שופטים פרק י

(א) וַיָּקָם אַחֲרֵי אֲבִימֶלֶךְ לְהוֹשִׁיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל תּוֹלָע בֶּן פּוּאָה בֶּן דּוֹדוֹ אִישׁ יִשָּׂשׂכָר וְהוּא ישֵׁב בְּשָׁמִיר בְּהַר אֶפְרָיִם:

מלבי"ם להושיע את ישראל – כי אבימלך לא הושיע אותם רק השתרר עליהם.

 בן דודו – כך שמו.

ורד"ק כתב שי"מ בן דודו של אבימלך בן אחי אביו עיי"ש, ואיך היה איש יששכר?:

שער הפסוקים – פרשת וארא

ולהיות יעבץ בעל נדרים, כמש"ה (ד"ה א' ד') ויקרא יעבץ ויאמר אם וגו', ואעפ"י שהיה מקיימם, כתיב (קהלת ה' ד') טוב אשר לא תדור וגו'. ולכן בא אח"כ בגלגול תולע בן פואה, הנזכר בספר שופטים. ואז תקן עון היותו תחלה מרבה בנדרים. ולכן נקרא תולע, לרמוז מה שקלקל בתחלה, שהיה דמיון התולעת, שאין כחו אלא בפיו כמ"ש ז"ל, וכן היה נודר בפיו, ועי"כ נעשה בקשתו:

וגם עתה קלקל באופן אחר, והוא, כי מן הראוי לשופט אשר יהיה בדורו, ללכת מעיר לעיר, לשפוט את העם משפט צדק, וכי יהיה בין איש לחבירו משפט אחד, ואין בידם ממון ללכת אל עיר השופט, נמצא כי הדין שהוא אחד מג' עמודים שהעולם עומד עליהם מתבטל. והנה בתולע כתיב, (שופטים י' א') וישב בשמיר בהר אפרים, וארז"ל שנתיישב בהר אפרים, ולא היה מסבב מעיר לעיר:

ולכן נתגלגל אח"כ בשמואל הנביא, ואז תקן עון הנזכר, כדכתיב (שמואל ז' ט"ז) וסבב מדי שנה בשנה ותשובתו הרמתה. ולא עוד, אלא שאפילו שהיה לצרכם, לא חמור אחד מהם לקח, כנזכר בפסוק, מה שלא עשה שום שופט, וכל זה היה כדי לתקן העון הזה בכל כחו:

כתבי הרמ"ע מפאנו – ספר גלגולי נשמות – אות ת

[ד] תולע בן פואה, והוא היה ישב בשמיר, כי הוא בניהו בן יהוידע, והוא הביא השמיר כמבואר בגיטין בפרק מי שאחזו [ס"ח א'], וגם כי מלת תולע רמז לשמיר כי הוא תולעת, ובמדרש כי לא היה השמיר בחייו, ולכן לא מסר שלמה המלך עליו השלום לאחד מעבדיו, כי [לא] רבים היו מכירים אותו זולת לבניהו, והוא אמר לשלמה שיעשה כך וכך:

 

(ב) וַיִּשְׁפֹּט אֶת יִשְׂרָאֵל עֶשְׂרִים וְשָׁלֹשׁ שָׁנָה וַיָּמָת וַיִּקָּבֵר בְּשָׁמִיר:

(ג) וַיָּקָם אַחֲרָיו יָאִיר הַגִּלְעָדִי וַיִּשְׁפֹּט אֶת יִשְׂרָאֵל עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה:

(ד) וַיְהִי לוֹ שְׁלֹשִׁים בָּנִים רֹכְבִים עַל שְׁלֹשִׁים עֲיָרִים וּשְׁלֹשִׁים עֲיָרִים לָהֶם לָהֶם יִקְרְאוּ חַוֹּת יָאִיר עַד הַיּוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ הַגִּלְעָד:

רד"ק ושלשים עירים להם – כמו ערים והוא דרך צחות

ספור זה להודיע סבת היותו שופט כי גדול היה ונכבד בעושר ובבנים וכבוד

וכל אחד מבניו היה נכבד רוכב על עיר אתון -חמור הצעיר הנבחרים בארצות ההם לרכוב.

