הושע

הושע פרק-ו

(א) לְכוּ֙ וְנָשׁ֣וּבָה אֶל-ה' כִּ֛י ה֥וּא טָרָ֖ף וְיִרְפָּאֵ֑נוּ יַ֖ךְ וְיַחְבְּשֵֽׁנוּ:

מלבי"ם לכו ונשובה. באמרו [בפסוק הקודם] כי בצר להם יבקשו את פני ה', יביע אומר מה יאמרו אז בבקשם את ה'

ומה ישיב ה' אליהם מענה, הם יאמרו זה לזה לכו ונשובה עד ה',

כי הוא טרףהמכות שלנו לא היו טבעיים רק באו ממנו וא"כ רק הוא יוכל לרפאות אותנו,

ונגד החולי הפנימית שצריך רפואה יאמרו שהוא היה הטורף והוא ירפאנו,

ונגד המכה החיצונית שצריך חבוש על השבר, יאמרו כי הוא יך ויחבשנו, כי התשועה תלוי בו לבדו,

כמ"ש והוא לא יוכל לרפא לכם וכו':

מלבי"ם ביאור המילות טרף, יך. הטריפה היא הארס שמטיל הדורס בבע"ח הנדרס ששורף אותו בפנים וצריך רפואה, והחבישה היא על המכה והשבר שמבחוץ (כמ"ש ישעיה א' ו' ובכ"מ):

 

(ב) יְחַיֵּ֖נוּ מִיֹּמָ֑יִם בַּיּוֹם֙ הַשְּׁלִישִׁ֔י יְקִמֵ֖נוּ וְנִחְיֶ֥ה לְפָנָֽיו:

רש"י יחיינו מיומים – יחזקנו משתי פורענות שעברו עלינו משתי מקדשות שחרבו:

ביום השלישי – בבנין בית השלישי יקימנו: מיומים – משתי עתים שעברו עלינו: ביום השלישי – בעת השלישי:

רד"ק יחיינו מיומים – ענין רפואה כמו עד חיותם וכמו וימרחו על השחין ויחי אמר אם חלינו יומים הוא ירפאינו מחוליינו עד שביום השלישי יקימנו ונחיה זמן רב לפניו כלומר אם ארכו צרותינו זמן רב והוא משל יומים בקרוב יביא לנו ישועתו והוא משל ביום השלישי,

והחכם רבי אברהם בן עזרא ז"ל פירש ביום השלישי הפך כל נשבר כי אז יכאב וכן אמר ביום השלישי בהיותם כואבים

ופי' עוד יחיינו מיומים זה המאמר הוא על העתיד ומיומים משל לשני גליות גלות מצרים וגלות בבל

ביום השלישי משל לגלות הזה השלישי שיקימנו ממנו ונחיה לפניו שלא נִגלה עוד לעולם ונחיה תמיד לפניו כל ימי עד שלא נחטא עוד:

מלבי"ם יחיינו מיומים. כי עשרת השבטים גלו על ידי סנחריב ג' פעמים כמ"ש כעת הראשון הקל וכו' והאחרון הכביד (ישעיה ח'), וכן שבט יהודה גלו ג' פעמים ע"י נבוכדנצר, כמבואר במ"ב ובירמיה,

ע"כ יבקשו כי יחיה אותם מן השני ימים שהיו ימי הפקודה [גלות י' שבטים, וגלות יהודה],

וביום השלישי שהוא הגלות השלישי שאז נפלו לגמרי, יקימנו מנפילתנו ונחיה לפניו ונעבוד את ה':

 

(ג) וְנֵדְעָ֣ה נִרְדְּפָ֗ה לָדַ֙עַת֙ אֶת-ה' כְּשַׁ֖חַר נָכ֣וֹן מֽוֹצָא֑וֹ וְיָב֤וֹא כַגֶּ֙שֶׁם֙ לָ֔נוּ כְּמַלְק֖וֹשׁ י֥וֹרֶה אָֽרֶץ:

מלבי"ם ונדעה. ואז נדעה לרדוף לדעת ה' ר"ל שנשתדל להשיג האמתיות בהשגת ה' להשיג דרכי השגחתו וטובו וחסדיו עד שתהיה השגתו ברור אצלנו כשחר אשר נכון מוצאו,

וגם ר"ל שכל עוד שנשתדל לדעתו כן תתגלה לנו ידיעתו ביותר, כמ"ש וארח צדיקים כאור נוגה הולך ואור עד נכון היום,

וע"ז מדמהו לשחר שאורו מתגלה לאט לאט עד יזרח שמש, כן תופיע עלינו אור ידיעתו וישועתו,

ויבא כגשם לנו, כמו שהגשם בא ע"י הכנת האדמה שהאדים הלחים העולים מן הארץ לרקיע הנשימה [אטמוספירה] אם ימלאו העבים גשם, על הארץ יריקו,

כן ע"י מעשינו באתערותא דלתתא ישוב להוריד עלינו גשם נדבות גשמי השכלה ותשועה,

וגם אם לא יבא תיכף כגשם הבא בעתו יבא עכ"פ באחרית הימים כמלקוש אשר יורה ארץ והולידה והצמיחה:

מלבי"ם ביאור המילות ונדעה נרדפה לדעת. ידיעת ה' עד תכליתו הוא בלתי אפשר,

ותכלית הידיעה שלא נדע ושיבקש דרך ההשגה וכל שידע יותר ירדוף יותר לדעת:

 

(ד) מָ֤ה אֶֽעֱשֶׂה-לְּךָ֙ אֶפְרַ֔יִם מָ֥ה אֶעֱשֶׂה-לְּךָ֖ יְהוּדָ֑ה וְחַסְדְּכֶם֙ כַּֽעֲנַן-בֹּ֔קֶר וְכַטַּ֖ל מַשְׁכִּ֥ים הֹלֵֽךְ:

רד"ק מה אעשה לך אפרים – איך ארפא אתכם ואיך אחבוש, ותשובתכם אינה שלמה

כי אם עשו מלכי ישראל הישר בעיני השם, מהרה שבו לעשות הרע

כמו יהוא וכן מלכי יהודה אשר עשו בימי יאשיהו הישר בעיני השם שבו לעשות הרע בימי בנו ובן בנו

וזהו וחסדכם כענן בקר – כמו ענן הבקר או הטל כי בחם השמש יפסק:

משכים – שם בשקל יתן אוכל למשביר כלומר בהשכמה הולך ותרגם יונתן וכטלא דמוהי פסיק:

מלבי"ם מה אעשה. (תשובת ה') אתה אפרים וכן אתה יהודה, מה אעשה לך, וחסדכם כענן בקר,

הלא העיקר אשר ה' דורש ממך הוא עשות משפט ואהבת חסד, שעיקר הוא שיעשה חסד עם הבריות

(וגם בחסד נכללו המצות שעושה בין אדם למקום מצד החסידות שנקראים תורת חסד כמ"ש במק"א)

אבל חסדכם הוא דומה כענן בקר – שבזרוח השמש יעלה הענן ויתפזר ומרוה לא יורה את האדמה,

ואיך תבקשו שיבא כגשם לכם, ואין גשם בלא ענן, ומענן בקר לא יתהוה גשם,

וגם בעת תדמו כטל שיתהוה בלילה מן הרסיסים העולים מן הצמחים ויתמיד כל הלילה,

הלא משכים הולך וכזרוח השמש אין טל ואין מטר עליכם,

כן בעת תשכימו ללכת לחפצכם ודרכיכם יופסק חוט החסד ואין חסד ואין דעת אלהים בארץ:

מלבי"ם ביאור המילות וחסדכם. החסד כשבא בהרחבה כולל כל מה שיעשה אדם יותר על החיוב

ויפלו גם במצות שבין אדם למקום, כמ"ש בס' משלי:

 

