מכתב מאליהו | כרך ד'
10 תגובות על “מכתב מאליהו | כרך ד'”
בעת כתיבת תגובה - נא ציין את שם הסרטון / קובץ השמע, על מנת שנבין אותך טוב יותר, תודה.
תגובות הגולשים
. כל שיעורי הרב במדיה דיגיטאלית!!
בס"ד
שלום רב רציתי להעיר שיש בעיה בקובץ 45
וגם רציתי לשאול למה חסר 49-97 האם זה על מועדים או בגלל סיבה אחרת
אגב רציתי לבקש בקשה ברוב השיעורים א5פשר לשמוע ביחד עם קריאת הספר מאחד התוכנות התורניות אוצר החכמה ודומיו אך בנוגע לספרים מכתב מאליהו 5 חלקים זה לא נמצא באף אחד מהם ולמי שאין את הספר הזה לידו בשעת שמיעת השיעור קשה מאד להתרכז בעיקר כשזה רק לשמיעה ולא לצפייה אשמח שתנסו למצוא פתרון לזה בעזרת ה' שתצליחו ותודה רבה על כל השיעורים.
לדוד שלום
תודה על הערותיך.
א. קובץ 45 טרם עלה בשל חוסר בקטע מן ההקלטה. הוא יעלה בקרוב בס"ד.
ב. השיעורים שבין 49-79 עדיין חסרים, והם נמסרים ויתמלאו אט אט. פשוט התחלנו למסור בפלטפורמה נוספת שיעורים בכרך ד', היות וסיימנו את כרך ג', ולכן החלטנו למסור שיעורים מהמשך הספר.
ג. אין לי עצה בנוגע לבעיה של חוסר הנגשה של כתבי הרב דסלר בצורה טקסטואלית, כנראה שמהמשפחה של הרב – שלהם זכויות היוצרים – יש הקפדה שלא להפיץ גרסה דיגיטאלית שלו, ומשום כך אין להשיגו, דבר שללא ספק גם מונע מאתנו גם לו היינו יכולים – להפיצו באתרנו נגד רצונם ונגד זכויות היוצרים.
בדף 95
כתב הרב "אם יבחר האיש הזה בטוב ואינו רוצחו, הרי הוא הציל את נפש הנידון ממש בבחירתו החופשית".
זה היפך ממש ממה שלמדתי עד היום, ומסתמא מכל איש ואשה, ואם שייך לומר דבר כזה, אפשר כל מה שלמדתי עד היום לאו אמת הוא?
א"כ אפשר מה שכתב בתורה כך וכך, אחד הוסיף מעצמו תנא או איזה ראשון, או באיזה מדרש או שזוהר הקדוש חיבר רב שמעון בר יוחאי, מהיכי תיתי, וכל דבר שייך לפרוך, ובטל כל התורה כולה?
ליחזקאל שלום
א. תפיסתו של הרב דסלר חדשנית היא, ואדרבה, מוזר יותר היה בעיני אם הייתי אומר לי שה'מושכל ראשון' שלך היה כמו הרב דסלר… רעיונותיו של הרב עמוקים, וזקוקים לעיכול. אך כשמתעמקים בהם רואים כמה מחשבה ואמת יש בהם.
בנוגע להמשך שאלתך "א"כ אפשר מה שכתב וכו'" – לא הבנתי כוונתך ושאלתך.
בכרך ד', בדף 356 בהגה, כתב לא ההסבר מחייב את הדין, אלא להיפך הדין מחייב הסבר, ואם לפעמים נתנו הסברים שהם לפי ידיעת הטבע שבימיהם, חובה עלינו לחפש הסברים אחרים.
ובסוף כתב בנוגע לכינה שאינה פרה ורבה – שכל מה שלא ניתן לראותה כלל, נחשבת כאילו אינה במציאות. זה המשך, או שזה תירוץ נוסף?
ועוד הלשון הגמרא פרה ורבה, לא משמע משום שאינה נראית ונחשבת כאילו אינה?
