דרוש תורם להחזקת האתר >>

השיעורים באתר לרפואת אביו של הרב,

ר' חיים בן סעדה בתושח"י

קרא פרק תהלים לרפואתו>>

 

מסכת שבת – דף היומי

סדרת השיעורים בדף היומי

דף היומי - סדר מועד

*

מסכת שבת מדף ב' עד קל"ט

*

*

המשך מדף ק"מ עד סוף המסכת

*

בלחצן הכחול ניתן להוריד בבת אחת את כל המסכת [3.5 ג"ב]

Print Friendly, PDF & Email

לחצן-הורד-למחשבך-קטגוריה

54 תגובות על “מסכת שבת – דף היומי”

בעת כתיבת תגובה - נא ציין את שם הסרטון / קובץ השמע, על מנת שנבין אותך טוב יותר, תודה.

  1. Avatar אוראל עמר הגיב:

    חזק וברוך לרב. זיכוי הרבים עצום.
    אני נהג משאית וברוך ה' שומע כל יום את הרב את הסדר של ה"הלכה ברורה", וגם עכשיו את דף היומי.
    תודה רבה לרב!
    תודה לאל הרב מחזק אותי המון, ברמה גבוהה ובריאה יהא חלקי בחלקך

  2. Avatar יעקב ארנבייב הגיב:

    שלום וברכה כבוד הרב ראשית תודה רבה לך על הפעילות המבורכת
    ושנית רציתי לשאול מתי יעלה לאתר דף נב ודף נג של מסכת שבת?

    • בועז שלום בועז שלום הגיב:

      ליעקב שלום
      דף נ"ב הועלה, דף נ"ג הוא הדף של היום והוא יימסר היום בס"ד לאחר ערבית, ויעלה בלילה בל"נ.

  3. Avatar יעקב ארנבייב הגיב:

    אשריך כבוד הרב
    באמת חיפשתי הרבה זמן את הדף היומי על דרך הפשט, ולא ראיתי הרבה אתרים מסודרים עם כל הדפים של הגמרא, ובשפה מובנת כמו אצל כבוד הרב.
    אשריך, תודה רבה!
    מעודד מאוד שיש רבנים כמוך מסודרים ומדוייקים ונעימים לאוזן!

  4. Avatar משה הגיב:

    כבוד הרב נהנה לשמוע את השיעורים שלך באתר
    אני רואה שחסר את דף ס במסכת שבת זה ייעלה?…

  5. Avatar יעקב ארנבייב הגיב:

    כבוד הרב אני שמתי לב שחסר שיעור
    של דף ס
    במסכת שבת…הוא יעלה כבוד הרב?

  6. Avatar אוראל עמר הגיב:

    שלום לרב .!
    יש פורטל הדף היומי (אפליקציה)
    האם יש אפשרות להוסיף את שיעורי דף היומי של הרב לאפליקציה?

  7. Avatar אברהם פישביין הגיב:

    שומע כעת את השיעור על דף קמא (בדקה ה -22/23) – ביאר הרב שכחו בכרמלית לא גזרו היינו כמו טלטול מן הצד לא גזרו – האם לפי"ז יהיה מקום להתיר לדחוף בגופו עגלה בכרמלית ? ייישר כח

    • בועז שלום בועז שלום הגיב:

      לר' אברהם שלום
      כחו פירושו שאדם שופך מים, והם נמשכים ע"ג הקרקע מכוחו. טלטול מן הצד זה שדוחפו בגופו וכד'. לא התירו טלטול מן הצד בכרמלית, אא"כ בקוץ שהיה מונח מע"ש ויכל לטלו, אזי בשבת יהיה מותר רק בטלטול מן הצד [ע' שו"ע סי' שח ס"ו וסי"ח ובנו"כ]. אבל בסתם לטלטל מן הצד בכרמלית – לא הותר.
      מה שאמרנו בשיעור – היה רק נתינת דוגמא, שיש מצבים שבהם חז"ל לא גזרו, וכמו שלא גזרו בטלטול מן הצד [לחלק מן הפוסקים] כך לא גזרו כחו בכרמלית, ולא התכווננו לומר שיהיה מותר טלטול מן הצד בכרמלית.

  8. Avatar אברהם פישביין הגיב:

    ביאר הרב בדקה ה-76 של דף קמא דחי נושא את עצמו היינו שנתלה ונתפס על נושאו – וצ"ע מה יבאר כשנושא חי במטה?