(ה) עַל-כֵּ֗ן חָצַ֙בְתִּי֙ בַּנְּבִיאִ֔ים הֲרַגְתִּ֖ים בְּאִמְרֵי-פִ֑י וּמִשְׁפָּטֶ֖יךָ א֥וֹר יֵצֵֽא:

(ו) כִּ֛י חֶ֥סֶד חָפַ֖צְתִּי וְלֹא-זָ֑בַח וְדַ֥עַת אֱלֹהִ֖ים מֵעֹלֽוֹת:

רש"י על כן חצבתי בנביאים – על אשר חצבתי עליהם דברי על ידי הנביאים

והם לא נזהרו בהם לפיכך הרגתים [לעם] באמרי פי בשביל אמרי פי כך תירגם יונתן,

על כן –  כמו על אשר וכן כי על כן ראיתי פניך (בראשית לג) כי על כן לא נתתיה לשלה בני (שם בראשית לח):

ומשפטיך אור יצאבתמיה ואיך אוכל לשאת לכם פנים מפני מדת הדין ומוסב על מה אעשה לך [בפסוק הקודם]:

מלבי"ם (ה – ו) על כן. שיעור הכתובים על כן חצבתי בנביאים (אשר) הרגתים באמרי פי כי חסד חפצתי ולא זבח, (ומ"ש ומשפטיך אור יצא הוא מאמר מוסגר) מצייר במליצתו נשגבות,

ה' שלח את נביאיו להוכיח את העם אשר חשבו שברוב הזבחים והעולות שהם מתמידים להקריב יתנו לה' שוחד ומתן ויכפרו פניו עד שהותר להם לעשות כל רע,

 כמ"ש הגנוב רצוח ונאוף והשבע לשקר ובאתם ועמדתם לפני בבית אשר נקרא שמי עליו ואמרתם נצלנו,

והנביאים הגידו להם אמרי פיו של ה' שה' יאמר חסד חפצתי ולא זבח,

שאינו חפץ בזבחים ועולות רק שיעשו חסד ושידעו דעת אלהים,

והעם קמו על הנביאים והרגו אותם בעבור נבואה זאת שנבאו, ובזה יצייר כי ה' הרג את הנביאים באמרי פיו,

שע"י אמרי פיו שנבאו בשליחותו נהרגו וה' היה הסבה להריגתם וכאילו הוא הרגם,

אולם במה שנהרגו הנביאים ע"י דבור זה

והם מסרו נפשם למות עבור הדבור הזה שדברו לאמר כי חסד חפצתי ולא זבח,

נשאר הדבור הזה קיים ומתמיד בלב הדורות הבאים כדבר החקוק בעט ברזל על מצבות צור ואבן לזכרון עולם,

ובזה יצייר המליץ שגויות הנביאים הנהרגים נעשו כמצבות צורים ולוחות אבנים

שעליהם חצב ה' את אלה הדברים, "חסד חפצתי ולא זבח",

וז"ש על כן ר"ל על אשר חסדכם דומה כענן בקר ואינכם עושים חסד ולא יודעים אלהים,

ע"כ חצבתי בנביאים ר"ל בגופות הנביאים אשר הרגתים באמרי פי, חצבתי וכתבתי עליהם בעט ברזל לאמר כי חסד חפצתי ולא זבח, שהזבחים והשלמים שאתם מביאים שראשית ענינם היה שיאכיל בשרם לעניים בקדש, עקר חפצי הוא החסד לא הזבח.

ודעת אלהים חפצתי מעולות, העולה שהיא כליל לגבוה עקרה הוא שידע את ה'

ושראוי שיקריב א"ע כליל על מזבחו לרצון ועקר חפץ ה' הוא דעת אלהים לא העולה

כן נשאר חרות וחצוב בגויות הנביאים הנהרגים,

ומ"ש ומשפטיך אור יצא הוא מאמר מוסגר כאומר אם כן אכלה חרבכם נביאכם כאריה משחית

איך יצא משפטיך לאור ואיך תצדק בדינך:

מלבי"ם ביאור המילות חצבתי. לא נמצא לשון חציבה על הריגה בשום מקום, כי גדרו שחוצב וחוקק בדבר קשה, ומצאנוהו על חריתת מכתב באבנים וצור החלמיש, בעט ברזל ועופרת לעד בצור יחצבון (איוב י"ט):

 

(ו) כִּ֛י חֶ֥סֶד חָפַ֖צְתִּי וְלֹא-זָ֑בַח וְדַ֥עַת אֱלֹהִ֖ים מֵעֹלֽוֹת:

רד"ק כי חסד – אעפ"י ששבו לעבוד את ה' בבית המקדש בימי הושע בן אלה שביטל פרדסיאות שהושיב ירבעם בדרכים אף על פי כן חסד ודעת אלהים לא היה בהם

וכן ביהודה שעבדוהו בימי יאשיהו שהרס הבמות והמזבחות והעלו זבחיהם בבית המקדש

עשות החסד הוא העיקר ודעת אלהים שהוא לעשות משפט וצדקה ותרגם יונתן ודעת אלהים ועבדי אורייתא דה':

 

(ז) וְהֵ֕מָּה כְּאָדָ֖ם עָבְר֣וּ בְרִ֑ית שָׁ֖ם בָּ֥גְדוּ בִֽי: (ח) גִּלְעָ֕ד קִרְיַ֖ת פֹּ֣עֲלֵי אָ֑וֶן עֲקֻבָּ֖ה מִדָּֽם:

רש"י כאדם – כאדם הראשון:

שם בגדו בו – בארץ טובה שהושבתים בה שם בגדו בי כאדם שהכנסתיו לגן עדן ועבר על מצותי:

מלבי"ם (ז – ח) והמה. עתה יספר החוזה באיזה אופן נהרגו הנביאים בימים ההמה,

ויצייר אותו במליצה נשאה ונשגבה מאד, נביאי ה' נהרגו ע"י מלכי ישראל שני פעמים

א) מצאנו במלכים שנהרגו כל נביאי ה' בימי אחאב ע"י איזבל אשתו,

וכל הנביאים בעת ההיא היו תלמידי אליהו כמבואר בכתוב ואליהו היה מתושבי גלעד כמ"ש במ"א סי' י"ז

(ולכן דעת חז"ל במדרש שהיה אליהו מבני בנימין כי בני בנימין לקחו את נשי יבש גלעד (כמ"ש בשופטים כ"א) והתישבו שם, והיה אליהו מבני בניהם ונשאר תושב ביבש גלעד)

ומזה ידענו כי בני הנביאים מישיבת אליהו שנהרגו היתה הריגתם בגלעד.

ב) זאת שנית נהרגו בשכם בימי ירבעם כי בעת מלך ירבעם ובחר את עיר שכם (שהיתה עיר מקלט הלוים) לעיר מלכותו ודאי נמצאו שמה נביאים שנבאו והוכיחו על העגלים אשר עשה והרג אותם והשמידם,

עפ"ז ירכיב החוזה בדמיונו את הרצח שנעשה בגלעד ובשכם לנביאי ה',

אל ההריגה שנעשה בשני מקומות אלה בימי קדם בעבור קנאת ה' שקנאו על הזנות,

שבגלעד הרגו בני ישראל בימי הגבעה את אנשי יבש גלעד על אשר עברו את ברית השבועה והחרם שהחרימו ישראל אז את מי שלא יעלה בקהל ה' להנקם על הזנות שנעשה בגבעה,

ובשכם הרגו בני יעקב את אנשי שכם ג"כ בעבור הזנות והנבלה שעשה לבת יעקב,

ועם הרעיון הזה המשוטט עתה בדמיון החוזה מימי קדם שהרגו בגלעד ובשכם בקנאתם לה' על הזימה,

ידבר מרורות על הרצח שנעשה באלה המקומות לנביאי ה', ונדמה להרוצחים שמקנאים ג"כ קנאת העגלים והבעל שביזו הנביאים אותם, כאילו יקנאו בם קנאת הזנות והעברת הברית והאלה כבימי קדם,