לשרגא שלום
הרב מסביר שעלינו למצוא טעמים לפי ידיעת הטבע שבדור.
ולגבי כינה הוא נותן הסבר שאין התורה מתחשבת אלא בנראה לחושים, ולכן אין היא נחשבת אלא כנוצרת ומתהוה מן העיפוש כיון שאין ניכר פרייתה ורבייתה. כך שאין כאן טעם נוסף, אלא זה ה"לחפש הסברים אחרים" שעליו כיון הרב.
בנוגע להערתך שזה לא מתאים ללשון, אכן העורך המביא את דברי הרב כבר ציין זאת באמרו "בענין הכינה ההסבר קצת יותר קשה". אך בל נשכח שזה רק דוגמא לחובה עלינו לחפש הסברים לפי חכמת הטבע שבימינו, ואין זה ה"הסבר המוכרח והיחיד".
וכפי שמסיים שם העורך "וגם אם לא נמצא טעם הגון נאמין באמונה שלימה שהדין דין אמת ואל ה' נייחל שיאיר עינינו למצוא הסבר מתאים".
לכאורה המכתב מאליהו (מדכתב לחפש הסברים אחרים שמותר להרוג כנים) סבר כדעת רב אברהם בן הרמב"ם, דאין צריך לקבל מה שאמר חז"ל בנוגע למציאות, שדוקא בנוגע הלכה א"א לומר היפך חז"ל, האם זה נכון?
דבריו של ר' אברהם בן הרמב"ם הובאו בשו”ת יביע אומר חלק י – יורה דעה סימן כד “ולא נעלם ממני מ”ש רבינו אברהם בן הרמב”ם במאמרו (שנדפס בתחלת עין יעקב), שלא מפני גודל מעלת חכמי התלמוד על פי שלמות תכונתם בפירוש התורה ויושר אמריה, נטען לזכותם ונעמיד דעתם בכל דבריהם בחכמת הטבע, ולהאמין בהם כאשר נאמין בקבלתם בפירוש התורה ומצותיה וכו'”. ע”ש.
אכן נראה שהרב דסלר צועד בנתיב זה, שחז”ל הורונו כפי ידיעת הטבע בימיהם, אך לא באו ללמדנו חכמת הטבע, שהרי בדברים אלה אמרו דעתם מתוך התבוננות בטבע ולא מסוד ה’ ליראיו, והראיה, שלא פעם הודו חכמי ישראל לחכמי האומות. וא”כ בעת שיתברר ע”פ מחקר בכלים שלא היה לחז”ל, אין לנו לדחות דעה זו, שאינה ‘נגד התורה’, אלא נגד הנגלה לחז”ל ע”פ טבע בכלים הדלים שהיו בידם.
חשוב להדגיש שיש שאינם מקבלים את דברי ר’ אברהם בן הרמב”ם, ע”ש בתשובת הגרע”י.
בתור מרצה שמעתי שיש מכתב לא ידוע כל כך שכתב מכתב לביתו על החשיבות של לימוד התורה שבכתב
אך לא מצאתי האם כבודו מכיר?
לוועלוי שלום
אם הנך מתכוין למכתב שכתב הגרא"א דסלר על כך שמותר היום ללמוד נ"ך, בשונה מהדורות הקודמים שלא למדוהו בארצות אשכנז, לא מצאתי אלא רמז לזה בעלון פטפוטין דאורייתא ע"פ תרומה תשעז, משם ספר ״חיי יעקב״ [על הגר"י אידלשטיין זצ"ל] – מובא מכתב בשם אביו והרב דסלר, שהייתה תקופה שהיה חשש קלקול בלימוד נ״ך, אבל היום אין חשש ־ ואדרבא צריך ללומדו. ע"כ.
חיפשתי בספר חיי יעקב ומצאתי בדומה לזה אודות הדקדוק שלא למדו בארצות אשכנז, ולא אודות לימוד הנ"ך.