השיעורים באתר לעילוי נשמת אביו של הרב,

ר' חיים בן סעדה זלה"ה

קרא פרק תהלים לעילוי נשמתו>>

 
 
תהלים

תהלים פרק טו

(א) מִזְמ֗וֹר לְדָ֫וִ֥ד ה֭' מִי־יָג֣וּר בְּאָהֳלֶ֑ךָ מִֽי־יִ֝שְׁכֹּ֗ן בְּהַ֣ר קָדְשֶֽׁךָ:

מלבי"ם מזמור לדוד, חושב הדברים אשר יעשה אותם האדם וחי בהם להיות מן עבדי ה' העומדים בחצרותיו, מי יגור באהלך ומוסיף אף גם שישכן דרך שכינת עראי בהר קדשך שהוא לפני האהל,

ר"ל מי הראוי לעמוד לפני ה' המתהלכים לפניו:

מלבי"ם ביאור המילות יגור ישכון. שכינה קלה מן גרות או ישיבה (כמ"ש ישעיה י"ג כ', לקמן ק"ך):

 

(ב) הוֹלֵ֣ךְ תָּ֭מִים וּפֹעֵ֥ל צֶ֑דֶק וְדֹבֵ֥ר אֱ֝מֶ֗ת בִּלְבָבֽוֹ:

מלבי"ם הולך, במצות שבין אדם למקום שבו יתהלך לפני ה' צריך שיהיה הולך תמים,

שגדר התמימות שיעשה כל מעשיו לשם ה' בלבד בלי שום פניה חיצונית,

ובמצות שבין אדם לחברו יהיה פועל צדק,

ובענין האמונה יהיה דובר אמת בלבבו שלא תהיה אמונתו מן השפה ולחוץ,

כי גדר האמונה הסכמת הלב עם מה שהוא מוציא בשפתיו:

 

(ג) לֹֽא־רָגַ֨ל ׀ עַל־לְשֹׁנ֗וֹ לֹא־עָשָׂ֣ה לְרֵעֵ֣הוּ רָעָ֑ה וְ֝חֶרְפָּ֗ה לֹא־נָשָׂ֥א עַל־קְרֹֽבוֹ:

מלבי"ם לא, ובאשר מִטֶבע האדם לדרוש גנות חברו, ולהגיע לו רעה מצד מדת הכבוד ומדת הקנאה,

אמר שלא רגל על לשונו – ר"ל לא ידבר ממנו בענין שמתוך הלשון יהיה עליו איזה רכילות,

כמ"ש חז"ל ה"ד לה"ר דאמר נורא בי פלניא,

וכן שלא עשה לרעהו שום רעה – (ו)באשר מטבע האדם לנטות אחרי קרוביו ולחפות בעדם,

אומר שלא עשה לרעהו רעה – אף שיגיע מזה תועלת לקרוביו,

כי חרפה לא נשא בעבור קרובו, שיחפה עליו בעבור אהבת הקרובים, כי בהפך.

מלבי"ם ביאור המילות רגל. כמו וירגל בעבדך. על לשונו היינו ממשמעות דבריו כמו לכו ונכהו בלשון (ירמיה י"ח)

לפי פירושי: חרפה לא נשא על קרובו, בשביל קרובו, כמו כי עליך נשאתי חרפה:

 

(ד) נִבְזֶ֤ה ׀ בְּֽעֵ֮ינָ֤יו נִמְאָ֗ס וְאֶת־יִרְאֵ֣י ה֣' יְכַבֵּ֑ד נִשְׁבַּ֥ע לְ֝הָרַ֗ע וְלֹ֣א יָמִֽר:

מלבי"ם נבזה בעיניו קרובו הנמאס במעשיו, וכמ"ש זה חז"ל על חזקיה שגרר עצמות אביו על מטה של חבלים, אבל את יראי ה' יכבד הגם שאינם קרוביו,

שמזה מבואר שעקר רגשות לבו הוא לכבוד ה' לכבד יראיו ולהבזות עוברי מצותיו,

ולא לבד שלא יתפעל מאהבת הקרובים כי לא יתפעל גם מאהבת עצמו,

שהוא נשבע ומקבל בנדר להרע לעצמו לצום ולתענות, ולא ימיר את נדרו:

רד"ק נבזה בעיניו נמאס. וסיפר ממדותיו הטובות עוד, כי אף על פי שהוא הולך תמים ופועל צדק ודובר אמת, אינו מתגאה בזה, אלא נבזה הוא בעיניו ונמאס. וחושב בלבבו כי לא יעשה אחת מני אלף ממה שיש עליו חובה לעשות לכבוד הבורא.

ואת יראי ה' יכבד, הוא נבזה בעיניו ומכבד יראי ה',

כי כל הטובות שעושה הוא אינו חושבן לכלום נגד מה שחושב שיש לו לעשות,

והטובות שיעשה זולתו יחשבן לדברים גדולים.

ויחשוב שיש ליראי ה' זולתו מעלה עליו, ושהם יראים השם יותר ממנו ונותן להם מעלה עליו ומכבד אותם.

ואמר עוד ממדותיו הטובות: נשבע להרע. ופירוש להרע, להרע לגופו בצום וּבְהִפָּרֵד מן התענוגים, וכן לחסר כיסו לצדקה ולמצוה.

ולא ימר, מה שנשבע אף על פי שמריע לגופו. ולא ימר, אלא יקים כמו שאמר.

ומה שאמר: נשבע, לפי שהוא דבר קשה כנגד הגוף, נשבע, כדי שלא יטרידהו יצר הרע שלא לעשות.

וכן אמר דוד (מזמור קיט, קו) נשבעתי וָאֲקַיֵּמָה לִשְׁמֹר משפטי צדקך:

 

(ה) כַּסְפּ֤וֹ ׀ לֹא־נָתַ֣ן בְּנֶשֶׁךְ֘ וְשֹׁ֥חַד עַל־נָקִ֗י לֹ֥א לָ֫קָ֥ח עֹֽשֵׂה־אֵ֑לֶּה לֹ֖א יִמּ֣וֹט לְעוֹלָֽם:

מלבי"ם כספו, וגם לא יתפעל מאהבת הממון שחונן דל בגמ"ח ולא יקח נשך,

ושופט בצדק להצדיק את הנקי ולא יקח ממנו שוחד הגם שלא יטה עי"ז את הדין,

כי [בזה רק] יקח שחד מן הנקי ושכר טרחו [וניתן היה לחשוב שלכאורה אין בזה עוול],

עושה אלה – כי גם השוא"ת נחשב כמעשה, באשר יצר האדם מסית לדברים אלה

והוא עושה מעשה לכבוש את יצרו,

ואז לא ימוט לעולם, כי ישב עולם לפני אלהים וחסד ואמת ינצרוהו: [רש"י …לא ימוט לעולם – אם ימוט אין מוטתו מוטה לעולם אלא מתמוטט ועולה:]

מלבי"ם ביאור המילות עושה אלה, יל"פ שאחר שחשב כל צדקותיו אומר שאיש העושה אלה הנזכר למעלה

בודאי את כספו לא נתן בנשך ולא לקח שוחד, וא"כ לא ימוט לעולם:

 


 

Print Friendly, PDF & Email

0 תגובות על “תהילים פרק קנ”

בעת כתיבת תגובה - נא ציין את שם הסרטון / קובץ השמע, על מנת שנבין אותך טוב יותר, תודה.

תגובות הגולשים

האימייל לא יוצג באתר.

. כל שיעורי הרב במדיה דיגיטאלית!!

נגן דוקו סיקס עם כרטיססנדיסק 128כרטיס זכרון 128