    • בועז שלום בועז שלום הגיב:

      לר' אברהם שלום
      ההבנה של הדברים היא שחז"ל למדו המלאכות מן המשכן, ובמשכן לא היה מציאות של נשיאת דבר שמסייע לנושא [עתוס' וקבא דקשייתא עמ' תלא], ולכן מכאן למדו שאין על זה איסור תורה, אפילו אם אינו מסייע בפועל. רק בהכ"ת של"ש שיסייע – כגון בכפות וכדו' – אז לא נחשב כלל כחי נושא עצמו וחייב.

  9. Avatar דוד הגיב:

    שלום אני מנסה כבר פעם שניה להורדת שתי החלקים ביחד ולא מצליח לי משום מה כנראה בגלל גודל ההורדה. לדעתי אין ברירה אלא להמליץ כמו שהמלצתי באחד החלקים של מכתב מאליהו, לחלק את הקובץ לשתי הורדות ולא כהורדה יחידה,
    בתודה מראש

  10. Avatar אברהם פישביין הגיב:

    בדקה ה-33 לדף קמב. –
    מבואר בגמרא שלרבי שמעון אנו מתייחסים לתערובת כמאה ואחד חולין,
    וקשה לי אם כך איך נסביר את הדין שצריך להעלות מן התערובת סאה אחת שתחשב לתרומה?
    (לתוספת ביאור שאילתי: עד כאן לא היה נידון בגמרא אלא אם תרומה עומדת בפני עצמה ואינו מתקן או מעורבת ומתקן בהעלותה, אבל שהכל יחשב לחולין לכאורה זה נוגד את עצם הדין שצריך להעלות?)
    יישר כח על השיעורים והמענה המועיל!

    • בועז שלום בועז שלום הגיב:

      לאברהם שלום
      הסיבה שאנו מזקיקין להעלות אחד מן המאה אינו מפני שהתרומה לא בטלה, אלא מפני שיש כאן ממון הכהן וחכמים אסרו את התערובת על שתעלה התרומה.

  11. Avatar אברהם פישביין הגיב:

    בדף קמב: מצינו שתי היתרים דומים
    א. מן הצד – לצורך דבר המותר.
    ב. על ידי ככר או תינוק. איזה מהם נחשב למרוחק יותר מטילטול להדיא?
    האם על ידי ככר או תינוק שלא התירו אלא במת, או מן הצד שלא התירו אלא לצורך דבר המותר?

    • בועז שלום בועז שלום הגיב:

      לאברהם שלום
      בשולחן ערוך (אורח חיים הלכות שבת סימן שיא סעיף א') מת שמוטל במקום שירא עליו מפני הדליקה, אם יש ככר או תינוק מטלטלו על ידיהם; ואם אין לו ככר או תינוק, אם יש לו שתי מטות מטלטלו ע"י שיהפכנו ממטה למטה דהוי טלטול מן הצד; עכ"ל.
      וכתב בעטרת צבי [ס"ק א] דכל מה שיכול להקל מעליו האיסור יעשה, לכן אם יש לו ככר או תינוק יטלטל על ידם ולא ע"י טלטול מן הצד ומכל שכן טלטול גמור. ואם אין לו ככר או תנוק יטלטל ע"י טלטול מהצד ולא ע"י טלטול גמור. ואם לא זה ולא זה יטלטל אפילו טלטול גמור. עכ"ל.
      הרי לנו שכיכר או תינוק חשיב קל יותר מטלטול מן הצד.

  12. Avatar אברהם פישביין הגיב:

    שמעתי כבר 8 דפים משיעורי הרב – ומוכרח אני להודיע כי מצאתי דבר נאה ומתוקן – הנני רגיל בלימוד עיוני והשתמשתי בשיעורים כבסיס לצורתא דשמעתתא וגם כמראה מקומות – לא נותר אלא לברך שכל נטיעות שנוטעים ממך יהיו כמותך .

    • בועז שלום בועז שלום הגיב:

      אמן שכל הנטיעות היוצאים ממני יהיו טובים ממני…
      אני שמח לשמוע שהנך מפיק תועלת מן השיעורים.
      שתזכה להגדיל תורה ולהאדירה!

  13. Avatar אברהם פישביין הגיב:

    משתמע – מתוך השיעור בדף קמט: (בדקה ה-48) שבני חבורה אסורים משום ריבית כשמחזירים טיפה יותר – ואיני יודע מדוע דווקא להלל ? {הרי החידוש של הלל הוא לאסור הלוואת סאה בסאה אפילו יש לו ורבנן כהלל סבירא להו באין לו אפילו בהלוואת ככר שתוספת יוקר דמיו מועטה}.

    • בועז שלום בועז שלום הגיב:

      לאברהם שלום
      חכמים חולקים על הלל והם אומרים "לוין – ככרות סתם, בלא קציצת דמים, שלא החמירו לדקדק באיסור סאה בסאה כל כך" [רש"י מסכת בבא מציעא דף עה עמוד א].

  14. Avatar אברהם פישביין הגיב:

    בדף קנא. (דקה-17) – נתבאר שבידיו אסור להכניס בהמה אל תוך התחום, אלא קורא לה והיא באה – ואיני יודע איך יכניס בידיים (לולא איסור תחומין)? הרי אסור לטלטלה כמוקצה. [אם הערותיי מכבידות על האתר אפשר להתעלם מהם אע"פ שתשובותיו מועילות לי]

    • בועז שלום בועז שלום הגיב:

      לאברהם שלום
      כשמדובר 'בידיו' אין הכוונה שאוחז הבהמה בגופה, אלא מושך אותה בחבל וכדו' שזה נחשב לדבר המותר בשבת וכמ"ש במשנה [מסכת שבת דף נא עמוד ב] כל בעלי השיר (-טבעת) יוצאין בשיר ונמשכין בשיר ופרש"י: בשיר – כמו אצעדה סביב צוארו, וטבעת קבוע בה, ומכניסין בו רצועה או חבל ומושכין הבהמה.
      ועי' תוספות [שבת דף נג.] ד"ה מהו ליתן המרדעת ע"ג חמור בשבת – "ואין לאסור משום דאין כלי ניטל אלא לדבר הניטל דבהמה חשיבא כדבר הניטל כיון דיכול למושכה ולהוליכה בכל מקום" עכ"ל.
      וכתב בספר 'תהלה לדוד' בטעם הדבר [סי' שה ס"ק ח] "עיקר הטלטול הוא מה שהבהמה הולכת ברגליה, ולא מקרי שהוא מטלטל מוקצה" עכ"ל.

  15. Avatar אברהם פישביין הגיב:

    בדף קנא: (דקה 61) הביא הרב מהתוספתא שהיו סכין ע"ג טבלה של שיש כדי להתגלגל עליה לצורך סיכת הגוף. וקשה לי איזה איסור מוקצה או חשש השוואת גומות שייך לומר בטבלה כזאת ?

  16. Avatar אברהם פישביין הגיב:

    תענוג תענוג תענוג תענוג

  17. Avatar אברהם פישביין הגיב:

    כבודו מתייחס שם לרצפת אבנים שבמרחץ דמיחלף ואיכא משום אשוויי גומות אבל בטבלה עדיין צריך ביאור – וגם אינו מבאר שם את ההווא אמינא למה שיהיה איסור מוקצה בטבלה כזאת.

    • בועז שלום בועז שלום הגיב:

      אכן כל החשש של אשוויי גומות הוא רק ברצפת אבנים, שבה יבוא להחליף בקרקע, ענין הטבלא ניתן רק כדוגמא למה שהיו רגילין אז להתגלגל על גביו ולסוך, וכמ"ש במשנ"ב (סימן שלח סק"כ) "ע"ג שלחן וכו' – וה"ה ע"ג מחצלת או בגד או טבלא ולא גזרינן בכל זה אטו ע"ג קרקע דגזירה לגזירה היא אבל ע"ג קרקע אפילו היא מרוצפת דלא שייך אשויי גומות ג"כ אסור דקרקע בקרקע מיחלף וגזרינן אטו קרקע שאינו מרוצף: עכ"ל.

  18. Avatar אברהם פישביין הגיב:

    אבל בתוספתא מפורש 'לא יתן אדם שמן על גבי טבלה של שיש להתעגל עליה לפי שאין סכין ואין נופחין ואין מדיחין את הקרקע' האם גם בתוספתא זה רק דוגמא? [ואם לאו אז מקום השאלה בתוספתא – לא בשיעור של כבודו].

    • בועז שלום בועז שלום הגיב:

      התוספתא מדברת בטבלה שקבועה בקרקע, כפי שמבאר שם ב'חסדי דוד' על התוספתא, ולכן גם זה בכלל 'קרקע בקרקע מחלף', והמשנ"ב איירי בשיש תלוש ובדומה למחצלת או בגד או שולחן שכתב שם.

  19. Avatar אברהם פישביין הגיב:

    בדף ה. (דקה 35) – מתרצת הגמרא שקלט את מי הגשמים מן הכותל וביאר הרב שבכותל יש ארבעה על ארבעה, ואיני יודע האם מדובר שנח על גבי הכותל או שנזחל על צידי הכותל.
    אם מדובר שנח על גביו – איני מבין את תירוץ הגמרא על קושייתה 'והא לא נח' – 'בכותל משופע', הלוא על גבי הכותל הזקוף הרבה יותר 'נח' מעל גבי כותל משופע, ואי מיירי על צידי הכותל הרי עדיין אין מקום ארבעה על ארבעה?

    • בועז שלום בועז שלום הגיב:

      השאלה 'והא לא נח' מתפרשת כפי שביאר שם בחברותא בהערה "אין כוונת הגמרא להקשות שלא נחו מי הגשמים מתנועתם, שהרי אם כן, לא מועיל מה שיישבה הגמרא שמדובר בכותל משופע, כי מכל מקום, כיון שמשופע הוא, אין מי הגשמים נחים מתנועתם. אלא ביאור קושיית הגמרא הוא והא לא נח – "אין המים נחים על הכותל אלא תלויים באויר במקביל לו, ואין זו הנחה להתחייב על עקירה משם".

  20. Avatar אברהם פישביין הגיב:

    בדף ט. (דקה 4) מבואר שהעומד על איסקופת מקום פטור גם כשהעביר ברצף מרה"י לרה"ר – נחשב ל'נח', ושלשתן פטורין.
    אם כבודו יוכל לעזור לי להטעים חילוק בין חפץ ש'צף' על גבי מים (בדף ה:) שתנועתו אינה מאפשרת להתייחס לחפץ כ'נח' אע"פ שהמים שבתוכם נע נחשבים למונחים.
    ואילו ביד אדם נחשב ל'נח' כיון שהאדם האוחזו 'נח'.
    נ.ב. לאחר ששמעתי מדף קמ. עד סוף פרק שואל – התחלתי לשמוע מדף ב. וכעת אוחז בדף ט. יישר כחך על השיעורים המייצבים והמבארים את ה'שקלא וטריא' דבר דבר על אופניו.

    • בועז שלום בועז שלום הגיב:

      החפץ על המים לא נח, אך ע"ג ידו של אדם הגמ' [שבת דף ה עמוד א] אומרת בשם רבא שידו של אדם חשובה לו כארבעה על ארבעה.

  21. Avatar אברהם פישביין הגיב:

    בדף ט: (דקה 46) – ביאר הרב שזמן מנחה קטנה היינו כשמסיימים את הקרבת התמיד של בין הערביים [תשע ומחצה], שאלתי: למה הולכים אחרי סיום ההקרבה ולא אחרי זמן ההקרבה עצמה שהיא שמונה ומחצה.

    • בועז שלום בועז שלום הגיב:

      הזמן הקובע הוא עת ההקרבה בפועל, וזה היה בתשע ומחצה, וכפי שאומרת המשנה במסכת פסחים [דף נח עמוד א] "תמיד נשחט בשמונה ומחצה, וקרב בתשעה ומחצה".

  22. Avatar אברהם פישביין הגיב:

    דף ט: (דקה 59) – טרוד בצערו ולא יתפלל אמר הרב: אבל על שיתפלל בלי כוונה [בגלל צערו על העורות שהתקלקלו] לא היו גוזרים, תמהני – הרי כשיודע שלא יוכל לכוון [עקב צערו] אסור לו להתפלל, כדאיתא בברכות לד: לעולם ימוד אדם את עצמו אם יכול לכוין את ליבו יתפלל ואם לאו אל יתפלל?

    • בועז שלום בועז שלום הגיב:

      לאברהם שלום
      אכן לא היו גוזרים על שיתפלל שלא בכוונה, כיון שזה חשש רחוק שיהיה במצב כזה שהוא כל כך טרוד שלא יוכל לכווין אפילו באבות, שבזה די.

      • Avatar אברהם פישביין הגיב:

        שיהיה במצב שאינו יכול לכוון באבות [ואז אם לא יתפלל – יעשה כדין] – לא שכיח. ושיהיה במצב בו מתוך צערו יפעל שלא כדין ולא יתפלל אע"פ שיכול להתפלל – שכיח?

