השיעורים באתר לרפואת אביו של הרב,

ר' חיים בן סעדה בתושח"י

קרא פרק תהלים לרפואתו>>

 

ספר איכה

כל ענייני החג

כל ענייני תשעה באב

Print Friendly, PDF & Email

לחצן-הורד-למחשבך-קטגוריה

תגיות

6 תגובות על “ספר איכה”

בעת כתיבת תגובה - נא ציין את שם הסרטון / קובץ השמע, על מנת שנבין אותך טוב יותר, תודה.

  1. Avatar yl הגיב:

    tried to download shiurim on eicha can't go past pasuk 4 and when i tried to download the whole seriesit said the filewas corrupted and could open.

    • בועז שלום בועז שלום הגיב:

      לג'פרי שלום
      איננו רואים אצלנו כל בעיה. ניסינו להוריד את הקובץ ראר ואף הצלחנו לפתוח אותו. כמו כן הצלחנו להוריד קבצים בודדים.
      תנסה אולי בדפדפן אחר, או מאוחר יותר.
      תודה

  2. Avatar דוד אברגל הגיב:

    שלום לכבוד ברב
    האם אפשר לצפות באתר טעמו וראו בתשעה באב.
    דוד

    • בועז שלום בועז שלום הגיב:

      לדוד שלום
      מותר ללמוד בתשעה באב בדברים הרעים כגון ספר איוב איכה אגדות החרבן בגיטין הלכות אבלות וכו'. בכל זה מותר גם לצפות באתר 'טעמו וראו'.
      ללמוד בדברים אחרים המשמחים – אין היתר.
      עניני ת"ב מרוכזים באתר כאן: https://taamu.co.il/?p=21347

  3. Avatar אבי סייג הגיב:

    כבוד הרב שלום,
    הקשבתי רוב קשב לשיעור מגילת איכה (פסוקים א-ג). כבוד הרב מתייחס בפסוק ב ל"כל-רעיה" לגויים, ומציין את שנאתם הנצחית את היהודים, ומדגיש כי אף אם נראה לעתים כי יש אחווה ואהדה כלפי היהודים, זוהי טעות קונצפטואלית שכן מאז ומעולם "היו לה לאויבים". העוינות והשנאה של הגויים את היהודים, ממשיך כבוד הרב לתאר גם בשיעור על פסוק ג.
    ועם זאת, באותה נשימה שמתוארת שנאתם של הגויים אותנו, מודגשת שנאתך את הגויים. אני מדגיש "שנאתך" כיוון שאינני מסכים להיכלל באופן גורף עם "כלל העם היהודי" השונא את הגויים. אני לא חולק את אותה שנאה, ואינני מוצא לה הצדקה.

    אם "כל-רעיה" שבפסוק ב' מתייחס לגויים, מה קרה לציווי "ואהבת לרעך כמוך"?

    צר לי לשמוע שיעור מלא תוכן מרתק שבו זרועה כל כך הרבה שנאה אל כל מי שאינו יהודי.
    נטילת הזהות וההסתכלות האישית על כל אדם באשר הוא, והפיכת ה"גויים" לקולקטיב ובאופן של הכללה גורפת מקבל קיטונות שנאה ללא הבחנה, זוהי, בהגדרה, שנאת חינם.
    כרופא, חונכתי להסתכל על כל אדם באשר הוא, ובפרט אם הוא במצוקה, וייתכן כי האדם אותו אני מנתח ומציל את חייו הוא אדם רשע, אך אין יהיה זה נכון לשפוט ולעשות איפה ואיפה. בכל אומה נמצא בה רשעים ונמצא בה צדיקים.
    אנו, כיהודים, מצווים להידמות לבורא, ושנאה, על כל גווניה, אינה במניין תכונותיו של הבורא ית'.
    קל להעיף מבט על ההיסטוריה של העם היהודי ולשנוא את הגויים בגין יחסם אלינו לכל אורך ההיסטוריה.
    אבל! אנו עם סגולה, שסגולתו היא להתעלות מעל הצדדים האנושיים הנמוכים, לגלות מידת רחמים גם במקומות שההיגיון (והאגו) מקשים עלינו, ובכך להיות נבדלים מאומות העולם.
    בכבוד ובהערכה
    ד"ר אבי סייג

    • בועז שלום בועז שלום הגיב:

      לד"ר אבי סייג,

      לא אפתח בשלום, היות ואני כותב בת"ב בו אין שאילת שלום.