להם יקראו חות יאיר פי' כי יאיר בן מנשה הלך וילכד את חותיהן [חות הגלעד], ויקרא אתהן חות יאיר,

ועל דוגמת גבורת יאיר זה אל יאיר הקודם, קראו ג"כ לעריו הכוללים בשם הכינוי חות יאיר, ויש הבדל בין קרא (המורה על קריאת השם) שבא אחריו מלת את ובין אם בא אחריו למ"ד, שקרא שאחריו את, היא קריאת שם העצם,

וקרא שאחריו למ"ד הוא הכינוי הנטפל על שמו הקודם,

ואצל יאיר הראשון היה שמם העצמי חות יאיר, לכן כתיב ויקרא אתהן, 

ואצל יאיר זה היה רק כינוי השם, ולכן אמר להם יקראו כי לא היה זה שמם העצמי.

(ה) וַיָּמָת יָאִיר וַיִּקָּבֵר בְּקָמוֹן: (ו) וַיֹּסִפוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲשֹוֹת הָרַע בְּעֵינֵי ה’ וַיַּעַבְדוּ אֶת הַבְּעָלִים וְאֶת הָעַשְׁתָּרוֹת וְאֶת אֱלֹהֵי אֲרָם וְאֶת אֱלֹהֵי צִידוֹן וְאֵת אֱלֹהֵי מוֹאָב וְאֵת אֱלֹהֵי בְנֵי עַמּוֹן וְאֵת אֱלֹהֵי פְלִשְׁתִּים וַיַּעַזְבוּ אֶת ה’ וְלֹא עֲבָדוּהוּ:

מלבי"ם ויוסיפו – כי עד עתה בחיי השופטים עבדו את ה' וכמו שאמר והיה במות השופט (למעלה ב'). 
רש"י את הבעלים וגו' – שבע עבודות זרות נמנו כאן.

ויעזבו את ה' ולא עבדוהו – אפילו בשותפות עם אלו:

ואחז"ל שאמר הקב"ה אפי' כתורמוס הזה הנאכל בקינוח סעודה לא עשאוני בני.

משל למלך שעשה א' מעבדיו סעודה והזמין לכל חיילות המלך ולא הזמין למלך עצמו א"ל המלך הלואי היית עושה אותי כחייל עכ"פ ומזמין אותי.

אחז"ל שהיו להם 365 בתי ע"ז בדמשק והיו עובדים כל אחד ביומו והיו עובדים יום א' בשנה את כל הע"ז שבעולם ואפי' אז לא עבדו את ה'!

ההגיון – מפני שה' אלקי אמת וממילא אם אעבוד אותו זה מחייב אותי, ומגביל אותי ללכת אחר תאוות ליבי, ולכן הוא מוכן ללכת אחר כל האלוהויות ולא אחר ה'!

 

(ז) וַיִּחַר אַף ה’ בְּיִשְׂרָאֵל וַיִּמְכְּרֵם בְּיַד פְּלִשְׁתִּים וּבְיַד בְּנֵי עַמּוֹן:

(ח) וַיִּרְעֲצוּ וַיְרֹצְצוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּשָּׁנָה הַהִיא שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה אֶת כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בְּאֶרֶץ הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בַּגִּלְעָד:

מלבי"ם וירעצו וירצצו כו' בשנה ההיא – רצה לומר:
א) שתיכף נענשו,
ב)
 שתיכף בשנה הראשונה היה קושי השיעבוד, ונמשך י"ח שנה.
מע"ל וירעצו- שלא הקלו כלל עולם מעליהם ולא כקונה עבד שאחר שנכנע לפניו מפחית עולו.

רד"ק בשנה ההיא – פירשו המפרשים כמו מהשנה ההיא.

 

 (ט) וַיַּעַבְרוּ בְנֵי עַמּוֹן אֶת הַיַּרְדֵּן לְהִלָּחֵם גַּם בִּיהוּדָה וּבְבִנְיָמִין וּבְבֵית אֶפְרָיִם וַתֵּצֶר לְיִשְׂרָאֵל מְאֹד: (י) וַיִּזְעֲקוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה’ לֵאמֹר חָטָאנוּ לָךְ וְכִי עָזַבְנוּ אֶת אֱלֹהֵינוּ וַנַּעֲבֹד אֶת הַבְּעָלִים:

מלבי"ם [ו' מיותרת?] וכי עזבנו – פי' הם חשבו שהגם שעבדו את הבעלים לא עזבו את ה' כי שמו את הבעל כממוצע בינם ובין ה',

ואמרו הגם שחטאנו בכ"ז וכי עזבנו את אלהינו ונעבד את הבעלים? – בתמיהה,

הלא חשבנו את הבעל כסרסור בינינו ובין ה'!

 

(יא) וַיֹּאמֶר ה’ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֲלֹא מִמִּצְרַיִם וּמִן הָאֱמֹרִי מִן בְּנֵי עַמּוֹן וּמִן פְּלִשְׁתִּים:

 י"ם ויאמר ה' – הודיעם ע"י נביא שלא יאמרו שלא חטאו,

אמר להם הלא ממצרים ומן האמורי רצה לומר כמו שהצלתיכם בימי קדם ממצרים ומן האמורי,

הלא כן מן בני עמון ומן פלשתים הלוחצים אתכם עתה יכול אני להושיעכם,

(ולכן אמר מן בני עמון בלא וא"ו החיבור, שרצה לומר כמו ממצרים כן מן בני עמון).


(יב) וְצִידוֹנִים וַעֲמָלֵק וּמָעוֹן לָחֲצוּ אֶתְכֶם וַתִּצְעֲקוּ אֵלַי וָאוֹשִׁיעָה אֶתְכֶם מִיָּדָם:

רד"ק  ויאמר ה' אל בני ישראל – על ידי נביא:

רש"י  הלא ממצרים – שבע תשועות יש כאן, כנגד שבע עבודות זרות שהיו עובדים:  

מלבי"ם וצידונים – רצה לומר ובל תאמרו כי חשבתם שרק בימי קדם עשיתי נפלאות לא בדורות אלה, 

הלא צידונים ועמלק ומעון לחצו אתכם, וזה היה בדורות אחרונים ותצעקו אלי ואושיעה אתכם מידם.

(יג) וְאַתֶּם עֲזַבְתֶּם אוֹתִי וַתַּעַבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים לָכֵן לֹא אוֹסִיף לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם:

מלבי"ם ומה שאמרתם וכי עזבנו את ה'? התשובה לזה ואתם עזבתם אותי באמת ותעבדו אלהים אחרים, לא כדבריכם, לכן לא אוסיף להושיע אתכם.

 (יד) לְכוּ וְזַעֲקוּ אֶל הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בְּחַרְתֶּם בָּם הֵמָּה יוֹשִׁיעוּ לָכֶם בְּעֵת צָרַתְכֶם:

מלבי"ם לכו וזעקו אל האלהים – אחר אשר בחרתם בם – הלא ראוי שהמה יושיעו לכם בעת צרתכם – לא אנכי:

 

 (טו) וַיֹּאמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה’ חָטָאנוּ עֲשֵׂה אַתָּה לָנוּ כְּכָל הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ אַךְ הַצִּילֵנוּ נָא הַיּוֹם הַזֶּה:

(טו-יז) מ"ש עשה לנו כטוב בעיניך והלא לא חפץ להושיעם,

מ"ש שבני עמון חנו בגלעד סותר למ"ש למעלה שעברו את הירדן, וגם יקשה שבסי' יא פכ"ט אמר שיפתח עבר את הירדן ומשמע שבני עמון שבו לביתם ונלחם עמהם בעריהם:

מלבי"ם ויאמרו חטאנו – התוודו חטאם, רק אמרו למה תעניש אותנו בידי אדם עשה אתה לנו ככל הטוב בעיניך – כענין נפלה נא ביד ה' וביד אדם אל אפולה, ועז"א אך הצילנו – מידי אדם:

 

(טז) וַיָּסִירוּ אֶת אֱלֹהֵי הַנֵּכָר מִקִּרְבָּם וַיַּעַבְדוּ אֶת ה’ וַתִּקְצַר נַפְשׁוֹ בַּעֲמַל יִשְׂרָאֵל:

רד"ק- הרמב"ם פי' נפשו רצונו ופי' ותקצר נפשו יחדל רצונו מלהגדיל עמל ישראל כי בתחילה כשעשו הרע בעיניו היה חפצו בעמלם ובצרתם וכשקרה להם מה שקרה צרות רבות ורעות ונכנעו ושבו אל ה' ויעבדוהו רחם עליהם וחדל רצונו מלהגדיל עוד עמלם.

רלב"ג והנה קצר רצון הש"י מהושיע אותם תשועה שלימה

כמו הענין בתשועות הקודמות בסבת עמל ישראל

אמר זה ע"ד דברה תורה כלשון בני אדם שהם כאילו סבבו לש"י עמל ויגיעות להצילם ולשוב להצילם פעמים רבות, מצד היותם שונים במריים ככלב שב על קיאו

מלבי"ם מ"ש ותקצר נפשו נלאו בו המפרשים,

ותקצר נפשו בעמל ישראל – ע"י תשובתם, נפשו ורצונו קצר את עמל ישראל בל יארך עוד, ובל יוסיף האויב לעבור את הירדן ולהאריך ולהוסיף את עמלם. 
ובמו"נ ח"א פמ"ח פירש:
 רצה לומר רצון האל לא יכול לסבול ולראות עוד את עמל ישראל וצרתם.

 

 (יז) וַיִּצָּעֲקוּ בְּנֵי עַמּוֹן וַיַּחֲנוּ בַּגִּלְעָד וַיֵּאָסְפוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּחֲנוּ בַּמִּצְפָּה:

רד"ק ויחנו בגלעד – היא העיר שלכדו בני מכיר בן מנשה ועתה נאספו בני עמון וחנו בגלעד שחשבו ללכדה וכשראו בני ישראל זה נאספו וחנו במצפה להלחם בבני עמון וכיון שראו שנאספו בני ישראל חדלו להם בני עמון ושבו להם לארצם.

מלבי"ם ויצעקו – זה היה מאת ה' שבני עמון שכבר עברו את הירדן להלחם ביהודה ובנימין (כנ"ל ט') שבו לחזרה ויחנו בגלעד, שם לחצום זה י"ח שנה, ובזה קצר עמלם בל יתפשט על כל השבטים. 

ויאספו ב"י – אבל ב"י כבר התאספו ג"כ בעת עברו את הירדן, וגלעד שעבד אליו גם הוא בקש לו ראש.

(יח) וַיֹּאמְרוּ הָעָם שָׂרֵי גִלְעָד אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ מִי הָאִישׁ אֲשֶׁר יָחֵל לְהִלָּחֵם בִּבְנֵי עַמּוֹן יִהְיֶה לְרֹאשׁ לְכֹל יֹשְׁבֵי גִלְעָד:

מע"ל אשר יחל- שיפתח בקרב ולא ימתין עד שבני עמון יבואו להלחם כנגדנו.

Print Friendly, PDF & Email

0 תגובות על “שופטים פרק כא”

בעת כתיבת תגובה - נא ציין את שם הסרטון / קובץ השמע, על מנת שנבין אותך טוב יותר, תודה.

תגובות הגולשים

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

השיעורים באתר לרפואת אביו של הרב,

ר' חיים בן סעדה בתושח"י

קרא פרק תהלים לרפואתו>>

 

דיסק חדש!!

הלכות הבוקר

מכתב מאליהו כרך ה'

תרי עשר - א-ב