השיעורים באתר לעילוי נשמת אביו של הרב,

ר' חיים בן סעדה זלה"ה

קרא פרק תהלים לעילוי נשמתו>>

 

דרוש מתנדב לזיכוי הרבים >>

 
תהלים

תהלים פרק ד

(א) לַמְנַצֵּ֥חַ בִּנְגִינ֗וֹת מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד:

רש"י למנצח בנגינות – מזמור זה יסד דוד שיאמרוהו בני לוי המנצחין בנגינות בשיר על הדוכן, לשון נצוח נופל במתחזקים בעבודה כענין שנא' (עזרא ג) יעמדו הלוים מבן עשרים שנה ומעלה לנצח על מלאכת בית ה':

אבן עזרא למנצח בנגינות – אמר הגאון כי זה המזמור לדוד ונתנו לאחד מן המשוררים לנגן אותו תמיד כמו לנצח ואחרים אמרו כי המנצח הוא הפקיד שהוא שׂר על המנגנים כמו ומנצחים עליהם וזהו הנכון

ונפתח למ"ד למנצח בעבור היותו ידוע

וטעם בנגינות [ל' רבים-] שיש לו שתי נעימות. ויש אומרים כלי שיר נקרא נגינות.

ולפי דעתי שהיו בישראל [מ]נגינות ושירות על נעימות רבות, וטעם בנגינות שהיה תחלת שיר,

והנה נכתב עם זה המזמור – הניגון, וככה 'למעלות' ו'המעלות' ו'על עלמות' [א.ה. עלמות אותיות מעלות] ו'על אילת השחר' ו'על יונת אלם' ו'על מחלת':

רד"ק למנצח בנגינות מזמור לדוד. אמרו רבותינו ז"ל (שו"ט כאן): המזמור הזה נאמר בשלשה מיני שבח: בניצוח בניגון במזמור.

והנראה, כי המנצח הוא אשר היה על המשוררים. ועל ידי המנצחים היו נאמרים המזמורים.

והיו נותנים אותם למנגנים [בכלים] ולמשוררים [בפה],

ולא תמצא בשום מקום "למשורר" ו"למנגן", אלא "למנצח".

וכן בתפלת חבקוק (ג, יט) למנצח בנגינותי, וכן כתוב (דהי"א כג, ד) לְנַצֵּחַ על מלאכת בית ה',

וכתיב (שם טו, כא) בְּכִנֹּרוֹת על השמינית לְנַצֵּחַ.

ויש שהיה מנצח על כלי הנקרא נגינות, ויש על כלי הנקרא שמינית.

ועם הכלים היו נאמרים השירים והניגונים והתהלות, כל אחד לפי ניגונו הידוע אצלם,

כי חכמה גדולה היתה והיא תעורר הנפש הַחֲכָמָה, והיא נחלקת ונספרת בכלל החכמות החיצונות.

והכלים שהיו בבית המקדש להלל הם נבלים וכנורות ומצלתיים וחצוצרות ושופר.

והיו הכלים נחלקים על נגינות ידועות אצלם. יש מהנגינות הנקרא עֲלָמוֹת,

כמו שכתוב (שם פסוק כ) וכתוב (מזמור מו, א) על עלמות שיר.

ויש שנקרא נגינות, ובו היה נאמר זה המזמור. ויש מהם נקרא משכיל. ויש מהם נקרא מִכְתָּם. ויש שגיון. ויש מהם נחילות. ויש שגיונות. ויש גִּתִּית.

ויש נקרא מן הכלים עשור. ויש עוגב. ויש מִנים. וכל אחד חלוק בנגינתו כמו שהוא ידוע אצל בעלי החכמה.

ומצאנו כתוב אחד אומר (דהי"א כג, ה): וארבעת אלפים מהללים לה' בכלים אשר עשיתי להלל.

ולא נודע אם אשר היו הכלים בידם הם אשר היו אומרים המזמור בפיהם, או אם היו יחד המשוררים בפה, וכנגדם אשר היו מנגנים בכלים.

ומצאנו כתוב אחד אומר (דהי"ב ז, ו) והלויים בכלי שיר ה' אשר עשה דויד המלך לְהֹדוֹת לה' כי לעולם חסדו בהלל דויד בידם והכהנים מחצצרים נגדם.

ועוד כתיב (שם כט, כח): והשיר משורר וְהַחֲצֹצְרוֹת מַחְצְצרִים. והחצוצרות לבדם היו ביד הכהנים,

כמו שכתוב (במדבר י, ח): ובני אהרן הכהנים יתקעו בחצוצרות, ושאר הכלים היו ביד הלויים.

וכן כתיב (דהי"ב כט, כו): ויעמדו הלויים בכלי דויד והכהנים בחצוצרות:

מלבי"ם למנצח, מזמור זה תקן בעת שהיה רעב בימי דוד שלש שנים, ולרד"ק גם מזמור זה נא' בברחו מפני אבשלום.

וליצני הדור אמרו שהוא בעבור חטא דוד, ודוד שאל אז בה' ויאמר ה' אל שאול ואל בית הדמים על אשר הרג את הגבעונים, ופייסו את הגבעונים וירד הגשם,

ואז הקריב זבחי צדק, ר"ל זבחי תודה בעבור שנתברר צידקו שלא היה הרעב בעבור חטאו,

ומזמור זה נחלק לג' חלקים המצויינים במלת סלה:

 

(חלק א')

(ב) בְּקָרְאִ֡י עֲנֵ֤נִי ׀ אֱלֹ֮הֵ֤י צִדְקִ֗י בַּ֭צָּר הִרְחַ֣בְתָּ לִּ֑י חָ֝נֵּ֗נִי וּשְׁמַ֥ע תְּפִלָּתִֽי:

מלבי"ם בקראי אומר עת אקרא בתפלה ענני מפני שלשה דברים,

א] מצד שאתה אלהי צדקי, מצד שאתה יודע צדקתי ומעשי הטובים,

ב] מצד הרחמים ומצד שאתה רגיל תמיד לענות בעת צרה, וז"ש הלא תמיד בצר הרחבת לי,

ג] מצד החנינה ומתנת חנם, כמ"ש וחנותי את אשר אחון אעפ"י שאינו כדאי, וז"ש חנני ושמע תפלתי:

מלבי"ם ביאור המילות אלהי צדקי, המשגיח על צדקי ויודע כי צדקתי, ומוסיף חנני מצד החנינה, אף שלא ע"פ צדקי:

 

(ג) בְּנֵ֥י אִ֡ישׁ עַד־מֶ֬ה כְבוֹדִ֣י לִ֭כְלִמָּה תֶּאֱהָב֣וּן רִ֑יק תְּבַקְשׁ֖וּ כָזָ֣ב סֶֽלָה:

מלבי"ם בני איש אחרי הקדמה הזאת מסב פניו אל לצני הדור שאמרו שהיה הרעב בעבור חטאו,

אומר אתם בני איש. דרככם הפוך מדרכי ה',

ראו עד מה כבודי לכלימה, עד כמה השתדלו להכלים כבודי,

תאהבון ריק, תבקשו כזב ר"ל או שתאהבו להכלים אותי ע"י דבר ריק שאין בו ממש

ותעשו ממנו דבר גדול להגדיל עלי עקב,

או אם גם דבר ריק לא תמצאו תבקשו ותמציאו דבר כזב ועלילת שקר:

מלבי"ם ביאור המילות בני איש, אתם הפך מבני אלהים,

עד מה, כמו עד כמה תשתדלו בזה שיהיה כבודי לכלימה, הפך מהשתדלות אלהים לכבדני:

רש"י בני איש – בני אברהם יצחק ויעקב הקרוים איש, באברהם נאמר (בראשית כ) השב את אשת האיש, ביצחק נאמר (שם בראשית כד) מי האיש הלזה ביעקב נאמר (שם בראשית כה) איש תם:

עד מה כבודי לכלימה – עד מתי אתם מבזים אותי (ש"א שמואל א' כב) ראיתי את בן ישי, (שם שמואל א' כה) מי דוד ומי בן ישי, (שם שמואל א' כב) בכרות בני עם בן ישי, (שם שמואל א' כ) כי בוחר אתה לבן ישי, אין לי שם:

תבקשו כזב – תרדפו למצוא כזבים כגון הזיפים שמלשינים עלי ולי היו מראים שלום וכיוצא בהם דילטורין שהיו בימי שאול (שם שמואל א' כג) הלא דוד מסתתר בגבעת החכילה וכן הרבה:

 

 (חלק ב')

 (ד) וּדְע֗וּ כִּֽי־הִפְלָ֣ה ה֭' חָסִ֣יד ל֑וֹ ה֥' יִ֝שְׁמַ֗ע בְּקָרְאִ֥י אֵלָֽיו:

מלבי"ם ודעו, ר"ל עתה דעו שה' ענני מפני שני דברים,

א] מצד שהפלה ה' חסיד לו שהבדיל את החסיד בהפלאה והשגחה פרטית לברר צדקו,

ב] מצד שה' ישמע תמיד בקראי אליו, לכן:

מלבי"ם ביאור המילות הפלה, ענין הבדלה והפרשה, כמו והפלה בין מקנה ישראל,

ובא על הבדלה שהוא בדרך הפלאה והשגחה בדרך הפלאיי:

 

(ה) רִגְז֗וּ וְֽאַל־תֶּ֫חֱטָ֥אוּ אִמְר֣וּ בִ֭לְבַבְכֶם עַֽל־מִשְׁכַּבְכֶ֗ם וְדֹ֣מּוּ סֶֽלָה:

מלבי"ם רגזו מה', ואל תחטאו להוציא דבה על דוד,

ונגד מה שאתם מזכירים עליו חטא בת שבע,

אמרו בלבבכם על משכבכם עָוֶל של משכבכם, מה שאתם חטאתם במשכב,

ודמו – ושתקו מלהוציא דבה על דוד:

מלבי"ם ביאור המילות רגזו, מענין פחד, כמו ורגזו וחלו מפניך:

על משכבכם, מלת על נגזר מן עָוֶל וְעַוְלָה כמו ישור על אנשים (איוב ל"ג) וכמש"ש, ומשכב כינוי לתשמיש,

כמו למשכב דודים, משכבי אשה, עול שעשיתם במשכב עריות זאת חשבו בלבבכם ודומו:

 

(חלק ג')

(ו) זִבְח֥וּ זִבְחֵי־צֶ֑דֶק וּ֝בִטְח֗וּ אֶל־הֽ':

מלבי"ם זבחו, מסב פניו אל הכהנים המקריבים את הזבחים, זבחו את הזבחים שהבאתי,

(וקראם זבחי צדק שבאו להודות על שנתברר צדקו של דוד) ובטחו אל ה' שיתן מטר על הארץ:

מלבי"ם ביאור המילות זבחי צדק, הזבחים נקראים ע"ש הדבר שיובאו עליו,

זבחי תודה זבחי שלמים, וזבחי צדק מובאים על התברר צדקו:

רש"י זבחו זבחי צדק – הצדיקו מעשיכם והרי אתם כמקריבים זבחים:

ובטחו אל ה' – שישפיע לכם טובה ואל תחטאו לו בשביל ממון שאתם מצפים לקבל שכר מאת שאול:

 

(ז) רַבִּ֥ים אֹמְרִים֘ מִֽי־יַרְאֵ֪נוּ֫ ט֥וֹב נְֽסָה־עָ֭לֵינוּ א֨וֹר פָּנֶ֬יךָ הֽ':

מלבי"ם רבים אומרים, בעת הרעב יאמרו מי יראני טוב שיבא הגשם,

ושה' ינוסס עליהם אור פניו והשגחתו אשר נעלם מאתם בעת הרעב והסתרת פנים:

רש"ינסה עלינו – הרם עלינו לנס את אור פניך לשון הרימו נס (ישעי' מט) ארים ניסי

רד"ק …ומלת נסה בסמ"ך תחת השי"ן ובה"א תחת האל"ף, והוא כמו נְשָׂא:

 

(ח) נָתַ֣תָּה שִׂמְחָ֣ה בְלִבִּ֑י מֵעֵ֬ת דְּגָנָ֖ם וְתִֽירוֹשָׁ֣ם רָֽבּוּ:

מלבי"ם נתתה, ועתה נתתה שמחה בלבי מן העת שהתחילו להרבות דגנם ותירושם כשנפסק הרעב, ועי"כ.