        • בועז שלום בועז שלום הגיב:

          אם כבר מתפלל – לא שכיח שיתפלל שלא בכוונה אפילו באבות, ולכן אם היה מקום להניח שיתפלל, חז"ל לא היו גוזרין שמא יתפלל שלא בכוונה. אך חז"ל חששו שמא מתוך טרדתו וצערו יימנע לחלוטין להתפלל.

  23. Avatar אברהם פישביין הגיב:

    בדף י. (דקה 2) הובאו דברי התוספות ששיכרות האוסרת בנשיאות כפים אפילו ברביעית והיא מצויה אפילו מבעוד יום, קשה לי הלוא גם תפילה אסורה מששתה רביעית כמובא בשו"ע סימן צט סעיף א.

    • בועז שלום בועז שלום הגיב:

      לאברהם שלום
      שאלתך הלכו בה נמושות, רעק"א, בן אריה, אישי ישראל, מרומי שדה, דרכי זקנים ועוד, ותירוצים רבים נאמרו בזה. אזכיר שניים:
      א. כתב בהגהות ראמ"ה שתוס' לשיטתייהו שגרסי שתה רביעית אל יורה, ולא אל יתפלל, וא"ש. [אגב, בריטב"א הגירסה שאם שתה פחות מרביעית לא יש"כ, וממילא חמיר טפי מתפילה ששם זה רק ברביעית].
      ב.באישי ישראל תירץ שמש"כ בנוגע לנש"כ שכרות – אין הכוונה שכרות ממש, שהרי אסרו אף באכל בלבד מחשש שמא ישתכר, משא"כ בתפילה דבעינן שכרות ממש.

  24. Avatar אברהם פישביין הגיב:

    בדף י: (דקה 75)- הסוגיא באה להשמיענו שמצער היו עוונותיה מוצערים – לא הבנתי מה נוגע לנו כמה היו שנות שלוות סדום?

    • בועז שלום בועז שלום הגיב:

      לאברהם שלום
      שאלתך כבר נידוניה במפרשים, ואביא מדבריהם.
      א. בספר מקלו של אהרון פ' וירא כתב שבא בזה לתרץ שלא שלא תקשה ומה אם סדום נתיישבה קודם, יתכן שהחלה לחטוא רק לאחמ"כ, וצוער החלה לחטוא קודם? לכן הביא ענין שלוותה וכמו שפי' התוס' ששנתיים ראשונות היו בשלוה וכבר מאז החלו לחטוא.
      ב. בספר 'זבד טוב' ע"פ וירא מבאר שחז"ל בזה רצו לתרץ למה כתוב וה' המטיר – שם הוי"ה שהוא שם רחמים ולא ואלוקים המטיר, שהוא שדין? היות וה' השפיע להם טובה כ"ו שנה כמספר הוי"ה מחמת שנרדפו ע"י כדרלעומר, והם השתמשו בזה לרעה והפכו את מידת הרחמים לדין, לכן בשם הוי"ה לקו.
      ועיין עוד ב'לשון הזהב' וולף עמ"ס שבת, ו'עטרת ישועה' עמ"ס שבת.

  25. Avatar אברהם פישביין הגיב:

    בדף טו: (דקה 39) – אם כבודו יוכל להרחיב לי יותר מתבאר לנו מדברי רש"י במילים 'שידה פרוצה', האם לא יתכן שתרומה נכנסת לאויר ארץ העמים גם בלי שום שידה?

    • בועז שלום בועז שלום הגיב:

      יתכן, אך רש"י נוקט בדוגמאות המצויות בחז"ל ובתוספתא מסכת אהלות פרק יח "הנכנס לארץ העמים בשידה בתיבה ובמגדל טהור בקרון בעגלה ובספינה כו'".

  26. Avatar אברהם פישביין הגיב:

    בדף יט (סוף דקה 23) הביא הרב דעות הסוברים שאיסור הפלגה שלשה ימים קודם השבת אינו כולל את יום חמישי. 1. לא מצאתי דעות הסוברות כך, מי הם? 2.תמוה מאוד – דאפילו אם נכליל את השבת בתוך השלשה ימים האמורים בברייתא, עדיין מפורש בברייתא שאין מפליגין בשלשת ימים אלו.

  27. Avatar אברהם פישביין הגיב:

    מצאתי את הדעות הנ"ל בבית יוסף בשם רבינו ירוחם, יישר כח.

תגובות הגולשים

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

עדכונים חמים למייל

קבלת עדכונים
Loading