      קראתי את הערתך, ואשתדל להתייחס לדברים.

      אקדים ואומר, ייתכן וחלק מהדברים שאומר לא ינעמו לאזניך, ובפרט כמי שתארו מעיד שינק אף משדות זרים, האמונים על 'עולם קולקטיבי' ועל 'כל המאבד נפש אחת [בהשמטת המילה 'מישראל'!] כאילו איבד עולם מלא', אך בכל זאת כל מה שאומר יגובה בפסוקים או בדברי חז"ל, ויונק מהשקפת היהדות הטהורה, בלא תוספת דעות מה'אקדמיה'.

      א. בנוגע לשנאה אל הגויים – כתבת "אנו, כיהודים, מצווים להידמות לבורא, ושנאה, על כל גווניה, אינה במניין תכונותיו של הבורא ית'". כאן נהגת ב'לפידיזים'. [קרי – לדבר על ענין בידענות הגם שאין לך בו כל מושג].

      ברצוני לחדש לך, ואף לומר שאם יש לך ביקורת בענין ה'שנאה', יש להפנותה אל המקור – אל הרבש"ע, הקב"ה אומר [מלאכי א, ב-ג] "הֲלוֹא אָח עֵשָׂו לְיַעֲקֹב נְאֻם יְהוָה וָאֹהַב אֶת יַעֲקֹב. וְאֶת עֵשָׂו שָׂנֵאתִי"!

      ואמרו חז"ל [תלמוד בבלי מסכת שבת דף פט עמוד א] מאי הר סיני – הר שירדה שנאה לאמות העולם עליו. ופרש"י שם שה' שנאם לאומות על שלא קבלו בו תורה.

      ובפסוקים מפורשים בתורה מופיע הביטוי 'שנאה' ביחס לקב"ה: [דברים פרק יב-ל]  אֵיכָה יַעַבְדוּ הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה אֶת־אֱלֹהֵיהֶם וְאֶעֱשֶׂה־כֵּן גַּם־אָֽנִי: (לא) לֹא־תַעֲשֶׂה כֵן לַה' אֱלֹהֶיךָ כִּי כָל־תּוֹעֲבַת ה' אֲשֶׁר שָׂנֵא עָשׂוּ לֵאלֹהֵיהֶם…

      ועוד [דברים פרק טז כב] וְלֹֽא־תָקִים לְךָ מַצֵּבָה אֲשֶׁר שָׂנֵא ה' אֱלֹהֶֽיךָ:  "אני ה' אוהב משפט שונא גזל בעולה" [ישעיהו סא ח] ועוד.

      ועוד מובא במסכת נדה [דף טז עמוד ב] אמר רבי שמעון בן יוחאי: ארבעה דברים הקדוש ברוך הוא שונאן ואני איני אוהבן; הנכנס לביתו פתאום וכו'.

      [ואף הרמב"ם (פ"ז מהל' תשובה ה"ו) כותב גדולה תשובה שמקרבת את האדם לשכינה …התשובה מקרבת את הרחוקים אמש היה זה שנאוי לפני המקום משוקץ ומרוחק ותועבה והיום הוא אהוב ונחמד קרוב וידיד…]

      ובנוגע לעצם שנאת הגוים והרשעים –

      אף דוד המלך אומר [תהלים פרק קלט כא] הֲלֽוֹא־מְשַׂנְאֶיךָ ה'׀ אֶשְׂנָא וּבִתְקוֹמְמֶיךָ אֶתְקוֹטָֽט, תַּכְלִית שִׂנְאָה שְׂנֵאתִים לְאוֹיְבִים הָיוּ לִֽי: [ואגב, השנואים בעיני ה' הם גם המינים והכופרים והמשומדים והרשעים שמבנ"י להוותינו, ועליהם גם אתה מתפלל (כך אני מקוה) בכל יום "למינים ולמלשינים אל תהי תקוה, וכל הזדים כרגע יאבדו, וכל אויביך מהרה יכרתו ומלכות הרשעה מהרה תעקר ותשבר ותכלם ותכניעם במהרה בימינו!