רש"י רבים אומרים מי יראנו טוב – רבים מישראל יש שרואין רשעים בעושר ובשלוה

ואומרים "מי יראנו טוב להיות עשירים ומשיגי תאוה כאלו":

…אבל אני איני מקנא בהם כי שמחה נתונה בלבי מעת דגנם ותירושם רבו

בטוח אני אם למכעיסים כך לעושי רצונו על אחת כמה וכמה לעתיד לבא שהוא יום קבול שכרם:

 

 

מדרש תהלים (שוחר טוב; והובא גם בילקוט) מזמור ד

[יא] [ד, ח] נתתה שמחה בלבי מעת דגנם ותירושם רבו. אמרו ישראל מה אומות העולם על ידי שעשו שבע מצות השבעת להם טובות בעולם הזה במתן שכרן, אנו שנצטוינו תרי"ג מצות, על אחת כמה וכמה שתשפיע לנו טובות בעולם הבא,

לפיכך כשאנו רואין שלותן של אומות העולם אנו שמחים, הוי אומר נתתה שמחה בלבי מעת דגנם ותירושם רבו.

ר' יהושע בן לוי אמר משל למלך שעשה סעודה, והכניס את האורחין, והושיבן על פתח פלטין שלו,

ורואין את הכלבים שיוצאים ובפיהם פסיונים וראשי פטומות וראשי עגלים, התחילו אומרים ומה אם הכלבים כך, סעודה עצמה על אחת כמה וכמה,

ורשעי ישראל נמשלים ככלבים, שנאמר והכלבים עזי נפש (ישעיה נו יא), והם בשלוה בעולם הזה, ישראל לעתיד לבא לא כל שכן, הוי אומר נתתה שמחה בלבי.

 

(ט) בְּשָׁל֣וֹם יַחְדָּו֘ אֶשְׁכְּבָ֪ה וְאִ֫ישָׁ֥ן כִּֽי־אַתָּ֣ה ה֣' לְבָדָ֑ד לָ֝בֶ֗טַח תּוֹשִׁיבֵֽנִי:

מלבי"ם בשלום יחדו אשכבה ואישן, מצייר כאילו שוכב ביחד עם השלום,

כי אתה ה' לבדד לבטח תושיבני

תפס המליצה ממ"ש וישכן ישראל בטח בדד עין יעקב אל ארץ דגן ותירוש אף שמיו יערפו טל,

ר"ל אחר שנמצא טל ודגן ותירוש ישכון ישראל בטח בדד, שא"צ לקנות תבואה מארצות אחרות:

רד"ק בשלום יחדו אשכבה ואישן. אני הייתי מתאוה טובתם, ועדיין אף על פי שהרעו לי אתאוה שנהיה בשלום יחדיו אני והם,

ואז אשכבה ואישן – שלא יהיה לי דבר המטריד אותי מהשינה אחר שהם ישובו לי [להשלים עמי].

כי אתה ה' לבדד לבטח תושיבני, כי בטוח אני שתשלים חפצי ולבטח תושיבני, עמהם.

ופירוש לבדד, אתה ה' לבדך תעשה זה, ובך בטחוני ולא באחר:

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


 

Print Friendly, PDF & Email

0 תגובות על “תהילים פרק קנ”

בעת כתיבת תגובה - נא ציין את שם הסרטון / קובץ השמע, על מנת שנבין אותך טוב יותר, תודה.

תגובות הגולשים

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

. כל שיעורי הרב במדיה דיגיטאלית!!

נגן דוקו ביט הנפשהסנדיסק 128כרטיס זכרון 128

עדכונים חמים למייל

קבלת עדכונים
Loading