.

אם אינך זקוק לישועה - אל תלחץ כאן

.

שיחה קצרה ובה התייחסות למצב היום

מתעסק בקריינות?

אנו זקוקים לך! >>>

השיעורים באתר לעילוי נשמת אביו של הרב,

ר' חיים בן סעדה זלה"ה

קרא פרק תהלים לעילוי נשמתו>>

 

משניות קדשים מסכת זבחים

סדרת השיעורים במשנה

סדר קדשים

 

Print Friendly, PDF & Email

לחצן-הורד-למחשבך-קטגוריה

6 תגובות על “משניות קדשים מסכת זבחים”

בעת כתיבת תגובה - נא ציין את שם הסרטון / קובץ השמע, על מנת שנבין אותך טוב יותר, תודה.

  1. ישראל הגיב:

    שלום לרב. קודם כל תודה רבה על השיעורים.

    יש לי כמה שאלות על הקדמה ג'. סליחה מראש על האריכות וריבוי השאלות.

    בעניין יסוד המזבח, אמרת שהריבוע הזה הוא לא באמת ריבוע, יש לו 2 צדדים מלאים ו-2 צדדים רק קצת. לא הבנתי איך זה נראה.

    -"קצת מהצד הדרומי וקצת מהצד המזרחי" מה זה אומר? איך זה נראה בדיוק? אמרת גם "קצת הכוונה עוד בליטה קטנה של אמה" אבל אם יש בליטה של אמה אז זה לא קצת כי ככה היסוד אמור להראות בצדדיו המלאים… אשמח אם תנסה להסביר לי את העניין ואם יש תמונה שמתארת את זה אז בכלל טוב.

    -לא הבנתי מה זה בכלל צד מערבי/צפוני וכו' של המזבח.
    קודם כל, אני מכיר שלמשל צפת וקריית שמונה וכו' נחשבים לצפון. ככה זה גם לפי התורה? ואם לא מה זה צפון לפי התורה?
    ואם אני עומד מול הכותל, זה נחשב שפניי הם כלפי צפון באופן כללי? ואם לא אז כלפי איזה צד? ואיפה כניסת בית המקדש (הכניסה לאולם) נמצאת ביחס לכותל המערבי? נניח שאני עומד מול הכותל, הכניסה נמצאת "מול" העיניים שלי? או האם מצד מערב, כלומר שעקרונית אני צריך לפנות ימינה ולעשות סיבוב? וכו'
    נתת תיאורים בשיעור ביחס לעזרת הנשים והמנהרות אבל אני לא מכיר את המקום אז זה לא עזר לי להבין.
    ובאיזה צד נמצאת הרמפה ביחס לכניסה לאולם? נניח שאני עומד מול הכניסה, האם הרמפה צריכה להיות "מולי" (שאני הולך ישר ומתחיל לעלות)? מאחוריי (כשגב המזבח אליי)? או מצד ימין או שמאל שלי? 
    *דרך אגב בכוונה הארכתי ונתתי דוגמאות של "נניח שאני עומד מול…" כי אם היית אומר לי סתם למשל "זה נמצא מערבית לכניסה" אז הייתי שואל אותך מה זה מערבית לכניסה, כי זה תלוי איך מסתכלים על זה. אז בשביל לחסוך…

    -בעניין הכבש, רק תקן אותי אם אני טועה, לפי מה שהבנתי הוא התחיל ישר ואז התפצל. כלומר הוא לא נחלק למסלולים כבר מתחילתו.
    האם הפיצול הימני נמצא ליד הפיצול השמאלי, או שאחרי הפיצול השמאלי היית צריך לעלות עוד ורק אחר כך לפנות ימינה?

    -לפי מה שהבנתי מקום הילוך רגלי הכוהנים זה חצי המטר הפנוי על גג הקוביה השניה (שעליו הונחה הקוביה השלישית), ואמרת שבכבש היה מסלול מצד ימין שהיה מוביל אל הקצה שבגובה 5 אמות. איך זה הגיוני? 5 אמות מהקרקע זה לא גג הקוביה השניה שגובהה 5.5 אמות. אני מניח שהתכוונת לגובה הקוביה בפני עצמה?

    ושוב, אם אתה מכיר תמונות שמדגימות זה כמובן יעזור מאוד להבנת הדברים.

    *דרך אגב מה ההבדל בין הזאה לזריקה סתם?

    סליחה על האריכות ותודה רבה מראש.