      על הגוים אשר הצרו לנו קראנו היום כמה פעמים את הפסוקים בתהלים [פרק קלז ח] בַּת־בָּבֶל הַשְּׁדוּדָה אַשְׁרֵי שֶׁיְשַׁלֶּם־לָךְ אֶת־גְּמוּלֵךְ שֶׁגָּמַלְתְּ לָֽנוּ: (ט) אַשְׁרֵי׀ שֶׁיֹּאחֵז וְנִפֵּץ אֶֽת־עֹלָלַיִךְ אֶל־הַסָּֽלַע:

      פסוקים שמן הסתם לא מעט רוקדי 'מה יפית' היו מצנזרים היום… אזנם האנינה רגישה למשמע ביטוים מסוג זה… גם 'אתה בחרתינו' והיותינו 'עם סגולה' מן הסתם גורם להם לזוע על מקומם באי נוחות… ומהן הסתם חלקם אף היו מבקרים את הפסוקים הללו במלים "צר לי לשמוע פרקי תהלים מלאי תוכן ומרתקים שבהם זרועה כל כך הרבה שנאה אל כל מי שאינו יהודי"…

      בא ואספר לך מעשה שסיפר הגר"ש שבדרון  זצ"ל:

      פעם אחת ישבו הסבא מסלובודקה זצ"ל, הגאון רבי אברהם קלמנוביץ ראש ישיבת מיר בארה"ב, והגאון רבי אייזיק שר, לימים ראש ישיבת סלובודקה בבני ברק, ועמם יחד כמה בחורים, ושוחחו ביניהם בדבר השאלה: האם יש ליהודים ללמוד משהו מן הנכרים?

      בין הבחורים שנכחו במקום, היה אחד שמקום מגוריו בברלין, והתערב בשיחה באומרו, שבודאי יש ללמוד מן הנכרים אם נמצא בהם דבר טוב, כמו למשל דרכי הנימוס המקובלות בחברה של ברלין.

      בתגובה לכך, פתח הסבא מסלובודקה זצ"ל בדברים נלהבים על מעלת קדושת ישראל, בהוסיפו שאין ליהודים מה ללמוד מן הנכרים, ולו דבר אחד.

      אחרי כן התפזרו התלמידים, ואותו בחור מברלין אמר לבחור אחר שיצא עמו, כי הוא נשאר איתן בדעתו, שאף על פי שמעלת קדושת ישראל היא גדולה עד למאוד, מכל מקום יש מקום ללמוד מנימוסיהם של אנשי ברלין.

      עברו ימים ונקפו שנים. הבחור ששמע את דברי הבחור מברלין, הגיע לארה"ב ונעשה שם ראש ישיבה גדולה.

      יום אחד – כעשרים שנה לאחר אותו סיפור אצל הסבא מסלובודקה – לפני שאותו ראש ישיבה נכנס לומר את שיעורו בפני תלמידיו, ניגש אליו יהודי ושח לו בשקט כי דבר לו אליו, ומאוד יוקיר לו תודה אם יפנה בעבורו מספר דקות. הסכים לכך ראש הישיבה ונכנס עמו לחדרו, וכאן ציפתה לו הפתעה, כאשר האורח גילה את שמו ושאל אותו אם הוא זוכרהו מהתקופה שבה למדו יחד בסלובודקה. התברר שהיה זה אותו הבחור שבזמנו התבטא שיש מה ללמוד מהגויים, בעוד שהסבא דיבר על אודות מעלת קדושת ישראל, שאין מה ללמוד מהנכרים, והוא נשאר בדעתו שאע"פ כן יש מה ללמוד מנימוסי הגויים של ברלין.

