוּ מִכּוּשׁ מַבָּטָם וּמִן מִצְרַיִם תִּפְאַרְתָּם:

מלבי"ם וחתו. המאמר מגביל, וחתו מכוש מבטם, ובשו ממצרים תפארתם,

אותם שהביטו אל כוש להשיג מהם עזר, עתה יחתו כי יראו שאין להם עוד תקוה,

ואותם שהיו מתפארים במצרים ולא הביטו אליהם לעזרה רק היו מתפארים בכבודם ובבריתם,

יבושו עתה לעומת מה שהתפארו תחלה:

 

(ו) וְאָמַר יֹשֵׁב הָאִי הַזֶּה בַּיּוֹם הַהוּא הִנֵּה כֹה מַבָּטֵנוּ אֲשֶׁר נַסְנוּ שָׁם לְעֶזְרָה לְהִנָּצֵל מִפְּנֵי מֶלֶךְ אַשּׁוּר וְאֵיךְ נִמָּלֵט אֲנָחְנוּ :

רד"ק ואמר – האי ארץ ישראל כי היא על גבול הים:

מלבי"ם ואמר ישב האי. ארץ יהודה שבטחו על מצרים וכוש, ויראו כי הם לא יכלו לעזור לעצמם,

ואיך יצילו את אחרים?:

מלבי"ם ביאור המילות

האי. המחוז שאין נהר או ים מקיפים אותו נקרא ג"כ אי, כי פירוש מלת אי – מחוז,

בין שנהר או ים מקיף אותו או לא כמו זה שאומר על ירושלים (ן' מלך):


 

Print Friendly, PDF & Email

3 תגובות על “ישעיה פרק סו”

בעת כתיבת תגובה - נא ציין את שם הסרטון / קובץ השמע, על מנת שנבין אותך טוב יותר, תודה.

  1. Avatar גדי הרוש הגיב:

    ערב טוב!
    אני ממש מודה לרב על השיעורים הנפלאים ומכל שיעור מתפעל מחדש.
    בספר מלכים ב' חסרים מספר פרקים בטקסט (יש בשמיעה)
    האם יושלמו?
    תודה רבה

תגובות הגולשים

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

השיעורים באתר לרפואת אביו של הרב,

ר' חיים בן סעדה בתושח"י

קרא פרק תהלים לרפואתו>>

 

דיסק חדש!!

הלכות הבוקר

מכתב מאליהו כרך ה'

תרי עשר - א-ב