שופטים פרק יב

(א) וַיִּצָּעֵק אִישׁ אֶפְרַיִם וַיַּעֲבֹר צָפוֹנָה וַיֹּאמְרוּ לְיִפְתָּח מַדּוּעַ עָבַרְתָּ לְהִלָּחֵם בִּבְנֵי עַמּוֹן וְלָנוּ לֹא קָרָאתָ לָלֶכֶת עִמָּךְ בֵּיתְךָ נִשְׂרֹף עָלֶיךָ בָּאֵשׁ:

מלבי"ם ויצעק איש אפרים – לאפרים חרה לו על שגלעד בחרו ראש וקצין לראש בית יוסף, יען שנצחו המלחמה, והם לא הסכימו על נשיאותו,

והיה להם הטענה שהם גדולים ממנשה בבית יוסף כמ"ש וישם את אפרים לפני מנשה ועי"כ העלילו עליו:

 

(ב) וַיֹּאמֶר יִפְתָּח אֲלֵיהֶם אִישׁ רִיב הָיִיתִי אֲנִי וְעַמִּי וּבְנֵי עַמּוֹן מְאֹד וָאֶזְעַק אֶתְכֶם וְלֹא הוֹשַׁעְתֶּם אוֹתִי מִיָּדָם:

מלבי"ם ויאמר יפתח – אמר ג' טענות:

א) איש ריב הייתי אני ועמי ובני עמון – רק אני בעל הריב כי בני עמון רעצו י"ח שנה את בני גלעד והמלחמה היה מוטל רק עלינו.

ב) ואזעק – אליכם כל הימים זעקנו ולא באתם להושיענו:

 

(ג) וָאֶרְאֶה כִּי אֵינְךָ מוֹשִׁיעַ וָאָשִׂימָה נַפְשִׁי בְּכַפִּי וָאֶעְבְּרָה אֶל בְּנֵי עַמּוֹן וַיִּתְּנֵם ה’ בְּיָדִי וְלָמָה עֲלִיתֶם אֵלַי הַיּוֹם הַזֶּה לְהִלָּחֶם בִּי:

מלבי"ם ג) ואראה כי אינך מושיע – שאם היית מושיע כבר יכלת לעשות זאת מזמן רב,

ועי"כ ואשימה נפשי בכפי – והייתי בסכנה גדולה וה' נתנם בידי בדרך השגחה.

ולמה עליתם אלי היום הזה להלחם בי – ר"ל לעזר לא עליתם כל הזמן העבר,

רק להלחם בי עליתם היום הזה…:

מצודות דוד ואשימה נפשי בכפי – רצה לומר, כמו המחזיק דבר מה בכפו, הנה, בקל יפול כאשר יפתח, כמו כן סכנתי את נפשי 'ואעברה' במלחמה, עם כי היה נוח הדבר שאפול בידם, כי במתי מעט ירדתי במלחמה.

ויתנם ה' בידי – רצה לומר, אם הייתי מפסיד, היה הדין עמכם בצד מה, כי אז יכלתם לומר:  

אילו קראת לנו כעת אחר שהעמידוך ראש בגלעד, היינו הולכים גם אנו ברוב עם והיינו מנצחים,

אבל עתה שניצחתי- על מה זה תתרעמו?:

י"מ ואראה כי אין מושיע- שכאשר יצאתם ממצרים ובאו האמורים והכו אתכם לא עמד לכם כוחכם, וא"כ מזלכם רעוע ולכן לא קראתי אתכם.

 

(ד) וַיִּקְבֹּץ יִפְתָּח אֶת כָּל אַנְשֵׁי גִלְעָד וַיִּלָּחֶם אֶת אֶפְרָיִם וַיַּכּוּ אַנְשֵׁי גִלְעָד אֶת אֶפְרַיִם כִּי אָמְרוּ פְּלִיטֵי אֶפְרַיִם אַתֶּם גִּלְעָד בְּתוֹךְ אֶפְרַיִם בְּתוֹךְ מְנַשֶּׁה:

מע"ל- כאן רואים שלא נהג יפתח כגדעון שריצה את בני אפרים וא"ל שטוב עוללות אפרים מבציר אביעזר, אלא מיד נקבץ עליהם למלחמה, וזה גרם להרג עם רב.