      והנה, פשט האורח את מעיל חליפתו וראש הישיבה הבחין מיד במּום קשה בידו. בהבחינו בזאת סיפר לו האיש, כי את זאת "קיבל" מאנשי ברלין המנומסים, אשר התעללו בו קשות כשמסביבם עמדו אחרים וצחקו למשמע זעקות הכאב שלו מרוב יסורים שסבל. "על בשרי" – אמר – "למדתי פרק בנימוסי אנשי ברלין ימח שמם. "אכן", אמר, "'ראשית גויים עמלק ואחריתם עדי אובד', כאשר הכוונה היא, שבתחילה הם נראים כמנומסים, אבל אחריתם, כאשר בודקים אותם היטב, רואים שהם 'עדי אובד', ואת זאת היה עלי ללמוד על בשרי, מה שהסבא זצ"ל ראה את אחריתם כבר מתחילתם".

      על כך סיפר לו אותו ראש הישיבה, כי הרבה שנים לפני השואה האיומה ביקר הגאון רבי מרדכי אפשטיין זצ"ל בברלין, וראה שבאחד הפרדסים ישב גרמני שליטף ונישק את כלבו. עמד רבי משה מרדכי ואמר לתלמידיו בזה הלשון את הפסוק: "זובחי אדם עגלים ישקון". בל נחשוב שאותם שמנשקים את העגלים והכלבים עושים זאת מפני שהם מרחמים על בעלי חיים, כי אנשים אלה – עוד יהיו "זובחי אדם".

      באומרו דברים אלה, לא הבינו אותו, אבל במרוצת השנים ראו עד כמה צדק בדבריו, שאותם מנומסים הנראים כרחמנים כלפי בעלי חיים, הם שזבחו מליוני יהודים בצורות האכזריות ביותר שלא נשמעו כמותן בתולדות האנושות רחמנא ליצלן. ['שאל אביך ויגדך']

      האם אינך אומר בליל הסדר [תהלים פרק עט-ו] "שְפֹךְ חֲמָתְךָ אֶֽל־הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא־יְדָעוּךָ וְעַל מַמְלָכוֹת אֲשֶׁר בְּשִׁמְךָ לֹא קָרָֽאוּ: כִּי אָכַל אֶֽת־יַעֲקֹב וְֽאֶת־נָוֵהוּ הֵשַֽׁמּוּ …וְהָשֵׁב לִשְׁכֵנֵינוּ שִׁבְעָתַיִם אֶל־חֵיקָם חֶרְפָּתָם אֲשֶׁר חֵרְפוּךָ אֲדֹנָֽי":

      חשוב להדגיש –

      כל שנאתינו היא לאומות שהצרו לנו בהווה או בהסטוריה. גוי שאין לנו שיג ושיח עמו – בקצה הגלובוס, ודאי שאיננו מצווים לאהוב אותו, אך גם אין לנו ענין לשנוא אותו. כן יש לנו ענין להתרחק מחברתו, כפי שחז"ל הציבו לנו גדרים רבים על מנת שנתרחק מן הגוי, אסרו פיתן, יינן ועוד. 'הן עם לבדד ישכון ובגוים לא יתחשב'.

      ככלל, אין הדבר נוגע לכך שיש עלינו לכבדם ולנהוג בהם בהגינות ובד"א ואסורים אנו לגוזלם [הגם שטעות הגוי מותרת, ולהלוותו בריבית, ושור ישראל שנגח שור עכו"ם פטור, ולהיפך חייב ועוד] וכדברי התנא [פרק ג יד] 'חביב אדם שנברא בצלם' [הגם שיש המפרשים שם שזה מדבר בישראל בלבד כפי שהבאנו בשיעורינו עמ"ס אבות].

      ואף גדולי ישראל הורו שיש לנהוג כבוד בארה"ב מפני שהיא 'מלכות של חסד'. [ואגב, גם שם מתחילה 'לבצבץ' אהבת הגוי את הישראל… והאנטישמיות מרימה ראש. וכדברי רשב"י – 'הלכה היא – עשיו שונא ליעקב', וכנראה בקטע הזה הרבה גויים 'שומרים על ההלכה'…].

