.

שיחה קצרה ובה התייחסות למצב היום

מתעסק בקריינות?

אנו זקוקים לך! >>>

השיעורים באתר לעילוי נשמת אביו של הרב,

ר' חיים בן סעדה זלה"ה

קרא פרק תהלים לעילוי נשמתו>>

 

משניות מועד – מסכת יומא

סדרת השיעורים במשנה

סדר מועד

Print Friendly, PDF & Email

לחצן-הורד-למחשבך-קטגוריה

16 תגובות על “משניות מועד – מסכת יומא”

בעת כתיבת תגובה - נא ציין את שם הסרטון / קובץ השמע, על מנת שנבין אותך טוב יותר, תודה.

  1. אלי הגיב:

    משנה יומא פרק ו' משנה ח, ב שעה 1 ו 04 דקות
    על המילה דרכיות (ובגרסה של הרמב"ם "דידביות").
    תיו"ט כותב "הרמב"ם פירש מצעות (או מצבות) גדולות ולא פירשו מאיזה לשון הוא.
    והנה, בפירושו למשנה שהרמב"ם כתב בערבית, הוא כן מפרש את המילה וכך כותב: דידביות = דידבאנאת (והיא מילה ערבית שפירושה מצפה).
    ואם ישאל השואל איך נכנסה מילה ערבית במשנה? התשובה שלי שהישמעאלים שוכנים במדבר וקבלנו מהם את המילה הזו.

    • בועז שלום הגיב:

      אכן הערתך נכונה.
      ברמב"ם [הלכות עבודת יום הכיפורים פרק ג] בנוסחא שלפנינו "ודרכיות היו עושין ומניפין בסודרין וכו'" אך ברמב"ם מהדורת מהר"י קפח הביא הגירסא המקובלת אצל בני תימן "ודדביות" וכתב שם הר"י קפח (בהערה יז) וז"ל:
      "כך הוא לשון המשנה בכתב ידו של רבנו עצמו, ומנין היו יודעין שהגיע שעיר למדבר, דידביות היו עושין ומניפין בסודרין. ושם פירש רבנו דידביות ״דידבאנאת״, ושם במשנה מהדורתי הע׳ 22 העירותי לפירוש המלה ״דידבאנאת״ ״מצפה״. כוונתי לאמור בישעיה כא ו, העמד המצפה אשר יראה יגיד, שם תרגם רס״ג ״אוקפו לכם דידבאנא כו'״.
      אם כן המלה דידביות דומה לערבית, כהרבה מלים משותפות בין העברית והערבית, ורבנו דרך אגב הודיענו פירוש המלה וגזרתה ומוצאה. ובנדפס שם כתבו דרכיות, וכתב התיו״ט ולא פירשו מאיזה לשון הוא כו'" עכ"ל.

      • אלי הגיב:

        שמחת אותי!

      • אלי הגיב:

        משנה יומא פרק ו' משנה ב, ב 32 דקות ו 48 שניות
        שם ציינת שלפי הזוהר, האיש עתי הוא אדם פגום. במה הוא פגום?
        האם התורה תבחר באדם פגום לקיום מצווה כה חשובה לכפרת עם ישראל?
        אתה נוהג לצטט מקורות בהרחבה ועל זה תבורך. ובכן, איפה הזוהר כותב את זה?
        בתודה מראש.

        • בועז שלום הגיב:

          עניין פגמו של האיש העתי מופיע בשלשה מקורות בזהר:
          פ' אחרי מות נו., פ' אמור צ., פ' פנחס רמח.
          עניין הפגם מבואר בזוהר אחרי מות:
          "ועל דא תנינן יסטי ב"נ אפילו ממאה ארחין ולא יערע בב"נ דאית ליה עינא בישא, אוף הכא ושלח ביד איש עתי דהוא זמין להאי ורשים להאי וכהנא הוה אשתמודע ביה חד עינא יתיר מאחרא פורתא, סורטא דעל עינא אתחפייא בשערין סגיאין, מכחלא עינא ולא מסתכל במישר, האי הוא ב"נ זמין להאי וכדקא חזי ליה ועל דא כתיב ביד איש עתי". ע"כ.
          והסיבה שהיה צריך דוקא אדם פגום למטלה זו מבוארת בזהר זוהר – רעיא מהימנא בפרשת אמור [המתחיל בדף פח]:
          "וכהנא דקריב קרבנא קדם יי' בעי דלהוי איהו שלים בלא פגימו שלים באברוי, בלא פגימו, דמומין פסלין בכהניא, שלים בגופיה שלים בנוקביה לקיימא ביה (שיר ד) כלך יפה רעיתי ומום אין בך דקרבנא מנחה איהו וצריכין ישראל למשלח מנחתא דלהון למלכא בגבר (בגוף) שלים, דאינון בהפוכא דסטרא אחרא דהא ביד איש עתי פגים הוו שלחין ליה דורונא דכתיב (ויקרא טז) גורל אחד ליי' וגורל אחד לעזאזל דאלהים אחרים כלהו פגימין מסטרא דצפון כו' ע"כ.