מלבי"ם ויקבץ יפתח – ואחר שראה כי לא רפתה רוחם מדבריו הרכים,

כי אמרו – בני אפרים טענו על שהעיזו אנשי גלעד לבחור את השופט כאלו הם עיקר בית יוסף,

ואנשי אפרים טענו לנגדם לאמר פליטי אפרים אתם – ר"ל אנו הוא עיקר השבט ועמו חצי מנשה שלקחו נחלתם אצלו חבל וגורל אחד כמ"ש בספר יהושע,

ואתם גלעד – שלקחתם מעבר הירדן, פלטים אתם מן השבט, כי היה מקומכם הראוי בתוך אפרים בתוך מנשה – רק הלכתם לפלטה אל עבר הירדן, ואיך תעיזו לבחור קצין שוטר ומושל?:

מצודות דוד כי אמרו וגו' – רצה לומר, מה שהגלעדים הרבו להכות בבני אפרים בשטף אף,

היה על כי בני אפרים ביזו אותם ואמרו להם 'פליטי אפרים' וכו',

רצה לומר, כערך הפחותים שבבני אפרים, כן אתם בני גלעד נחשבים בתוך בני אפרים ובתוך בני מנשה, ואפילו המכובדים שבכם נחשבים בעיני כל בני יוסף כהפחותים שבבני אפרים:

 

 (ה) וַיִּלְכֹּד גִּלְעָד אֶת מַעְבְּרוֹת הַיַּרְדֵּן לְאֶפְרָיִם וְהָיָה כִּי יֹאמְרוּ פְּלִיטֵי אֶפְרַיִם אֶעֱבֹרָה וַיֹּאמְרוּ לוֹ אַנְשֵׁי גִלְעָד הָאֶפְרָתִי אַתָּה וַיֹּאמֶר לֹא:

מצודות דוד מעברות – רצה לומר העמידו שומרים במקום מעבר הירדן, אשר יעברו בו בני אפרים.

כי יאמרו – כאשר אמרו אעבור הירדן.

פליטי אפרים – בני אפרים הפחותים, כי החשובים היו ידועים וניכרים, ולא היו צריכים לשאול אם הוא אפרתי.

 

(ו) וַיֹּאמְרוּ לוֹ אֱמָר נָא שִׁבֹּלֶת וַיֹּאמֶר סִבֹּלֶת וְלֹא יָכִין לְדַבֵּר כֵּן וַיֹּאחֲזוּ אוֹתוֹ וַיִּשְׁחָטוּהוּ אֶל מַעְבְּרוֹת הַיַּרְדֵּן וַיִּפֹּל בָּעֵת הַהִיא מֵאֶפְרַיִם אַרְבָּעִים וּשְׁנַיִם אָלֶף:

רש"י אמר נא שבולת – שבולת הנהר הזה אעבור. ולא יכין לדבר כן – שהיו מגמגמים בלשונם:

מע"ל- א"ל לו תאמר שבלת- שהע"ז עברה ובלתה מן העולם, והוא אמר סיבולת- סיב- רק זקנה אבל לא בלתה, ולכך הרגוהו.

וזה שרמז יעקב וידגו לרוב – שנתפסו בגרונם כדגים, שלא יכלו לבטא ש' בגרונם.

 

(ז) וַיִּשְׁפֹּט יִפְתָּח אֶת יִשְׂרָאֵל שֵׁשׁ שָׁנִים וַיָּמָת יִפְתָּח הַגִּלְעָדִי וַיִּקָּבֵר בְּעָרֵי גִלְעָד:

רד"ק בערי גלעד – דרך הדרש בזה שהוכה בשחין כבד והיה נופל איברים מעיר לעיר ובכל עיר שהיה נופל איברו היה נקבר שם וזה היה לו עונש שהרג בתו ולא נשאל על נדרו

ובדרך הפשט פירוש בערי הגלעד באחת מערי הגלעד וכמוהו בשתים תתחתן בי באחת משתים ועל עיר בן אתונות בן אחת האתונות:

 רלב"ג בערי הגלעד- כי יפתח מפני שלא השאיר אחריו בן או בת שיהיה נקרא בהם שמו, צוה שיקברו עצמותיו בכל ערי גלעד קצת פה וקצת פה כדי שיהי' לו זכר באותן המקומות שהציל מיד מלך בני עמון:

מע"ל – אחז"ל שבני אפרים באו להלחם גם משום שהקריב יפתח את בתו, וא"ל לו היית קורא לנו לא היית צריך לנדר.

והיה שם פנחס שלא מיחה כנגדם ואחז"ל שהקולר תלוי בצווארו רח"ל ולכן נסתלקה ממנו הנבואה.

 

(ח) וַיִּשְׁפֹּט אַחֲרָיו אֶת יִשְׂרָאֵל אִבְצָן מִבֵּית לָחֶם:

רד"ק אבצן מבית לחם – אמרו רז"ל אבצן זה בועז ללמדך שלא יתגאה אדם לא בעושר ולא בבנים, כי אבצן עשה ששים סעודות בין בניו ובנותיו ובכלן לא זימן מנוח לפי שהיה עקר והיה אומר כודנתא עקרתא במאי פרע לי?

ואירע לו מפני זה שכולן מתו בחייו והיה לו למנוח בן קיים והיה שופט ישראל כי ראה השם בעלבונו.