      ב. בנוגע לשאלתך אודות הפסוק [איכה פרק א] כָּל־רֵעֶיהָ בָּגְדוּ בָהּ הָיוּ לָהּ לְאֹיְבִֽים – בוודאי שהפסוק הזה לא מדבר בישראל, אלא מדובר בכל רעיה מהאומות שהיו לה כאהבים, וסמכו עליהם, כדוגמת מה שנאמר בפסוק [מלכים ב פרק יח] הִנֵּה בָטַחְתָּ לְּךָ עַל־מִשְׁעֶנֶת הַקָּנֶה הָרָצוּץ הַזֶּה עַל־מִצְרַיִם אֲשֶׁר יִסָּמֵךְ אִישׁ עָלָיו וּבָא בְכַפּוֹ וּנְקָבָהּ כֵּן פַּרְעֹה מֶֽלֶךְ־מִצְרַיִם לְכָֽל־הַבֹּטְחִים עָלָֽיו:

      על הריעים הללו ודומיהן מדבר הפסוק. אלה שעם ישראל חשב בנאיביות שהם אוהבים, והנה מתברר לו בעת פקודה שהללו שחקו על משבתיה ואף סייעו לכובש הכשדי או הרומאי, בדיוק כפי שהיה בגרמניה לפני שבעים שנה. אנשים שגרו עם שכניהם בידידות טובה, אישית ועסקית, וכשהגיעו הגרמנים, הם היו הראשונים שמסרו אותם וגילו על מקום מחבואם. כך גם היה עם דרי הישוב היהודי בחברון במאורעות תרפ"ט.

      הפסוק "ואהבת לרעך כמוך" לעומת זאת אינו מדבר בעכו"ם, אלא בישראל, וגם רק אם הם שומר תורה ומצות, כמובא באבות דרבי נתן [נוסחא א פרק טז] "ואהבת לרעך כמוך אני ה' (ויקרא י"ט י"ח) [מה טעם כי אני] בראתיו ואם עושה מעשה עמך [=מקיים מצות] אתה אוהבו ואם לאו אי אתה אוהבו".

       

      ג. בנוגע למקצועך כרופא בו חונכת לטפל בכל אדם – הנה לך דוגמא ליניקת דעות מה'אקדמיה', שבמקרה הפחות גרוע אין בהם מאומה עם תורת ישראל, ובמקרה היותר גרוע – מהוים סתירה גמורה לתורת ישראל.

      אצטט בפניך הלכה בשו"ע [יו"ד קנח]:

      "עובדי עבודת כוכבים שאין בינינו וביניהם מלחמה ורועי בהמה דקה מישראל בארץ ישראל בזמן שהיו רוב השדות של ישראל וכיוצא בהן אין מסבבים להם המיתה ואסור להצילם אם נטו למות כגון שראה א' מהם שנפל לים אינו מעלהו אפילו אם יתן לו שכר לפיכך אין לרפאותן אפילו בשכר אם לא היכא דאיכא משום איבה (דאז אפילו בחנם שרי אם לא יוכל להשמט אפילו בחנם (ב"י בשם הרמב"ן)… [להזכירך, הרמב"ן היה רופא].

      במה דברים אמורים בישראל בעל עבירות והעומד ברשעו ושונה בו תמיד כגון רועי בהמה דקה שפקרו בגזל והם הולכים באולתם אבל ישראל בעל עברות שאינו עומד ברשעו תמיד אלא עושה עבירות להנאת עצמו כגון אוכל נבילות לתיאבון מצוה להצילו ואסור לעמוד על דמו": ע"כ.

      על פי ההלכה – אסור גם ליילד גויה ולרפא גוי בשבת אפילו בשכר. [עי' רמב"ם פ"ב מהל' שבת הי"ב]. להזכירך, גם הרמב"ם היה רופא.

