בועז שלום הגיב:

אכן עסקנו בנושא בספרנו 'משנת הגלגולים', ואצטט מן ההערה שם.
הגמרא במסכת בבא בתרא [טו.] אומר ביחס לספר איוב – 'איוב לא היה ולא נברא אלא משל היה'.

הרמב"ם במורה נבוכים [ח"ג פכ"ב] ביאר את הכוונה במאמר 'משל היה' פירושו של דבר שלא היה ולא נברא, אלא בשביל משל שילמדו ממנו בני אדם, והיה ל'משל' לקבל ממנו יסורין באהבה, ואין הפירוש 'לא היה ולא נברא' במציאות.

הגר"א כתב [בביאורו לתיקונים מזו"ח דף כ"ז בד"ה ואיוב מה דאמר כו'] בביאור הנמשל וז"ל: שקובל על גודל יסוריו וכן מה שסיפר גדולתו שהיה לו מקדם ואיך היה עכשיו שפל עד מאד כמ"ש זכרה ירושלים ימי עניה ומרודיה כל מחמודיה כו' וכן כל הענין של איוב הכל רמז על הגלות וז"ש איוב כו' אלא משל היה עכ"ל.

וכ"כ באהבת יהונתן פ' כי תבוא שענין איוב הינו משל על ישראל בגלותם כו' ע"ש.

כמו כן ישנם ביאורים ע"פ הסוד.

כתב בבניהו בן יהוידע [שם]: נ"ל בס"ד הוא היה גלגול ראשון שנתגלגל בו תרח, ולא היה בעולם הזה בסוד הגלגול קודם זה הגלגול, ולא נברא, כלומר לא נימול, כי האדם נשלמה בריאה שלו על ידי המילה, כמו שאמרו המפרשים ז"ל על פסוק [בראשית א' כ"ו] נעשה אדם לשון רבים, פירוש נעשה אני והמוהל, כי קודם שנימול האדם עדיין הוא חסר, דאמרו רז"ל [נדרים ל"א ע"ב] לא נקרא אברהם אבינו ע"ה שלם אלא עד שמל, דכתיב התהלך לפני והיה תמים, וארז"ל איוב נולד מהול ולא הטיף דם ברית, ואף על פי שנולד האדם מהול אם לא יטיף דם ברית נחשב כאלו עדיין הוא ערל.

ולזה אמר 'לא נברא', רצה לומר גמר הבריאה שיהיה לאדם על ידי המילה לא היה לאיוב, מאחר שלא נימול ולא הטיף דם ברית, ואמר 'אלא משל היה', דידוע מ"ש במקום אחר, שהאדם מצוייר אותיות שלום בגופו, כיצד השי"ן בסוף החוטם, שיש בו ג' קוין, ומ"ם סתומה דשלום מצויירת בפה האדם, כאשר יפתח פיו נראה פיו מ"ם סתומה, ואות ל' מצוייר בזקיפת היד מן הזרוע, דאז פרק הזרוע הוא ראש אות ל', ופרק הסמוך לזרוע הוא אמצע אות ל', ושאר הגוף הוא רגל אות ל', ואות ו' דשלום הוא אות ברית קודש, וכיון דאיוב לא הטיף דם ברית לא נשלם אצלו אות ו' דשלום, ורק האירו בו אותיות שלם דשלום, שהם אותיות משל, ולזה אמר לא נברא אלא משל היה:

ועוד נ"ל בס"ד, על פי מ"ש הרב הקדוש מורנו הרב שמשון מאסטרופולי זלה"ה, דאיוב היה בסוד העשיה, לכך שלט בו השטן יותר, כי שם יש תגבורת הקליפות יותר, כי המשל הוא בעשיה, וידוע דהיצירה היא בסוד שם הוי"ה, ובבריאה היא בסוד שם אהי"ה, וזהו שאמר לא היה בסוד היצירה ששם סוד שם הוי"ה, ולא נברא בסוד הבריאה, אלא משל היה בסוד העשיה, ששם הוא סוד משל: עכ"ד.

ובספר מגן אברהם [טברסקי פ' שלח] הביא את דברי הר"ש מאוסטרופולי ביתר ביאור, שאיוב לא היה בעולם היצירה ולא נברא בעולם הבריאה אלא מש"ל היה, היינו בעולם העשיה שיש שם ש"ל קליפות. שהיה בעולם העשיה וסבל היורים כדי לבטל הכח של הש"ל קליפות הללו.