.

אם אינך זקוק לישועה - אל תלחץ כאן

.

שיחה קצרה ובה התייחסות למצב היום

מתעסק בקריינות?

אנו זקוקים לך! >>>

השיעורים באתר לעילוי נשמת אביו של הרב,

ר' חיים בן סעדה זלה"ה

קרא פרק תהלים לעילוי נשמתו>>

 

מסכת בבא מציעא – דף היומי

סדרת השיעורים בדף היומי

דף היומי - סדר נזיקין

*

מסכת בבא מציעא

.

Print Friendly, PDF & Email

לחצן-הורד-למחשבך-קטגוריה

תגיות

14 תגובות על “מסכת בבא מציעא – דף היומי”

בעת כתיבת תגובה - נא ציין את שם הסרטון / קובץ השמע, על מנת שנבין אותך טוב יותר, תודה.

  1. מרדכי ניסים הגיב:

    בבא מציעא דף לב. בנוגע לדברי התוס' שהעדיף פסוק הנוגע לענייני כבוד –
    לולי דמיסתפינא, הייתי אומר כי נקטו לשון כבוד כלפי שמיא, ולא מורא, ממה שהקדים כבוד אב לאם ("כבד את אביך ואת אמך, וההיפך במורא), וכן כתיב "כי הוא אביך קנך (הוא עשך ויכוננך)".

  2. אורי אברהם הגיב:

    א. ב"מ דף סא ע"א בדקה 8:42 הרב אומר ששאלת הגמ' 'גז"ש למה לי' תמוהה שהרי כעת ענינו על זה. לא הבנתי היכן ענינו? אדרבה הגמ' אמרה כעת שכיון שיש קרא אין צורך בגז"ש!

    ב. ועוד מה שהרב שאל קודם לכן – כיצד היה ניתן ללמוד גז"ש אם לא קיבלה מרבו?
    לכאורה אינה קושיה כיון שלבסוף רואים שכן משתמשים בגז"ש לענין נשך כל דבר אשר ישך, משמע שמדובר בגז"ש שאכן התקבלה מפי רב, אלא שאין בה צורך ללמד את הדין של נשך ותרבית בכסף ואוכל למלוה, אלא רק לשאר דברים.
    (ומלשון הרב היה קצת משמע לי שיש כאן 2 גז"ש ושאלת הגמ' למה לי מדברת על גז"ש דנשך נשך ולא על הגז"ש האחרת אך לא מצאתי עוד גז"ש בסוגיה. אשמח להבהרה).

    ג. ב"מ דף סב ע"א בדקה 25 הרב אומר שריבית שאינה קצוצה אינה חוזרת לדעת ר' אלעזר.
    זה לא מדוייק כיון שזה לכו"ע, ואפי' לר"א דס"ל שקצוצה כן יוצאה בדיינים (שע"ז נחלק ריו"ח וסובר שכל ריבית אינה יוצאה בדיינים).

    • הרב בועז שלום הגיב:

      א. שאלת הגמ' 'אלא גז"ש למה לי' תמוהה, כיון שלפני רגע אמרנו שאין באמת גז"ש כזו, אלא "אילו לא נאמר קרא הייתי אומר גז"ש", א"כ מה כעת הגמ' שואלת למה נצרכת הגז"ש?
      ב. בנוגע לשאלה ששאלתי כיצד ניתן לדרוש גז"ש שלא קיבלה מרבו – אכן השאלה נשאלה ע"י האחרונים, והבאתי את תשובתם. והשאלה היא על לשון הגמ' "אילו לא נאמר קרא הייתי אומר גז"ש", כיצד תאמר גז"ש – אם לא קיבלת מרבך? אלא מה תסביר, אם לא נאמר פסוק, הייתי 'מקבל מרבי' גז"ש, אלה כבר דברי נביאות…
      ג. צודק. התכוונתי לדברי רש"י שבריבית קצוצה – יוצאה בדיינים לדעת ר"א, ודברי רב ספרא הם לר"א.

  3. יוסף חי כהן הגיב:

    דף סג לא נמצא

  4. מרדכי הגיב:

    משום מה, לא ניתן להאזין לדף סג, גם לא בפורטל הדף היומי

  5. אורי אברהם הגיב:

    ב"מ דף סח ע"א שמעתי את ההקדמה למשנה של "אין מושיבין חנווני למחצית שכר" והתפעלתי מאד מההסבר המקיף והמפורט על הנושא של "עיסקא" על כל הבעיות והפתרונות של הדבר. ממש שפתיים ישק. חילך לאורייתא!!!

    • הרב בועז שלום הגיב:

      לר' אורי – התודה והברכה!
      ובהזדמנות זו נודה על ההערות המחכימות והסיוע לזיכוי הרבים!

  6. אורי אברהם הגיב:

    א. ב"מ צב ע"א הרב הזכיר את מחלוקת רש"י ותוס' בענין "לדידיה זכי ליה רחמנא" שלרש"י עד שיגיע לידו ואז באמת יוכל להעביר לאחרים, ולתוס' רק מה שנותן לתוך פיו. ויש להעיר שרש"י עצמו בע"ב בשני מקומות (בד"ה אי אמרת משל שמים ובד"ה משל שמים) כותב שלא זוכה עד שיתן לפיו. אמנם שם מדובר על פועל עבד קטן ואולי זה שונה אשמח להבהרה.
    ב. שם לעיל הרב הזכיר בענין מגילת סתרים שעפי"ז הסביר את הביטוי "נפק דק ואשכח" דהיינו יצא לחפש בבתי התלמידים במגילות הסתרים שאצלם. זה פירוש מאד מענין ורציתי לדעת את מקורו (או שזה רעיון של הרב) כי אני כתבתי על זה (בחיבורי "מענה לשון" שעדיין בכתבים) את דברי התוי"ט על המשנה באבות "צאו וראו" ואעתיק את מה שכתבתי: צאו וראו- במשנה באבות (ב, ט) איתא "אמר להם צאו וראו איזוהי דרך ישרה שידבק בה האדם" ופירש התוי"ט: "כדאמרינן בעלמא [ברכות יט.] נפק דק ואשכח. והמכוון בכל זה יציאת השכל והשתוטטו להתבונן בעיון ולהשכיל היטב. וזהו לשון רְאוּ, כמו ולבי ראה הרבה חכמה. (קהלת א, טז). וברוח חיים (שם) כתב: "צאו וראו- על דרך משל רמז להם במלת צאו, היינו כשתהיו בבית המדרש לא תחקורו אופני המדות והדרכים הישרים, כי פיתוי היצר הוא לבטלו מדברי תורה ואחר כך יסיענו לדברים אחרים. לכך אמר צאו וראו, כשתצאו מבית המדרש אז העת לחקור איזהו דרך ישרה". ע"כ. אשמח להוסיף את הפירוש של הרב.
    ג. שם לגבי מחלוקת רב ושמואל אם שומר כעושה מעשה, הגמ' בסוף הסוגיא אומרת שלשמואל גם פועל שעושה מעשה ממש במחובר לפני גמר מלאכה לא אוכל אף לא מהלכות מדינה וכ"ש שומר. ובאמת יש הכרח לזה מהמשנה כמו שהגמ' מכריחה. אבל השאלה מה הסברא בזה?
    כשלמדתי את שמואל בהתחלה הבנתי ששומרי גנות ופרדסים לא אוכלים כלל כיון שיש להם תרתי לריעותא גם הם רק שומרים ולא עושים מעשה וגם עובדים במחובר לפני גמר מלאכה שאף עושה מעשה אינו אוכל מן התורה.
    אבל שומרי גיתות וערימות שכל חסרונם שהם שומרים ולא עושים מעשה יאכלו מהלכות מדינה. וא"כ פועל שעושה מעשה במחובר לפני גמר מלאכה למה לא יאכל לפחות ממנהג מדינה אף לשמואל?

    • הרב בועז שלום הגיב:

      לרב אורי שלום
      א. אכן ידעתי, ולא רציתי להכנס לזה בשיעור, כבר העיר בזה המנ"ח ותירץ שרש"י שם איירי בקטן שאין לו יד לזכות, וממילא אינו זוכה כשנותן לתוך ידו.
      ב. המקור הוא מספר מגדים חדשים [עמ"ס ברכות דף יט.].
      ג. בנוגע למנהג מדינה – איפליגו בזה רש"י והתורי"ד מה ההגדרה של הלכות מדינה, לרש"י "כבר נהגו כן". התורי"ד תמה עליו שא"כ מדוע פועל העושה במחובר כשאין גמר מלאכה קבענו שאינו אוכל, הרי זה אמור להיות תלוי במנהג המדינה? ולכן הוא מפרש מנהג מדינה – 'דברי סופרים שהטיל על בני המדינה שיאכילו הפועלין מן הפירות שהן עסוקין בהן, ואע"ג דמדאו' לא אכלי, מדרבנן אכלי' עכ"ל. לפי רש"י א"כ אין מקום לשאלתך, שכן הוא המנהג. ואיננו יוצאים לחקור כיצד נתייסד כו' אלא כך נהגו. לשיטת התורי"ד אכן צ"ב מדוע כך תקנו חז"ל? ואולי כדי ליצור בידול בינו לבין האוכל דאורייתא שיהיה ברור שמדאו' מותר רק לפועל האוכל בשעת גמר מלאכה, ולא הותר לאכול כשמעדר בשומין כו'.

  7. אורי אברהם הגיב:

    ב"מ קח: ממש בסוף לגבי קרנזיל הרב הסביר שחולקים ע"י שני אלכסונים כמו קרוס, וצ"ל כמו איקס כיון שקרוס הוא שני אלכסונים מקבילים.

תגובות הגולשים

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

. כל שיעורי הרב במדיה דיגיטאלית!!

נגן דוקו סיקס עם כרטיסדיסקונקי 128נגן רויזו5דיסקונקי 256 03נגן רויזו + 128דיסקונקי 256תמונה משנת החלומות