      [חשוב להדגיש – שזה להלכה ולא למעשה, היות והיום יש חשש איבה, שאם אנו לא נטפל בחוליהם הם לא יטפלו בחולינו, וממילא היום הטיפול בנוכרי בכלל, ובשבת בפרט, נוגע לפיקוח נפש של הישראל, ורק בשל כך הדבר הותר, ולא בשל שום 'סיבות הומניות'! רק נזכיר, ששיירת הל"ה נהרגו כולם בשל 'טיפוס הומני' שהיה איתם ורצח את כל אחיו בדעותיו ה'הומניות' ואכמ"ל].
      גם ענין רשעי ישראל וכו' אינו רלוונטי להיום, היות ואנו מתייחסים אל הרשעים כיום כאל תינוקות שנשבו, בשל האוירה בה גדלו וכו' כמפורסם מהחזו"א ועוד.
      אני בטוח שבאקדמיה [ובתקשורת] מלמדים אחרת. אך האקדמיה היא זמנית, ומבוססת על חוקי אנוש. התורה היא נצחית ומובססת על חוקי יוצר העולם, האדם, כולל הגוי.

       

      כנראה גם זה מסימני הגלות, אי הכרה במעמדם של ישראל, טשטוש התחומין והמחשבה ש'כולם שווים', ואי הכרה בתפקיד הכבד המוטל עלינו כישראל לתקן עולם במלכות ש-די.

      ידידי, במצב זה, אין לנו אלא להתפלל על הגאולה השלימה – בתשעה באב מתנוצץ אורו של משיח, שיתגלה במהרה ואז נזכה להתגשמות הפסוקים [ישעיהו פרק ב ב] וְהָיָה׀ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִֽהְיֶה הַר בֵּית־ה' בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל־ הַגּוֹיִֽם: וְֽהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ׀ וְנַעֲלֶה אֶל־הַר־ה' אֶל־בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר־ה' מִירוּשָׁלִָֽם: [זכריה ח כב] וּבָאוּ עַמִּים רַבִּים וְגוֹיִם עֲצוּמִים לְבַקֵּשׁ אֶת־ה' צְבָאוֹת בִּירוּשָׁלִָם וּלְחַלּוֹת אֶת־פְּנֵי הֽ': כֹּֽה־אָמַר ה' צְבָאוֹת בַּיָּמִים הָהֵמָּה אֲשֶׁר יַחֲזִיקוּ עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים מִכֹּל לְשֹׁנוֹת הַגּוֹיִם וְֽהֶחֱזִיקוּ בִּכְנַף אִישׁ יְהוּדִי לֵאמֹר נֵֽלְכָה עִמָּכֶם כִּי שָׁמַעְנוּ אֱלֹהִים עִמָּכֶֽם: [ישעיהו פרק מט כב] כֹּֽה־אָמַר אֲדֹנָי ה' הִנֵּה אֶשָּׂא אֶל־גּוֹיִם יָדִי וְאֶל־עַמִּים אָרִים נִסִּי וְהֵבִיאוּ בָנַיִךְ בְּחֹצֶן וּבְנֹתַיִךְ עַל־כָּתֵף תִּנָּשֶֽׂאנָה: וְהָיוּ מְלָכִים אֹֽמְנַיִךְ וְשָׂרֽוֹתֵיהֶם מֵינִיקֹתַיִךְ אַפַּיִם אֶרֶץ יִשְׁתַּחֲווּ לָךְ וַעֲפַר רַגְלַיִךְ יְלַחֵכוּ וְיָדַעַתְּ כִּֽי־ אֲנִי ה' אֲשֶׁר לֹֽא־יֵבֹשׁוּ קֹוָֽי: וְהַאֲכַלְתִּי אֶת־מוֹנַיִךְ [-מצערייך] אֶת־בְּשָׂרָם וְכֶעָסִיס דָּמָם יִשְׁכָּרוּן וְיָדְעוּ כָל־בָּשָׂר כִּי אֲנִי ה' מֽוֹשִׁיעֵךְ וְגֹאֲלֵךְ אֲבִיר יַעֲקֹֽב:

      אמן ואמן!

      נ.ב.

      קצרה היריעה וקצר זמני מלהרחיב במעמד הגוי ביהדות, תפקידו בעולם כ'כלי' למילוי ישראל תפקידם, אלה הם דברים שהרחבנו בהם בשיעורינו הן על הכוזרי, והן במכתב מאליהו והן בדרשות.

תגובות הגולשים

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים