מלכים א

מלכים א פרק ד

 

(א) וַיְהִי הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מֶלֶךְ עַל כָּל יִשְׂרָאֵל: ס

רד"ק על כל ישראל – לפי שדוד אביו לא מלך בתחלת מלכותו על כל ישראל אמר ששלמה מלך על כל ישראל לא היה אדם מפקפק במלכותו כיון שראו בו חכמת אלקים בקרבו לעשו' משפט:

מלבי"ם השאלות: למה אמר שלישית שהיה מלך על כל ישראל שכבר הזכיר ב"פ שהממלכה נכונה בידו:

ויהי המלך שלמה מלך על כל ישראל – כבר אמר זה למעלה שני פעמים, וכתב מהרי"א שבא להודיע ששלש סבות התחברו בהמלכתו,

א) רצון אביו שהמליכו בחייו, ועז"א אחרי זכרון המשיחה ושלמה ישב על כסא אביו ותכון מלכותו מאד,

ב) מה שהרג את אויביו, ועז"א שם והממלכה נכונה ביד שלמה,

ג) מה שנתן לו אלקים חכמה ובינה שעי"ז רצו כל העם במלכותו, וז"ש פה שהיה מלך על כל ישראל, ר"ל לא כשאול שבתחלת מלכותו בני בליעל בזוהו ולא כדוד שמלך שבע שנים על יהודה לבד, כי תיכף מלך על כל ישראל ואין פוצה פה ומצפצף:

(ב) וְאֵלֶּה הַשָּׂרִים אֲשֶׁר לוֹ עֲזַרְיָהוּ בֶן צָדוֹק הַכֹּהֵן: ס

מצודות דוד הכהן – אולי העמידו למשוח מלחמה, תחת צדוק שהועמד לכהן גדול, ואף שדוד העמיד את עירא להיות במקום צדוק כמו שנאמר בשמואל ב (כ כו), אולי מת עירא עד לא הועמד:

(ג) אֱלִיחֹרֶף וַאֲחִיָּה בְּנֵי שִׁישָׁא סֹפְרִים יְהוֹשָׁפָט בֶּן אֲחִילוּד הַמַּזְכִּיר:

מלבי"ם (ב-ג) עזריהו בן צדוק – ר"ל בן בנו, כי הי' בן אחימעץ בן צדוק, ולא פי' על מה נתמנה ומהרי"א פי' שמוסב למטה עזריה אליחורף ואחיה סופרים,

רש"י פי' כותבים דברי הימים, וכן היו כותבים כל דברי המלך ומשפטיו המזכיר – איזה דין בא ראשון, ומהרי"א כ' כותב ספר הזכרונות:

(ד) וּבְנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע עַל הַצָּבָא וְצָדוֹק וְאֶבְיָתָר כֹּהֲנִים: ס

רד"ק וצדוק ואביתר כהנים – היו שרי הכהונה ואם זה אביתר הוא אביתר בן אחימעץ תמה הוא כי הנה שלמה גרשהו מהיו' כהן גדול ואמר לו ענתות לך אל שדיך אלא מן הדומה כי כהן אחר היה שמו אביתר:

 על הנצביםממונה על שנים עשר נציבים שזוכר:

מלבי"ם וצדוק ואביתר כהנים – פי' הרד"ק שהיה אביתר אחר, והרלב"ג כתב שאף שנתגרש היה משמש בכ"ג בעת שלא היה צדוק ראוי:

(ה) וַעֲזַרְיָהוּ בֶן נָתָן עַל הַנִּצָּבִים וְזָבוּד בֶּן נָתָן כֹּהֵן רֵעֶה הַמֶּלֶךְ:

רד"ק רעה המלך – שושבינא דמלכא שהיה עמו תמיד:

 ואדונירם – זהו אדורם הנזכר למעלה בדוד וכן נזכר עם רחבעם אדורם:

 על המס – כמו שאומר למטה ויהי המס שלשים אלף איש:

מצודות דוד על הנצבים – היה ממונה על שנים עשר נציבים האמורים בענין, אשר הועמדו לכלכל את המלך כל אחד בחדשו. רעה המלך – ישב עמו בתמידות, להשתעשע עמו:

