נפש החיים לגר"ח וולז'ין

Print Friendly, PDF & Email

לחצן-הורד-למחשבך-קטגוריה

תגיות

23 תגובות על “נפש החיים לגר"ח וולז'ין”

בעת כתיבת תגובה - נא ציין את שם הסרטון / קובץ השמע, על מנת שנבין אותך טוב יותר, תודה.

  1. Avatar גבריאל ג"ראפי הגיב:

    שלום וברכה לרב.
    בשיעור 100 דקה 30 לערך הזכיר הרב את הפסוק "בכל מקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך".
    האם הרב יוכל להסביר למה כתוב אזכיר ולא תזכיר? (נדמה לי שבאחד השיעורים הסברת אבל פרח מזכרוני).תודה ושבת שלום.

    • בועז שלום בועז שלום הגיב:

      לר' גבריאל שלום
      הירושלמי עוסק בשאלה זו [מסכת ברכות פרק ד ה"ד]:
      "ר' אבא רבי חייא בשם רבי יוחנן צריך אדם להתפלל במקום שהוא מיוחד לתפילה ומה טעם [שמות כ כא] בכל המקום אשר אזכיר את שמי אשר תזכיר את שמי אין כתב כאן אלא בכל המקום אשר אזכיר". ע"כ.
      וביאר בתורה תמימה [הערות שמות פרק כ הערה קכג] בבית הכנסת, ומפרש אשר אזכיר, בכל המקום אשר אתן להזכיר את שמי, דהיינו בבית המיוחד לתפלה, וצ"ל דסמיך אדרשת הבבלי ברכות ו' א' בענין זה בפסוק אלהים נצב בעדת אל (תהלים פ"ב) היכן הוא מצוי בבתי כנסיות ובבתי מדרשות. ע"כ.
      ע"פ רש"י פירושו – אזכיר את שמי – אתן לך רשות להזכיר. [ע' מזרחי וגור אריה].
      הגר"ח וולז'ין מבאר שהגם שהדיבור של האדם הוא גם מהקב"ה – "אזכיר את שמי" וא"כ אין האדם מזכיר שם ה' ומתפלל ולומד – אלא הקב"ה, ואין לאדם לדרוש ע"ז שכר, בכל אופן אחשיב זאת כאילו אתה עשית ו"אבוא אליך וברכתיך".

      הרב דוב קוק [אהל תורה – יתרו] מביא בשם הרמ"ע [א.ה. וכך גם מבאר בפע"ח שער יוה"כ ובחמדת ימים] שהדבר חוזר על הכהן הגדול בבית המקדש שהיה מזכיר שם ה' המפורש, והיה השם יוצא מפיו "מעצמו". נמצא שהקב"ה בעצמו היה מזכיר שמו ולא הכהן.
      ועיין עוד במפרשים נוספים שעסקו בשאלה זו – הריקאנטי, רבינו בחיי, המהרש"א ועוד רבים.

  2. Avatar גבריאל ג"ראפי הגיב:

    שלום הרב.
    בשעה טובה ומוצלחת ובשמחה רבה סיימתי את נפש החיים.
    סדרת השיעורים נפלאה וברור לי שזה גרם לי לעליה רוחנית ביראת שמים ובכלל בכל עבודת הקודש. וכן ברור לי שאשמע שנית את כל הסידרה בל"נ.
    ממליץ לכולם.
    תודה לרב.

  3. Avatar גבריאל ג'ראפי הגיב:

    מתחיל בדרך ה' לרמח"ל.

  4. Avatar זיו מועלם הגיב:

    הרב יש לי קושיה בנפש החיים, הרב כותב בשער ג׳ שעצמותו יתברך אין בה שינוי ונמצאת בכל מקום ומביא את הפסוק ״אני ה׳ לא שניתי״ ואומר ששם הוויה הוא מצדו יתברך .
    ובשער ב׳ פרקים ב-ד כותב שאין לכנות עצמותו בשום שם ואפילו בשם העצם הוויה ואפילו בקוצו של יוד?

    • בועז שלום בועז שלום הגיב:

      לזיו שלום
      דיברנו על כך כמה פעמים בשיעורינו, כשמדברים על ה' שמחוץ לצמצום, אזי נכון הדבר שלא שייך לכנותו בשם, ואף "אין סוף" אינו כנוי נכון לגביו ית'.
      אולם לאחר הצמצום, אז נתכנה בשם הוי"ה ב"ה, והתלבש בספירות וכו'.

      • Avatar זיו מועלם הגיב:

        הקושיה היא איך הוא מייחס את עצמותו לשם הוויה כמו שהוא כותב שם?
        תודה רבה

        • בועז שלום בועז שלום הגיב:

          שם הוי"ה נקרא "שם העצם" להבדיל משאר שמות שנקראים "שמות התואר", מפני שהם מתארים הנהגתו יתברך – צבאו-ת – שכל צבאות שלו, אלקים – בעל אל וכל הכוחות כולם, ש-די – שאמר לעולמו די וכעזה"ד. לעומת זאת שם הוי"ה הוא עצמות הבורא ולא תיאור של הנהגתו.

  5. Avatar זיו מועלם הגיב:

    כך כותב בשער ב׳:
    ״כי הוא מרומם מעל כל ברכה. אבל הענין כמ"ש בזוהר דקב"ה סתים וגליא. כי עצמות א"ס ב"ה סתים מכל סתימין ואין לכנותו ח"ו בשום שם כלל אפילו בשם הוי"ה ב"ה ואפי' בקוצו של יו"ד דביה. עכ"ל.
    אני חושב שהוא מתרץ כאן את הקושיה בשער ג׳.
    אבל לא בדיוק הבנתי למה הוא מתכוון כשהוא אומר: ״ואף שגם שם הוי"ה ב"ה נקרא ג"כ מצד התחברותו יתברך ברצונו להעולמות. כי עצמות אדון יחיד א"ס ב"ה בבחינת היותו מופשט מהעולמות לא אתרמיז בשום שם כלל. אעפ"כ העולמות המה בטלים ומבוטלים במציאות נגדו יתברך מצד זה השם הנכבד. והוא מעין הבחינה כפי אשר מצדו יתברך״. עכ"ל.