וז"ש והמה הנביאים נדמו להם כאדם אשר עברו ברית שכרתו בני ישראל בימי הגבעה לעלות לצבא,

והם (בני יבש גלעד) עברו ברית ושם בגדו בי, ומפרש גלעד קרית פועלי און, הם היו בני אדם אשר עברו ברית ושבועה ובגדו בה' ולא עלו למצפה למלחמה על הגבעה,

ועי"ז היתה עקובה מדם שנהרגו כולם ונשפך דמם ועתה נהרגו שם הנביאים בגלעד

כאילו גם המה עברו ברית ובגדו בה':

מלבי"ם ביאור המילות והמה. מוסב על הנביאים שהזכיר בפ' הא'. כאדם, כבני אדם. ומלת שם מוסב על גלעד:

(ח) עקובה. היא המסובב בערמה ומארב סביב:

 

(ח) גִּלְעָ֕ד קִרְיַ֖ת פֹּ֣עֲלֵי אָ֑וֶן עֲקֻבָּ֖ה מִדָּֽם:

רש"י עקובה מדם – מליאה אורבי רציחה כמו ואת עקבו ויעקבני:

רד"ק וכ"פ המלבי"ם גלעד – עקובה מדם, מן עקוב הלב ויהוא עשה בעקבה ענין תרמית והערמה,

וכן פירשוהו רבותינו זכרונם לברכה עקובה מדם שהיו עוקבים להרוג נפשות כלומר מערימים

ובמקום אחר פירשו עקובה מלוכלכת מרוב דם ששופכין בה כמו שאמר בתלמוד ירושלמי אם יש בה עקיבת יין אסור ואמר מה הוא עקיבת יין כההוא דמלכלך כדכתיב עקובה מדם:

 

(ט) וּכְחַכֵּ֨י אִ֜ישׁ גְּדוּדִ֗ים חֶ֚בֶר כֹּֽהֲנִ֔ים דֶּ֖רֶךְ יְרַצְּחוּ-שֶׁ֑כְמָה כִּ֥י זִמָּ֖ה עָשֽׂוּ:

רש"י וכחכי איש גדודים – וכאסיפת איש ציד דגים,  האוספם בחכה יחד [וכ"פ רס"ג ע' רד"ק] כן חכי גדודיהם חבורות כהניהם המתחברים ללכת בדרך ירצחו שם כולם שכם אחד:

כי זמה עשו – כי עצה היא אשר נתיעצו לפני אסיפתם לאיזה מקום ילכו לרצוח ולשלול שלל,

וכחכי אימדור"ש בלעז ואף בל' משנה חכי ל' חיבור הוא (ב"ק קי"ט, יע"ש) ולא יטיל בו יותר משלשה חכין הם תפירות שהסורק מחבר בהן שני ראשין מן הבגד יחד כשחובטו במקלות ולשון זה משלי והגון בעיני

וכן פירושו וכשיש בהם חבור אדם הנאספים יחד חבר כהנים, הוא לרצח, והראשון מדברי ר"מ שליח צבור זצ"ל:

שכמה – לשון כת אחת:

מלבי"ם וכחכי איש. וכן היה הרצח שנעשה לנביאים בשכם,

נדמה ג"כ כאילו הנביאים עשו זימה וזנות שבענין זה נהרגו בני שכם בימי קדם,

וז"ש וכמו שיחכה איש ויקוה, אם יראה גדודים של חבר כהנים שהולכים דרך ירצחו שכמה,

שהולכים לדרך שכם לרצוח שמה נפשות,

בודאי כל איש יחכה שהכהנים האלה ההולכים לרצוח נפשות בשכם הוא מפני שאנשי שכם זמה עשו,

והכהנים יקנאו על הזנות כמו שקנאו בני יעקב על הזימה שנעשה בשכם בימי קדם,

וכן היה נראה בעיניהם הליכת כהני העגלים להרוג נביאי ה' כאילו עשו זימה ונבלה בישראל,

אבל לא הנביאים עשו זימה, כי בהפך:

מלבי"ם ביאור המילות וכחכי. מענין תקוה, ובא היו"ד תחת ה' כחכה. בצורת הריבוי:

דרך ירצחו שכמה. כמו דרך שכמה ירצחו, ובא לשון דרך לומר שהיא דרך לרציחה מכבר,

וכבר בארתי (ישעיה א') שמרצח בפיעל מורה על גדוד מרצחים ופקיד עליהם המצוה לרצוח:

 

(י) בְּבֵית֙ יִשְׂרָאֵ֔ל רָאִ֖יתִי (שעריריה) שַׁעֲרֽוּרִיָּ֑ה שָׁ֚ם זְנ֣וּת לְאֶפְרַ֔יִם נִטְמָ֖א יִשְׂרָאֵֽל:

רש"י שערוריה – י"ת ל' שינוי ששינו את דרכם וכן שמה ושערוריה (ירמיה ה):

אבן עזרא בבית, שערוריה – הטעם דבר מגועל כתאינים השוערים:

שם זנות לאפרים – רמז לעגלים בבית אל שהוא לאפרים:

רד"ק בבית ישראל ראיתי שערוריה – בבית אל ובדן כי שם העגלים שהם שערוריה לשון כיעור וטנוף כמו התאנים השוערים שערורית עשתה:

שם זנות לאפרים – העגלים שעשה ירבעם משבט אפרים וזנה אחריהם:

נטמא ישראל – נטמאו בהם ישראל שעבדו עשרת השבטים אותם, ופירש "שם" – בבית אל ובדן וי"ת בבית ישראל וגו':

מלבי"ם בבית ישראל ראיתי שערוריה, כי שם זנות לאפרים. אפרים עשו זנות שזנו לע"ז ועל ידם נטמא ישראל,

שע"י שזנו אפרים שהוא שבט המולך נטמאו יתר השבטים, הם נמצא בם זנות לא בנביאים הנרצחים:

מלבי"ם ביאור המילות שערוריה. מלשון כתאנים השוערים וכפול למ"ד הפעול כמו סגריר עבטיט מורה על חוזק השערורית, ויו"ד ה"א כמו מאפליה:

 

(יא) גַּם-יְהוּדָ֕ה שָׁ֥ת קָצִ֖יר לָ֑ךְ בְּשׁוּבִ֖י שְׁב֥וּת עַמִּֽי:

מלבי"ם גם יהודה. מוסב ע"מ שאמר למעלה מה אעשה לך אפרים מה אעשה לך יהודה וחסדכם כענן בקר שדיבר גם אל יהודה, ופירש תחלה חטאת אפרים שהרגו את הנביאים, ועתה שב אל יהודה,

אמר גם יהודה חסדכם כענן בקר, שב לאמר שת קציר לך בשובי שבות עמי לך ישית החסד קציר כענין זרעו לכם לצדקה וקצרו לפי החסד,

אתה תקצר פרי חסד בעת שאשיב שבות עמי, היינו בימי חזקיה ששב ה' את שבותם ונושעו בה',

אז עשה החסד קציר כמ"ש ויספה פליטת בית יהודה הנשארה שורש למטה ועשה פרי למעלה (ישעיה ל"ז):

מלבי"ם ביאור המילות בשובי שבות. כבר בארתי (ירמיה כ"ט י"ד, ל' ג') ששב בקל (והוא פעל יוצא) מורה על השבת המדרגה, וששם שבות שאחריו משתתף עם שוב מנע"ו ופירושו מענין השבה בכ"מ עיין שם:

 

 





 

Print Friendly, PDF & Email

0 תגובות על “ספר הושע פרק יד”

בעת כתיבת תגובה - נא ציין את שם הסרטון / קובץ השמע, על מנת שנבין אותך טוב יותר, תודה.

תגובות הגולשים

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

השיעורים באתר לרפואת אביו של הרב,

ר' חיים בן סעדה בתושח"י

קרא פרק תהלים לרפואתו>>

 

דיסק חדש!!

הלכות הבוקר

מכתב מאליהו כרך ה'

תרי עשר - א-ב