משניות זרעים מסכת פאה
11 תגובות על “משניות זרעים מסכת פאה”
בעת כתיבת תגובה - נא ציין את שם הסרטון / קובץ השמע, על מנת שנבין אותך טוב יותר, תודה.
תגובות הגולשים
. כל שיעורי הרב במדיה דיגיטאלית!!
ה' עימכם
שלום רב!
רציתי לומר לרב ששיעוריו הן במשנה והן בהלכה והן בתנ"ך מאוד יפים ומחזקים, הן בצורת ההגשה והן בתוכן, ניכר שהרב ת"ח גדול.
במיוחד סדרת השיעורים על מסכת פאה, מצאתי בה הרבה נחת
להקשיב לרב ולהבין את המשניות בצורה טובה יפה ומהנה
איישר חיילך לאורייתא, יה"ר שירבו כמותך בישראל
שתזכה להמשיך להגדיל תורה ולהאדירה מתוך שמחה נחת בריאות עושר ואושר.
אכי"ר.
תודה על הדברים המחממים את הלב, הפיצו את השיעורים והיה זה שכרי ושכרכם.
יה"ר שתזכו ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים!
ה' עימכם
שלום רב!
רציתי מאוד להודות לרב על השיעורים המאלפים, ב"ה אנחנו מתקרבים לסיים משניות סדר זרעים.
והכל בזכות הרב. מדהים שמעולם לא פגשתי את הרב אך בשל השעות הרבות שאני מקשיב לרב אני מרגיש
חיבור גדול לרב, והערכה גדולה מאוד.
שאלה קטנה במסכת פאה שנתעוררה לנו.
במסכת פאה (א,ד) כתוב – "…ולקיטתו כאחת.." דהיינו שאחד התנאים להתחייב בפאה הוא שיהא נלקט בבת אחת
לאפוקי תאנה שאינה נלקטת כאחת (רע"ב שם)
לעומת זאת שנינו בפרק ג משנה ב-
"המנמר את שדהו ושייר קלחים לחים, רע"א נותן פאה מכל אחד ואחד, וחכ"א מאחד על הכל.."
ופירש הרע"ב "ושיר קלחים לחים. אותן שלא נתבשלו" עכ"ל. ולקוצר הבנתי מדובר בשדה שאינה מתבשלת כאחת.
ואני לא זכיתי להבין הרי אמרנו לעיל כל שאינו נלקט כאחת פטור מן הפאה
ומדוע "במנמר" מוסכם שחייב בפאה אלא שנחלקו ר"ע וחכמים כמה פאות יתן?
יה"ר שהשי"ת יסייע, והרב ימשיך להרביץ תורה בישראל
מי יתן והרב יאריך ימים בטוב ובנעימים מתוך בריאות הגוף והנפש
אכי"ר
לציון שלום
תודה על הדברים, שתזכו ללמוד וללמד לשמור לעשות ולקיים!
הערתך נכונה, וכבר דיבר בזה התוי"ט במקום, והוא מבאר ש"לקיטתו כאחד" חוזר על כל קלח וקלח, ולא על כלל השדה, וז"ל:
המנמר – פי' הר"ב שקצר התבואה שנתבשלה ראשון ראשון. ומפרש בירושלמי מקום הזבלין עולין תחלה. ופירש הר"ש כלומר מקומות המזובלים יותר בשדה שם התבואה ממהרת לעלות ע"כ. ומעתה במשנה ד' בפרק קמא דתנן "התבואה והקטניות בכלל הזה". ובכלל ההוא "שלקיטתן כאחת" ואפ"ה לא מצינו פטור מפאה השדה שלא נזדבל בשיווי וממהרת במקומות המזובלים, משום דמ"מ כל קלח וקלח לקיטתו כאחת. ואין גרעין מתבשל קודם לגרעין והכי נמי בפ"ב גבי אינו מפסיק לאילנות. וזה ידוע שאילנות שהן אפי' ממין אחד אינם מתבשלים כאחד. אלא דלקיטתן כאחת היינו לאפוקי תאנה וכיוצא בה שלקיטת פירות האילן האחד אינם כאחת וראיה לדברי מהירושלמי שהביא הר"ש במשנתנו לענין שבת וחרדל שמואל אמר מפני שאין הראשון ממתין לאחרון שבהן וכו' על דעתיה דשמואל מפריש מכל קלח וקלח ע"כ הא קמן דלאו בתר שדה אזלינן אלא בתר קלחין. [ועיין לקמן בד"ה מכל אחד וכו' דר"י פליג והכי קיימא לן ומדשמואל נשמע לר"י שא"א לומר שחלוקים הם במציאות]: עכ"ל
השם יברך את הרב על פועלו.
הסברים מתוקים מדבש.
תודה רבה רבה! שתמשיך להגדיל תורה ולהאדירה
שלום לרב,
מה שלום הרב?
התחלתי לשמוע במחשב שיעורי משנה, האם יש צילום בווידאו?
תודה
לר' מרדכי שלום
ב"ה הכל טוב.
השיעורים שלנו במשנה הם שיעורי שמע. אין לנו שיעורי וידאו מסודרים, הגם שניתן לראות בקול הלשון קצת שיעורים, אך הם לא מסודרים וערוכים שיעור אחרי שיעור.
בהצלחה!
שלום רב לכבוד הרב קודם כל רציתי להודות על השיעורים המיוחדים ולומר שהשיעורים נמסרים בצורה ברורה וטובה יוצאת מן הכלל
רציתי להעיר הערה קטנה בשיעור מס'1 על פאה במשנה אחרונה לגבי מירוח נאמר שבזורע קודם מירוח פטור מן המעשרות דברי ר"ע
הרב לא ציין שחכמים חולקים על דבריו
תודה רבה
לזאב שלום
הערתך נכונה, כעת תוקן.
יישר כח!
שלום רב
אשמח אם הרב יוכל לבאר את משנה ד' פ"ב ולחרובין וכו' לזיתים וכו'
א. ולחרובין וכו' האם דין זה בכל האילנות שברואים זה את זה מצטרפים או שזה דין מיוחד בחרובין ואם אכן כך מדוע?
ב. ולזיתים וכו' האם דין זה רק בזיתים? וא"כ מדוע ומה הדין בשאר עצים?
תודה רבה
לברוך שלום
אצטט את לשון המשנה [מסכת פאה פרק ב משנה ד]:
"ולחרובין כל הרואין זה את זה אמר רבן גמליאל נוהגין היו בית אבא נותנין פאה אחת לזיתים שהיו להם בכל רוח ולחרובין כל הרואין זה את זה רבי אליעזר בר' צדוק אומר משמו אף לחרובין שהיו להם בכל העיר":
כתב התוספות יום טוב – ולחרובין – טעמא כתב הראב"ד בהשגותיו בפ"ג מהמ"ע וז"ל מפני שהם גבוהים הרבה ומסובכין כדתנן (בפרק ב' דבבא בתרא משנה ז') בחרוב ובשקמה חמשים אמה ע"כ:
הרי לך שדין זה נאמר דוקא בחרובין ולא בשאר אילנות.
לעומת זאת הדין השני 'ולזיתים'… בפשטות נאמר בכל האילנות הדומין להם, שאינן כחרובין הגבוהים והמסובכין.