(ו) וַאֲחִישָׁר עַל הַבָּיִת וַאֲדֹנִירָם בֶּן עַבְדָּא עַל הַמַּס: ס

רלב"ג ואחישר על הבית – ידמה שהוא היה ממונ' להשגיח בדברי בית המלך בכל מה שיצטרך שם:

 ואדנירם בן עבדא על המס – הוא היה ממונה שהיו פורעים ישראל ויתר העמים שהיו למס לשלמה:

מלבי"ם (ו-יט) ולשלמה שנים עשר נצבים – טרם שיספר גודל שולחנו של המלך וכבד משאו כי רבה מאד, יקדים א] כי ערך הדבר בחכמה באופן שלא יכביד על בני מדינתו, הנה חלק את ארצו לשנים עשר חלקים כנגד י"ב חדש, באופן שכל חלק יפרנס את המלך ויכלכל שולחנו חדש ימים, ומינה נציבים שיתעסקו בזה, באופן שכל אחד היה מכין כל השנה לחם לחדש אחד ובזה הוקל הדבר מן הכלל באשר נחו ממשאם אחד עשר חדש:

(ז) וְלִשְׁלֹמֹה שְׁנֵים עָשָׂר נִצָּבִים עַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְכִלְכְּלוּ אֶת הַמֶּלֶךְ וְאֶת בֵּיתוֹ חֹדֶשׁ בַּשָּׁנָה יִהְיֶה עַל אחד הָאֶחָד לְכִלְכֵּל: ס

רש"י וכלכלו את המלך – כל סעודתו, ומאכל הסוסים, וכל צרכי הוצאה:

רד"ק ואלה שמותם – אלה שמות שנים עשר נציבים לא היה ממונה כל אחד על שבט אחד אלא לפי עלוי הנחלות שעשו שנים עשר חלקים בכל ארץ ישראל וגבו המס בשוה:

 בן חור – זה והאחרים שלא זכרם בשמם אלא בשם אבותם לפי שהיו נודעים בשם אבותם יותר משמותם לפיכך לא חשש להזכי' שמם:

(ח) וְאֵלֶּה שְׁמוֹתָם בֶּן חוּר בְּהַר אֶפְרָיִם: ס

מצודות דוד בהר אפרים – היה ממונה בהר אפרים, לקחת מהם לכלכל את המלך בחדשו:

(ט) בֶּן דֶּקֶר בְּמָקַץ וּבְשַׁעַלְבִים וּבֵית שָׁמֶשׁ וְאֵילוֹן בֵּית חָנָן: ס

(י) בֶּן חֶסֶד בָּאֲרֻבּוֹת לוֹ שֹׂכֹה וְכָל אֶרֶץ חֵפֶר: ס

מצודות דוד לו שוכה – רוצה לומר: גם על שוכה היה ממונה, לקחת מהם לצורך פרנסת בית המלך:

(יא) בֶּן אֲבִינָדָב כָּל נָפַת דֹּאר טָפַת בַּת שְׁלֹמֹה הָיְתָה לּוֹ לְאִשָּׁה: ס

מצודות ציון דאר – מחוז דאר, וכן (יהושע יז יא): שלשת הנפת:

(יב) בַּעֲנָא בֶּן אֲחִילוּד תַּעְנַךְ וּמְגִדּוֹ וְכָל בֵּית שְׁאָן אֲשֶׁר אֵצֶל צָרְתַנָה מִתַּחַת לְיִזְרְעֶאל מִבֵּית שְׁאָן עַד אָבֵל מְחוֹלָה עַד מֵעֵבֶר לְיָקְמֳעָם: ס

מצודות דוד עד אבל וגו' – רוצה לומר: מהעבר מזה עד אבל מחולה, ומזה עד מעבר ליקמעם:

 מצודות ציון מעבר – מצד:

(יג) בֶּן גֶּבֶר בְּרָמֹת גִּלְעָד לוֹ חַוֹּת יָאִיר בֶּן מְנַשֶּׁה אֲשֶׁר בַּגִּלְעָד לוֹ חֶבֶל אַרְגֹּב אֲשֶׁר בַּבָּשָׁן שִׁשִּׁים עָרִים גְּדֹלוֹת חוֹמָה וּבְרִיחַ נְחֹשֶׁת: ס