ולפי דרך הפשט ספר הכתוב נשואי בניו ובנותיו לספר ההצלחה הגדולה שהיתה לו בבנים ובבנות כי כלם השיאם בחייו ובאמת היו בו דברים טובים אשר בשכרם הגיע לזאת ההצלחה ולמעלה גדולה להיותו שופט ישראל:

מע"ל- אבצן מלשון צינון, שיכל לצנן תאוותו כאשר ירדה אליו רות אל הגורן, וזהו ג"כ השם בו-עז שהתגבר בעוז על יצרו הרע.

ועוד נקרא אבצ[א]ן משום משום שהיה רועה את צאן ישראל באמונה.

 

(ט) וַיְהִי לוֹ שְׁלֹשִׁים בָּנִים וּשְׁלֹשִׁים בָּנוֹת שִׁלַּח הַחוּצָה וּשְׁלֹשִׁים בָּנוֹת הֵבִיא לְבָנָיו מִן הַחוּץ וַיִּשְׁפֹּט אֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁבַע שָׁנִים:

מצודות דוד שלח החוצה –סיפר כאן מגודל הצלחתו שהשיא בחייו כל בניו, עם כי רבו:

 

(י) וַיָּמָת אִבְצָן וַיִּקָּבֵר בְּבֵית לָחֶם: (יא) וַיִּשְׁפֹּט אַחֲרָיו אֶת יִשְׂרָאֵל אֵילוֹן הַזְּבוּלֹנִי וַיִּשְׁפֹּט אֶת יִשְׂרָאֵל עֶשֶׂר שָׁנִים: (יב) וַיָּמָת אֵלוֹן הַזְּבוּלֹנִי וַיִּקָּבֵר בְּאַיָּלוֹן בְּאֶרֶץ זְבוּלֻן:(יג) וַיִּשְׁפֹּט אַחֲרָיו אֶת יִשְׂרָאֵל עַבְדּוֹן בֶּן הִלֵּל הַפִּרְעָתוֹנִי: (יד) וַיְהִי לוֹ אַרְבָּעִים בָּנִים וּשְׁלֹשִׁים בְּנֵי בָנִים רֹכְבִים עַל שִׁבְעִים עֲיָרִם וַיִּשְׁפֹּט אֶת יִשְׂרָאֵל שְׁמֹנֶה שָׁנִים:

רד"ק רוכבים על שבעים עיירים – הספור הזה גם כן להודיע הצלחתו שראה בנים ובנות ובני בנים גדולים אנשים רוכבים על עיירים כלומר מרוב עשרם וגדולתם לא היו צריכין להתעסק במלאכה אחרת ובעבודת הארץ אלא רוכבים על עיירים ונתמנה שופט ישראל:

 

(טו) וַיָּמָת עַבְדּוֹן בֶּן הִלֵּל הַפִּרְעָתוֹנִי וַיִּקָּבֵר בְּפִרְעָתוֹן בְּאֶרֶץ אֶפְרַיִם בְּהַר הָעֲמָלֵקִי:

כתבי הרמ"ע מפאנו – ספר גלגולי נשמות – אות ע

[א] עבדון בן הלל הפרעתוני נקבר בפרעתון, והוא מאפרים מהשופטים, ובא לפרוע חוב אביו, והוא מגלגול דאותו שטעה בקץ הנקרא גוון שותלח בנו זבד בנו, והרגום אנשי גת מאתים אלף, שטעו בקץ והוליך מאתים אלף משבטו של אפרים חוץ למצרים ומתו שם ילקוט שמעוני (בשלח רמז רכ"ז), והם המתים שהחיה יחזקאל בבקעת דורא, ואמר שם שאחד היה והיה שמו גוון מבני בניו של אפרים, ואמר נגלה [עלי] הקב"ה להוציא אתכם מארץ מצרים,

והוא התגלגל אח"כ בבן כוזיבא, ועל כי לא השלים תקונו נקרא בשם כוזיבא, וכדאיתא במדרש רבה איכה [פ"ב פסוק בלע] כי הרבה מחכמי הדור ההוא סברו שהוא משיח, ועיין שם כל הנאמר עליו ונהרג גם הוא שם.

ותיקונו יהיה משיח בן אפרים, וגם שם יהרג כי אז נתקן, וזה רמזו בסנהדרין פרק חלק (דף צ"ח א') אין בן דוד בא עד שיתבקש דג לחולה ולא ימצא, דג זה משיח בן יוסף דכתיב וידגו לרב, לחולה הם ישראל שיהיו שבוים בצרה ולא ימצא, ואז יגלה בן דוד במהרה בימינו:

Print Friendly, PDF & Email

0 תגובות על “שופטים פרק כא”

בעת כתיבת תגובה - נא ציין את שם הסרטון / קובץ השמע, על מנת שנבין אותך טוב יותר, תודה.

תגובות הגולשים

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

השיעורים באתר לרפואת אביו של הרב,

ר' חיים בן סעדה בתושח"י

קרא פרק תהלים לרפואתו>>

 

דיסק חדש!!

הלכות הבוקר

מכתב מאליהו כרך ה'

תרי עשר - א-ב