    • גבריאל גראפי הגיב:

      שלום הרב.
      מסכת יומא פרק ג בדקה 1.03.00 .המעשה בשערי ניקנור.
      הגירסא נמל עכו. הרמב"ם מתקן את הגרסא לנמל יפו.
      אולי אפשר להעמיד את הגירסא נמל עכו שהסערה שבים הביאה אותם לשם. הרי הם באו מאלכסנדריה וקשה לומר שהפליגו לעכו אלא אם כן כמו שתירצנו.
      תודה.

  2. דוד הגיב:

    ב"ה
    בראש וראשונה רציתי להודות לכבודו על השיעורים הנפלאים!
    הרב ניחן בכושר הסברה נדיר .. מוסבר באופן בהיר ומובן..
    ב"ה למדתי כבר כמה מסכתות ואופן ההסברה פשוט מדהים!
    תודה רבה!

    במסכת יומא פרק ה' משנה ו' כתוב: " שיירי הדם היה שופך על יסוד מערבי של מזבח החיצון, ושל מזבח החיצון היה שופך על יסוד דרומי".

    אם הבנתי נכון.. סדר הפעולות היה כך:
    1. מזה מדם הפר במזבח הקטורת
    2. מזה מדם השעיר במזבח הקטורת
    3. עירה את דם הפר לתוך פר השעיר
    4. מזה מדם שניהם במזבח הקטורת
    5. שיירי הדם היה שופך על יסוד מערבי של מזבח החיצון, ושל מזבח החיצון היה שופך על יסוד דרומי
    הרב הסביר שיירי דם של הפר + השעיר (המעורבים) היה שופך על יסוד מערבי של מזבח החיצון, ושיירי דם (של פר החטאת) היה שופך על יסוד דרומי?
    שאלתי: מהו פר חטאת שמדובר פה (האם קשור לפר/שעיר)? באיזה כן היה משתמש? האם זה משהו אחר מהפר והשעיר?
    תודה רבה.

    • בועז שלום הגיב:

      לדוד שלום
      אני שמח שאתה מפיק תועלת מהשיעורים!
      חטאות החיצוניות הוא פר מוסף של יוה"כ שהיה קרב בחוץ ואין הזאתו בקודש פנימה אלא על מזבח החיצון, ומכאן שמו 'חטאות החיצוניות' להבדיל מן השעירים שהובא דמם אל הקודש פנימה להזות ע"ג הפרוכות וכו'. וכפי שכתב הרע"ב "ושל מזבח החיצון – שיירי דם החטאות החיצונות היה שופך על יסוד דרומי" עכ"ל.

  3. גבריאל ג'ראפי הגיב:

    שלום הרב.
    מסכת יומא פרק ה סוף משנה ד דקה 35.35
    לאחר שהכהן גדול גמר להזות את דם הפר בקודש הקדשים הוא מניח את הכלי על הכן.
    השאלה: למה לא חוששים לקרישת הדם כמו שחששו לאחר השחיטה שמסרו את הדם לממרס ברובד הרביעי?
    תודה

    • הרב בועז שלום הגיב:

      לר' גבריאל שלום
      הנך שואל שאלה טובה, וכבר עמדו על זה האחרונים.
      אזכיר את דברי הרב 'מנחת אברהם' [גרבוז, יומא דף מ] שכתב:
      "רק אחר שחיטת הפר דהוא משתהה זמן מרובה כשיעשה את עבודת הקטורת חיישינן שיקרש הדם אבל אחר שנתן על הכפורת דהוא רק זמן מועט עד שחיטת השעיר, וכן בעת המתנות של דם הפר, ובזמן המתנות של השעיר, דהוא זמן מועט לא חיישינן שיקרוש הדם"

      אך מאידך הוא מביא מדברי רבינו חננאל שכתב שגם אז חיישינן שיקרוש הדם ומסר את הדם לממרס [עי"ש איך הוא מיישב דבריו עם דברי המשנה].

  4. גבריאל ג'ראפי הגיב:

    שלום הרב.
    בפרק ה דקה 41.10 הרב מביא את דברי הגמרא שבדי הארון היו בולטין מהפרוכת כשני דדים.
    השאלה: בבית ראשון הרי היה קיר במקום הפרוכת ואיך יכלו לבלוט?
    ואם תאמר שעמדו בנס בבית ראשון ולא בלטו.אבל הרי בבית שני היו 2 פרוכת והיו צריכים לבלוט דרך שניהם עובי הקיר היה אמה?תודה.

    • הרב בועז שלום הגיב:

      כבר עסקו בזה המפרשים, והם מבארים שזה כלול בכוונת הגמ' "פרוכת דבבי" – שבזמן ביהמ"ק הראשון היה בפתח הכותל [אמה טרקסין לא הייתה דלת אלא] פרוכת, והארון היה בדיוק מול הפתח ובדיו דחקו את הפרוכת הזו. [ראה בגדי כהונה עמ' שפו בהערה, ועוד].

  5. גבריאל גראפי הגיב:

    שלום הרב.
    תהילות לה'.
    סיימנו משניות מסכת יומא, בתזמון נפלא עורכים היום סיום מסכת יומא גמרא שאנחנו לומדים בשיעור ערב, בנוסף להילולת האר"י הקדוש.
    תודה.

תגובות הגולשים

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

. כל שיעורי הרב במדיה דיגיטאלית!!

נגן דוקו סיקס עם כרטיסדיסקונקי 128נגן רויזו5דיסקונקי 256 03נגן רויזו + 128דיסקונקי 256תמונה משנת החלומות