רש"י חבל ארגובממונה היה עליהם לגבות מס המלך, כי משפט המלך יש לגבות יציאותיו מן העם, כמה שנאמר במשפט המלוכה בספר שמואל (א י כה):

 רד"ק ובריח נחשת – גלה מה שכתוב בתור' דלתים ובריח כי בריח נחשת ר"ל:

 מצודות דוד חות יאיר – תרגם יונתן: כפרני יאיר. אשר בגלעד – אשר עמדו בארץ הגלעד. ששים ערים – בחבל ארגוב היו ששים ערים גדולים וחומה מסביב:

(יד) אֲחִינָדָב בֶּן עִדֹּא מַחֲנָיְמָה:

(טו) אֲחִימַעַץ בְּנַפְתָּלִי גַּם הוּא לָקַח אֶת בָּשְׂמַת בַּת שְׁלֹמֹה לְאִשָּׁה:

מצודות דוד בנפתלי – בנחלת נפתלי:

(טז) בַּעֲנָא בֶּן חוּשָׁי בְּאָשֵׁר וּבְעָלוֹת: ס

רד"ק באשר ובעלות – בנחלת אשר ובעלו' שהיה מארץ יהודה:

(יז) יְהוֹשָׁפָט בֶּן פָּרוּחַ בְּיִשָׂשכָר: ס

(יח) שִׁמְעִי בֶן אֵלָא בְּבִנְיָמִן: ס

(יט) גֶּבֶר בֶּן אֻרִי בְּאֶרֶץ גִּלְעָד אֶרֶץ סִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי וְעֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן וּנְצִיב אֶחָד אֲשֶׁר בָּאָרֶץ:

רש"י ונציב אחד אשר בארץ – רב ושמואל פליגי, חד אמר: אחד ממונה על כולם, הוא עזריה בן נתן האמור למעלה, וחד אמר: כנגד חודש העיבור (סנהדרין יב א):

 רד"ק ונציב אחר אשר בארץ – בכל הארץ אשר זכר היה נציב אחד ממונ' על שנים עשר הנציבים לגבות מכל אחד הכסף לכלכל המלך ורז"ל מהם אמרו כמו שפי' ומהם אמרו ונציב אחד לחדש העבור:

מצודות דוד בארץ גלעד – רוצה לומר: ביתר המקומות, כי על חות יאיר שעמדו בארץ הגלעד, היה נציב אחר. ארץ סיחון וגו' – רצה לומר: גלעד היתה החצי משל סיחון, והחצי משל עוג. ונציב אחד – רצה לומר: ועוד נציב אחד אשר היה בכל הארץ, ממונה על כולם, והוא עזריה בן נתן האמור למעלה:

(כ) יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל רַבִּים כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל הַיָּם לָרֹב אֹכְלִים וְשֹׁתִים וּשְׂמֵחִים:

רד"ק כחול אשר על הים – כמו על שפת הים והספור הזה ר"ל כי היו מבורכי' בימי שלמה בפרי בטנ' והיו רבים וכן בפרי בהמתם ובפרי אדמתם והיו אוכלים ושותים ושמחים כי לא היה להם פחד מאויב:

 מצודות דוד על הים – על שפת הים:

 מלבי"ם ב] ועתה יאמר כי היה יכול להגדיל שולחנו ביתר שאת, אם מצד העם המכלכלים אותו שהיו רבים כחול – והיה להם שופע שובע גדול די והותר שכולם אוכלים ושותים ושמחים – ובזה לא הכביד עליהם מצדם, שהגם שלפי החשבון שחשב הרי"א היו אוכלים על שולחן המלך ששים אלף אנשים בכל יום, לא יהיה זה למעמסה אל עם רב כחול, אשר לא חסר להם כל טוב, לכלכל כמספר הזה:

Print Friendly, PDF & Email

0 תגובות על “מלכים א' – פרק כב”

בעת כתיבת תגובה - נא ציין את שם הסרטון / קובץ השמע, על מנת שנבין אותך טוב יותר, תודה.

תגובות הגולשים

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

השיעורים באתר לרפואת אביו של הרב,

ר' חיים בן סעדה בתושח"י

קרא פרק תהלים לרפואתו>>

 

דיסק חדש!!

הלכות הבוקר

מכתב מאליהו כרך ה'

תרי עשר - א-ב