    • בועז שלום בועז שלום הגיב:

      לזיו שלום
      היה עליך לצטט קטע אחד קודם, שבו הרב אומר דבר שלכאורה הוא מוקשה, ובקטע שהבאת – הרב מתרץ את הקושי.
      וכך הציטוט המלא [הסוגריים במקור]:
      "אבל שם העצם הוי"ה ב"ה מורה על הבחינה והענין כפי אשר הוא מצדו יתברך שנתבאר למעלה (ואף שגם שם הוי"ה ב"ה נקרא ג"כ מצד התחברותו יתב' ברצונו להעולמות. כי עצמות אדון יחיד א"ס ב"ה בבחי' היותו מופשט מהעולמות לא אתרמיז בשום שם כלל. אעפ"כ העולמות המה בטלים ומבוטלים במציאות נגדו יתברך מצד זה השם הנכבד. והוא מעין הבחי' כפי אשר מצדו יתב'). ולכן נקרא שם העצם שם המיוחד ב"ה": עכ"ל.
      הרב בתחילה אומר ששם העצם הוי"ה ב"ה מורה על הבחינה כפי שהיא מצידו יתברך – דהיינו 'ממלא כל עלמין" ו"אין עוד מלבדו", כפי שהרב כתב לעיל בהרחבה [פ"ט, ובשער ב' פ"ג]. על זה הרב מתקשה במאמר המוסגר – והרי שם הוי"ה הוא השם המבטא את התחברותו של הקב"ה לעולמות, ובעצם בבחינת "סובב כל עלמין" – דהיינו יש עולם, ויש כביכול ישות נבדלת – קוב"ה, ובהכרח הוא כן, שהרי קוב"ה שהוא בבחינת "ממלא כל עלמין" – אין לו שם כלל, ואף "אין סוף" אין ראוי לכנותו!?
      ועל זה התשובה, שאעפ"כ כל העולמות בטלים ומבוטלים כלפיו יתברך [גם בבחינת 'סובב כל עלמין'], ובזה הוי 'מעין הבחינה כפי אשר מצדו יתברך' – בממלא כל עלמין.
      אני ממליץ לשמוע את השיעורים, שם הדברים מתבארים ביתר פירוט.

  6. Avatar זיו מועלם הגיב:

    שלום לרב,
    ברצוני לדעת, אם אני קונה גלקסי כשר בלי גוגל ואני רוצה לשמוע את השיעורים של האתר מה אני עושה?

  7. Avatar ראובן ליבון הגיב:

    לרב השלום והברכה,
    בשער א פרק כ בפסקה הראשונה הרב מזכיר בחינת נפש דרוח, מהי בחינה זו.

    • בועז שלום בועז שלום הגיב:

      לראובן שלום
      הנפש / רוח / נשמה הם שורשים, שלכל אחד מהם יש גם ענפים, דהיינו ניתן לדבר על נפש דנפש, רוח דנפש, נשמה דנפש. וכן על הרוח – נפש דרוח, רוח דרוח, ונשמה דרוח. וכן גם בנשמה.

  8. Avatar ראובן ליבון הגיב:

    לרב השלום והברכה
    עוד אפשר לומר "והוי זהיר בגחלתן" שלא יגיע לשיבוש כמו שהרב סיפר בדרשתו שיש רבנים שחושבים שהאבות הקדושים הם חברינו (כאותו דמתקרי רב ואמר שלומדים אהבה ממבט ראשון מיעקב ורחל עפ"ל).

  9. Avatar ראובן ליבון הגיב:

    לרב השלום והברכה
    שער ג פרק ג חסר

  10. Avatar גבריאל ג"ראפי הגיב:

    לרב בועז מועדים לשמחה.
    נפש החיים שיעור 45 דקה 26.
    הרב מסביר שאנו לא מתפללים ח"ו לספירות אלא לה' לבדו יתברך ואנו מבקשים שיוריד לנו את השפע דרך הספירה הרצויה.
    השאלה: מדוע אנו צריכים לבקש ולהזכיר את הספירה המסוימת? הרי ה' יתברך יודע דרך איזה ספירה להוריד את הבקשה הספציפית שלנו? דוגמא: אם מבקשים ברפאנו למה צריך לומר לה' יתברך תשלח לנו רפואה דרך ספירת תפארת? תודה.

    • בועז שלום בועז שלום הגיב:

      לר' גבריאל שלום
      אכן, לפי ההגיון הזה גם איננו צריכים כלל לומר מה אנו מבקשים, הרי ה' יודע את כל צרכינו?
      אלא בודאי אדם צריך לפרש שיחתו לפני בוראו, וככל שהדבר יותר ממוקד כן ייטב, כמדרש המפורסם על אותו אדם שביקש חמור בלכתו בדרך וכו'.
      כך גם כן ככל שהבקשה עם כוונה גדולה יותר – כנגד הספירה המתאימה – כך מעלתה גדולה וראויה להיענות.

תגובות הגולשים

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

השיעורים באתר לרפואת אביו של הרב,

ר' חיים בן סעדה בתושח"י

קרא פרק תהלים לרפואתו>>

 

דיסק חדש!!

הלכות הבוקר

מכתב מאליהו כרך ה'

תרי עשר - א-ב