.

שיחה קצרה ובה התייחסות למצב היום

מתעסק בקריינות?

אנו זקוקים לך! >>>

השיעורים באתר לעילוי נשמת אביו של הרב,

ר' חיים בן סעדה זלה"ה

קרא פרק תהלים לעילוי נשמתו>>

 
 
מלכים ב

מלכים ב פרק-כב

{א} בֶּן שְׁמֹנֶה שָׁנָה יֹאשִׁיָּהוּ בְמָלְכוֹ וּשְׁלֹשִׁים וְאַחַת שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְשֵׁם אִמּוֹ יְדִידָה בַת עֲדָיָה מִבָּצְקַת: {ב} וַיַּעַשׂ הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְהוָה וַיֵּלֶךְ בְּכָל דֶּרֶךְ דָּוִד אָבִיו וְלֹא סָר יָמִין וּשְׂמֹאול: (פ)

{ג} וַיְהִי בִּשְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ יֹאשִׁיָּהוּ שָׁלַח הַמֶּלֶךְ אֶת שָׁפָן בֶּן אֲצַלְיָהוּ בֶן מְשֻׁלָּם הַסֹּפֵר בֵּית יְהוָה לֵאמֹר:{ד} עֲלֵה אֶל חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וְיַתֵּם אֶת הַכֶּסֶף הַמּוּבָא בֵּית יְהוָה אֲשֶׁר אָסְפוּ שֹׁמְרֵי הַסַּף מֵאֵת הָעָם:
 מלבי"ם אשר אספו שומרי הסף ובדברי הימים מפרש שהלוים אספו הכסף מכל שארית ישראל וישובו ירושלים, והוא על פי מה שכתוב למעלה (סימן י"ב) גבי יהואש שהיו שם שני כספים, הכסף שהובא לבית ה' והכסף שאספו הלוים מכל ישראל, וכאן כלל שניהם בקוצר :(מלבי"ם)


{ה} (ויתנה) וְיִתְּנֻהוּ עַל יַד עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה הַמֻּפְקָדִים (בבית) בֵּית יְהוָה וְיִתְּנוּ אֹתוֹ לְעֹשֵׂי הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר בְּבֵית יְהוָה לְחַזֵּק בֶּדֶק הַבָּיִת:

 מצודת דוד עושי המלאכה. הם האומנים הגדולים הנקראים בדברי רבותינו ז"ל אדרכלין, והיו ממונים בבית ה', ומתחת ידם היו בונים האומנים הפועלים, כפי מה שיורו אותם : ויתנו. והם יתנו את הכסף לאומנים הפועלים בשכרן : (מצודת דוד)
 מלבי"ם המופקדים הם הממונים, והממונים נתנו אותו לעושי המלאכה : (מלבי"ם)


{ו} לֶחָרָשִׁים וְלַבֹּנִים וְלַגֹּדְרִים וְלִקְנוֹת עֵצִים וְאַבְנֵי מַחְצֵב לְחַזֵּק אֶת הַבָּיִת:

 מצודת דוד לחרשים. הם כורתי העצים בתמונה הנרצה : ולבונים. הם הבונים העצים בקירות הבית : ולגודרים.הם הבונים קירות האבנים : (מצודת דוד)


{ז} אַךְ לֹא יֵחָשֵׁב אִתָּם הַכֶּסֶף הַנִּתָּן עַל יָדָם כִּי בֶאֱמוּנָה הֵם עֹשִׂים:

 מצודת דוד אך לא יחשב. לא עשו חשבון על הכסף וכו', כי ידוע היו שעושים באמונה, ולזה נבחרו אלו : (מצודת דוד)


{ח} וַיֹּאמֶר חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל עַל שָׁפָן הַסֹּפֵר סֵפֶר הַתּוֹרָה מָצָאתִי בְּבֵית יְהוָה וַיִּתֵּן חִלְקִיָּה אֶת הַסֵּפֶר אֶל שָׁפָן וַיִּקְרָאֵהוּ:

 רש"י ספר התורה מצאתי. טמון תחת הנדבך, שהטמינו שם כששרף אחז את התורה : (רש"י)
 מלבי"ם ספר התורה מצאתי בבית ה', רצה לומר הספר תורה שכתב משה שהיה מונח אצל הארון גנזוהו בימי מנשה ששרף התורה ועכשיו מצא אותו, ועל זה אמר ספר התורה בה' הידיעה, ובדברי הימים מפרש מצא חלקיה הכהן את ספר תורת ה' ביד משה. רצה לומר ספר תורה שכתב משה, ופי' חכמינו זכרונם לברכה דספר עזרא לתחלתו הוא נגלל והוא מצא אותו גלול בפסוק יולך ה' אותך ואת מלכך, שמזה היה לו סימן שילכו בגולה, וזה שכתוב ויתן חלקיהו את הספר אל שפן ויקראהו, והנה היה בזה גם כן תוכחת מוסר לעומת שרצה לחזק את בדק בית ה' בחיצוניותו, רמזו לו כמ"ש (ירמיה סי' ז') אל תבטחו לכם על דברי השקר לאמר שהיכל ה' הוא היכל ה', רק היכל ה' המה, שמלת המה רומז על מש"ש הטיבו דרכיכם ומעלליכם ואשכנה אתכם במקום הזה, והדרכים הטובים הוא ההיכל שבו ישכון ה', א"ל למה תחזקו בדק החיצון של הבית ולא הבית הפנימי ההיכל הקדוש שעליו ישכון ה' שהוא הס"ת המונחת גנוזה צור תעודה חתום תורה, וזה שכתוב ויבא שפן וישב את המלך דבר ויאמר התיכו עבדיך וכו' ויגד שפן הסופר למלך לאמר ספר נתן לי חלקיה שזה היה גם כן מענין התשובה, לעורר אזניו שיחזק בדק הפנימי והריסות הדת יקים לא בדק החיצון לבד :(מלבי"ם)


{ט} וַיָּבֹא שָׁפָן הַסֹּפֵר אֶל הַמֶּלֶךְ וַיָּשֶׁב אֶת הַמֶּלֶךְ דָּבָר וַיֹּאמֶר הִתִּיכוּ עֲבָדֶיךָ אֶת הַכֶּסֶף הַנִּמְצָא בַבַּיִת וַיִּתְּנֻהוּ עַל יַד עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה הַמֻּפְקָדִים בֵּית יְהוָה:

 מצודת דוד התיכו. לעשות מטבעות, להוציאם בהוצאה : (מצודת דוד)


{י} וַיַּגֵּד שָׁפָן הַסֹּפֵר לַמֶּלֶךְ לֵאמֹר סֵפֶר נָתַן לִי חִלְקִיָּה הַכֹּהֵן וַיִּקְרָאֵהוּ שָׁפָן לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ:

 מצודת דוד ספר נתן לי. רצה לומר : נתן לי ספר הנאבד, כשהיא מגוללת בדף הזה : ויקראהו. בהדף ההוא :(מצודת דוד)


{יא} וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ הַמֶּלֶךְ אֶת דִּבְרֵי סֵפֶר הַתּוֹרָה וַיִּקְרַע אֶת בְּגָדָיו:

 מצודת דוד ויקרע וגו'. בעבור החרדה, כי גם הוא חשבה לאות וסימן : (מצודת דוד)

{יב} וַיְצַו הַמֶּלֶךְ אֶת חִלְקִיָּה הַכֹּהֵן וְאֶת אֲחִיקָם בֶּן שָׁפָן וְאֶת עַכְבּוֹר בֶּן מִיכָיָה וְאֵת שָׁפָן הַסֹּפֵר וְאֵת עֲשָׂיָה עֶבֶד הַמֶּלֶךְ לֵאמֹר: {יג} לְכוּ דִרְשׁוּ אֶת יְהוָה בַּעֲדִי וּבְעַד הָעָם וּבְעַד כָּל יְהוּדָה עַל דִּבְרֵי הַסֵּפֶר הַנִּמְצָא הַזֶּה כִּי גְדוֹלָה חֲמַת יְהוָה אֲשֶׁר הִיא נִצְּתָה בָנוּ עַל אֲשֶׁר לֹא שָׁמְעוּ אֲבֹתֵינוּ עַל דִּבְרֵי הַסֵּפֶר הַזֶּה לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַכָּתוּב עָלֵינוּ:

 רש"י דרשו את ה' בעדי. ראה כתוב יולך ה' אותך ואת מלכך : (רש"י)
 מלבי"ם לעשות ככל הכתוב עלינו ובדברי הימים לעשות ככל הכתוב על הספר הזה, רצה לומר כי התורה הכתובה בספר ובדיו, כתובה גם כן על לוח לב וחקוי הנפש כמ"ש בפי' הנה באתי במגלת ספר כתוב עלי, ועל זה אמר פה הכתוב עלינו, ויש לפרש שמ"ש לעשות ככל הכתוב נמשך על חמת ה' שחמת ה' נצתה בנו לעשות ככל הכתוב עלינו בתוכחה שבפרשת תבוא וזה על אשר לא שמעו על דברי הספר הזה : (מלבי"ם)


{יד} וַיֵּלֶךְ חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן וַאֲחִיקָם וְעַכְבּוֹר וְשָׁפָן וַעֲשָׂיָה אֶל חֻלְדָּה הַנְּבִיאָה אֵשֶׁת שַׁלֻּם בֶּן תִּקְוָה בֶּן חַרְחַס שֹׁמֵר הַבְּגָדִים וְהִיא יֹשֶׁבֶת בִּירוּשָׁלִַם בַּמִּשְׁנֶה וַיְדַבְּרוּ אֵלֶיהָ:

 רש"י אל חולדה. אמרו רבותינו (מגילה יד ב) : לפי שהאשה מרחמת יותר מן האיש, לכך לא שלח אל ירמיהו.ויש אומרים : ירמיהו לא היה שם, שהלך להחזיר עשרת השבטים : במשנה. בבית אולפנא. שער יש בעזרה ששמו שער חולדה במסכת מדות (לד א). ויש שפותרים 'במשנה', חוץ לחומה, בין שתי החומות, שהיא משנה לעיר, [ במשנה, היתה לומדה התורה שבעל פה לזקנים שבדור, והיא היא המשנה, הג"ה דר"ע ], [ במשנה, מאלה הדברים עד לעיני כל ישראל, וכן כל הדברים הנכפלים בתורה דרשה ברבים, וגלתה העונשים והגלויות הנכפלים לעוברים על סודו ורמזי התורה. סוד מישרים ] : (רש"י)

 מצודת דוד אל חולדה. אמרו רבותינו ז"ל (מגילה יד ב) : מפני שהנשים רחמניות הן הלכו אליה שהיא תתפלל בעדם ; או יתכן אשר שאר הנביאים לא היו אז בירושלים : שומר הבגדים. של המלך : במשנה. בין שתי החומות, שהיא משנה להעיר, וכן (צפניה א י) : ויללה מן המשנה : וידברו אליה. את דברי המלך : (מצודת דוד)

{טו} וַתֹּאמֶר אֲלֵיהֶם כֹּה אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אִמְרוּ לָאִישׁ אֲשֶׁר שָׁלַח אֶתְכֶם אֵלָי: {טז} כֹּה אָמַר יְהוָה הִנְנִי מֵבִיא רָעָה אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה וְעַל יֹשְׁבָיו אֵת כָּל דִּבְרֵי הַסֵּפֶר אֲשֶׁר קָרָא מֶלֶךְ יְהוּדָה:

 מצודת דוד הנני מביא. רצה לומר : האות הזה לא במקרה בא כי אם מה', וכאילו אמר הנני מביא רעה וגו' : אשר קרא. אשר צוה לקרות לפניו : (מצודת דוד)

 מלבי"ם הנני מביא רעה. רצה לומר מה שקרא בספר שהיה נגלל בתוכחה של משנה תורה הוא סימן שאביא רעה, ויען היה נגלל בפסוק יולך ה' אותך ואת מלכך וכו' ועבדתם שם אלהים אחרים, אמר שזה יהיה לעונש מדה כנגד מדה תחת אשר עזבוני וכו' :(מלבי"ם)


{יז} תַּחַת אֲשֶׁר עֲזָבוּנִי וַיְקַטְּרוּ לֵאלֹהִים אֲחֵרִים לְמַעַן הַכְעִיסֵנִי בְּכֹל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם וְנִצְּתָה חֲמָתִי בַּמָּקוֹם הַזֶּה וְלֹא תִכְבֶּה:

{יח} וְאֶל מֶלֶךְ יְהוּדָה הַשֹּׁלֵחַ אֶתְכֶם לִדְרֹשׁ אֶת יְהוָה כֹּה תֹאמְרוּ אֵלָיו כֹּה אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר שָׁמָעְתָּ:

 מצודת דוד ואל מלך יהודה. רצה לומר : דבר הנוגע אל המלך עצמו : הדברים אשר שמעת. רצה לומר : אף שהגזירה גזורה כאשר שמעת אל תהיה, כלול עמהם : (מצודת דוד)

 מלבי"ם ואל מלך יהודה, כה אמר ה' הדברים אשר שמעת רצה לומר מה ששמעת שקראו את הפסוק יולך ה' אותך ואת מלכך כה אמר ה' רצה לומר כן היה גזרה גזורה עליך מאת ה', רק (יט) יען רך לבבך וכו' ותבכה לפני וגם אנכי שמעתי תפלתך, עלך ידי זה בטל הגזרה שלא תלך בגולה :(מלבי"ם)


{יט} יַעַן רַךְ לְבָבְךָ וַתִּכָּנַע מִפְּנֵי יְהוָה בְּשָׁמְעֲךָ אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי עַל הַמָּקוֹם הַזֶּה וְעַל יֹשְׁבָיו לִהְיוֹת לְשַׁמָּה וְלִקְלָלָה וַתִּקְרַע אֶת בְּגָדֶיךָ וַתִּבְכֶּה לְפָנָי וְגַם אָנֹכִי שָׁמַעְתִּי נְאֻם יְהוָה:

 מצודת דוד בשמעך אשר דברתי. רצה לומר : בעת השכלת בדברי האות הזה, אשר הוא מה' : ולקללה. מי שיקלל את זולתו יתלה, הקללה בהם, לומר שיקולל כהם : (מצודת דוד)

{כ} לָכֵן הִנְנִי אֹסִפְךָ עַל אֲבֹתֶיךָ וְנֶאֱסַפְתָּ אֶל קִבְרֹתֶיךָ בְּשָׁלוֹם וְלֹא תִרְאֶינָה עֵינֶיךָ בְּכֹל הָרָעָה אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא עַל הַמָּקוֹם הַזֶּה וַיָּשִׁיבוּ אֶת הַמֶּלֶךְ דָּבָר:

 רש"י ונאספת אל קברותיך בשלום. ומהו השלום, ולא תראינה עיניך בחורבן הבית : (רש"י)
 מלבי"ם לכן הנני אוספך על אבותיך פי' רי"א שתוסף נפשך במעון הרוחני למעלה ממדרגת אבותיך הצדיקים,ונאספת והגם שימות בידי פרעה נכה ולא ימות בשלום יקבר בשלום כי הובילוהו ממקום המלחמה לקברות באין מוחה, ועל ידי כן ולא תראינה עיניך וכו' שלא יראה חורבן העיר וחורבן בית ה' :(מלבי"ם)


Print Friendly, PDF & Email

2 תגובות על “מלכים ב' – פרק כה”

בעת כתיבת תגובה - נא ציין את שם הסרטון / קובץ השמע, על מנת שנבין אותך טוב יותר, תודה.

  1. חברונער הגיב:

    על מלכים ב פרק כב
    לפי פירושו של הרד"ק שבאמת במשך 55 שנה התורה נשתכחה מכל ישראל, איך באמת ידעו שזה ספר תורה אמיתי, ועוד הרי הרמב"ן מבסס את האמונה על זה ש"אב לא ישקר לבנו" ופה רואים שלמעשה זה כן נשכח במשך לפחות דור אחד.
    תודה רבה על השיעורים הנפלאים.

    • בועז שלום הגיב:

      אכן דברי הרד"ק מוקשים מכמה פנים, וכמו שהוא עצמו בסו"ד כתב שמחז"ל רואים שא"א לפרש כפירושו, ע"פ חשבון השנים של תשובת מנשה.
      ובפרט שגם אם נאמר שנשתכח הס"ת 55 שנה – וכי אין היום אנשים שזוכרים דברים שהיו לפני 55 שנה?? כיצד איפוא שכחו שהיה בכלל דבר כזה תורה?
      ועד קושיות שיש בענין, ולכן צריך לומר כפי שמפרשים חז"ל שהס"ת היה פתוח בענין הגלות כו'.

תגובות הגולשים

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

. כל שיעורי הרב במדיה דיגיטאלית!!

נגן דוקו סיקס עם כרטיסדיסקונקי 128נגן רויזו5דיסקונקי 256 03נגן רויזו + 128דיסקונקי 256תמונה משנת החלומות