.

אם אינך זקוק לישועה - אל תלחץ כאן

.

שיחה קצרה ובה התייחסות למצב היום

מתעסק בקריינות?

אנו זקוקים לך! >>>

השיעורים באתר לעילוי נשמת אביו של הרב,

ר' חיים בן סעדה זלה"ה

קרא פרק תהלים לעילוי נשמתו>>

 

משניות זרעים מסכת דמאי

סדרת השיעורים במשנה

סדר זרעים

Print Friendly, PDF & Email

לחצן-הורד-למחשבך-קטגוריה

4 תגובות על “משניות זרעים מסכת דמאי”

בעת כתיבת תגובה - נא ציין את שם הסרטון / קובץ השמע, על מנת שנבין אותך טוב יותר, תודה.

  1. נועם הגיב:

    נועם נשאל לפני 5 שעות
    שלום לרב!
    ראשית – יישר כח עצום על המפעל האדיר הזה של שיעורי התורה שממלאים לי את היום בנסיעה בעבודה ובבית במקום לבזבז זמן לבטלה…
    שנית – למדתי משניות קהתי על הסדר (במקביל לשיעורים הנפלאים של הרב במשניות) ואשמח אם הרב יוכל לסייע לי בהבנה.
    במסכת דמאי, פרק חמישי משנה א':
    "הלוקח מן הנחתום כיצד הוא מעשר נוטל כדי תרומת מעשר וחלה"…
    בביאור אומר הרב קהתי כך- וכדי חלה 1/48 כלומר 1/100+1/48=3/100 ועוד 1/1000 מכל הפת.
    מה זה ה1/1000 מתוך הפת?
    תודה.

    • בועז שלום הגיב:

      לנועם שלום
      אכן דברי הרב שם טעונים הבנה.
      אני מבין שכוונת הרב היא כזו [הגם שזה לא ממש יוצא בחשבון מדויק]:
      היות וצריך להפריש 1 חלקי 100 לתרומת מעשר, וצריך להפריש 1 חלקי 48 לחלה [שזה 2.08 מהסך הכולל – ממאה], ביחד זה יוצא 3.083 מהסך הכולל.
      אם כן בחשבון לא מדויק זה 3 חלקי 100, ועוד 0.083 חלקי 100 – שלזה הקהתי קורא 1/1000 [- בקירוב, מפני שהוא עיגל 0.08 ל- 0.1, ולכן קרא לזה אלפית].
      מדויק יותר היה לומר ועוד 1/1200.

  2. טל הגיב:

    שלום הרב.
    בפרק ב' משנה ב' 06:40 הרב מסביר את דעת רבי יהודה במשנה שאף המתארח אצל עם הארץ נאמן שהוא – או עישר שם, או שהוא לא אכל.
    הרב הסביר את הרמב"ם שמבאר שאף על פי שלא ידוע אם אכל שם דמאי או לא, הוא נוגע בעדותו ואי אפשר לסמוך עליו.
    כך גם מפרש התיו"ט את דברי הברטנורא באות ד.
    אך לשון הברטנורא: "על עצמו אינו נאמן – שהרי הוא אוכל דבר שאינו מתוקן כשהוא מתארח אצל עם הארץ. ור"י סבר שאינו מפסיד נאמנותו בכך. ואין הלכה כר' יהודה":
    נראה דווקא שהברטנורא מפרש שלדעת רבי יהודה הבן אדם כן אכל דמאי אצל עם הארץ (שהרי הוא אוכל דבר שאינו מתקן כשהוא מתארח אצל ע"ה…), אבל בכל מקרה רבי יהודה מתיר לו לאכול דמאי אצל עם הארץ מסיבה מסוימת, וזה לא פוסל את נאמנותו בשאר הקריטריונים (ור"י סבר שאינו מפסיד נאמנותו בכך).
    אפשר כך לומר?

    • הרב בועז שלום הגיב:

      לטל שלום
      מה שאנחנו הסברנו הוא הביאור היוצא מפירושו של הרמב"ם, וכן משמע ביכין.
      מאידך הפירוש שאתה כתבת – אכן מובא בירושלמי, וכפי שביאר אותו הר"ש וז"ל:
      "ור' יוסי סבר דכל זמן שהוא בבית החשוד נחשד לאכול אבל לא להאכיל מפירות ביתו וקאמר דמתני' ופליגא דמשמע דבשאין נאמן על עצמו אין נאמן על אחרים …והדר קאמר דמיליהון דרבנן מסייע לר' יוסי, דאמרי דלא א"ר יהודה שלא נחשד אלא בסוף, כלומר כשחוזר לביתו, דלא נחשד על פירות ביתו, אבל בתחלה כשהלך ונתארח נחשד כל זמן שהוא שם [א.ה. שאכל שם דמאי]" עכ"ל.
      אולם דברי הברטנורא אינם מבוררים לכאן או לכאן, וסובלים את שני הפירושים.

תגובות הגולשים

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

. כל שיעורי הרב במדיה דיגיטאלית!!

נגן דוקו סיקס עם כרטיסדיסקונקי 128נגן רויזו5דיסקונקי 256 03נגן רויזו + 128דיסקונקי 256תמונה משנת החלומות