דרוש מתנדב לזיכוי הרבים >>

אבד לך דיסק אונקי? >>

להתחסן נגד קורונה?

השיעורים באתר לרפואת אביו של הרב,

ר' חיים בן סעדה בתושח"י

קרא פרק תהלים לרפואתו>>

 

משניות מועד – מסכת יומא

סדרת השיעורים במשנה

סדר מועד

Print Friendly, PDF & Email

לחצן-הורד-למחשבך-קטגוריה

8 תגובות על “משניות מועד – מסכת יומא”

בעת כתיבת תגובה - נא ציין את שם הסרטון / קובץ השמע, על מנת שנבין אותך טוב יותר, תודה.

  1. Avatar אלי הגיב:

    משנה יומא פרק ו' משנה ח, ב שעה 1 ו 04 דקות
    על המילה דרכיות (ובגרסה של הרמב"ם "דידביות").
    תיו"ט כותב "הרמב"ם פירש מצעות (או מצבות) גדולות ולא פירשו מאיזה לשון הוא.
    והנה, בפירושו למשנה שהרמב"ם כתב בערבית, הוא כן מפרש את המילה וכך כותב: דידביות = דידבאנאת (והיא מילה ערבית שפירושה מצפה).
    ואם ישאל השואל איך נכנסה מילה ערבית במשנה? התשובה שלי שהישמעאלים שוכנים במדבר וקבלנו מהם את המילה הזו.

    • בועז שלום בועז שלום הגיב:

      אכן הערתך נכונה.
      ברמב"ם [הלכות עבודת יום הכיפורים פרק ג] בנוסחא שלפנינו "ודרכיות היו עושין ומניפין בסודרין וכו'" אך ברמב"ם מהדורת מהר"י קפח הביא הגירסא המקובלת אצל בני תימן "ודדביות" וכתב שם הר"י קפח (בהערה יז) וז"ל:
      "כך הוא לשון המשנה בכתב ידו של רבנו עצמו, ומנין היו יודעין שהגיע שעיר למדבר, דידביות היו עושין ומניפין בסודרין. ושם פירש רבנו דידביות ״דידבאנאת״, ושם במשנה מהדורתי הע׳ 22 העירותי לפירוש המלה ״דידבאנאת״ ״מצפה״. כוונתי לאמור בישעיה כא ו, העמד המצפה אשר יראה יגיד, שם תרגם רס״ג ״אוקפו לכם דידבאנא כו'״.
      אם כן המלה דידביות דומה לערבית, כהרבה מלים משותפות בין העברית והערבית, ורבנו דרך אגב הודיענו פירוש המלה וגזרתה ומוצאה. ובנדפס שם כתבו דרכיות, וכתב התיו״ט ולא פירשו מאיזה לשון הוא כו'" עכ"ל.

      • Avatar אלי הגיב:

        שמחת אותי!

      • Avatar אלי הגיב:

        משנה יומא פרק ו' משנה ב, ב 32 דקות ו 48 שניות
        שם ציינת שלפי הזוהר, האיש עתי הוא אדם פגום. במה הוא פגום?
        האם התורה תבחר באדם פגום לקיום מצווה כה חשובה לכפרת עם ישראל?
        אתה נוהג לצטט מקורות בהרחבה ועל זה תבורך. ובכן, איפה הזוהר כותב את זה?
        בתודה מראש.

        • בועז שלום בועז שלום הגיב:

          עניין פגמו של האיש העתי מופיע בשלשה מקורות בזהר:
          פ' אחרי מות נו., פ' אמור צ., פ' פנחס רמח.
          עניין הפגם מבואר בזוהר אחרי מות:
          "ועל דא תנינן יסטי ב"נ אפילו ממאה ארחין ולא יערע בב"נ דאית ליה עינא בישא, אוף הכא ושלח ביד איש עתי דהוא זמין להאי ורשים להאי וכהנא הוה אשתמודע ביה חד עינא יתיר מאחרא פורתא, סורטא דעל עינא אתחפייא בשערין סגיאין, מכחלא עינא ולא מסתכל במישר, האי הוא ב"נ זמין להאי וכדקא חזי ליה ועל דא כתיב ביד איש עתי". ע"כ.
          והסיבה שהיה צריך דוקא אדם פגום למטלה זו מבוארת בזהר זוהר – רעיא מהימנא בפרשת אמור [המתחיל בדף פח]:
          "וכהנא דקריב קרבנא קדם יי' בעי דלהוי איהו שלים בלא פגימו שלים באברוי, בלא פגימו, דמומין פסלין בכהניא, שלים בגופיה שלים בנוקביה לקיימא ביה (שיר ד) כלך יפה רעיתי ומום אין בך דקרבנא מנחה איהו וצריכין ישראל למשלח מנחתא דלהון למלכא בגבר (בגוף) שלים, דאינון בהפוכא דסטרא אחרא דהא ביד איש עתי פגים הוו שלחין ליה דורונא דכתיב (ויקרא טז) גורל אחד ליי' וגורל אחד לעזאזל דאלהים אחרים כלהו פגימין מסטרא דצפון כו' ע"כ.

  2. Avatar דוד הגיב:

    ב"ה
    בראש וראשונה רציתי להודות לכבודו על השיעורים הנפלאים!
    הרב ניחן בכושר הסברה נדיר .. מוסבר באופן בהיר ומובן..
    ב"ה למדתי כבר כמה מסכתות ואופן ההסברה פשוט מדהים!
    תודה רבה!

    במסכת יומא פרק ה' משנה ו' כתוב: " שיירי הדם היה שופך על יסוד מערבי של מזבח החיצון, ושל מזבח החיצון היה שופך על יסוד דרומי".

    אם הבנתי נכון.. סדר הפעולות היה כך:
    1. מזה מדם הפר במזבח הקטורת
    2. מזה מדם השעיר במזבח הקטורת
    3. עירה את דם הפר לתוך פר השעיר
    4. מזה מדם שניהם במזבח הקטורת
    5. שיירי הדם היה שופך על יסוד מערבי של מזבח החיצון, ושל מזבח החיצון היה שופך על יסוד דרומי
    הרב הסביר שיירי דם של הפר + השעיר (המעורבים) היה שופך על יסוד מערבי של מזבח החיצון, ושיירי דם (של פר החטאת) היה שופך על יסוד דרומי?
    שאלתי: מהו פר חטאת שמדובר פה (האם קשור לפר/שעיר)? באיזה כן היה משתמש? האם זה משהו אחר מהפר והשעיר?
    תודה רבה.

    • בועז שלום בועז שלום הגיב:

      לדוד שלום
      אני שמח שאתה מפיק תועלת מהשיעורים!
      חטאות החיצוניות הוא פר מוסף של יוה"כ שהיה קרב בחוץ ואין הזאתו בקודש פנימה אלא על מזבח החיצון, ומכאן שמו 'חטאות החיצוניות' להבדיל מן השעירים שהובא דמם אל הקודש פנימה להזות ע"ג הפרוכות וכו'. וכפי שכתב הרע"ב "ושל מזבח החיצון – שיירי דם החטאות החיצונות היה שופך על יסוד דרומי" עכ"ל.

תגובות הגולשים

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

עדכונים חמים למייל

קבלת עדכונים
Loading