    • בועז שלום הגיב:

      לישראל שלום
      אכן הארכת בדבריך, ולצערי לא אוכל להאריך בפירוט, רק אומר בקציר"ת האומ"ר –
      א. צפון דרום כו' זה כפי שמקובל – צפון לצפון הארץ – חיפה עכו כו'. דרום – לדרום הארץ – באר שבע אילת וכו'.
      ב.בנוגע לסובב וצורתו – יש תמונות רבות בספרים רבים וכן ברשת, אני אתן דוגמא של תמונה, אך בחיפוש קל תוכל למצוא עוד.

      בנוגע לשאר השאלות – לא יועילו הסברים, אתה זקוק לתמונות – המחשות, וכפי שכבר כתבתי, יש הרבה כאלה ברשת, החל בתמונות וכלה במצגות. לרובן אין לי כלל גישה עם החסימה בה אני משתמש, ולכן לא אוכל להפנות אותך למיקום ספציפי, עליך יהיה לחפש.
      בהצלחה!

  2. משה יוספי הגיב:

    הבנתי ששחיטה כשרה בזר כלומר כל אחד יכול לשחוט והקרבן נרצה רק בזריקת הדם.
    מה שלא הבנתי זה לגבי המחשבה שפוסלת' שהיא בארבע התהליכים של הקורבן. איך בעל הקורבן ששוחט חוץ לזמנה או הכהן ששוחט חוץ לזמנה איך הם יכולים לשלוט על המחשבה שלהם ובכך לפגל?
    שאלה נוספת האם יין נסך שנוצר מנגיעת יהודי כשר בהנאה אחרת חוץ מהשתייה שהוא פסול מלשתות אותו?

    • בועז שלום הגיב:

      למשה שלום
      שאלתך הראשונה לא ברורה לי.
      א. כתבת – 'בעל הקרבן ששוחט חוץ לזמנה'. זו לא ההגדרה של פיגול. פיגול זה כשבעל הקרבן / הכהן שוחטים בזמנה, אך מחשבתם בעת השחיטה היא לאכול או להקריב את הקרבן חוץ לזמנו. הגם שלבסוף יקריבהו ויאכלהו בזמנו כדין, בכל זאת מתחייבים כרת על אכילתו.
      ב. מה כוונתך 'איך הם יכולים לשלוט במחשבתם' – אדם לא יכול להמנע מלכוין לאכול חוץ לזמנו? צריך בשביל זה מחשבה מיוחדת? מי מכריח אותו לכווין כך??
      ג. בנוגע ליין נסך – גם סתם יינם שנוצר ממגע של ישמעאלי אוסר את היין רק בשתיה ולא בהנאה.

  3. איתי בר כוכבא הגיב:

    שלום לרב ותודות מעומק הלב על זיכוי הרבים!
    שאלה לגבי פרק ג משנה ו'.

    הרב העלה תמיהה, לגבי הנחה למחר, מדוע רבי יהודה לא מזכיר את הבשר הנאכל, אלא רק את הנחת הדם והנחת האימורים.
    ואז הבאת את האחיעזר שאומר שהדם והאימורים הם הריצוי והכפרה, בעוד שאכילת הבשר אינה ריצוי וכפרה ולכן רבי יהודה לא פוסל.
    אבל הלא בזריקת הדם כבר יש ריצוי! כי הדם הוא המתיר, כפי שהסברת בפרק שני משנה ג. ואם נזרק כראוי עלה לבעלים לשם חובה גם אם לא הוקרבו האימורים.
    אם כן התמיהה היא הפוכה. לא מדוע רבי יהודה לא הזכיר את הבשר הנאכל, אלא מדוע כן הזכיר את האימורים?
    הרי אם הדם נזרק כראוי הקרבן כבר נרצה. הלא כן?
    ישר כוחך ותודה רבה!

    • הרב בועז שלום הגיב:

      לאיתי שלום
      לא אבין שאלתך, הגע עצמך, אם אדם חשב מחשבת חוץ לזמנו – כגון להקריב אימורים חוץ לזמנם, ולבסוף הקריבם בזמן, ואף זרק את הדם כראוי, האם הקרבן יצא מידי פיגול?? ודאי שלא. מחשבת פיגול פוסלת הגם שלבסוף הכל נעשה כהוגן. כך אם חישב לאכול בשר חוץ לזמנו, וכל הקרבן נעשה כהוגן לבסוף, ואף אכל הבשר בזמנו, הכל פיגול, ואף זריקת הדף אינה מרצה בכהאי גוונא.

תגובות הגולשים

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

. כל שיעורי הרב במדיה דיגיטאלית!!

נגן דוקו סיקס עם כרטיסדיסקונקי 128נגן רויזו5דיסקונקי 256 03נגן רויזו + 128דיסקונקי 256תמונה משנת החלומות